כלכלני גאון: הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר לעבר 4 שקלים אבל לאחר מכן ישוב לרדת

בגאון עדיין ממליצים להתמקד במח"מ השקלי הבינוני אשר מהווה השקעה אטרקטיבית עם תשואה שוטפת נאה ועם סיכוי קטן ליהנות מרווחי הון נוספים
קובי ישעיהו |

לקראת הודעת בנק ישראל בנוגע לשיעור הריבית מחר (ב') אומרים כלכלני בית ההשקעות גאון כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צפוי להפחית את הריבית 0.5%-1.0% כאשר סביר יותר שיפחית ב- 0.5%.

בשבוע האחרון, נרשמו המשך עליות של עד 1.2% באג"חים השקליים הבינוניים, התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל 10 שנים (ממשל 217) ירדה לרמה של 4.74% לפני תחילת המסחר, בעוד שהתשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים נותרה על רמה של 2.13% בדומה לשבוע שעבר. פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית ירדה בעקבות ההורדה האחרונה ל- 2.61%.

בגאון עדיין ממליצים להתמקד במח"מ השקלי הבינוני אשר מהווה השקעה אטרקטיבית עם תשואה שוטפת נאה ועם סיכוי קטן ליהנות מרווחי הון נוספים, קל וחומר לעומת המק"מים הקצרים שמגלמים בשוק כבר תשואה של 1.7%, כלומר המשקיעים מצפים לירידת ריבית נוספת גבוהה מ- 0.8% מחר.

בגאון מעריכים שמדד חודש דצמבר צפוי לרדת בכ 0.4%-0.6% , ומדד ינואר צפוי לרדת אף הוא בשיעור דומה. האינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת נכון לכתיבת שורות אלו על מינוס 0.85% בשנתיים הקרובות (אינפלצייה שלילית), ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה חיובית של 0.55% .

על אף כי האג"ח הצמודות הממשלתיות הבינוניות נראות אטרקטיביות בתשואות הנוכחיות (סביב 3% ריאלית), ייתכן כי המדדים הקרובים יפתיעו בגלל איחור בהשפעה של מחירי הדיור שלא בא עדיין לידי ביטוי במדד. לכן, "אנו עדיין נוטים להעדיף את האפיק השקלי על הצמוד הממשלתי לעת עתה. כאשר בתוך האפיק הצמוד, אנו שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני ולשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים, שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.6% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".

בנוגע לשוק המט"ח אומרים בגאון כי בשבוע האחרון, הדולר התחזק אל מול השקל ב- 3.6% ועלה מרמה של 3.736 שקלים לדולר לרמה של 3.873 שקלים לדולר. "לא ניתן להצביע על סיבה ספציפית בגללה התחזק הדולר והסברה היא שמדובר בתיקון טכני לירידה החדה והמהירה משבוע קודם לכן. המבצע שהחל בעזה אתמול צפוי לחזק את הדולר בצורה נקודתית ביום-יומיים הקרובים בהתאם להתפתחויות, אולם להערכתינו העלייה מול השקל לא תחזיק לאורך זמן".

כמובן שאם המבצע יסתבך או תתווסף חלילה חזית נוספת מצפון, הדבר יבוא לידי ביטוי בהתחזקות חדה יותר של הדולר. "מבחינה טכנית, בשבוע שעבר הדולר נגע ברמת התמיכה שלו ב- 3.65 שקלים לדולר, כפי שצפינו, וחזר לעבר הרמות של 3.88 שקלים לדולר ביום שישי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.