מתחילים להכין את הקרקע? "אנחנו לוקחים בחשבון מצב שבו לווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו"

דני דנקנר, יו"ר הפועלים, ענה לשאלות כתבים במסיבת העיתונאים "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות"

לאחר שאתמול נודע במפתיע על פרישתו של מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, מתפקידו מפרסם הבוקר (ה'), כצפוי, הבנק תוצאות קשות לשנת 2008. בשורה התחתונה דיווח פועלים על הפסד של כ-895 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת רווח של כ-2.68 מיליארד שקל ב-2007.

בשלב השאלות והתשבות, אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".

דנקנר התייחס לשמועות בעניין קריסה אפשרית של אחד הטייקונים ואמר כי "באופן עקרוני אמרנו שההפרשות עלו. לא ניתן שמות אבל יש כמה לקוחות שההפרשות בגינם עלו. אנחנו לוקחים בחשבון שיכול להיות מצב שלווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו. אין לזה שום קשר ליציבות של הבנק ואיתנותו. אנחנו חשבנו על התרחישים הקשים ביותר ולא רואים בעיה כלשהי".

צבי זיו, מנכ"ל הבנק, הציג את התוצאות ואמר כי "במהלך השנה הקרובה, אמשיך להנהיג את הבנק ולהוביל לעבר יעדיו, תוך חתירה לתפיסת מקומו הראוי כמוביל הענף הפיננסי בישראל, אולם בשנה הבאה כבר יעמוד כאן מחליפי, ציון קינן. כפי שכולכם יודעים, הודעתי אתמול כי בכוונתי לפרוש מתפקיד כמנכ"ל בנק הפועלים, ואולם אחסוך מכם היום את דברי הסיכום והפרידה, כיוון שעד לפרישתי, לקראת סוף השנה, תהיינה לנו הזדמנויות הולמות לסיכומים ופרידות."

על ההפסד ברבעון האחרון אמר דנקנר כי "רשמנו הפסד גבוה בכ-100 מיליון שקל לעומת האזהרה בעיקר על רקע גידול משמעותי בהפרשה לחובות מסופקים". על מצב המשק ופעילות הממשלה אמר דנקנר כי "רואים שבבים ראשונים של שינוי וקשה לדעת אם המגמה משתנה. צריך לפעול יותר מהר, צריך להציג תוכנית ולרוץ איתה.

בתשובה לשאלה אחרת אמר דנקנר כי "התנהלנו נהדר בתקופת המשבר. לגיטימי שיהיו חילוקי דעות, זה בסדר. צביקה ימשיך להישאר איתנו ועד מועד פרישתו יעברו יותר מ-6 שנים בתפקיד המנכ"ל".

צבי זיו אמר כי "יש לי יחסי עבודה מצויינים עם דני. אנחנו נשארים חברים. אני אומר את זה בצורה החזקה והאמיתית ביותר. אבל מכיוון שיש לנו חילוקי דעות עסקיים לגיטימיים החלטתי לעזוב. להגיד שאני שמח ? אני לא שמח אבל אני שלם עם ההחלטה ואני הולך הביתה. אני עוזב בנק מצויין, חסון, שאין בו שום סיכון, הוא מסוגל לעמוד בכל תרחישי יום הדין, יכול לקבל מכות חזקות ולעמוד בהם. אנחנו מרגישים מצויין עם הנושא הזה. כל מה שצריך זה שהמשק יחזור לצמוח ואז גם הבנק, שהוא בבואה של המשק, יחזור לפעילות תקינה ולצמוח. אני לא אעשה צעד שיגרום נזק לבנק. עיכבתי את ההחלטה עד היום בכדי להגיע לנקודת זמן טובה".

בתשובה לשאלה בנוגע להסדרי החוב ותוכניות החילוץ לטייקונים אמר דנקנר כי "אני חושב שבנושא תוכניות החילוץ בכלל, נידרש בסוף לחקיקה. זה שילוב של איזון בין אלה שהנפיקו לבין המחזיקים. בלי מניות יוותו בין השאר על דברים כאלה או אחרים, בין עם בריבית או במניות. יהיה איזון בין הדברים".

לגבי השכר הגבוה של ניר בורנשטיין אמר צבי זיו כי "כשחבורת הניהול של פועלים שוקי הון התחילה לעבוד איתנו הפעלנו תוכנית אופציות שהופעלה לבסוף רק ב-2008. המספרים עצמם מבוססים על מודל הערכת שווי שנעשתה על ידי יועצים חיצוניים לחברה ולכן ניר קיבל חבילת שכר של יותר מ-11 מיליון שקל בעקבות השווי של האופציות. אגב, המודל הזה בנוי אך ורק על תוספת ערך שחבורת הניהול יוצרת בפעילות השוטפת של החברה. המודל הוא מורכב ונכון ועל פיו פעלנו".

לגבי ההחלטה שלו לפרוש והביקורת על שכר הבנקאים אמר זיו כי "ההחלטה שלי לא תלויה בתוצאות הבנק והעיתוי נקבע כמו שאמרתי בזמן טוב". דנקנר אמר כי "בשיטה החשבונאית יש לאופציות שחולקו בעבר השפעה גדולה לאופציות שחולקו בשנים האחרונות וכרגע לא רלוונטיות. השכר ירד בצורה משמעותית בשנים האחרונות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.