אורכית פרסמה דוחות: המנייה ירדה 4% - צופה הפסד ברבעון הנוכחי

איציק תמיר, מנכ"ל אורכית: "ההכנסות של החוזה החדש של יבואו לידי ביטוי כבר ברבעון הראשון". לסיפור המלא של הדוחות והחוזה
אריאל אטיאס |

חברת אורכית דיווחה היום, יום שלישי, על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, בהם היא מציגה כצפוי רווח של 38 סנט למניה ברבעון הרביעי על הכנסות של 1.8 מיליון דולר.

אך זה לא העניין שעומד מאחורי התעניינות המשקיעים במנייה מאז ה-22 לינואר, עת בו הגיעה המנייה לשפל של ארבע וחצי שנים. חברת הבת של אורכית, קוריג'נט, הודיעה בשבוע שעבר, ב-6 לפברואר, כי חתמה על חוזה ארוך טווח עם חברת מדיה ברודקסט הגרמנית (Media Broadcast GmbH).

בעת פרסום ההודעה, סיפקה אורכית רק פרטים מעטים על החוזה ואמרה רק, שקוריג'נט תספק מוצרים לתשתית אתרנט (רשת תקשורת מקומית) למפעילת הכבלים של דויטשה טלקום, בחוזה ל-15 שנה. החברה תספק את מוצרי ה-CM-100 ו-CM-4000, כאשר פריסת המוצרים במדינות הגרמניות סקסוניה התחתית ובוואריה צפויות כבר השנה.

אורכית תערוך היום שיחת ועידה בשעה 18:00, בו היא צפויה לשפוך אור נוסף על החוזה הנוכחי וחוזים נוספים עליהם עובדת הנהלת החברה. כמו כך, החברה צפויה לפרסם תחזיות לרבעונים הקרובים.

נתוני הדוחות

ההכנסות לרבעון הרביעי הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, עלייה בהשוואה להכנסות של 1.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והכנסות של 9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006.

בשורה התחתונה רשמה אורכית רווח של 6.4 מיליון דולר, או 38 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד רבעוני של 6.5 מיליון דולר, או 41 סנט למניה ברבעון השלישי של 2007, ובהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר, או 12 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

בהסתכלות שנתית, ההכנסות יסתכמו ב-9.9 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 63.6 מיליון דולר בשנת 2006. ההפסד בשנת 2007 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר, או 76 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 5.2 מיליון דולר, או 31 סנט למניה.

בעת פרסום הדוחות לרבעון השלישי הנהלת אורכית צפתה, כי ברבעון הרביעי תייצר הכנסות של 1.7 מיליון דולר ורווח של 38 סנט למניה. כאשר שורת הרווח נהנתה מהכנסות הנובעים מהכרה דחויה של הכנסה. הרווח הנקי מושפע מהכנסה חד-פעמית של 14.2 מיליון דולר הנובעת מהסכם פשרה עליו הכריזה אורכית בתחילת הרבעון הרביעי.

קונצנזוס צפי אנליסטים, כפי שנערך ע"י TOMPSON FINANICAL, ציפה להכנסות של 1.73 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 39 סנט למניה. לשנת 2007 כולה, צפו האנליסטים הפסד של 77 סנט למניה על הכנסות של 9.85 מיליון דולר.

ציפיות לעתיד

"בעוד 2008 מתחילה אנחנו נלהבים מעתיד צנרת מוצרי האטרנט שלנו. אנחנו מצפים להפוך את הכרת התעשייה במוצרים שלנו לעסקאות נוספות בשנת 2008", אמר איציק תמיר, מנכ"ל אורכית. "מדיה ברודקסט תתחיל לתרום להכנסות שלנו ברבעון הראשון של 2008, הכנסה הצפויה לגדול לאורך השנה. אנחנו מצפים לתרומה נוספת בשנת 2009 בעוד פריסת המוצרים בשטח תמשך".

לרבעון הראשון, צופה אורכית, כי תרשום הכנסות של 1.6 מיליון דולר והפסד המוערך ב-8.9 מיליון דולר, או 55 סנט למניה. ההציפיות הללו לא מביאות בחשבון הכנסות או הוצאות עקב המרת אופציות בסך 25.8 מיליון דולר שניתנו בחודש מארס 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.