המשבר פוסח בינתיים על גב ים: מציגה גידול בהכנסות, עלייה בשווי הנכסים ויציבות ברווח

להערכת החברה איתנותה הפיננסית ומצב הנכסים המניבים יאפשרו לה להתמודד בצורה נאותה עם תקופת המיתון
איריס בר טל |

חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובנין IDB, פירסמה היום את דוחותיה לרבעון השלישי של 2008 שהסתיים עם גידול של כ-2% ברווח שהסתכם בכ-41 מיליון שקלים לעומת רווח של 40.2 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

הגורמים העיקריים שהשפיעו על הרווח הנקי בתקופת הדוח הם גידול בהכנסות מהשכרת מבנים, גידול בהכנסות ממכירת דירות ומקרקעין, הכנסה מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה כולל תוספת מבנים שבנייתם הסתיימה בתקופת הדוח, וגידול בהוצאות המימון של החברה.

ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ב-71.6 מיליון שקלים לעומת 60.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע הן מתוספת שטחים מניבים חדשים, והן מעלייה בדמי השכירות הנגבים באתריה השונים של החברה.

הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בסך של 204.3 מיליון שקלים לעומת 181 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה בנכסים המניבים של החברה עומד על למעלה מ-95%.

ההכנסות מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-177.2 מיליון שקלים וברבעון השלישי של השנה הסתכמו הכנסות אלו בכ-50.4 מיליון שקלים. נכון ליום 30 ביוני 2008, מוערך השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה של החברה בסך של כ-3.5 מיליארד שקלים.

ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ממכירת דירות ומקרקעין ב-65.2 מיליון שקלים, לעומת 23.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מגידול במסירת דירות בתשעת החודשים הראשונים וברבעון השלישי של שנת 2008 לעומת מסירת דירות בתקופות המקבילות אשתקד. יש לציין כי בהתאם לכללי ה-IFRS, ההכרה בהכנסה נעשית עם מסירת דירות לרוכשים.

הוצאות המימון נטו הסתכמו וברבעון השלישי של השנה ב-134.3 מיליון שקלים לעומת 54.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. סך כל הנכסים של החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם ב-4.625 מילארד שקלים לעומת 4.2 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2007.

במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה עסקה החברה בתכנון, רישוי והקמה של פרויקטים שונים בהרצליה, חולון וחיפה. היקף ההשקעה בתקופה זו בהקמת נכסים מניבים הסתכם ב-149 מיליון שקלים.

להערכת החברה, נכון ליום פרסום הדוחות הכספיים, לא חל שינוי משמעותי לרעה בשווי של הנדל"ן להשקעה של החברה בהשוואה לשוויו בספרים ליום 30 בספטמבר 2008 . בנוסף מציינת החברה כי ככל שיתעורר משבר בתחום הנדל"ן המניב בארץ, איתנותה הפיננסית ומצב נכסיה המניבים יאפשרו לה להתמודד בצורה נאותה עם תקופת המיתון. אם כי ייתכן שהמשבר העולמי ישפיע גם על הכנסות מתחום הנדל"ן המניב בארץ, שהוא עיקר פעילותה של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: