כלכלני גאון: הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר לעבר 4 שקלים אבל לאחר מכן ישוב לרדת
לקראת הודעת בנק ישראל בנוגע לשיעור הריבית מחר (ב') אומרים כלכלני בית ההשקעות גאון כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צפוי להפחית את הריבית 0.5%-1.0% כאשר סביר יותר שיפחית ב- 0.5%.
בשבוע האחרון, נרשמו המשך עליות של עד 1.2% באג"חים השקליים הבינוניים, התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל 10 שנים (ממשל 217) ירדה לרמה של 4.74% לפני תחילת המסחר, בעוד שהתשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים נותרה על רמה של 2.13% בדומה לשבוע שעבר. פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית ירדה בעקבות ההורדה האחרונה ל- 2.61%.
בגאון עדיין ממליצים להתמקד במח"מ השקלי הבינוני אשר מהווה השקעה אטרקטיבית עם תשואה שוטפת נאה ועם סיכוי קטן ליהנות מרווחי הון נוספים, קל וחומר לעומת המק"מים הקצרים שמגלמים בשוק כבר תשואה של 1.7%, כלומר המשקיעים מצפים לירידת ריבית נוספת גבוהה מ- 0.8% מחר.
בגאון מעריכים שמדד חודש דצמבר צפוי לרדת בכ 0.4%-0.6% , ומדד ינואר צפוי לרדת אף הוא בשיעור דומה. האינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת נכון לכתיבת שורות אלו על מינוס 0.85% בשנתיים הקרובות (אינפלצייה שלילית), ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה חיובית של 0.55% .
על אף כי האג"ח הצמודות הממשלתיות הבינוניות נראות אטרקטיביות בתשואות הנוכחיות (סביב 3% ריאלית), ייתכן כי המדדים הקרובים יפתיעו בגלל איחור בהשפעה של מחירי הדיור שלא בא עדיין לידי ביטוי במדד. לכן, "אנו עדיין נוטים להעדיף את האפיק השקלי על הצמוד הממשלתי לעת עתה. כאשר בתוך האפיק הצמוד, אנו שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני ולשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים, שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.6% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".
בנוגע לשוק המט"ח אומרים בגאון כי בשבוע האחרון, הדולר התחזק אל מול השקל ב- 3.6% ועלה מרמה של 3.736 שקלים לדולר לרמה של 3.873 שקלים לדולר. "לא ניתן להצביע על סיבה ספציפית בגללה התחזק הדולר והסברה היא שמדובר בתיקון טכני לירידה החדה והמהירה משבוע קודם לכן. המבצע שהחל בעזה אתמול צפוי לחזק את הדולר בצורה נקודתית ביום-יומיים הקרובים בהתאם להתפתחויות, אולם להערכתינו העלייה מול השקל לא תחזיק לאורך זמן".
כמובן שאם המבצע יסתבך או תתווסף חלילה חזית נוספת מצפון, הדבר יבוא לידי ביטוי בהתחזקות חדה יותר של הדולר. "מבחינה טכנית, בשבוע שעבר הדולר נגע ברמת התמיכה שלו ב- 3.65 שקלים לדולר, כפי שצפינו, וחזר לעבר הרמות של 3.88 שקלים לדולר ביום שישי".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
