3 ימים לבחירות בארה"ב: המניות המומלצות ליום שאחרי והצפוי בזירת הדולר

אקסלנס נשואה: "היום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר". פינוטק: "הדולר יצבור תאוצה מניצחון אובאמה"
איריס בר טל |

האם הבחירות בארה"ב שיתקיימו בשבוע הבא יפיחו רוח חדשה בשווקים הפיננסים? אילו סקטורים ייהנו מבחירת אובאמה הדמוקרט ואלו סקטורים ייהנו מבחירת מקיין הרפובליקן? האם לבחירת אחד המועמדים תהיה השפעה על הדולר?

מבדיקת התנהגות שוקי המניות בארה"ב, ניתן ללמוד כי ברוב המקרים בחירת מועמד דמוקרט היטיבה עם הבורסה בניגוד לבחירתו של מועמד רפובליקן, אף שלכאורה קיים בכך מעין פרדוקס, שכן הרפובליקנים דוגלים בקפיטליזם ושוק חופשי ולעומתם הדמוקרטים דוגלים ביותר התערבות ממשלתית.

ייתכן שאחד ההסברים לכך הוא שדווקא לדמוקרטים קל יותר להעביר החלטות מסוימות שבסופו של דבר מקדמות את השוק החופשי, ולחילופין דווקא הרפובליקנים הצליחו להעביר את תוכנית ההצלה שכללה הלאמת בנקים.

"השווקים הפיננסים לא אוהבים אי ודאות, כך שהיום שאחרי הבחירות אמור להיות good news, ללא תלות במועמד שייבחר", מציין אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים. להערכתו, בחירת אובאמה תיטיב עם ענפים שנחשבים פחות תחרותיים כמו למשל ענף התרופות, שפטנטים רבים מגבילים את התחרות שבו, או ענף התעופה וענף האנרגיה שהם בעלי ציביון מונופוליסטי עם חסמי כניסה. לעומת זאת תעשיית הנשק עשויה ליהנות מבחירתו של מקיין.

לדברי מורן נחשוני, אנליסט בקרנות הנאמנות של אקסלנס נשואה, ניצחון של אובאמה ייטיב עם מניות אנרגיה ירוקה, ביוטק ותשתיות, שכן אובאמה התבטא פעמים רבות בנוגע לרצונו להתנתק מהתלות בנפט מצד אחד, ולדאוג לעניינים סביבתיים מצד שני. חברות שעשויות להרוויח מהמצב עשויות להיות כאלו העוסקות באנרגיה חלופית או בטיפול בפסולת.

"בתחום הרפואי, צפוי אובאמה לתמוך בקידום הביוטכנולוגיה על חשבון חברות הפארמה הגדולות, שכן שם הוא צפוי להדק את פיקוח המחירים. התשתיות המזדקנות בארה"ב צפויות לקבל רוח גבית מממשל אובאמה, וחברות העוסקות בסלילת כבישים, בניית גשרים וכדומה עשויות להרוויח מהעברת תקציבים לשיפור התשתיות במדינה" מציין נחשוני.

"מבחינה היסטורית, חברות העוסקות בחינוך והשכלה תפקדו בצורה טובה יותר בתקופות של העלאות מיסים וכלכלה בעייתית שאפיינו תקופת ממשלה דמוקרטית. גם קרנות השקעה בנדל"ן (ריט), שאינן ממוסות, עשויות לקבל אהדה בקרב המשקיעים, במקרה שהממשל החדש יחליט להעלות את שיעור המיסוי על כלל החברות במשק".

"לממשל דמוקרטי ישנה נטייה להעביר עושר מהמעמד הגבוה למעמדות הנמוכים יותר, ולכן תכניות תמיכה במעמד הנמוך עשויה להביא את הציבור לצרוך יותר, מה שישפיע על מכירותיהם של הרשתות המוזלות הפונות אל קהל זה. נהנות נוספות משינויי המיסים שמתכנן אובאמה עשויות להיות חברות העוסקות בהגשת דוחות מס ותיאומי מס לאזרחים". מוסיף נחשוני.

ולעומת זאת, אם התוצאות יפתיעו ומקיין ינצח? במקרה זה ממליצים באקסלנס נשואה על מניות נפט, פיננסים, נשק וביטחון.

"מקיין כמו אובאמה, ער לבעיית האנרגיה עימה מתמודדת ארה"ב ותמשיך להתמודד בשנים הבאות. אך הוא רואה את הפתרון לבעיה במקום אחר - הקמת כורים גרעיניים לצורך הפקת אנרגיה ופתיחת האפשרות של קידוחים ימיים, שבינתיים נשארו מחוץ לתחום בעבור חברות הנפט. תחת ממשלתו של מקיין צפוי המשך התמיכה בלחימה בעיראק ואפגניסטאן, ולכן חברות הנשק ימשיכו לזכות בתקציבים נדיבים". מסביר נחשוני.

לדבריו, מקיין לא רוצה להתערב במערכת הבריאות, אך כן מציע להעניק לאזרחים מענקי מס כדי שיוכלו לשלם בעבור ביטוח בריאות. במצב כזה ירוויחו חברות מסוג HMO, מעין קופות חולים בצורה האמריקנית שלהן.

"מגזר הפיננסים, שעתיד לסבול מהגדלת פיקוח תחת כל מנהיג נבחר, יזכה ליחס אוהד יותר תחת ממשל מקיין מאשר תחת ממשל אובאמה. לדבריו, "בתוך הסקטור הזה, כדאי יהיה להתמקד במניות של מנהלי השקעות וקרנות גידור, עקב רמה נמוכה של מיסוי על פעילויותיהם".

"חברות רב-לאומיות העוסקות במסחר בין לאומי עשויות להרוויח מבחירתו של מקיין, עקב הנטייה שלו לתמוך בהסכמי סחר חופשי ואף להרחיב את ההסכמים הקיימים למדינות נוספות. קמעונאי פרימיום, כאלו הפונים לקהל המבוסס, עשויים ליהנות גם הם מבחירת מקיין. ולבסוף, בשל הרצון של מקיין שלא להעלות מיסים, חברות המחלקות דיבידנדים גבוהים ימשיכו לחלק אותם לבעלי השליטה, וייהנו מרוח גבית מהשוק" מציין נחשוני.

ומה לגבי התנהגות הדולר?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.