3 ימים לבחירות בארה"ב: המניות המומלצות ליום שאחרי והצפוי בזירת הדולר

אקסלנס נשואה: "היום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר". פינוטק: "הדולר יצבור תאוצה מניצחון אובאמה"
איריס בר טל |

האם הבחירות בארה"ב שיתקיימו בשבוע הבא יפיחו רוח חדשה בשווקים הפיננסים? אילו סקטורים ייהנו מבחירת אובאמה הדמוקרט ואלו סקטורים ייהנו מבחירת מקיין הרפובליקן? האם לבחירת אחד המועמדים תהיה השפעה על הדולר?

מבדיקת התנהגות שוקי המניות בארה"ב, ניתן ללמוד כי ברוב המקרים בחירת מועמד דמוקרט היטיבה עם הבורסה בניגוד לבחירתו של מועמד רפובליקן, אף שלכאורה קיים בכך מעין פרדוקס, שכן הרפובליקנים דוגלים בקפיטליזם ושוק חופשי ולעומתם הדמוקרטים דוגלים ביותר התערבות ממשלתית.

ייתכן שאחד ההסברים לכך הוא שדווקא לדמוקרטים קל יותר להעביר החלטות מסוימות שבסופו של דבר מקדמות את השוק החופשי, ולחילופין דווקא הרפובליקנים הצליחו להעביר את תוכנית ההצלה שכללה הלאמת בנקים.

"השווקים הפיננסים לא אוהבים אי ודאות, כך שהיום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר", מציין אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים. להערכתו, בחירת אובאמה תיטיב עם ענפים שנחשבים פחות תחרותיים כמו למשל ענף התרופות, שפטנטים רבים מגבילים את התחרות שבו, או ענף התעופה וענף האנרגיה שהם בעלי ציביון מונופוליסטי עם חסמי כניסה. לעומת זאת תעשיית הנשק עשויה ליהנות מבחירתו של מקיין.

לדברי מורן נחשוני, אנליסט בקרנות הנאמנות של אקסלנס נשואה, ניצחון של אובאמה ייטיב עם מניות אנרגיה ירוקה, ביוטק ותשתיות, שכן אובאמה התבטא פעמים רבות בנוגע לרצונו להתנתק מהתלות בנפט מצד אחד, ולדאוג לעניינים סביבתיים מצד שני. חברות שעשויות להרוויח מהמצב עשויות להיות כאלו העוסקות באנרגיה חלופית או בטיפול בפסולת.

"בתחום הרפואי, צפוי אובאמה לתמוך בקידום הביוטכנולוגיה על חשבון חברות הפארמה הגדולות, שכן שם הוא צפוי להדק את פיקוח המחירים. התשתיות המזדקנות בארה"ב צפויות לקבל רוח גבית מממשל אובאמה, וחברות העוסקות בסלילת כבישים, בניית גשרים וכדומה עשויות להרוויח מהעברת תקציבים לשיפור התשתיות במדינה" מציין נחשוני.

"מבחינה היסטורית, חברות העוסקות בחינוך והשכלה תפקדו בצורה טובה יותר בתקופות של העלאות מיסים וכלכלה בעייתית שאפיינו תקופת ממשלה דמוקרטית. גם קרנות השקעה בנדל"ן (ריט), שאינן ממוסות, עשויות לקבל אהדה בקרב המשקיעים, במקרה שהממשל החדש יחליט להעלות את שיעור המיסוי על כלל החברות במשק".

"לממשל דמוקרטי ישנה נטייה להעביר עושר מהמעמד הגבוה למעמדות הנמוכים יותר, ולכן תכניות תמיכה במעמד הנמוך עשויה להביא את הציבור לצרוך יותר, מה שישפיע על מכירותיהם של הרשתות המוזלות הפונות אל קהל זה. נהנות נוספות משינויי המיסים שמתכנן אובאמה עשויות להיות חברות העוסקות בהגשת דוחות מס ותיאומי מס לאזרחים". מוסיף נחשוני.

ולעומת זאת, אם התוצאות יפתיעו ומקיין ינצח? במקרה זה ממליצים באקסלנס נשואה על מניות נפט, פיננסים, נשק וביטחון.

"מקיין כמו אובאמה, ער לבעיית האנרגיה עימה מתמודדת ארה"ב ותמשיך להתמודד בשנים הבאות. אך הוא רואה את הפתרון לבעיה במקום אחר - הקמת כורים גרעיניים לצורך הפקת אנרגיה ופתיחת האפשרות של קידוחים ימיים, שבינתיים נשארו מחוץ לתחום בעבור חברות הנפט. תחת ממשלתו של מקיין צפוי המשך התמיכה בלחימה בעיראק ואפגניסטאן, ולכן חברות הנשק ימשיכו לזכות בתקציבים נדיבים". מסביר נחשוני.

לדבריו, מקיין לא רוצה להתערב במערכת הבריאות, אך כן מציע להעניק לאזרחים מענקי מס כדי שיוכלו לשלם בעבור ביטוח בריאות. במצב כזה ירוויחו חברות מסוג HMO, מעין קופות חולים בצורה האמריקנית שלהן.

"מגזר הפיננסים, שעתיד לסבול מהגדלת פיקוח תחת כל מנהיג נבחר, יזכה ליחס אוהד יותר תחת ממשל מקיין מאשר תחת ממשל אובאמה. לדבריו, "בתוך הסקטור הזה, כדאי יהיה להתמקד במניות של מנהלי השקעות וקרנות גידור, עקב רמה נמוכה של מיסוי על פעילויותיהם".

"חברות רב-לאומיות העוסקות במסחר בין לאומי עשויות להרוויח מבחירתו של מקיין, עקב הנטייה שלו לתמוך בהסכמי סחר חופשי ואף להרחיב את ההסכמים הקיימים למדינות נוספות. קמעונאי פרימיום, כאלו הפונים לקהל המבוסס, עשויים ליהנות גם הם מבחירת מקיין. ולבסוף, בשל הרצון של מקיין שלא להעלות מיסים, חברות המחלקות דיבידנדים גבוהים ימשיכו לחלק אותם לבעלי השליטה, וייהנו מרוח גבית מהשוק" מציין נחשוני.

ומה לגבי התנהגות הדולר?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).