איגרות חוב ממשלתיות בעולם
שבוע רביעי ברציפות של ירידת תשואות בארה"ב לאורך כל העקום. מספר הצהרות של ראשי הבנק המרכזי בדבר נכונות הבנק לנקיטת צעדים משמעותיים למניעת מיתון, הביאו להתגברות הערכות להמשך הורדות הריבית ולירידת תשואות. בסיכום שבועי ירדה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 19 נקודות בסיס לרמה של 2.55% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון איבדו 9 נקודות בסיס מתשואתן לרמה של 3.78%.
השבוע התאפיין בשינוי הרטוריקה של חברי הבנק המרכזי, שבהתבטאויותיהם הפומביות העדכניות הדגישו את הסיכון שבגלישת המשק למיתון. חבר הבנק, Frederic Mishkin, טען כי על הבנק לפעול בהחלטיות למניעת מיתון. חבר נוסף, Charles Plosser, הידוע בהתבטאויותיו הנציות בנוגע לאינפלציה, אמר כי הוא מודאג כיום בעיקר מהפגיעה בצריכה ואילו יו"ר הבנק Ben Bernanke, בהתבטאות פומבית ראשונה מזה כחודש, אמר כי הבנק המרכזי ינקוט בצעדים משמעותיים, ככל שיידרש, על מנת לתמוך בצמיחה ולספק הגנה מתאימה כנגד ההאטה הכלכלית.
בנוסף אמר Bernanke כי מחירי הדלק הגבוהים, החולשה בשוק המניות וירידת מחירי הבתים, עתידים להכביד על הצריכה. המשקיעים פירשו את סדרת ההתבטאויות כשינוי במגמת ההתנהלות של הבנק שמעתה יאיץ מאוד את קצב הפחתת הריבית והתוצאה היא ירידת תשואות זה השבוע הרביעי ברציפות.
לירידת התשואות ועליית מחירי אג"ח הממשלתיות, תרמה השבוע גם המשך ירידות השערים בשווקי המניות והסטת כספי משקיעים לשוק אג"ח הממשלתי הסולידי. כאשר דווקא מנתוני המאקרו המעטים שהתפרסמו במהלך השבוע החולף היו המשקיעים יכולים לרוות קצת נחת. אומנם הגרעון במאזן המסחרי בחודש נובמבר גדל ב- 9.3% יחסית לחודש הקודם ועמד על 63.1 מיליארד $ ואולם עיקר הגידול בגרעון מוסבר במחירי הנפט הגבוהים, המהווים מרכיב מרכזי ביבוא האמריקאי.
מנגד הייצוא הגיע לשיא כל הזמנים ברמה של 142 מיליארד $, כאשר היצואנים האמריקאיים נהנים מדולר חלש המגדיל את הביקוש למוצריהם בעולם והדבר נותן תקווה כי מגזר הייצור יהיה אחד מהגורמים שימנע את גלישת המשק האמריקאי למיתון. גם במספר הדרישות השבוע לדמי אבטלה חלה ירידה, אולי רמז לקראת דו"ח תעסוקה מעט אופטימי יותר בחודש ינואר.
ירידת התשואה גרמה לפער בין ריבית הבנק המרכזי העומדת כיום על 4.25%, לבין תשואות אג"ח לשנתיים העומדת על 2.55%, לגדול ל- 1.7%. זהו הפער הגדול ביותר מאז שנת 1981 ומשמעותו ציפיית השווקים להפחתה חדה מאוד של הריבית כבר בחודשים הקרובים. החוזים העתידיים על ריבית הבנק המרכזי מצביעים על סיכויים של 34% להורדת ריבית חדה של 0.75% במהלך ישיבתו הבאה של הבנק המרכזי, הפחתה שאם תתבצע תביא את הריבית לרמה של 3.5% ואולם יש לזכור ששינוי כה דראסטי בשער הריבית אינו כה שכיח והתרחש לאחרונה בשנת 1984, אז דווקא הועלה הריבית בשיעור זה.
רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת מצב של מיתון בכלכלת ארה"ב והתשואה על אג"ח לשנתיים משקפת תשואה ריאלית של 0.52% בהתאם לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ועומדות כיום על 2.03%. יחד עם זאת יש לזכור שכיום קצב האינפלציה השנתי עומד כיום על 4.3% וגם אם צפוי שהאינפלציה תאט בשל ההאטה הכלכלית בארה"ב, עדיין האנליסטים חוזים כי מחירי הסחורות וח"ג הגבוהים יכתיבו קצב אינפלציה שנתי של 2.8%, שמשמעותו תשואה ריאלית שלילית למחזיקי אג"ח הקצרות.
לפיכך, רמת התשואות הנוכחית מבטאת בנוסף גם פחד וחרדה של המשקיעים ולכן אין אנו ממליצים על השקעה באג"ח הקצרות בעת הנוכחית. לאלו המחפשים מפלט מהירידות בשוקי המניות בשבועות האחרונים, אנחנו ממליצים לשקול השקעה בשוק הכסף (שטר חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של 3 חודשים מעניק כיום תשואה שנתית של 3.2%).
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS) ועומדות כעת על כ- 2.03% בטווחים הקצרים (2.18% לפני שבוע) ו- 2.23% בארוכים (2.3% לפני שבוע). למרות מגמה צפויה של האטה כלכלית, אנו סבורים שרמת האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהציפיות ולפיכך שהשקעה ב- TIPS עדיפה על השקעה באג"ח הרגילות.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף* לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
