איגרות חוב ממשלתיות בעולם

שבוע רביעי ברציפות של ירידת תשואות בארה"ב לאורך כל העקום. מספר הצהרות של ראשי הבנק המרכזי בדבר נכונות הבנק לנקיטת צעדים משמעותיים למניעת מיתון, הביאו להתגברות הערכות להמשך הורדות הריבית ולירידת תשואות

שבוע רביעי ברציפות של ירידת תשואות בארה"ב לאורך כל העקום. מספר הצהרות של ראשי הבנק המרכזי בדבר נכונות הבנק לנקיטת צעדים משמעותיים למניעת מיתון, הביאו להתגברות הערכות להמשך הורדות הריבית ולירידת תשואות. בסיכום שבועי ירדה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 19 נקודות בסיס לרמה של 2.55% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון איבדו 9 נקודות בסיס מתשואתן לרמה של 3.78%.

השבוע התאפיין בשינוי הרטוריקה של חברי הבנק המרכזי, שבהתבטאויותיהם הפומביות העדכניות הדגישו את הסיכון שבגלישת המשק למיתון. חבר הבנק, Frederic Mishkin, טען כי על הבנק לפעול בהחלטיות למניעת מיתון. חבר נוסף, Charles Plosser, הידוע בהתבטאויותיו הנציות בנוגע לאינפלציה, אמר כי הוא מודאג כיום בעיקר מהפגיעה בצריכה ואילו יו"ר הבנק Ben Bernanke, בהתבטאות פומבית ראשונה מזה כחודש, אמר כי הבנק המרכזי ינקוט בצעדים משמעותיים, ככל שיידרש, על מנת לתמוך בצמיחה ולספק הגנה מתאימה כנגד ההאטה הכלכלית.

בנוסף אמר Bernanke כי מחירי הדלק הגבוהים, החולשה בשוק המניות וירידת מחירי הבתים, עתידים להכביד על הצריכה. המשקיעים פירשו את סדרת ההתבטאויות כשינוי במגמת ההתנהלות של הבנק שמעתה יאיץ מאוד את קצב הפחתת הריבית והתוצאה היא ירידת תשואות זה השבוע הרביעי ברציפות.

לירידת התשואות ועליית מחירי אג"ח הממשלתיות, תרמה השבוע גם המשך ירידות השערים בשווקי המניות והסטת כספי משקיעים לשוק אג"ח הממשלתי הסולידי. כאשר דווקא מנתוני המאקרו המעטים שהתפרסמו במהלך השבוע החולף היו המשקיעים יכולים לרוות קצת נחת. אומנם הגרעון במאזן המסחרי בחודש נובמבר גדל ב- 9.3% יחסית לחודש הקודם ועמד על 63.1 מיליארד $ ואולם עיקר הגידול בגרעון מוסבר במחירי הנפט הגבוהים, המהווים מרכיב מרכזי ביבוא האמריקאי.

מנגד הייצוא הגיע לשיא כל הזמנים ברמה של 142 מיליארד $, כאשר היצואנים האמריקאיים נהנים מדולר חלש המגדיל את הביקוש למוצריהם בעולם והדבר נותן תקווה כי מגזר הייצור יהיה אחד מהגורמים שימנע את גלישת המשק האמריקאי למיתון. גם במספר הדרישות השבוע לדמי אבטלה חלה ירידה, אולי רמז לקראת דו"ח תעסוקה מעט אופטימי יותר בחודש ינואר.

ירידת התשואה גרמה לפער בין ריבית הבנק המרכזי העומדת כיום על 4.25%, לבין תשואות אג"ח לשנתיים העומדת על 2.55%, לגדול ל- 1.7%. זהו הפער הגדול ביותר מאז שנת 1981 ומשמעותו ציפיית השווקים להפחתה חדה מאוד של הריבית כבר בחודשים הקרובים. החוזים העתידיים על ריבית הבנק המרכזי מצביעים על סיכויים של 34% להורדת ריבית חדה של 0.75% במהלך ישיבתו הבאה של הבנק המרכזי, הפחתה שאם תתבצע תביא את הריבית לרמה של 3.5% ואולם יש לזכור ששינוי כה דראסטי בשער הריבית אינו כה שכיח והתרחש לאחרונה בשנת 1984, אז דווקא הועלה הריבית בשיעור זה.

רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת מצב של מיתון בכלכלת ארה"ב והתשואה על אג"ח לשנתיים משקפת תשואה ריאלית של 0.52% בהתאם לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ועומדות כיום על 2.03%. יחד עם זאת יש לזכור שכיום קצב האינפלציה השנתי עומד כיום על 4.3% וגם אם צפוי שהאינפלציה תאט בשל ההאטה הכלכלית בארה"ב, עדיין האנליסטים חוזים כי מחירי הסחורות וח"ג הגבוהים יכתיבו קצב אינפלציה שנתי של 2.8%, שמשמעותו תשואה ריאלית שלילית למחזיקי אג"ח הקצרות.

לפיכך, רמת התשואות הנוכחית מבטאת בנוסף גם פחד וחרדה של המשקיעים ולכן אין אנו ממליצים על השקעה באג"ח הקצרות בעת הנוכחית. לאלו המחפשים מפלט מהירידות בשוקי המניות בשבועות האחרונים, אנחנו ממליצים לשקול השקעה בשוק הכסף (שטר חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של 3 חודשים מעניק כיום תשואה שנתית של 3.2%).

ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS) ועומדות כעת על כ- 2.03% בטווחים הקצרים (2.18% לפני שבוע) ו- 2.23% בארוכים (2.3% לפני שבוע). למרות מגמה צפויה של האטה כלכלית, אנו סבורים שרמת האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהציפיות ולפיכך שהשקעה ב- TIPS עדיפה על השקעה באג"ח הרגילות.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף* לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.