צ'אנס (מפעל הפיס)
צ'אנס (מפעל הפיס)

צ'אנס: משחק המזל הפופולארי - כל מה שצריך לדעת

איך זה עובד, מה סיכוי הזכייה, במה זה שונה מלוטו, ומה חשוב לדעת? שאלות ותשובות

עמית בר | (4)

צ'אנס הוא אחד ממשחקי המזל הפופולריים ביותר של מפעל הפיס, והוא מציע שילוב של מהירות, פשטות וסיכוי לזכות בפרסים משמעותיים. אם אי פעם חלמת לזכות בכסף מהר בלי לחכות שבוע שלם להגרלה, צ'אנס הוא המשחק בשבילך, אבל צריך לזכות זה משחק של מהמרים. אתם קונים הימור - זה יכול להצליח ויכול שלא והתוחלת היא הפסד. בדרך אולי יש הנאה, יש אולי כמה דקות שאתם מקווים שאתם הולכים להיות מיליונרים והתחושה והמחשבה הזו שווה כסף - זו הנאה. זה חלום. אבל בסוף, אצל הרוב הגדול של המהמרים - אתם מפסידים. זה לא נורא, מדובר על משחקים בשקלים, נניח אפילו כמה עשרות בודדות, אבל זה יכול להצטבר ויש כאלו שמהמרים על יותר. כשזו התמכרות זה כבר מסוכן, זה עולה לכם בכסף וגם בבריאות ובריאות נפשית. אבל כל עוד אתם יודעים את הגבולות שלכם, זה יכול להיות סוג של כיף עם חלום להיות עשיר. 


מה זה צ'אנס ולמה הוא מיוחד?

צ'אנס הוא משחק הגרלה שמבוסס על חפיסת קלפים וירטואלית של 32 קלפים, מחולקת לארבע סדרות (לב, תלתן, יהלום, עלה). השחקן בוחר קלפים בטופס, והמטרה היא להתאים אותם לקלפים שיוגרלו. יש ארבע דרגות משחק – צ'אנס 1, 2, 3 ו-4 – כשכל דרגה מייצגת מספר שונה של קלפים שצריך לנחש (מ-1 עד 4). ככל שבוחרים יותר קלפים, הסיכוי לזכות קטן, אבל הפרס גדל.הייחוד של צ'אנס הוא התדירות: הגרלות מתקיימות כל כמה שעות, מדי יום, מהבוקר ועד חצות, כך שאפשר לשחק ולדעת אם זכית תוך זמן קצר. בנוסף, יש אפשרות ל"רב-צ'אנס" – טופס שמשתתף בכמה הגרלות רצופות – מה שמוסיף נוחות וגיוון. הפרסים נעים מעשרות שקלים ועד מיליון שקלים בצ'אנס 4, מה שהופך אותו למשחק שמתאים גם לחובבי ריגוש קטן וגם למי שחולם על זכייה גדולה.

כמה עולה ואיך משחקים?

העלות של צ'אנס משתנה לפי הדרגה:

צ'אנס 1: 5 שקלים – ניחוש קלף אחד.

צ'אנס 2: 20 שקלים – ניחוש 2 קלפים.

צ'אנס 3: 70 שקלים – ניחוש 3 קלפים.

צ'אנס 4: 250 שקלים – ניחוש 4 קלפים.

רב-צ'אנס: תלוי בדרגה ובמספר ההגרלות (למשל, צ'אנס 4 ב-10 הגרלות יעלה 2,500 שקלים).


איך משחקים? פשוט מאוד:

הולכים לנקודת מכירה של מפעל הפיס (דוכן, חנות נוחות, או באתר הרשמי).

בוחרים את סוג הטופס (רגיל או רב-צ'אנס) ואת הדרגה.

מסמנים את הקלפים בטופס – למשל, מלך לב ו-10 תלתן בצ'אנס 2.

מגישים את הטופס ומחכים להגרלה הקרובה.

אפשר גם לבחור "אוטומטי" ולתת למכונה לבחור עבורך. ההגרלה משודרת בערוץ הפיס, ותוצאות מעודכנות באתר ובאפליקציה.


מה הסיכויים לזכות?

הסיכויים תלויים בדרגה:

צ'אנס 1: 1 ל-4 (רק 4 סדרות אפשריות).

צ'אנס 2: 1 ל-16 (4 כפול 4).

צ'אנס 3: 1 ל-64 (4 כפול 4 כפול 4).

צ'אנס 4: 1 ל-256 (4 כפול 4 כפול 4 כפול 4).


ב"רב-צ'אנס" הסיכוי משתפר כי אתה משתתף בכמה הגרלות, אבל הבסיס נשאר זהה. לשם השוואה, הסיכוי לפרס הראשון בלוטו הוא 1 ל-16 מיליון – אז צ'אנס בהחלט נותן סיכוי טוב יותר לזכות, גם אם הפרסים קטנים יותר.


מה הפרסים?

הפרסים קבועים ומוכפלים לפי ההימור:

צ'אנס 1: פי 10 מההימור – 50 שקלים על 5 שקלים.

צ'אנס 2: פי 50 – 1,000 שקלים על 20 שקלים.

צ'אנס 3: פי 500 – 35,000 שקלים על 70 שקלים.

