צ'אנס: משחק המזל הפופולארי - כל מה שצריך לדעת
איך זה עובד, מה סיכוי הזכייה, במה זה שונה מלוטו, ומה חשוב לדעת? שאלות ותשובות
צ'אנס הוא אחד ממשחקי המזל הפופולריים ביותר של מפעל הפיס, והוא מציע שילוב של מהירות, פשטות וסיכוי לזכות בפרסים משמעותיים. אם אי פעם חלמת לזכות בכסף מהר בלי לחכות שבוע שלם להגרלה, צ'אנס הוא המשחק בשבילך, אבל צריך לזכות זה משחק של מהמרים. אתם קונים הימור - זה יכול להצליח ויכול שלא והתוחלת היא הפסד. בדרך אולי יש הנאה, יש אולי כמה דקות שאתם מקווים שאתם הולכים להיות מיליונרים והתחושה והמחשבה הזו שווה כסף - זו הנאה. זה חלום. אבל בסוף, אצל הרוב הגדול של המהמרים - אתם מפסידים. זה לא נורא, מדובר על משחקים בשקלים, נניח אפילו כמה עשרות בודדות, אבל זה יכול להצטבר ויש כאלו שמהמרים על יותר. כשזו התמכרות זה כבר מסוכן, זה עולה לכם בכסף וגם בבריאות ובריאות נפשית. אבל כל עוד אתם יודעים את הגבולות שלכם, זה יכול להיות סוג של כיף עם חלום להיות עשיר.
מה זה צ'אנס ולמה הוא מיוחד?
צ'אנס הוא משחק הגרלה שמבוסס על חפיסת קלפים וירטואלית של 32 קלפים, מחולקת לארבע סדרות (לב, תלתן, יהלום, עלה). השחקן בוחר קלפים בטופס, והמטרה היא להתאים אותם לקלפים שיוגרלו. יש ארבע דרגות משחק – צ'אנס 1, 2, 3 ו-4 – כשכל דרגה מייצגת מספר שונה של קלפים שצריך לנחש (מ-1 עד 4). ככל שבוחרים יותר קלפים, הסיכוי לזכות קטן, אבל הפרס גדל.הייחוד של צ'אנס הוא התדירות: הגרלות מתקיימות כל כמה שעות, מדי יום, מהבוקר ועד חצות, כך שאפשר לשחק ולדעת אם זכית תוך זמן קצר. בנוסף, יש אפשרות ל"רב-צ'אנס" – טופס שמשתתף בכמה הגרלות רצופות – מה שמוסיף נוחות וגיוון. הפרסים נעים מעשרות שקלים ועד מיליון שקלים בצ'אנס 4, מה שהופך אותו למשחק שמתאים גם לחובבי ריגוש קטן וגם למי שחולם על זכייה גדולה.
כמה עולה ואיך משחקים?
העלות של צ'אנס משתנה לפי הדרגה:
צ'אנס 1: 5 שקלים – ניחוש קלף אחד.
צ'אנס 2: 20 שקלים – ניחוש 2 קלפים.
צ'אנס 3: 70 שקלים – ניחוש 3 קלפים.
צ'אנס 4: 250 שקלים – ניחוש 4 קלפים.
רב-צ'אנס: תלוי בדרגה ובמספר ההגרלות (למשל, צ'אנס 4 ב-10 הגרלות יעלה 2,500 שקלים).
איך משחקים? פשוט מאוד:
הולכים לנקודת מכירה של מפעל הפיס (דוכן, חנות נוחות, או באתר הרשמי).
בוחרים את סוג הטופס (רגיל או רב-צ'אנס) ואת הדרגה.
מסמנים את הקלפים בטופס – למשל, מלך לב ו-10 תלתן בצ'אנס 2.
מגישים את הטופס ומחכים להגרלה הקרובה.
אפשר גם לבחור "אוטומטי" ולתת למכונה לבחור עבורך. ההגרלה משודרת בערוץ הפיס, ותוצאות מעודכנות באתר ובאפליקציה.
מה הסיכויים לזכות?
הסיכויים תלויים בדרגה:
צ'אנס 1: 1 ל-4 (רק 4 סדרות אפשריות).
צ'אנס 2: 1 ל-16 (4 כפול 4).
צ'אנס 3: 1 ל-64 (4 כפול 4 כפול 4).
צ'אנס 4: 1 ל-256 (4 כפול 4 כפול 4 כפול 4).
ב"רב-צ'אנס" הסיכוי משתפר כי אתה משתתף בכמה הגרלות, אבל הבסיס נשאר זהה. לשם השוואה, הסיכוי לפרס הראשון בלוטו הוא 1 ל-16 מיליון – אז צ'אנס בהחלט נותן סיכוי טוב יותר לזכות, גם אם הפרסים קטנים יותר.
מה הפרסים?
צ'אנס 1: פי 10 מההימור – 50 שקלים על 5 שקלים.
- מה הסיכוי לזכות בלוטו, ומה יישאר אחרי המסים?
- מי רוצה להיות מיליונר? 1.22 מיליארד דולר בהגרלת "מגה מיליונס": החלום שיכול לשנות חיים או פנטזיה יקרה מדי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צ'אנס 2: פי 50 – 1,000 שקלים על 20 שקלים.
