3 ימים לבחירות בארה"ב: המניות המומלצות ליום שאחרי והצפוי בזירת הדולר
האם הבחירות בארה"ב שיתקיימו בשבוע הבא יפיחו רוח חדשה בשווקים הפיננסים? אילו סקטורים ייהנו מבחירת אובאמה הדמוקרט ואלו סקטורים ייהנו מבחירת מקיין הרפובליקן? האם לבחירת אחד המועמדים תהיה השפעה על הדולר?
מבדיקת התנהגות שוקי המניות בארה"ב, ניתן ללמוד כי ברוב המקרים בחירת מועמד דמוקרט היטיבה עם הבורסה בניגוד לבחירתו של מועמד רפובליקן, אף שלכאורה קיים בכך מעין פרדוקס, שכן הרפובליקנים דוגלים בקפיטליזם ושוק חופשי ולעומתם הדמוקרטים דוגלים ביותר התערבות ממשלתית.
ייתכן שאחד ההסברים לכך הוא שדווקא לדמוקרטים קל יותר להעביר החלטות מסוימות שבסופו של דבר מקדמות את השוק החופשי, ולחילופין דווקא הרפובליקנים הצליחו להעביר את תוכנית ההצלה שכללה הלאמת בנקים.
"השווקים הפיננסים לא אוהבים אי ודאות, כך שהיום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר", מציין אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים. להערכתו, בחירת אובאמה תיטיב עם ענפים שנחשבים פחות תחרותיים כמו למשל ענף התרופות, שפטנטים רבים מגבילים את התחרות שבו, או ענף התעופה וענף האנרגיה שהם בעלי ציביון מונופוליסטי עם חסמי כניסה. לעומת זאת תעשיית הנשק עשויה ליהנות מבחירתו של מקיין.
לדברי מורן נחשוני, אנליסט בקרנות הנאמנות של אקסלנס נשואה, ניצחון של אובאמה ייטיב עם מניות אנרגיה ירוקה, ביוטק ותשתיות, שכן אובאמה התבטא פעמים רבות בנוגע לרצונו להתנתק מהתלות בנפט מצד אחד, ולדאוג לעניינים סביבתיים מצד שני. חברות שעשויות להרוויח מהמצב עשויות להיות כאלו העוסקות באנרגיה חלופית או בטיפול בפסולת.
"בתחום הרפואי, צפוי אובאמה לתמוך בקידום הביוטכנולוגיה על חשבון חברות הפארמה הגדולות, שכן שם הוא צפוי להדק את פיקוח המחירים. התשתיות המזדקנות בארה"ב צפויות לקבל רוח גבית מממשל אובאמה, וחברות העוסקות בסלילת כבישים, בניית גשרים וכדומה עשויות להרוויח מהעברת תקציבים לשיפור התשתיות במדינה" מציין נחשוני.
"מבחינה היסטורית, חברות העוסקות בחינוך והשכלה תפקדו בצורה טובה יותר בתקופות של העלאות מיסים וכלכלה בעייתית שאפיינו תקופת ממשלה דמוקרטית. גם קרנות השקעה בנדל"ן (ריט), שאינן ממוסות, עשויות לקבל אהדה בקרב המשקיעים, במקרה שהממשל החדש יחליט להעלות את שיעור המיסוי על כלל החברות במשק".
"לממשל דמוקרטי ישנה נטייה להעביר עושר מהמעמד הגבוה למעמדות הנמוכים יותר, ולכן תכניות תמיכה במעמד הנמוך עשויה להביא את הציבור לצרוך יותר, מה שישפיע על מכירותיהם של הרשתות המוזלות הפונות אל קהל זה. נהנות נוספות משינויי המיסים שמתכנן אובאמה עשויות להיות חברות העוסקות בהגשת דוחות מס ותיאומי מס לאזרחים". מוסיף נחשוני.
ולעומת זאת, אם התוצאות יפתיעו ומקיין ינצח? במקרה זה ממליצים באקסלנס נשואה על מניות נפט, פיננסים, נשק וביטחון.
"מקיין כמו אובאמה, ער לבעיית האנרגיה עימה מתמודדת ארה"ב ותמשיך להתמודד בשנים הבאות. אך הוא רואה את הפתרון לבעיה במקום אחר - הקמת כורים גרעיניים לצורך הפקת אנרגיה ופתיחת האפשרות של קידוחים ימיים, שבינתיים נשארו מחוץ לתחום בעבור חברות הנפט. תחת ממשלתו של מקיין צפוי המשך התמיכה בלחימה בעיראק ואפגניסטאן, ולכן חברות הנשק ימשיכו לזכות בתקציבים נדיבים". מסביר נחשוני.
לדבריו, מקיין לא רוצה להתערב במערכת הבריאות, אך כן מציע להעניק לאזרחים מענקי מס כדי שיוכלו לשלם בעבור ביטוח בריאות. במצב כזה ירוויחו חברות מסוג HMO, מעין קופות חולים בצורה האמריקנית שלהן.
"מגזר הפיננסים, שעתיד לסבול מהגדלת פיקוח תחת כל מנהיג נבחר, יזכה ליחס אוהד יותר תחת ממשל מקיין מאשר תחת ממשל אובאמה. לדבריו, "בתוך הסקטור הזה, כדאי יהיה להתמקד במניות של מנהלי השקעות וקרנות גידור, עקב רמה נמוכה של מיסוי על פעילויותיהם".
"חברות רב-לאומיות העוסקות במסחר בין לאומי עשויות להרוויח מבחירתו של מקיין, עקב הנטייה שלו לתמוך בהסכמי סחר חופשי ואף להרחיב את ההסכמים הקיימים למדינות נוספות. קמעונאי פרימיום, כאלו הפונים לקהל המבוסס, עשויים ליהנות גם הם מבחירת מקיין. ולבסוף, בשל הרצון של מקיין שלא להעלות מיסים, חברות המחלקות דיבידנדים גבוהים ימשיכו לחלק אותם לבעלי השליטה, וייהנו מרוח גבית מהשוק" מציין נחשוני.
ומה לגבי התנהגות הדולר?
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
