אורכית פרסמה דוחות: המנייה ירדה 4% - צופה הפסד ברבעון הנוכחי
חברת אורכית דיווחה היום, יום שלישי, על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, בהם היא מציגה כצפוי רווח של 38 סנט למניה ברבעון הרביעי על הכנסות של 1.8 מיליון דולר.
אך זה לא העניין שעומד מאחורי התעניינות המשקיעים במנייה מאז ה-22 לינואר, עת בו הגיעה המנייה לשפל של ארבע וחצי שנים. חברת הבת של אורכית, קוריג'נט, הודיעה בשבוע שעבר, ב-6 לפברואר, כי חתמה על חוזה ארוך טווח עם חברת מדיה ברודקסט הגרמנית (Media Broadcast GmbH).
בעת פרסום ההודעה, סיפקה אורכית רק פרטים מעטים על החוזה ואמרה רק, שקוריג'נט תספק מוצרים לתשתית אתרנט (רשת תקשורת מקומית) למפעילת הכבלים של דויטשה טלקום, בחוזה ל-15 שנה. החברה תספק את מוצרי ה-CM-100 ו-CM-4000, כאשר פריסת המוצרים במדינות הגרמניות סקסוניה התחתית ובוואריה צפויות כבר השנה.
אורכית תערוך היום שיחת ועידה בשעה 18:00, בו היא צפויה לשפוך אור נוסף על החוזה הנוכחי וחוזים נוספים עליהם עובדת הנהלת החברה. כמו כך, החברה צפויה לפרסם תחזיות לרבעונים הקרובים.
נתוני הדוחות
ההכנסות לרבעון הרביעי הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, עלייה בהשוואה להכנסות של 1.7 מיליון דולר ברבעון הקודם והכנסות של 9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006.
בשורה התחתונה רשמה אורכית רווח של 6.4 מיליון דולר, או 38 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד רבעוני של 6.5 מיליון דולר, או 41 סנט למניה ברבעון השלישי של 2007, ובהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר, או 12 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.
בהסתכלות שנתית, ההכנסות יסתכמו ב-9.9 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 63.6 מיליון דולר בשנת 2006. ההפסד בשנת 2007 הסתכם ב-12.1 מיליון דולר, או 76 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 5.2 מיליון דולר, או 31 סנט למניה.
בעת פרסום הדוחות לרבעון השלישי הנהלת אורכית צפתה, כי ברבעון הרביעי תייצר הכנסות של 1.7 מיליון דולר ורווח של 38 סנט למניה. כאשר שורת הרווח נהנתה מהכנסות הנובעים מהכרה דחויה של הכנסה. הרווח הנקי מושפע מהכנסה חד-פעמית של 14.2 מיליון דולר הנובעת מהסכם פשרה עליו הכריזה אורכית בתחילת הרבעון הרביעי.
קונצנזוס צפי אנליסטים, כפי שנערך ע"י TOMPSON FINANICAL, ציפה להכנסות של 1.73 מיליון דולר ברבעון הרביעי ולרווח של 39 סנט למניה. לשנת 2007 כולה, צפו האנליסטים הפסד של 77 סנט למניה על הכנסות של 9.85 מיליון דולר.
ציפיות לעתיד
"בעוד 2008 מתחילה אנחנו נלהבים מעתיד צנרת מוצרי האטרנט שלנו. אנחנו מצפים להפוך את הכרת התעשייה במוצרים שלנו לעסקאות נוספות בשנת 2008", אמר איציק תמיר, מנכ"ל אורכית. "מדיה ברודקסט תתחיל לתרום להכנסות שלנו ברבעון הראשון של 2008, הכנסה הצפויה לגדול לאורך השנה. אנחנו מצפים לתרומה נוספת בשנת 2009 בעוד פריסת המוצרים בשטח תמשך".
לרבעון הראשון, צופה אורכית, כי תרשום הכנסות של 1.6 מיליון דולר והפסד המוערך ב-8.9 מיליון דולר, או 55 סנט למניה. ההציפיות הללו לא מביאות בחשבון הכנסות או הוצאות עקב המרת אופציות בסך 25.8 מיליון דולר שניתנו בחודש מארס 2007.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
