כלכלני גאון: הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר לעבר 4 שקלים אבל לאחר מכן ישוב לרדת
לקראת הודעת בנק ישראל בנוגע לשיעור הריבית מחר (ב') אומרים כלכלני בית ההשקעות גאון כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צפוי להפחית את הריבית 0.5%-1.0% כאשר סביר יותר שיפחית ב- 0.5%.
בשבוע האחרון, נרשמו המשך עליות של עד 1.2% באג"חים השקליים הבינוניים, התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל 10 שנים (ממשל 217) ירדה לרמה של 4.74% לפני תחילת המסחר, בעוד שהתשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים נותרה על רמה של 2.13% בדומה לשבוע שעבר. פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית ירדה בעקבות ההורדה האחרונה ל- 2.61%.
בגאון עדיין ממליצים להתמקד במח"מ השקלי הבינוני אשר מהווה השקעה אטרקטיבית עם תשואה שוטפת נאה ועם סיכוי קטן ליהנות מרווחי הון נוספים, קל וחומר לעומת המק"מים הקצרים שמגלמים בשוק כבר תשואה של 1.7%, כלומר המשקיעים מצפים לירידת ריבית נוספת גבוהה מ- 0.8% מחר.
בגאון מעריכים שמדד חודש דצמבר צפוי לרדת בכ 0.4%-0.6% , ומדד ינואר צפוי לרדת אף הוא בשיעור דומה. האינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת נכון לכתיבת שורות אלו על מינוס 0.85% בשנתיים הקרובות (אינפלצייה שלילית), ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה חיובית של 0.55% .
על אף כי האג"ח הצמודות הממשלתיות הבינוניות נראות אטרקטיביות בתשואות הנוכחיות (סביב 3% ריאלית), ייתכן כי המדדים הקרובים יפתיעו בגלל איחור בהשפעה של מחירי הדיור שלא בא עדיין לידי ביטוי במדד. לכן, "אנו עדיין נוטים להעדיף את האפיק השקלי על הצמוד הממשלתי לעת עתה. כאשר בתוך האפיק הצמוד, אנו שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני ולשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים, שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.6% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".
בנוגע לשוק המט"ח אומרים בגאון כי בשבוע האחרון, הדולר התחזק אל מול השקל ב- 3.6% ועלה מרמה של 3.736 שקלים לדולר לרמה של 3.873 שקלים לדולר. "לא ניתן להצביע על סיבה ספציפית בגללה התחזק הדולר והסברה היא שמדובר בתיקון טכני לירידה החדה והמהירה משבוע קודם לכן. המבצע שהחל בעזה אתמול צפוי לחזק את הדולר בצורה נקודתית ביום-יומיים הקרובים בהתאם להתפתחויות, אולם להערכתינו העלייה מול השקל לא תחזיק לאורך זמן".
כמובן שאם המבצע יסתבך או תתווסף חלילה חזית נוספת מצפון, הדבר יבוא לידי ביטוי בהתחזקות חדה יותר של הדולר. "מבחינה טכנית, בשבוע שעבר הדולר נגע ברמת התמיכה שלו ב- 3.65 שקלים לדולר, כפי שצפינו, וחזר לעבר הרמות של 3.88 שקלים לדולר ביום שישי".
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקתקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל
10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות
סל הבריאות הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.
למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך
העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.
ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.
כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.
- סל הבריאות - המחלוקות, החידושים ואיך זה ישפיע על הכיס שלנו?
- עוד 100 מיליון שקלים לסל התרופות; דרעי הנחה לקדם הסדרת הקנאביס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.