צ'אנס 3: פי 500 – 35,000 שקלים על 70 שקלים.
צ'אנס 4: פי 4,000 – מיליון שקלים על 250 שקלים.
אם יש כמה זוכים, הפרס לא מתחלק – כל אחד מקבל את מלוא הסכום, מה שמייחד את צ'אנס ממשחקים כמו לוטו.
הרציונל: למה זה קיים?
צ'אנס נועד לתת מענה למי שרוצה משחק מזל מהיר וזמין, בלי לחכות להגרלות שבועיות. מפעל הפיס יצר אותו כחלופה קלילה ללוטו, עם סיכויים טובים יותר לזכייה ותחושת דופק מהיר. הוא גם מממן פרויקטים חברתיים – כ-30% מההכנסות שלו מופנים לחינוך, תרבות ורווחה, מה שנותן לשחקנים אולי תחושה שהם תורמים תוך כדי משחק.
למה אנשים משתתפים?
החלום להתעשר הוא המניע הגדול, אבל בצ'אנס יש יותר מזה. אנשים אוהבים את המהירות – תוך שעות אתה יודע אם זכית, וזה מרגיש כמו זריקת אדרנלין. יש מי שמשחק בשביל ה-50 שקלים הקטנים של צ'אנס 1, ויש מי שחולם על המיליון של צ'אנס 4.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
איפה ואיך ממלאים?
אפשר למלא טופס בצ'אנס בכל דוכן של מפעל הפיס – תחנות דלק, סופרמרקטים, או חנויות נוחות. יש גם אפשרות דיגיטלית: נכנסים לאתר הרשמי של הפיס או לאפליקציה, בוחרים את הדרגה והקלפים, ומשלמים באשראי. התוצאות זמינות מיד אחרי ההגרלה, וזכיות קטנות נגבות ישירות בנקודה.
שאלות ותשובות על צ'אנס
מה הסיכוי הכי טוב לזכות במשהו?
בצ'אנס 1 הסיכוי הוא 1 ל-4 – הכי גבוה מבין הדרגות. לדוגמה, אם תבחר מלך לב ותשלם 5 שקלים, יש לך 25% סיכוי לזכות ב-50 שקלים. זה לא הרבה, אבל זה מוחשי יותר מלוטו.
האם כדאי לשחק ברב-צ'אנס?
אם אתה רוצה להגדיל את הסיכוי בלי למלא כמה טפסים. למשל, ב-500 שקלים תוכל לשחק צ'אנס 3 ב-7 הגרלות, ואם תזכה פעם אחת, תקבל 35,000 שקלים – רווח נאה גם אחרי ההשקעה. אבל בהגדרה המשחקים האלו הם הימור והתוחלת היא להפסד כספי.
מה ההבדל בין צ'אנס ללוטו?
צ'אנס מהיר יותר (כל כמה שעות לעומת פעמיים בשבוע), הסיכויים גבוהים יותר, אבל הפרסים קטנים יותר. לוטו מציע עשרות מיליונים, אבל הסיכוי שם זעום.
האם אפשר "לנצח" את המשחק?
לא, כי זה מבוסס על מזל טהור. בחירת קלפים כמו "מלך" או "10" לא משנה – הכל אקראי. יש כאלה שבוחרים קלפים לפי תאריך לידה (למשל, 10 לב ליום ה-10), אבל זה לא משפיע על הסיכויים.
כמה זוכים יש בדרך כלל?
זה תלוי בהגרלה. בצ'אנס 1 יש הרבה זוכים כי הסיכוי גבוה, אבל בצ'אנס 4 זה נדיר יותר. ב-2024, למשל, היו כ-10 זוכים במיליון שקלים לאורך השנה.
מה עושים אם זוכים?
זכיות עד 5,000 שקלים נגבות בדוכן, מעל זה צריך לפנות למפעל הפיס בטלפון או בסניף. לדוגמה, מי שזכה ב-35,000 שקלים יצטרך להגיע עם הטופס המקורי.
האם יש מס על הזכייה?
כן, מעל 31,200 שקלים (נכון ל-2025) יש מס של 35%. כלומר, מיליון שקלים יהפכו ל-650,000 שקלים נטו.
- 4.אנונימי 23/03/2025 08:09הגב לתגובה זואפשר להמר על 5 שח גם בצאנס 4 העלות היא לא 250 שח אפשר להמר בכל סכום מ 5 שח ומעלה. הזכיה תיהי כפול 4000 בערך.
- 3.אנונימי 23/03/2025 07:44הגב לתגובה זומספיק למכור לוקשים לאנשים זה משחק ממכר והכתבה הנל מיותרת
- 2.אנונימי 22/03/2025 08:06הגב לתגובה זוזה לא כזה קל אתם מציגים את זה כאילו תהמר ואתה ישר זוכה אנשים שולחים שנים ולו זוכים לא לרמות את האנשים
- 1.שלומיד 21/03/2025 15:20הגב לתגובה זונכון שההימורים הם חלק מהטבע האנושי אבל למה לעודד אנשים וללמד אותם על צאנס.הרבה אנשים מכורים לצאנס ומאבדים הכל. קצת סולידריות חברתית לא תזיק למה להניח מכשול בפני עיוור.תלמדו על שוק ההון עסקים עולם התעסוקה. לא חסר תחומים.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
