מתחילים להכין את הקרקע? "אנחנו לוקחים בחשבון מצב שבו לווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו"
לאחר שאתמול נודע במפתיע על פרישתו של מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, מתפקידו מפרסם הבוקר (ה'), כצפוי, הבנק תוצאות קשות לשנת 2008. בשורה התחתונה דיווח פועלים על הפסד של כ-895 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת רווח של כ-2.68 מיליארד שקל ב-2007.
בשלב השאלות והתשבות, אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".
דנקנר התייחס לשמועות בעניין קריסה אפשרית של אחד הטייקונים ואמר כי "באופן עקרוני אמרנו שההפרשות עלו. לא ניתן שמות אבל יש כמה לקוחות שההפרשות בגינם עלו. אנחנו לוקחים בחשבון שיכול להיות מצב שלווה גדול במשק לא יעמוד בהתחייבויותיו. אין לזה שום קשר ליציבות של הבנק ואיתנותו. אנחנו חשבנו על התרחישים הקשים ביותר ולא רואים בעיה כלשהי".
צבי זיו, מנכ"ל הבנק, הציג את התוצאות ואמר כי "במהלך השנה הקרובה, אמשיך להנהיג את הבנק ולהוביל לעבר יעדיו, תוך חתירה לתפיסת מקומו הראוי כמוביל הענף הפיננסי בישראל, אולם בשנה הבאה כבר יעמוד כאן מחליפי, ציון קינן. כפי שכולכם יודעים, הודעתי אתמול כי בכוונתי לפרוש מתפקיד כמנכ"ל בנק הפועלים, ואולם אחסוך מכם היום את דברי הסיכום והפרידה, כיוון שעד לפרישתי, לקראת סוף השנה, תהיינה לנו הזדמנויות הולמות לסיכומים ופרידות."
על ההפסד ברבעון האחרון אמר דנקנר כי "רשמנו הפסד גבוה בכ-100 מיליון שקל לעומת האזהרה בעיקר על רקע גידול משמעותי בהפרשה לחובות מסופקים". על מצב המשק ופעילות הממשלה אמר דנקנר כי "רואים שבבים ראשונים של שינוי וקשה לדעת אם המגמה משתנה. צריך לפעול יותר מהר, צריך להציג תוכנית ולרוץ איתה.
בתשובה לשאלה אחרת אמר דנקנר כי "התנהלנו נהדר בתקופת המשבר. לגיטימי שיהיו חילוקי דעות, זה בסדר. צביקה ימשיך להישאר איתנו ועד מועד פרישתו יעברו יותר מ-6 שנים בתפקיד המנכ"ל".
צבי זיו אמר כי "יש לי יחסי עבודה מצויינים עם דני. אנחנו נשארים חברים. אני אומר את זה בצורה החזקה והאמיתית ביותר. אבל מכיוון שיש לנו חילוקי דעות עסקיים לגיטימיים החלטתי לעזוב. להגיד שאני שמח ? אני לא שמח אבל אני שלם עם ההחלטה ואני הולך הביתה. אני עוזב בנק מצויין, חסון, שאין בו שום סיכון, הוא מסוגל לעמוד בכל תרחישי יום הדין, יכול לקבל מכות חזקות ולעמוד בהם. אנחנו מרגישים מצויין עם הנושא הזה. כל מה שצריך זה שהמשק יחזור לצמוח ואז גם הבנק, שהוא בבואה של המשק, יחזור לפעילות תקינה ולצמוח. אני לא אעשה צעד שיגרום נזק לבנק. עיכבתי את ההחלטה עד היום בכדי להגיע לנקודת זמן טובה".
בתשובה לשאלה בנוגע להסדרי החוב ותוכניות החילוץ לטייקונים אמר דנקנר כי "אני חושב שבנושא תוכניות החילוץ בכלל, נידרש בסוף לחקיקה. זה שילוב של איזון בין אלה שהנפיקו לבין המחזיקים. בלי מניות יוותו בין השאר על דברים כאלה או אחרים, בין עם בריבית או במניות. יהיה איזון בין הדברים".
לגבי השכר הגבוה של ניר בורנשטיין אמר צבי זיו כי "כשחבורת הניהול של פועלים שוקי הון התחילה לעבוד איתנו הפעלנו תוכנית אופציות שהופעלה לבסוף רק ב-2008. המספרים עצמם מבוססים על מודל הערכת שווי שנעשתה על ידי יועצים חיצוניים לחברה ולכן ניר קיבל חבילת שכר של יותר מ-11 מיליון שקל בעקבות השווי של האופציות. אגב, המודל הזה בנוי אך ורק על תוספת ערך שחבורת הניהול יוצרת בפעילות השוטפת של החברה. המודל הוא מורכב ונכון ועל פיו פעלנו".
לגבי ההחלטה שלו לפרוש והביקורת על שכר הבנקאים אמר זיו כי "ההחלטה שלי לא תלויה בתוצאות הבנק והעיתוי נקבע כמו שאמרתי בזמן טוב". דנקנר אמר כי "בשיטה החשבונאית יש לאופציות שחולקו בעבר השפעה גדולה לאופציות שחולקו בשנים האחרונות וכרגע לא רלוונטיות. השכר ירד בצורה משמעותית בשנים האחרונות".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
