איגרות חוב ממשלתיות בעולם
שבוע רביעי ברציפות של ירידת תשואות בארה"ב לאורך כל העקום. מספר הצהרות של ראשי הבנק המרכזי בדבר נכונות הבנק לנקיטת צעדים משמעותיים למניעת מיתון, הביאו להתגברות הערכות להמשך הורדות הריבית ולירידת תשואות. בסיכום שבועי ירדה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 19 נקודות בסיס לרמה של 2.55% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון איבדו 9 נקודות בסיס מתשואתן לרמה של 3.78%.
השבוע התאפיין בשינוי הרטוריקה של חברי הבנק המרכזי, שבהתבטאויותיהם הפומביות העדכניות הדגישו את הסיכון שבגלישת המשק למיתון. חבר הבנק, Frederic Mishkin, טען כי על הבנק לפעול בהחלטיות למניעת מיתון. חבר נוסף, Charles Plosser, הידוע בהתבטאויותיו הנציות בנוגע לאינפלציה, אמר כי הוא מודאג כיום בעיקר מהפגיעה בצריכה ואילו יו"ר הבנק Ben Bernanke, בהתבטאות פומבית ראשונה מזה כחודש, אמר כי הבנק המרכזי ינקוט בצעדים משמעותיים, ככל שיידרש, על מנת לתמוך בצמיחה ולספק הגנה מתאימה כנגד ההאטה הכלכלית.
בנוסף אמר Bernanke כי מחירי הדלק הגבוהים, החולשה בשוק המניות וירידת מחירי הבתים, עתידים להכביד על הצריכה. המשקיעים פירשו את סדרת ההתבטאויות כשינוי במגמת ההתנהלות של הבנק שמעתה יאיץ מאוד את קצב הפחתת הריבית והתוצאה היא ירידת תשואות זה השבוע הרביעי ברציפות.
לירידת התשואות ועליית מחירי אג"ח הממשלתיות, תרמה השבוע גם המשך ירידות השערים בשווקי המניות והסטת כספי משקיעים לשוק אג"ח הממשלתי הסולידי. כאשר דווקא מנתוני המאקרו המעטים שהתפרסמו במהלך השבוע החולף היו המשקיעים יכולים לרוות קצת נחת. אומנם הגרעון במאזן המסחרי בחודש נובמבר גדל ב- 9.3% יחסית לחודש הקודם ועמד על 63.1 מיליארד $ ואולם עיקר הגידול בגרעון מוסבר במחירי הנפט הגבוהים, המהווים מרכיב מרכזי ביבוא האמריקאי.
מנגד הייצוא הגיע לשיא כל הזמנים ברמה של 142 מיליארד $, כאשר היצואנים האמריקאיים נהנים מדולר חלש המגדיל את הביקוש למוצריהם בעולם והדבר נותן תקווה כי מגזר הייצור יהיה אחד מהגורמים שימנע את גלישת המשק האמריקאי למיתון. גם במספר הדרישות השבוע לדמי אבטלה חלה ירידה, אולי רמז לקראת דו"ח תעסוקה מעט אופטימי יותר בחודש ינואר.
ירידת התשואה גרמה לפער בין ריבית הבנק המרכזי העומדת כיום על 4.25%, לבין תשואות אג"ח לשנתיים העומדת על 2.55%, לגדול ל- 1.7%. זהו הפער הגדול ביותר מאז שנת 1981 ומשמעותו ציפיית השווקים להפחתה חדה מאוד של הריבית כבר בחודשים הקרובים. החוזים העתידיים על ריבית הבנק המרכזי מצביעים על סיכויים של 34% להורדת ריבית חדה של 0.75% במהלך ישיבתו הבאה של הבנק המרכזי, הפחתה שאם תתבצע תביא את הריבית לרמה של 3.5% ואולם יש לזכור ששינוי כה דראסטי בשער הריבית אינו כה שכיח והתרחש לאחרונה בשנת 1984, אז דווקא הועלה הריבית בשיעור זה.
רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת מצב של מיתון בכלכלת ארה"ב והתשואה על אג"ח לשנתיים משקפת תשואה ריאלית של 0.52% בהתאם לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ועומדות כיום על 2.03%. יחד עם זאת יש לזכור שכיום קצב האינפלציה השנתי עומד כיום על 4.3% וגם אם צפוי שהאינפלציה תאט בשל ההאטה הכלכלית בארה"ב, עדיין האנליסטים חוזים כי מחירי הסחורות וח"ג הגבוהים יכתיבו קצב אינפלציה שנתי של 2.8%, שמשמעותו תשואה ריאלית שלילית למחזיקי אג"ח הקצרות.
לפיכך, רמת התשואות הנוכחית מבטאת בנוסף גם פחד וחרדה של המשקיעים ולכן אין אנו ממליצים על השקעה באג"ח הקצרות בעת הנוכחית. לאלו המחפשים מפלט מהירידות בשוקי המניות בשבועות האחרונים, אנחנו ממליצים לשקול השקעה בשוק הכסף (שטר חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של 3 חודשים מעניק כיום תשואה שנתית של 3.2%).
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS) ועומדות כעת על כ- 2.03% בטווחים הקצרים (2.18% לפני שבוע) ו- 2.23% בארוכים (2.3% לפני שבוע). למרות מגמה צפויה של האטה כלכלית, אנו סבורים שרמת האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהציפיות ולפיכך שהשקעה ב- TIPS עדיפה על השקעה באג"ח הרגילות.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף* לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
