3 ימים לבחירות בארה"ב: המניות המומלצות ליום שאחרי והצפוי בזירת הדולר

אקסלנס נשואה: "היום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר". פינוטק: "הדולר יצבור תאוצה מניצחון אובאמה"
איריס בר טל |

האם הבחירות בארה"ב שיתקיימו בשבוע הבא יפיחו רוח חדשה בשווקים הפיננסים? אילו סקטורים ייהנו מבחירת אובאמה הדמוקרט ואלו סקטורים ייהנו מבחירת מקיין הרפובליקן? האם לבחירת אחד המועמדים תהיה השפעה על הדולר?

מבדיקת התנהגות שוקי המניות בארה"ב, ניתן ללמוד כי ברוב המקרים בחירת מועמד דמוקרט היטיבה עם הבורסה בניגוד לבחירתו של מועמד רפובליקן, אף שלכאורה קיים בכך מעין פרדוקס, שכן הרפובליקנים דוגלים בקפיטליזם ושוק חופשי ולעומתם הדמוקרטים דוגלים ביותר התערבות ממשלתית.

ייתכן שאחד ההסברים לכך הוא שדווקא לדמוקרטים קל יותר להעביר החלטות מסוימות שבסופו של דבר מקדמות את השוק החופשי, ולחילופין דווקא הרפובליקנים הצליחו להעביר את תוכנית ההצלה שכללה הלאמת בנקים.

"השווקים הפיננסים לא אוהבים אי ודאות, כך שהיום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר", מציין אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים. להערכתו, בחירת אובאמה תיטיב עם ענפים שנחשבים פחות תחרותיים כמו למשל ענף התרופות, שפטנטים רבים מגבילים את התחרות שבו, או ענף התעופה וענף האנרגיה שהם בעלי ציביון מונופוליסטי עם חסמי כניסה. לעומת זאת תעשיית הנשק עשויה ליהנות מבחירתו של מקיין.

לדברי מורן נחשוני, אנליסט בקרנות הנאמנות של אקסלנס נשואה, ניצחון של אובאמה ייטיב עם מניות אנרגיה ירוקה, ביוטק ותשתיות, שכן אובאמה התבטא פעמים רבות בנוגע לרצונו להתנתק מהתלות בנפט מצד אחד, ולדאוג לעניינים סביבתיים מצד שני. חברות שעשויות להרוויח מהמצב עשויות להיות כאלו העוסקות באנרגיה חלופית או בטיפול בפסולת.

"בתחום הרפואי, צפוי אובאמה לתמוך בקידום הביוטכנולוגיה על חשבון חברות הפארמה הגדולות, שכן שם הוא צפוי להדק את פיקוח המחירים. התשתיות המזדקנות בארה"ב צפויות לקבל רוח גבית מממשל אובאמה, וחברות העוסקות בסלילת כבישים, בניית גשרים וכדומה עשויות להרוויח מהעברת תקציבים לשיפור התשתיות במדינה" מציין נחשוני.

"מבחינה היסטורית, חברות העוסקות בחינוך והשכלה תפקדו בצורה טובה יותר בתקופות של העלאות מיסים וכלכלה בעייתית שאפיינו תקופת ממשלה דמוקרטית. גם קרנות השקעה בנדל"ן (ריט), שאינן ממוסות, עשויות לקבל אהדה בקרב המשקיעים, במקרה שהממשל החדש יחליט להעלות את שיעור המיסוי על כלל החברות במשק".

"לממשל דמוקרטי ישנה נטייה להעביר עושר מהמעמד הגבוה למעמדות הנמוכים יותר, ולכן תכניות תמיכה במעמד הנמוך עשויה להביא את הציבור לצרוך יותר, מה שישפיע על מכירותיהם של הרשתות המוזלות הפונות אל קהל זה. נהנות נוספות משינויי המיסים שמתכנן אובאמה עשויות להיות חברות העוסקות בהגשת דוחות מס ותיאומי מס לאזרחים". מוסיף נחשוני.

ולעומת זאת, אם התוצאות יפתיעו ומקיין ינצח? במקרה זה ממליצים באקסלנס נשואה על מניות נפט, פיננסים, נשק וביטחון.

"מקיין כמו אובאמה, ער לבעיית האנרגיה עימה מתמודדת ארה"ב ותמשיך להתמודד בשנים הבאות. אך הוא רואה את הפתרון לבעיה במקום אחר - הקמת כורים גרעיניים לצורך הפקת אנרגיה ופתיחת האפשרות של קידוחים ימיים, שבינתיים נשארו מחוץ לתחום בעבור חברות הנפט. תחת ממשלתו של מקיין צפוי המשך התמיכה בלחימה בעיראק ואפגניסטאן, ולכן חברות הנשק ימשיכו לזכות בתקציבים נדיבים". מסביר נחשוני.

לדבריו, מקיין לא רוצה להתערב במערכת הבריאות, אך כן מציע להעניק לאזרחים מענקי מס כדי שיוכלו לשלם בעבור ביטוח בריאות. במצב כזה ירוויחו חברות מסוג HMO, מעין קופות חולים בצורה האמריקנית שלהן.

"מגזר הפיננסים, שעתיד לסבול מהגדלת פיקוח תחת כל מנהיג נבחר, יזכה ליחס אוהד יותר תחת ממשל מקיין מאשר תחת ממשל אובאמה. לדבריו, "בתוך הסקטור הזה, כדאי יהיה להתמקד במניות של מנהלי השקעות וקרנות גידור, עקב רמה נמוכה של מיסוי על פעילויותיהם".

"חברות רב-לאומיות העוסקות במסחר בין לאומי עשויות להרוויח מבחירתו של מקיין, עקב הנטייה שלו לתמוך בהסכמי סחר חופשי ואף להרחיב את ההסכמים הקיימים למדינות נוספות. קמעונאי פרימיום, כאלו הפונים לקהל המבוסס, עשויים ליהנות גם הם מבחירת מקיין. ולבסוף, בשל הרצון של מקיין שלא להעלות מיסים, חברות המחלקות דיבידנדים גבוהים ימשיכו לחלק אותם לבעלי השליטה, וייהנו מרוח גבית מהשוק" מציין נחשוני.

ומה לגבי התנהגות הדולר?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".