צ'אנס (מפעל הפיס)
צ'אנס (מפעל הפיס)

צ'אנס: משחק המזל הפופולארי - כל מה שצריך לדעת

איך זה עובד, מה סיכוי הזכייה, במה זה שונה מלוטו, ומה חשוב לדעת? שאלות ותשובות

עמית בר | (4)

צ'אנס הוא אחד ממשחקי המזל הפופולריים ביותר של מפעל הפיס, והוא מציע שילוב של מהירות, פשטות וסיכוי לזכות בפרסים משמעותיים. אם אי פעם חלמת לזכות בכסף מהר בלי לחכות שבוע שלם להגרלה, צ'אנס הוא המשחק בשבילך, אבל צריך לזכות זה משחק של מהמרים. אתם קונים הימור - זה יכול להצליח ויכול שלא והתוחלת היא הפסד. בדרך אולי יש הנאה, יש אולי כמה דקות שאתם מקווים שאתם הולכים להיות מיליונרים והתחושה והמחשבה הזו שווה כסף - זו הנאה. זה חלום. אבל בסוף, אצל הרוב הגדול של המהמרים - אתם מפסידים. זה לא נורא, מדובר על משחקים בשקלים, נניח אפילו כמה עשרות בודדות, אבל זה יכול להצטבר ויש כאלו שמהמרים על יותר. כשזו התמכרות זה כבר מסוכן, זה עולה לכם בכסף וגם בבריאות ובריאות נפשית. אבל כל עוד אתם יודעים את הגבולות שלכם, זה יכול להיות סוג של כיף עם חלום להיות עשיר. 


מה זה צ'אנס ולמה הוא מיוחד?

צ'אנס הוא משחק הגרלה שמבוסס על חפיסת קלפים וירטואלית של 32 קלפים, מחולקת לארבע סדרות (לב, תלתן, יהלום, עלה). השחקן בוחר קלפים בטופס, והמטרה היא להתאים אותם לקלפים שיוגרלו. יש ארבע דרגות משחק – צ'אנס 1, 2, 3 ו-4 – כשכל דרגה מייצגת מספר שונה של קלפים שצריך לנחש (מ-1 עד 4). ככל שבוחרים יותר קלפים, הסיכוי לזכות קטן, אבל הפרס גדל.הייחוד של צ'אנס הוא התדירות: הגרלות מתקיימות כל כמה שעות, מדי יום, מהבוקר ועד חצות, כך שאפשר לשחק ולדעת אם זכית תוך זמן קצר. בנוסף, יש אפשרות ל"רב-צ'אנס" – טופס שמשתתף בכמה הגרלות רצופות – מה שמוסיף נוחות וגיוון. הפרסים נעים מעשרות שקלים ועד מיליון שקלים בצ'אנס 4, מה שהופך אותו למשחק שמתאים גם לחובבי ריגוש קטן וגם למי שחולם על זכייה גדולה.

כמה עולה ואיך משחקים?

העלות של צ'אנס משתנה לפי הדרגה:

צ'אנס 1: 5 שקלים – ניחוש קלף אחד.

צ'אנס 2: 20 שקלים – ניחוש 2 קלפים.

צ'אנס 3: 70 שקלים – ניחוש 3 קלפים.

צ'אנס 4: 250 שקלים – ניחוש 4 קלפים.

רב-צ'אנס: תלוי בדרגה ובמספר ההגרלות (למשל, צ'אנס 4 ב-10 הגרלות יעלה 2,500 שקלים).


איך משחקים? פשוט מאוד:

הולכים לנקודת מכירה של מפעל הפיס (דוכן, חנות נוחות, או באתר הרשמי).

בוחרים את סוג הטופס (רגיל או רב-צ'אנס) ואת הדרגה.

מסמנים את הקלפים בטופס – למשל, מלך לב ו-10 תלתן בצ'אנס 2.

מגישים את הטופס ומחכים להגרלה הקרובה.

אפשר גם לבחור "אוטומטי" ולתת למכונה לבחור עבורך. ההגרלה משודרת בערוץ הפיס, ותוצאות מעודכנות באתר ובאפליקציה.


מה הסיכויים לזכות?

הסיכויים תלויים בדרגה:

צ'אנס 1: 1 ל-4 (רק 4 סדרות אפשריות).

צ'אנס 2: 1 ל-16 (4 כפול 4).

צ'אנס 3: 1 ל-64 (4 כפול 4 כפול 4).

צ'אנס 4: 1 ל-256 (4 כפול 4 כפול 4 כפול 4).


ב"רב-צ'אנס" הסיכוי משתפר כי אתה משתתף בכמה הגרלות, אבל הבסיס נשאר זהה. לשם השוואה, הסיכוי לפרס הראשון בלוטו הוא 1 ל-16 מיליון – אז צ'אנס בהחלט נותן סיכוי טוב יותר לזכות, גם אם הפרסים קטנים יותר.


מה הפרסים?

הפרסים קבועים ומוכפלים לפי ההימור:

צ'אנס 1: פי 10 מההימור – 50 שקלים על 5 שקלים.

צ'אנס 2: פי 50 – 1,000 שקלים על 20 שקלים.

צ'אנס 3: פי 500 – 35,000 שקלים על 70 שקלים.

