מתחילים להכין את הקרקע? "אנחנו לוקחים בחשבון מצב שבו לווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו"
לאחר שאתמול נודע במפתיע על פרישתו של מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, מתפקידו מפרסם הבוקר (ה'), כצפוי, הבנק תוצאות קשות לשנת 2008. בשורה התחתונה דיווח פועלים על הפסד של כ-895 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת רווח של כ-2.68 מיליארד שקל ב-2007.
בשלב השאלות והתשבות, אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".
דנקנר התייחס לשמועות בעניין קריסה אפשרית של אחד הטייקונים ואמר כי "באופן עקרוני אמרנו שההפרשות עלו. לא ניתן שמות אבל יש כמה לקוחות שההפרשות בגינם עלו. אנחנו לוקחים בחשבון שיכול להיות מצב שלווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו. אין לזה שום קשר ליציבות של הבנק ואיתנותו. אנחנו חשבנו על התרחישים הקשים ביותר ולא רואים בעיה כלשהי".
צבי זיו, מנכ"ל הבנק, הציג את התוצאות ואמר כי "במהלך השנה הקרובה, אמשיך להנהיג את הבנק ולהוביל לעבר יעדיו, תוך חתירה לתפיסת מקומו הראוי כמוביל הענף הפיננסי בישראל, אולם בשנה הבאה כבר יעמוד כאן מחליפי, ציון קינן. כפי שכולכם יודעים, הודעתי אתמול כי בכוונתי לפרוש מתפקיד כמנכ"ל בנק הפועלים, ואולם אחסוך מכם היום את דברי הסיכום והפרידה, כיוון שעד לפרישתי, לקראת סוף השנה, תהיינה לנו הזדמנויות הולמות לסיכומים ופרידות."
על ההפסד ברבעון האחרון אמר דנקנר כי "רשמנו הפסד גבוה בכ-100 מיליון שקל לעומת האזהרה בעיקר על רקע גידול משמעותי בהפרשה לחובות מסופקים". על מצב המשק ופעילות הממשלה אמר דנקנר כי "רואים שבבים ראשונים של שינוי וקשה לדעת אם המגמה משתנה. צריך לפעול יותר מהר, צריך להציג תוכנית ולרוץ איתה.
בתשובה לשאלה אחרת אמר דנקנר כי "התנהלנו נהדר בתקופת המשבר. לגיטימי שיהיו חילוקי דעות, זה בסדר. צביקה ימשיך להישאר איתנו ועד מועד פרישתו יעברו יותר מ-6 שנים בתפקיד המנכ"ל".
צבי זיו אמר כי "יש לי יחסי עבודה מצויינים עם דני. אנחנו נשארים חברים. אני אומר את זה בצורה החזקה והאמיתית ביותר. אבל מכיוון שיש לנו חילוקי דעות עסקיים לגיטימיים החלטתי לעזוב. להגיד שאני שמח ? אני לא שמח אבל אני שלם עם ההחלטה ואני הולך הביתה. אני עוזב בנק מצויין, חסון, שאין בו שום סיכון, הוא מסוגל לעמוד בכל תרחישי יום הדין, יכול לקבל מכות חזקות ולעמוד בהם. אנחנו מרגישים מצויין עם הנושא הזה. כל מה שצריך זה שהמשק יחזור לצמוח ואז גם הבנק, שהוא בבואה של המשק, יחזור לפעילות תקינה ולצמוח. אני לא אעשה צעד שיגרום נזק לבנק. עיכבתי את ההחלטה עד היום בכדי להגיע לנקודת זמן טובה".
בתשובה לשאלה בנוגע להסדרי החוב ותוכניות החילוץ לטייקונים אמר דנקנר כי "אני חושב שבנושא תוכניות החילוץ בכלל, נידרש בסוף לחקיקה. זה שילוב של איזון בין אלה שהנפיקו לבין המחזיקים. בלי מניות יוותו בין השאר על דברים כאלה או אחרים, בין עם בריבית או במניות. יהיה איזון בין הדברים".
לגבי השכר הגבוה של ניר בורנשטיין אמר צבי זיו כי "כשחבורת הניהול של פועלים שוקי הון התחילה לעבוד איתנו הפעלנו תוכנית אופציות שהופעלה לבסוף רק ב-2008. המספרים עצמם מבוססים על מודל הערכת שווי שנעשתה על ידי יועצים חיצוניים לחברה ולכן ניר קיבל חבילת שכר של יותר מ-11 מיליון שקל בעקבות השווי של האופציות. אגב, המודל הזה בנוי אך ורק על תוספת ערך שחבורת הניהול יוצרת בפעילות השוטפת של החברה. המודל הוא מורכב ונכון ועל פיו פעלנו".
לגבי ההחלטה שלו לפרוש והביקורת על שכר הבנקאים אמר זיו כי "ההחלטה שלי לא תלויה בתוצאות הבנק והעיתוי נקבע כמו שאמרתי בזמן טוב". דנקנר אמר כי "בשיטה החשבונאית יש לאופציות שחולקו בעבר השפעה גדולה לאופציות שחולקו בשנים האחרונות וכרגע לא רלוונטיות. השכר ירד בצורה משמעותית בשנים האחרונות".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