צ'אנס 4: פי 4,000 – מיליון שקלים על 250 שקלים.

אם יש כמה זוכים, הפרס לא מתחלק – כל אחד מקבל את מלוא הסכום, מה שמייחד את צ'אנס ממשחקים כמו לוטו.




הרציונל: למה זה קיים?

צ'אנס נועד לתת מענה למי שרוצה משחק מזל מהיר וזמין, בלי לחכות להגרלות שבועיות. מפעל הפיס יצר אותו כחלופה קלילה ללוטו, עם סיכויים טובים יותר לזכייה ותחושת דופק מהיר. הוא גם מממן פרויקטים חברתיים – כ-30% מההכנסות שלו מופנים לחינוך, תרבות ורווחה, מה שנותן לשחקנים אולי תחושה שהם תורמים תוך כדי משחק.

למה אנשים משתתפים?

החלום להתעשר הוא המניע הגדול, אבל בצ'אנס יש יותר מזה. אנשים אוהבים את המהירות – תוך שעות אתה יודע אם זכית, וזה מרגיש כמו זריקת אדרנלין. יש מי שמשחק בשביל ה-50 שקלים הקטנים של צ'אנס 1, ויש מי שחולם על המיליון של צ'אנס 4.

קיראו עוד ב"בארץ"


איפה ואיך ממלאים?

אפשר למלא טופס בצ'אנס בכל דוכן של מפעל הפיס – תחנות דלק, סופרמרקטים, או חנויות נוחות. יש גם אפשרות דיגיטלית: נכנסים לאתר הרשמי של הפיס או לאפליקציה, בוחרים את הדרגה והקלפים, ומשלמים באשראי. התוצאות זמינות מיד אחרי ההגרלה, וזכיות קטנות נגבות ישירות בנקודה.



שאלות ותשובות על צ'אנס

מה הסיכוי הכי טוב לזכות במשהו?

בצ'אנס 1 הסיכוי הוא 1 ל-4 – הכי גבוה מבין הדרגות. לדוגמה, אם תבחר מלך לב ותשלם 5 שקלים, יש לך 25% סיכוי לזכות ב-50 שקלים. זה לא הרבה, אבל זה מוחשי יותר מלוטו.

האם כדאי לשחק ברב-צ'אנס?

אם אתה רוצה להגדיל את הסיכוי בלי למלא כמה טפסים. למשל, ב-500 שקלים תוכל לשחק צ'אנס 3 ב-7 הגרלות, ואם תזכה פעם אחת, תקבל 35,000 שקלים – רווח נאה גם אחרי ההשקעה. אבל בהגדרה המשחקים האלו הם הימור והתוחלת היא להפסד כספי. 

מה ההבדל בין צ'אנס ללוטו?

צ'אנס מהיר יותר (כל כמה שעות לעומת פעמיים בשבוע), הסיכויים גבוהים יותר, אבל הפרסים קטנים יותר. לוטו מציע עשרות מיליונים, אבל הסיכוי שם זעום.

האם אפשר "לנצח" את המשחק?

לא, כי זה מבוסס על מזל טהור. בחירת קלפים כמו "מלך" או "10" לא משנה – הכל אקראי. יש כאלה שבוחרים קלפים לפי תאריך לידה (למשל, 10 לב ליום ה-10), אבל זה לא משפיע על הסיכויים.

כמה זוכים יש בדרך כלל?

זה תלוי בהגרלה. בצ'אנס 1 יש הרבה זוכים כי הסיכוי גבוה, אבל בצ'אנס 4 זה נדיר יותר. ב-2024, למשל, היו כ-10 זוכים במיליון שקלים לאורך השנה.

מה עושים אם זוכים?

זכיות עד 5,000 שקלים נגבות בדוכן, מעל זה צריך לפנות למפעל הפיס בטלפון או בסניף. לדוגמה, מי שזכה ב-35,000 שקלים יצטרך להגיע עם הטופס המקורי.

האם יש מס על הזכייה?

כן, מעל 31,200 שקלים (נכון ל-2025) יש מס של 35%. כלומר, מיליון שקלים יהפכו ל-650,000 שקלים נטו.




תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 23/03/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
    אפשר להמר על 5 שח גם בצאנס 4 העלות היא לא 250 שח אפשר להמר בכל סכום מ 5 שח ומעלה. הזכיה תיהי כפול 4000 בערך.
  • 3.
    אנונימי 23/03/2025 07:44
    הגב לתגובה זו
    מספיק למכור לוקשים לאנשים זה משחק ממכר והכתבה הנל מיותרת
  • 2.
    אנונימי 22/03/2025 08:06
    הגב לתגובה זו
    זה לא כזה קל אתם מציגים את זה כאילו תהמר ואתה ישר זוכה אנשים שולחים שנים ולו זוכים לא לרמות את האנשים
  • 1.
    שלומיד 21/03/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
    נכון שההימורים הם חלק מהטבע האנושי אבל למה לעודד אנשים וללמד אותם על צאנס.הרבה אנשים מכורים לצאנס ומאבדים הכל. קצת סולידריות חברתית לא תזיק למה להניח מכשול בפני עיוור.תלמדו על שוק ההון עסקים עולם התעסוקה. לא חסר תחומים.
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: