המשבר פוסח בינתיים על גב ים: מציגה גידול בהכנסות, עלייה בשווי הנכסים ויציבות ברווח

להערכת החברה איתנותה הפיננסית ומצב הנכסים המניבים יאפשרו לה להתמודד בצורה נאותה עם תקופת המיתון
איריס בר טל |

חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובנין IDB, פירסמה היום את דוחותיה לרבעון השלישי של 2008 שהסתיים עם גידול של כ-2% ברווח שהסתכם בכ-41 מיליון שקלים לעומת רווח של 40.2 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

הגורמים העיקריים שהשפיעו על הרווח הנקי בתקופת הדוח הם גידול בהכנסות מהשכרת מבנים, גידול בהכנסות ממכירת דירות ומקרקעין, הכנסה מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה כולל תוספת מבנים שבנייתם הסתיימה בתקופת הדוח, וגידול בהוצאות המימון של החברה.

ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ב-71.6 מיליון שקלים לעומת 60.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע הן מתוספת שטחים מניבים חדשים, והן מעלייה בדמי השכירות הנגבים באתריה השונים של החברה.

הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בסך של 204.3 מיליון שקלים לעומת 181 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה בנכסים המניבים של החברה עומד על למעלה מ-95%.

ההכנסות מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-177.2 מיליון שקלים וברבעון השלישי של השנה הסתכמו הכנסות אלו בכ-50.4 מיליון שקלים. נכון ליום 30 ביוני 2008, מוערך השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה של החברה בסך של כ-3.5 מיליארד שקלים.

ברבעון השלישי של שנת 2008 הסתכמו ההכנסות ממכירת דירות ומקרקעין ב-65.2 מיליון שקלים, לעומת 23.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מגידול במסירת דירות בתשעת החודשים הראשונים וברבעון השלישי של שנת 2008 לעומת מסירת דירות בתקופות המקבילות אשתקד. יש לציין כי בהתאם לכללי ה-IFRS, ההכרה בהכנסה נעשית עם מסירת דירות לרוכשים.

הוצאות המימון נטו הסתכמו וברבעון השלישי של השנה ב-134.3 מיליון שקלים לעומת 54.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. סך כל הנכסים של החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם ב-4.625 מילארד שקלים לעומת 4.2 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2007.

במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה עסקה החברה בתכנון, רישוי והקמה של פרויקטים שונים בהרצליה, חולון וחיפה. היקף ההשקעה בתקופה זו בהקמת נכסים מניבים הסתכם ב-149 מיליון שקלים.

להערכת החברה, נכון ליום פרסום הדוחות הכספיים, לא חל שינוי משמעותי לרעה בשווי של הנדל"ן להשקעה של החברה בהשוואה לשוויו בספרים ליום 30 בספטמבר 2008 . בנוסף מציינת החברה כי ככל שיתעורר משבר בתחום הנדל"ן המניב בארץ, איתנותה הפיננסית ומצב נכסיה המניבים יאפשרו לה להתמודד בצורה נאותה עם תקופת המיתון. אם כי ייתכן שהמשבר העולמי ישפיע גם על הכנסות מתחום הנדל"ן המניב בארץ, שהוא עיקר פעילותה של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.