צ'אנס 4: פי 4,000 – מיליון שקלים על 250 שקלים.

אם יש כמה זוכים, הפרס לא מתחלק – כל אחד מקבל את מלוא הסכום, מה שמייחד את צ'אנס ממשחקים כמו לוטו.




הרציונל: למה זה קיים?

צ'אנס נועד לתת מענה למי שרוצה משחק מזל מהיר וזמין, בלי לחכות להגרלות שבועיות. מפעל הפיס יצר אותו כחלופה קלילה ללוטו, עם סיכויים טובים יותר לזכייה ותחושת דופק מהיר. הוא גם מממן פרויקטים חברתיים – כ-30% מההכנסות שלו מופנים לחינוך, תרבות ורווחה, מה שנותן לשחקנים אולי תחושה שהם תורמים תוך כדי משחק.

למה אנשים משתתפים?

החלום להתעשר הוא המניע הגדול, אבל בצ'אנס יש יותר מזה. אנשים אוהבים את המהירות – תוך שעות אתה יודע אם זכית, וזה מרגיש כמו זריקת אדרנלין. יש מי שמשחק בשביל ה-50 שקלים הקטנים של צ'אנס 1, ויש מי שחולם על המיליון של צ'אנס 4.

קיראו עוד ב"בארץ"


איפה ואיך ממלאים?

אפשר למלא טופס בצ'אנס בכל דוכן של מפעל הפיס – תחנות דלק, סופרמרקטים, או חנויות נוחות. יש גם אפשרות דיגיטלית: נכנסים לאתר הרשמי של הפיס או לאפליקציה, בוחרים את הדרגה והקלפים, ומשלמים באשראי. התוצאות זמינות מיד אחרי ההגרלה, וזכיות קטנות נגבות ישירות בנקודה.



שאלות ותשובות על צ'אנס

מה הסיכוי הכי טוב לזכות במשהו?

בצ'אנס 1 הסיכוי הוא 1 ל-4 – הכי גבוה מבין הדרגות. לדוגמה, אם תבחר מלך לב ותשלם 5 שקלים, יש לך 25% סיכוי לזכות ב-50 שקלים. זה לא הרבה, אבל זה מוחשי יותר מלוטו.

האם כדאי לשחק ברב-צ'אנס?

אם אתה רוצה להגדיל את הסיכוי בלי למלא כמה טפסים. למשל, ב-500 שקלים תוכל לשחק צ'אנס 3 ב-7 הגרלות, ואם תזכה פעם אחת, תקבל 35,000 שקלים – רווח נאה גם אחרי ההשקעה. אבל בהגדרה המשחקים האלו הם הימור והתוחלת היא להפסד כספי. 

מה ההבדל בין צ'אנס ללוטו?

צ'אנס מהיר יותר (כל כמה שעות לעומת פעמיים בשבוע), הסיכויים גבוהים יותר, אבל הפרסים קטנים יותר. לוטו מציע עשרות מיליונים, אבל הסיכוי שם זעום.

האם אפשר "לנצח" את המשחק?

לא, כי זה מבוסס על מזל טהור. בחירת קלפים כמו "מלך" או "10" לא משנה – הכל אקראי. יש כאלה שבוחרים קלפים לפי תאריך לידה (למשל, 10 לב ליום ה-10), אבל זה לא משפיע על הסיכויים.

כמה זוכים יש בדרך כלל?

זה תלוי בהגרלה. בצ'אנס 1 יש הרבה זוכים כי הסיכוי גבוה, אבל בצ'אנס 4 זה נדיר יותר. ב-2024, למשל, היו כ-10 זוכים במיליון שקלים לאורך השנה.

מה עושים אם זוכים?

זכיות עד 5,000 שקלים נגבות בדוכן, מעל זה צריך לפנות למפעל הפיס בטלפון או בסניף. לדוגמה, מי שזכה ב-35,000 שקלים יצטרך להגיע עם הטופס המקורי.

האם יש מס על הזכייה?

כן, מעל 31,200 שקלים (נכון ל-2025) יש מס של 35%. כלומר, מיליון שקלים יהפכו ל-650,000 שקלים נטו.




תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 23/03/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
    אפשר להמר על 5 שח גם בצאנס 4 העלות היא לא 250 שח אפשר להמר בכל סכום מ 5 שח ומעלה. הזכיה תיהי כפול 4000 בערך.
  • 3.
    אנונימי 23/03/2025 07:44
    הגב לתגובה זו
    מספיק למכור לוקשים לאנשים זה משחק ממכר והכתבה הנל מיותרת
  • 2.
    אנונימי 22/03/2025 08:06
    הגב לתגובה זו
    זה לא כזה קל אתם מציגים את זה כאילו תהמר ואתה ישר זוכה אנשים שולחים שנים ולו זוכים לא לרמות את האנשים
  • 1.
    שלומיד 21/03/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
    נכון שההימורים הם חלק מהטבע האנושי אבל למה לעודד אנשים וללמד אותם על צאנס.הרבה אנשים מכורים לצאנס ומאבדים הכל. קצת סולידריות חברתית לא תזיק למה להניח מכשול בפני עיוור.תלמדו על שוק ההון עסקים עולם התעסוקה. לא חסר תחומים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: