אורכית פרסמה דוחות: המנייה ירדה 4% - צופה הפסד ברבעון הנוכחי
חברת אורכית דיווחה היום, יום שלישי, על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, בהם היא מציגה כצפוי רווח של 38 סנט למניה ברבעון הרביעי על הכנסות של 1.8 מיליון דולר.
אך זה לא העניין שעומד מאחורי התעניינות המשקיעים במנייה מאז ה-22 לינואר, עת בו הגיעה המנייה לשפל של ארבע וחצי שנים. חברת הבת של אורכית, קוריג'נט, הודיעה בשבוע שעבר, ב-6 לפברואר, כי חתמה על חוזה ארוך טווח עם חברת מדיה ברודקסט הגרמנית (Media Broadcast GmbH).
בעת פרסום ההודעה, סיפקה אורכית רק פרטים מעטים על החוזה ואמרה רק, שקוריג'נט תספק מוצרים לתשתית אתרנט (רשת תקשורת מקומית) למפעילת הכבלים של דויטשה טלקום, בחוזה ל-15 שנה. החברה תספק את מוצרי ה-CM-100 ו-CM-4000, כאשר פריסת המוצרים במדינות הגרמניות סקסוניה התחתית ובוואריה צפויות כבר השנה.
אורכית תערוך היום שיחת ועידה בשעה 18:00, בו היא צפויה לשפוך אור נוסף על החוזה הנוכחי וחוזים נוספים עליהם עובדת הנהלת החברה. כמו כך, החברה צפויה לפרסם תחזיות לרבעונים הקרובים.
נתוני הדוחות
ההכנסות לרבעון הרביעי הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, עלייה בהשוואה להכנסות של 1.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והכנסות של 9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006.
בשורה התחתונה רשמה אורכית רווח של 6.4 מיליון דולר, או 38 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד רבעוני של 6.5 מיליון דולר, או 41 סנט למניה ברבעון השלישי של 2007, ובהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר, או 12 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.
בהסתכלות שנתית, ההכנסות יסתכמו ב-9.9 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 63.6 מיליון דולר בשנת 2006. ההפסד בשנת 2007 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר, או 76 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 5.2 מיליון דולר, או 31 סנט למניה.
בעת פרסום הדוחות לרבעון השלישי הנהלת אורכית צפתה, כי ברבעון הרביעי תייצר הכנסות של 1.7 מיליון דולר ורווח של 38 סנט למניה. כאשר שורת הרווח נהנתה מהכנסות הנובעים מהכרה דחויה של הכנסה. הרווח הנקי מושפע מהכנסה חד-פעמית של 14.2 מיליון דולר הנובעת מהסכם פשרה עליו הכריזה אורכית בתחילת הרבעון הרביעי.
קונצנזוס צפי אנליסטים, כפי שנערך ע"י TOMPSON FINANICAL, ציפה להכנסות של 1.73 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 39 סנט למניה. לשנת 2007 כולה, צפו האנליסטים הפסד של 77 סנט למניה על הכנסות של 9.85 מיליון דולר.
ציפיות לעתיד
"בעוד 2008 מתחילה אנחנו נלהבים מעתיד צנרת מוצרי האטרנט שלנו. אנחנו מצפים להפוך את הכרת התעשייה במוצרים שלנו לעסקאות נוספות בשנת 2008", אמר איציק תמיר, מנכ"ל אורכית. "מדיה ברודקסט תתחיל לתרום להכנסות שלנו ברבעון הראשון של 2008, הכנסה הצפויה לגדול לאורך השנה. אנחנו מצפים לתרומה נוספת בשנת 2009 בעוד פריסת המוצרים בשטח תמשך".
לרבעון הראשון, צופה אורכית, כי תרשום הכנסות של 1.6 מיליון דולר והפסד המוערך ב-8.9 מיליון דולר, או 55 סנט למניה. ההציפיות הללו לא מביאות בחשבון הכנסות או הוצאות עקב המרת אופציות בסך 25.8 מיליון דולר שניתנו בחודש מארס 2007.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
