אורכית פרסמה דוחות: המנייה ירדה 4% - צופה הפסד ברבעון הנוכחי

איציק תמיר, מנכ"ל אורכית: "ההכנסות של החוזה החדש של יבואו לידי ביטוי כבר ברבעון הראשון". לסיפור המלא של הדוחות והחוזה
אריאל אטיאס |

חברת אורכית דיווחה היום, יום שלישי, על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, בהם היא מציגה כצפוי רווח של 38 סנט למניה ברבעון הרביעי על הכנסות של 1.8 מיליון דולר.

אך זה לא העניין שעומד מאחורי התעניינות המשקיעים במנייה מאז ה-22 לינואר, עת בו הגיעה המנייה לשפל של ארבע וחצי שנים. חברת הבת של אורכית, קוריג'נט, הודיעה בשבוע שעבר, ב-6 לפברואר, כי חתמה על חוזה ארוך טווח עם חברת מדיה ברודקסט הגרמנית (Media Broadcast GmbH).

בעת פרסום ההודעה, סיפקה אורכית רק פרטים מעטים על החוזה ואמרה רק, שקוריג'נט תספק מוצרים לתשתית אתרנט (רשת תקשורת מקומית) למפעילת הכבלים של דויטשה טלקום, בחוזה ל-15 שנה. החברה תספק את מוצרי ה-CM-100 ו-CM-4000, כאשר פריסת המוצרים במדינות הגרמניות סקסוניה התחתית ובוואריה צפויות כבר השנה.

אורכית תערוך היום שיחת ועידה בשעה 18:00, בו היא צפויה לשפוך אור נוסף על החוזה הנוכחי וחוזים נוספים עליהם עובדת הנהלת החברה. כמו כך, החברה צפויה לפרסם תחזיות לרבעונים הקרובים.

נתוני הדוחות

ההכנסות לרבעון הרביעי הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, עלייה בהשוואה להכנסות של 1.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והכנסות של 9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006.

בשורה התחתונה רשמה אורכית רווח של 6.4 מיליון דולר, או 38 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד רבעוני של 6.5 מיליון דולר, או 41 סנט למניה ברבעון השלישי של 2007, ובהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר, או 12 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

בהסתכלות שנתית, ההכנסות יסתכמו ב-9.9 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 63.6 מיליון דולר בשנת 2006. ההפסד בשנת 2007 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר, או 76 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 5.2 מיליון דולר, או 31 סנט למניה.

בעת פרסום הדוחות לרבעון השלישי הנהלת אורכית צפתה, כי ברבעון הרביעי תייצר הכנסות של 1.7 מיליון דולר ורווח של 38 סנט למניה. כאשר שורת הרווח נהנתה מהכנסות הנובעים מהכרה דחויה של הכנסה. הרווח הנקי מושפע מהכנסה חד-פעמית של 14.2 מיליון דולר הנובעת מהסכם פשרה עליו הכריזה אורכית בתחילת הרבעון הרביעי.

קונצנזוס צפי אנליסטים, כפי שנערך ע"י TOMPSON FINANICAL, ציפה להכנסות של 1.73 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 39 סנט למניה. לשנת 2007 כולה, צפו האנליסטים הפסד של 77 סנט למניה על הכנסות של 9.85 מיליון דולר.

ציפיות לעתיד

"בעוד 2008 מתחילה אנחנו נלהבים מעתיד צנרת מוצרי האטרנט שלנו. אנחנו מצפים להפוך את הכרת התעשייה במוצרים שלנו לעסקאות נוספות בשנת 2008", אמר איציק תמיר, מנכ"ל אורכית. "מדיה ברודקסט תתחיל לתרום להכנסות שלנו ברבעון הראשון של 2008, הכנסה הצפויה לגדול לאורך השנה. אנחנו מצפים לתרומה נוספת בשנת 2009 בעוד פריסת המוצרים בשטח תמשך".

לרבעון הראשון, צופה אורכית, כי תרשום הכנסות של 1.6 מיליון דולר והפסד המוערך ב-8.9 מיליון דולר, או 55 סנט למניה. ההציפיות הללו לא מביאות בחשבון הכנסות או הוצאות עקב המרת אופציות בסך 25.8 מיליון דולר שניתנו בחודש מארס 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: