מתחילים להכין את הקרקע? "אנחנו לוקחים בחשבון מצב שבו לווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו"
לאחר שאתמול נודע במפתיע על פרישתו של מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, מתפקידו מפרסם הבוקר (ה'), כצפוי, הבנק תוצאות קשות לשנת 2008. בשורה התחתונה דיווח פועלים על הפסד של כ-895 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת רווח של כ-2.68 מיליארד שקל ב-2007.
בשלב השאלות והתשבות, אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".
דנקנר התייחס לשמועות בעניין קריסה אפשרית של אחד הטייקונים ואמר כי "באופן עקרוני אמרנו שההפרשות עלו. לא ניתן שמות אבל יש כמה לקוחות שההפרשות בגינם עלו. אנחנו לוקחים בחשבון שיכול להיות מצב שלווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו. אין לזה שום קשר ליציבות של הבנק ואיתנותו. אנחנו חשבנו על התרחישים הקשים ביותר ולא רואים בעיה כלשהי".
צבי זיו, מנכ"ל הבנק, הציג את התוצאות ואמר כי "במהלך השנה הקרובה, אמשיך להנהיג את הבנק ולהוביל לעבר יעדיו, תוך חתירה לתפיסת מקומו הראוי כמוביל הענף הפיננסי בישראל, אולם בשנה הבאה כבר יעמוד כאן מחליפי, ציון קינן. כפי שכולכם יודעים, הודעתי אתמול כי בכוונתי לפרוש מתפקיד כמנכ"ל בנק הפועלים, ואולם אחסוך מכם היום את דברי הסיכום והפרידה, כיוון שעד לפרישתי, לקראת סוף השנה, תהיינה לנו הזדמנויות הולמות לסיכומים ופרידות."
על ההפסד ברבעון האחרון אמר דנקנר כי "רשמנו הפסד גבוה בכ-100 מיליון שקל לעומת האזהרה בעיקר על רקע גידול משמעותי בהפרשה לחובות מסופקים". על מצב המשק ופעילות הממשלה אמר דנקנר כי "רואים שבבים ראשונים של שינוי וקשה לדעת אם המגמה משתנה. צריך לפעול יותר מהר, צריך להציג תוכנית ולרוץ איתה.
בתשובה לשאלה אחרת אמר דנקנר כי "התנהלנו נהדר בתקופת המשבר. לגיטימי שיהיו חילוקי דעות, זה בסדר. צביקה ימשיך להישאר איתנו ועד מועד פרישתו יעברו יותר מ-6 שנים בתפקיד המנכ"ל".
צבי זיו אמר כי "יש לי יחסי עבודה מצויינים עם דני. אנחנו נשארים חברים. אני אומר את זה בצורה החזקה והאמיתית ביותר. אבל מכיוון שיש לנו חילוקי דעות עסקיים לגיטימיים החלטתי לעזוב. להגיד שאני שמח ? אני לא שמח אבל אני שלם עם ההחלטה ואני הולך הביתה. אני עוזב בנק מצויין, חסון, שאין בו שום סיכון, הוא מסוגל לעמוד בכל תרחישי יום הדין, יכול לקבל מכות חזקות ולעמוד בהם. אנחנו מרגישים מצויין עם הנושא הזה. כל מה שצריך זה שהמשק יחזור לצמוח ואז גם הבנק, שהוא בבואה של המשק, יחזור לפעילות תקינה ולצמוח. אני לא אעשה צעד שיגרום נזק לבנק. עיכבתי את ההחלטה עד היום בכדי להגיע לנקודת זמן טובה".
בתשובה לשאלה בנוגע להסדרי החוב ותוכניות החילוץ לטייקונים אמר דנקנר כי "אני חושב שבנושא תוכניות החילוץ בכלל, נידרש בסוף לחקיקה. זה שילוב של איזון בין אלה שהנפיקו לבין המחזיקים. בלי מניות יוותו בין השאר על דברים כאלה או אחרים, בין עם בריבית או במניות. יהיה איזון בין הדברים".
לגבי השכר הגבוה של ניר בורנשטיין אמר צבי זיו כי "כשחבורת הניהול של פועלים שוקי הון התחילה לעבוד איתנו הפעלנו תוכנית אופציות שהופעלה לבסוף רק ב-2008. המספרים עצמם מבוססים על מודל הערכת שווי שנעשתה על ידי יועצים חיצוניים לחברה ולכן ניר קיבל חבילת שכר של יותר מ-11 מיליון שקל בעקבות השווי של האופציות. אגב, המודל הזה בנוי אך ורק על תוספת ערך שחבורת הניהול יוצרת בפעילות השוטפת של החברה. המודל הוא מורכב ונכון ועל פיו פעלנו".
לגבי ההחלטה שלו לפרוש והביקורת על שכר הבנקאים אמר זיו כי "ההחלטה שלי לא תלויה בתוצאות הבנק והעיתוי נקבע כמו שאמרתי בזמן טוב". דנקנר אמר כי "בשיטה החשבונאית יש לאופציות שחולקו בעבר השפעה גדולה לאופציות שחולקו בשנים האחרונות וכרגע לא רלוונטיות. השכר ירד בצורה משמעותית בשנים האחרונות".
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
