איגרות חוב ממשלתיות בעולם
שבוע רביעי ברציפות של ירידת תשואות בארה"ב לאורך כל העקום. מספר הצהרות של ראשי הבנק המרכזי בדבר נכונות הבנק לנקיטת צעדים משמעותיים למניעת מיתון, הביאו להתגברות הערכות להמשך הורדות הריבית ולירידת תשואות. בסיכום שבועי ירדה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 19 נקודות בסיס לרמה של 2.55% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון איבדו 9 נקודות בסיס מתשואתן לרמה של 3.78%.
השבוע התאפיין בשינוי הרטוריקה של חברי הבנק המרכזי, שבהתבטאויותיהם הפומביות העדכניות הדגישו את הסיכון שבגלישת המשק למיתון. חבר הבנק, Frederic Mishkin, טען כי על הבנק לפעול בהחלטיות למניעת מיתון. חבר נוסף, Charles Plosser, הידוע בהתבטאויותיו הנציות בנוגע לאינפלציה, אמר כי הוא מודאג כיום בעיקר מהפגיעה בצריכה ואילו יו"ר הבנק Ben Bernanke, בהתבטאות פומבית ראשונה מזה כחודש, אמר כי הבנק המרכזי ינקוט בצעדים משמעותיים, ככל שיידרש, על מנת לתמוך בצמיחה ולספק הגנה מתאימה כנגד ההאטה הכלכלית.
בנוסף אמר Bernanke כי מחירי הדלק הגבוהים, החולשה בשוק המניות וירידת מחירי הבתים, עתידים להכביד על הצריכה. המשקיעים פירשו את סדרת ההתבטאויות כשינוי במגמת ההתנהלות של הבנק שמעתה יאיץ מאוד את קצב הפחתת הריבית והתוצאה היא ירידת תשואות זה השבוע הרביעי ברציפות.
לירידת התשואות ועליית מחירי אג"ח הממשלתיות, תרמה השבוע גם המשך ירידות השערים בשווקי המניות והסטת כספי משקיעים לשוק אג"ח הממשלתי הסולידי. כאשר דווקא מנתוני המאקרו המעטים שהתפרסמו במהלך השבוע החולף היו המשקיעים יכולים לרוות קצת נחת. אומנם הגרעון במאזן המסחרי בחודש נובמבר גדל ב- 9.3% יחסית לחודש הקודם ועמד על 63.1 מיליארד $ ואולם עיקר הגידול בגרעון מוסבר במחירי הנפט הגבוהים, המהווים מרכיב מרכזי ביבוא האמריקאי.
מנגד הייצוא הגיע לשיא כל הזמנים ברמה של 142 מיליארד $, כאשר היצואנים האמריקאיים נהנים מדולר חלש המגדיל את הביקוש למוצריהם בעולם והדבר נותן תקווה כי מגזר הייצור יהיה אחד מהגורמים שימנע את גלישת המשק האמריקאי למיתון. גם במספר הדרישות השבוע לדמי אבטלה חלה ירידה, אולי רמז לקראת דו"ח תעסוקה מעט אופטימי יותר בחודש ינואר.
ירידת התשואה גרמה לפער בין ריבית הבנק המרכזי העומדת כיום על 4.25%, לבין תשואות אג"ח לשנתיים העומדת על 2.55%, לגדול ל- 1.7%. זהו הפער הגדול ביותר מאז שנת 1981 ומשמעותו ציפיית השווקים להפחתה חדה מאוד של הריבית כבר בחודשים הקרובים. החוזים העתידיים על ריבית הבנק המרכזי מצביעים על סיכויים של 34% להורדת ריבית חדה של 0.75% במהלך ישיבתו הבאה של הבנק המרכזי, הפחתה שאם תתבצע תביא את הריבית לרמה של 3.5% ואולם יש לזכור ששינוי כה דראסטי בשער הריבית אינו כה שכיח והתרחש לאחרונה בשנת 1984, אז דווקא הועלה הריבית בשיעור זה.
רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת מצב של מיתון בכלכלת ארה"ב והתשואה על אג"ח לשנתיים משקפת תשואה ריאלית של 0.52% בהתאם לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ועומדות כיום על 2.03%. יחד עם זאת יש לזכור שכיום קצב האינפלציה השנתי עומד כיום על 4.3% וגם אם צפוי שהאינפלציה תאט בשל ההאטה הכלכלית בארה"ב, עדיין האנליסטים חוזים כי מחירי הסחורות וח"ג הגבוהים יכתיבו קצב אינפלציה שנתי של 2.8%, שמשמעותו תשואה ריאלית שלילית למחזיקי אג"ח הקצרות.
לפיכך, רמת התשואות הנוכחית מבטאת בנוסף גם פחד וחרדה של המשקיעים ולכן אין אנו ממליצים על השקעה באג"ח הקצרות בעת הנוכחית. לאלו המחפשים מפלט מהירידות בשוקי המניות בשבועות האחרונים, אנחנו ממליצים לשקול השקעה בשוק הכסף (שטר חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של 3 חודשים מעניק כיום תשואה שנתית של 3.2%).
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS) ועומדות כעת על כ- 2.03% בטווחים הקצרים (2.18% לפני שבוע) ו- 2.23% בארוכים (2.3% לפני שבוע). למרות מגמה צפויה של האטה כלכלית, אנו סבורים שרמת האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהציפיות ולפיכך שהשקעה ב- TIPS עדיפה על השקעה באג"ח הרגילות.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף* לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")