המשבר פוסח בינתיים על גב ים: מציגה גידול בהכנסות, עלייה בשווי הנכסים ויציבות ברווח
חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובנין IDB, פירסמה היום את דוחותיה לרבעון השלישי של 2008 שהסתיים עם גידול של כ-2% ברווח שהסתכם בכ-41 מיליון שקלים לעומת רווח של 40.2 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
הגורמים העיקריים שהשפיעו על הרווח הנקי בתקופת הדוח הם גידול בהכנסות מהשכרת מבנים, גידול בהכנסות ממכירת דירות ומקרקעין, הכנסה מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה כולל תוספת מבנים שבנייתם הסתיימה בתקופת הדוח, וגידול בהוצאות המימון של החברה.
ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ב-71.6 מיליון שקלים לעומת 60.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע הן מתוספת שטחים מניבים חדשים, והן מעלייה בדמי השכירות הנגבים באתריה השונים של החברה.
הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בסך של 204.3 מיליון שקלים לעומת 181 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה בנכסים המניבים של החברה עומד על למעלה מ-95%.
ההכנסות מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-177.2 מיליון שקלים וברבעון השלישי של השנה הסתכמו הכנסות אלו בכ-50.4 מיליון שקלים. נכון ליום 30 ביוני 2008, מוערך השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה של החברה בסך של כ-3.5 מיליארד שקלים.
ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ממכירת דירות ומקרקעין ב-65.2 מיליון שקלים, לעומת 23.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מגידול במסירת דירות בתשעת החודשים הראשונים וברבעון השלישי של שנת 2008 לעומת מסירת דירות בתקופות המקבילות אשתקד. יש לציין כי בהתאם לכללי ה-IFRS, ההכרה בהכנסה נעשית עם מסירת דירות לרוכשים.
הוצאות המימון נטו הסתכמו וברבעון השלישי של השנה ב-134.3 מיליון שקלים לעומת 54.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. סך כל הנכסים של החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם ב-4.625 מילארד שקלים לעומת 4.2 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2007.
במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה עסקה החברה בתכנון, רישוי והקמה של פרויקטים שונים בהרצליה, חולון וחיפה. היקף ההשקעה בתקופה זו בהקמת נכסים מניבים הסתכם ב-149 מיליון שקלים.
להערכת החברה, נכון ליום פרסום הדוחות הכספיים, לא חל שינוי משמעותי לרעה בשווי של הנדל"ן להשקעה של החברה בהשוואה לשוויו בספרים ליום 30 בספטמבר 2008 . בנוסף מציינת החברה כי ככל שיתעורר משבר בתחום הנדל"ן המניב בארץ, איתנותה הפיננסית ומצב נכסיה המניבים יאפשרו לה להתמודד בצורה נאותה עם תקופת המיתון. אם כי ייתכן שהמשבר העולמי ישפיע גם על הכנסות מתחום הנדל"ן המניב בארץ, שהוא עיקר פעילותה של החברה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
