כלכלני גאון: הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר לעבר 4 שקלים אבל לאחר מכן ישוב לרדת
לקראת הודעת בנק ישראל בנוגע לשיעור הריבית מחר (ב') אומרים כלכלני בית ההשקעות גאון כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צפוי להפחית את הריבית 0.5%-1.0% כאשר סביר יותר שיפחית ב- 0.5%.
בשבוע האחרון, נרשמו המשך עליות של עד 1.2% באג"חים השקליים הבינוניים, התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל 10 שנים (ממשל 217) ירדה לרמה של 4.74% לפני תחילת המסחר, בעוד שהתשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים נותרה על רמה של 2.13% בדומה לשבוע שעבר. פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית ירדה בעקבות ההורדה האחרונה ל- 2.61%.
בגאון עדיין ממליצים להתמקד במח"מ השקלי הבינוני אשר מהווה השקעה אטרקטיבית עם תשואה שוטפת נאה ועם סיכוי קטן ליהנות מרווחי הון נוספים, קל וחומר לעומת המק"מים הקצרים שמגלמים בשוק כבר תשואה של 1.7%, כלומר המשקיעים מצפים לירידת ריבית נוספת גבוהה מ- 0.8% מחר.
בגאון מעריכים שמדד חודש דצמבר צפוי לרדת בכ 0.4%-0.6% , ומדד ינואר צפוי לרדת אף הוא בשיעור דומה. האינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת נכון לכתיבת שורות אלו על מינוס 0.85% בשנתיים הקרובות (אינפלצייה שלילית), ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה חיובית של 0.55% .
על אף כי האג"ח הצמודות הממשלתיות הבינוניות נראות אטרקטיביות בתשואות הנוכחיות (סביב 3% ריאלית), ייתכן כי המדדים הקרובים יפתיעו בגלל איחור בהשפעה של מחירי הדיור שלא בא עדיין לידי ביטוי במדד. לכן, "אנו עדיין נוטים להעדיף את האפיק השקלי על הצמוד הממשלתי לעת עתה. כאשר בתוך האפיק הצמוד, אנו שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני ולשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים, שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.6% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".
בנוגע לשוק המט"ח אומרים בגאון כי בשבוע האחרון, הדולר התחזק אל מול השקל ב- 3.6% ועלה מרמה של 3.736 שקלים לדולר לרמה של 3.873 שקלים לדולר. "לא ניתן להצביע על סיבה ספציפית בגללה התחזק הדולר והסברה היא שמדובר בתיקון טכני לירידה החדה והמהירה משבוע קודם לכן. המבצע שהחל בעזה אתמול צפוי לחזק את הדולר בצורה נקודתית ביום-יומיים הקרובים בהתאם להתפתחויות, אולם להערכתינו העלייה מול השקל לא תחזיק לאורך זמן".
כמובן שאם המבצע יסתבך או תתווסף חלילה חזית נוספת מצפון, הדבר יבוא לידי ביטוי בהתחזקות חדה יותר של הדולר. "מבחינה טכנית, בשבוע שעבר הדולר נגע ברמת התמיכה שלו ב- 3.65 שקלים לדולר, כפי שצפינו, וחזר לעבר הרמות של 3.88 שקלים לדולר ביום שישי".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
