3 ימים לבחירות בארה"ב: המניות המומלצות ליום שאחרי והצפוי בזירת הדולר

אקסלנס נשואה: "היום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר". פינוטק: "הדולר יצבור תאוצה מניצחון אובאמה"
איריס בר טל |

האם הבחירות בארה"ב שיתקיימו בשבוע הבא יפיחו רוח חדשה בשווקים הפיננסים? אילו סקטורים ייהנו מבחירת אובאמה הדמוקרט ואלו סקטורים ייהנו מבחירת מקיין הרפובליקן? האם לבחירת אחד המועמדים תהיה השפעה על הדולר?

מבדיקת התנהגות שוקי המניות בארה"ב, ניתן ללמוד כי ברוב המקרים בחירת מועמד דמוקרט היטיבה עם הבורסה בניגוד לבחירתו של מועמד רפובליקן, אף שלכאורה קיים בכך מעין פרדוקס, שכן הרפובליקנים דוגלים בקפיטליזם ושוק חופשי ולעומתם הדמוקרטים דוגלים ביותר התערבות ממשלתית.

ייתכן שאחד ההסברים לכך הוא שדווקא לדמוקרטים קל יותר להעביר החלטות מסוימות שבסופו של דבר מקדמות את השוק החופשי, ולחילופין דווקא הרפובליקנים הצליחו להעביר את תוכנית ההצלה שכללה הלאמת בנקים.

"השווקים הפיננסים לא אוהבים אי ודאות, כך שהיום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר", מציין אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים. להערכתו, בחירת אובאמה תיטיב עם ענפים שנחשבים פחות תחרותיים כמו למשל ענף התרופות, שפטנטים רבים מגבילים את התחרות שבו, או ענף התעופה וענף האנרגיה שהם בעלי ציביון מונופוליסטי עם חסמי כניסה. לעומת זאת תעשיית הנשק עשויה ליהנות מבחירתו של מקיין.

לדברי מורן נחשוני, אנליסט בקרנות הנאמנות של אקסלנס נשואה, ניצחון של אובאמה ייטיב עם מניות אנרגיה ירוקה, ביוטק ותשתיות, שכן אובאמה התבטא פעמים רבות בנוגע לרצונו להתנתק מהתלות בנפט מצד אחד, ולדאוג לעניינים סביבתיים מצד שני. חברות שעשויות להרוויח מהמצב עשויות להיות כאלו העוסקות באנרגיה חלופית או בטיפול בפסולת.

"בתחום הרפואי, צפוי אובאמה לתמוך בקידום הביוטכנולוגיה על חשבון חברות הפארמה הגדולות, שכן שם הוא צפוי להדק את פיקוח המחירים. התשתיות המזדקנות בארה"ב צפויות לקבל רוח גבית מממשל אובאמה, וחברות העוסקות בסלילת כבישים, בניית גשרים וכדומה עשויות להרוויח מהעברת תקציבים לשיפור התשתיות במדינה" מציין נחשוני.

"מבחינה היסטורית, חברות העוסקות בחינוך והשכלה תפקדו בצורה טובה יותר בתקופות של העלאות מיסים וכלכלה בעייתית שאפיינו תקופת ממשלה דמוקרטית. גם קרנות השקעה בנדל"ן (ריט), שאינן ממוסות, עשויות לקבל אהדה בקרב המשקיעים, במקרה שהממשל החדש יחליט להעלות את שיעור המיסוי על כלל החברות במשק".

"לממשל דמוקרטי ישנה נטייה להעביר עושר מהמעמד הגבוה למעמדות הנמוכים יותר, ולכן תכניות תמיכה במעמד הנמוך עשויה להביא את הציבור לצרוך יותר, מה שישפיע על מכירותיהם של הרשתות המוזלות הפונות אל קהל זה. נהנות נוספות משינויי המיסים שמתכנן אובאמה עשויות להיות חברות העוסקות בהגשת דוחות מס ותיאומי מס לאזרחים". מוסיף נחשוני.

ולעומת זאת, אם התוצאות יפתיעו ומקיין ינצח? במקרה זה ממליצים באקסלנס נשואה על מניות נפט, פיננסים, נשק וביטחון.

"מקיין כמו אובאמה, ער לבעיית האנרגיה עימה מתמודדת ארה"ב ותמשיך להתמודד בשנים הבאות. אך הוא רואה את הפתרון לבעיה במקום אחר - הקמת כורים גרעיניים לצורך הפקת אנרגיה ופתיחת האפשרות של קידוחים ימיים, שבינתיים נשארו מחוץ לתחום בעבור חברות הנפט. תחת ממשלתו של מקיין צפוי המשך התמיכה בלחימה בעיראק ואפגניסטאן, ולכן חברות הנשק ימשיכו לזכות בתקציבים נדיבים". מסביר נחשוני.

לדבריו, מקיין לא רוצה להתערב במערכת הבריאות, אך כן מציע להעניק לאזרחים מענקי מס כדי שיוכלו לשלם בעבור ביטוח בריאות. במצב כזה ירוויחו חברות מסוג HMO, מעין קופות חולים בצורה האמריקנית שלהן.

"מגזר הפיננסים, שעתיד לסבול מהגדלת פיקוח תחת כל מנהיג נבחר, יזכה ליחס אוהד יותר תחת ממשל מקיין מאשר תחת ממשל אובאמה. לדבריו, "בתוך הסקטור הזה, כדאי יהיה להתמקד במניות של מנהלי השקעות וקרנות גידור, עקב רמה נמוכה של מיסוי על פעילויותיהם".

"חברות רב-לאומיות העוסקות במסחר בין לאומי עשויות להרוויח מבחירתו של מקיין, עקב הנטייה שלו לתמוך בהסכמי סחר חופשי ואף להרחיב את ההסכמים הקיימים למדינות נוספות. קמעונאי פרימיום, כאלו הפונים לקהל המבוסס, עשויים ליהנות גם הם מבחירת מקיין. ולבסוף, בשל הרצון של מקיין שלא להעלות מיסים, חברות המחלקות דיבידנדים גבוהים ימשיכו לחלק אותם לבעלי השליטה, וייהנו מרוח גבית מהשוק" מציין נחשוני.

ומה לגבי התנהגות הדולר?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".