אורכית פרסמה דוחות: המנייה ירדה 4% - צופה הפסד ברבעון הנוכחי

איציק תמיר, מנכ"ל אורכית: "ההכנסות של החוזה החדש של יבואו לידי ביטוי כבר ברבעון הראשון". לסיפור המלא של הדוחות והחוזה
אריאל אטיאס |

חברת אורכית דיווחה היום, יום שלישי, על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, בהם היא מציגה כצפוי רווח של 38 סנט למניה ברבעון הרביעי על הכנסות של 1.8 מיליון דולר.

אך זה לא העניין שעומד מאחורי התעניינות המשקיעים במנייה מאז ה-22 לינואר, עת בו הגיעה המנייה לשפל של ארבע וחצי שנים. חברת הבת של אורכית, קוריג'נט, הודיעה בשבוע שעבר, ב-6 לפברואר, כי חתמה על חוזה ארוך טווח עם חברת מדיה ברודקסט הגרמנית (Media Broadcast GmbH).

בעת פרסום ההודעה, סיפקה אורכית רק פרטים מעטים על החוזה ואמרה רק, שקוריג'נט תספק מוצרים לתשתית אתרנט (רשת תקשורת מקומית) למפעילת הכבלים של דויטשה טלקום, בחוזה ל-15 שנה. החברה תספק את מוצרי ה-CM-100 ו-CM-4000, כאשר פריסת המוצרים במדינות הגרמניות סקסוניה התחתית ובוואריה צפויות כבר השנה.

אורכית תערוך היום שיחת ועידה בשעה 18:00, בו היא צפויה לשפוך אור נוסף על החוזה הנוכחי וחוזים נוספים עליהם עובדת הנהלת החברה. כמו כך, החברה צפויה לפרסם תחזיות לרבעונים הקרובים.

נתוני הדוחות

ההכנסות לרבעון הרביעי הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, עלייה בהשוואה להכנסות של 1.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והכנסות של 9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006.

בשורה התחתונה רשמה אורכית רווח של 6.4 מיליון דולר, או 38 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד רבעוני של 6.5 מיליון דולר, או 41 סנט למניה ברבעון השלישי של 2007, ובהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר, או 12 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

בהסתכלות שנתית, ההכנסות יסתכמו ב-9.9 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 63.6 מיליון דולר בשנת 2006. ההפסד בשנת 2007 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר, או 76 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 5.2 מיליון דולר, או 31 סנט למניה.

בעת פרסום הדוחות לרבעון השלישי הנהלת אורכית צפתה, כי ברבעון הרביעי תייצר הכנסות של 1.7 מיליון דולר ורווח של 38 סנט למניה. כאשר שורת הרווח נהנתה מהכנסות הנובעים מהכרה דחויה של הכנסה. הרווח הנקי מושפע מהכנסה חד-פעמית של 14.2 מיליון דולר הנובעת מהסכם פשרה עליו הכריזה אורכית בתחילת הרבעון הרביעי.

קונצנזוס צפי אנליסטים, כפי שנערך ע"י TOMPSON FINANICAL, ציפה להכנסות של 1.73 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 39 סנט למניה. לשנת 2007 כולה, צפו האנליסטים הפסד של 77 סנט למניה על הכנסות של 9.85 מיליון דולר.

ציפיות לעתיד

"בעוד 2008 מתחילה אנחנו נלהבים מעתיד צנרת מוצרי האטרנט שלנו. אנחנו מצפים להפוך את הכרת התעשייה במוצרים שלנו לעסקאות נוספות בשנת 2008", אמר איציק תמיר, מנכ"ל אורכית. "מדיה ברודקסט תתחיל לתרום להכנסות שלנו ברבעון הראשון של 2008, הכנסה הצפויה לגדול לאורך השנה. אנחנו מצפים לתרומה נוספת בשנת 2009 בעוד פריסת המוצרים בשטח תמשך".

לרבעון הראשון, צופה אורכית, כי תרשום הכנסות של 1.6 מיליון דולר והפסד המוערך ב-8.9 מיליון דולר, או 55 סנט למניה. ההציפיות הללו לא מביאות בחשבון הכנסות או הוצאות עקב המרת אופציות בסך 25.8 מיליון דולר שניתנו בחודש מארס 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.