המשבר פוסח בינתיים על גב ים: מציגה גידול בהכנסות, עלייה בשווי הנכסים ויציבות ברווח
חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובנין IDB, פירסמה היום את דוחותיה לרבעון השלישי של 2008 שהסתיים עם גידול של כ-2% ברווח שהסתכם בכ-41 מיליון שקלים לעומת רווח של 40.2 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
הגורמים העיקריים שהשפיעו על הרווח הנקי בתקופת הדוח הם גידול בהכנסות מהשכרת מבנים, גידול בהכנסות ממכירת דירות ומקרקעין, הכנסה מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה כולל תוספת מבנים שבנייתם הסתיימה בתקופת הדוח, וגידול בהוצאות המימון של החברה.
ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ב-71.6 מיליון שקלים לעומת 60.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע הן מתוספת שטחים מניבים חדשים, והן מעלייה בדמי השכירות הנגבים באתריה השונים של החברה.
הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בסך של 204.3 מיליון שקלים לעומת 181 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה בנכסים המניבים של החברה עומד על למעלה מ-95%.
ההכנסות מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-177.2 מיליון שקלים וברבעון השלישי של השנה הסתכמו הכנסות אלו בכ-50.4 מיליון שקלים. נכון ליום 30 ביוני 2008, מוערך השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה של החברה בסך של כ-3.5 מיליארד שקלים.
ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ממכירת דירות ומקרקעין ב-65.2 מיליון שקלים, לעומת 23.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מגידול במסירת דירות בתשעת החודשים הראשונים וברבעון השלישי של שנת 2008 לעומת מסירת דירות בתקופות המקבילות אשתקד. יש לציין כי בהתאם לכללי ה-IFRS, ההכרה בהכנסה נעשית עם מסירת דירות לרוכשים.
הוצאות המימון נטו הסתכמו וברבעון השלישי של השנה ב-134.3 מיליון שקלים לעומת 54.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. סך כל הנכסים של החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם ב-4.625 מילארד שקלים לעומת 4.2 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2007.
במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה עסקה החברה בתכנון, רישוי והקמה של פרויקטים שונים בהרצליה, חולון וחיפה. היקף ההשקעה בתקופה זו בהקמת נכסים מניבים הסתכם ב-149 מיליון שקלים.
להערכת החברה, נכון ליום פרסום הדוחות הכספיים, לא חל שינוי משמעותי לרעה בשווי של הנדל"ן להשקעה של החברה בהשוואה לשוויו בספרים ליום 30 בספטמבר 2008 . בנוסף מציינת החברה כי ככל שיתעורר משבר בתחום הנדל"ן המניב בארץ, איתנותה הפיננסית ומצב נכסיה המניבים יאפשרו לה להתמודד בצורה נאותה עם תקופת המיתון. אם כי ייתכן שהמשבר העולמי ישפיע גם על הכנסות מתחום הנדל"ן המניב בארץ, שהוא עיקר פעילותה של החברה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
