איגרות חוב ממשלתיות בעולם

שבוע רביעי ברציפות של ירידת תשואות בארה"ב לאורך כל העקום. מספר הצהרות של ראשי הבנק המרכזי בדבר נכונות הבנק לנקיטת צעדים משמעותיים למניעת מיתון, הביאו להתגברות הערכות להמשך הורדות הריבית ולירידת תשואות

שבוע רביעי ברציפות של ירידת תשואות בארה"ב לאורך כל העקום. מספר הצהרות של ראשי הבנק המרכזי בדבר נכונות הבנק לנקיטת צעדים משמעותיים למניעת מיתון, הביאו להתגברות הערכות להמשך הורדות הריבית ולירידת תשואות. בסיכום שבועי ירדה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 19 נקודות בסיס לרמה של 2.55% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון איבדו 9 נקודות בסיס מתשואתן לרמה של 3.78%.

השבוע התאפיין בשינוי הרטוריקה של חברי הבנק המרכזי, שבהתבטאויותיהם הפומביות העדכניות הדגישו את הסיכון שבגלישת המשק למיתון. חבר הבנק, Frederic Mishkin, טען כי על הבנק לפעול בהחלטיות למניעת מיתון. חבר נוסף, Charles Plosser, הידוע בהתבטאויותיו הנציות בנוגע לאינפלציה, אמר כי הוא מודאג כיום בעיקר מהפגיעה בצריכה ואילו יו"ר הבנק Ben Bernanke, בהתבטאות פומבית ראשונה מזה כחודש, אמר כי הבנק המרכזי ינקוט בצעדים משמעותיים, ככל שיידרש, על מנת לתמוך בצמיחה ולספק הגנה מתאימה כנגד ההאטה הכלכלית.

בנוסף אמר Bernanke כי מחירי הדלק הגבוהים, החולשה בשוק המניות וירידת מחירי הבתים, עתידים להכביד על הצריכה. המשקיעים פירשו את סדרת ההתבטאויות כשינוי במגמת ההתנהלות של הבנק שמעתה יאיץ מאוד את קצב הפחתת הריבית והתוצאה היא ירידת תשואות זה השבוע הרביעי ברציפות.

לירידת התשואות ועליית מחירי אג"ח הממשלתיות, תרמה השבוע גם המשך ירידות השערים בשווקי המניות והסטת כספי משקיעים לשוק אג"ח הממשלתי הסולידי. כאשר דווקא מנתוני המאקרו המעטים שהתפרסמו במהלך השבוע החולף היו המשקיעים יכולים לרוות קצת נחת. אומנם הגרעון במאזן המסחרי בחודש נובמבר גדל ב- 9.3% יחסית לחודש הקודם ועמד על 63.1 מיליארד $ ואולם עיקר הגידול בגרעון מוסבר במחירי הנפט הגבוהים, המהווים מרכיב מרכזי ביבוא האמריקאי.

מנגד הייצוא הגיע לשיא כל הזמנים ברמה של 142 מיליארד $, כאשר היצואנים האמריקאיים נהנים מדולר חלש המגדיל את הביקוש למוצריהם בעולם והדבר נותן תקווה כי מגזר הייצור יהיה אחד מהגורמים שימנע את גלישת המשק האמריקאי למיתון. גם במספר הדרישות השבוע לדמי אבטלה חלה ירידה, אולי רמז לקראת דו"ח תעסוקה מעט אופטימי יותר בחודש ינואר.

ירידת התשואה גרמה לפער בין ריבית הבנק המרכזי העומדת כיום על 4.25%, לבין תשואות אג"ח לשנתיים העומדת על 2.55%, לגדול ל- 1.7%. זהו הפער הגדול ביותר מאז שנת 1981 ומשמעותו ציפיית השווקים להפחתה חדה מאוד של הריבית כבר בחודשים הקרובים. החוזים העתידיים על ריבית הבנק המרכזי מצביעים על סיכויים של 34% להורדת ריבית חדה של 0.75% במהלך ישיבתו הבאה של הבנק המרכזי, הפחתה שאם תתבצע תביא את הריבית לרמה של 3.5% ואולם יש לזכור ששינוי כה דראסטי בשער הריבית אינו כה שכיח והתרחש לאחרונה בשנת 1984, אז דווקא הועלה הריבית בשיעור זה.

רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת מצב של מיתון בכלכלת ארה"ב והתשואה על אג"ח לשנתיים משקפת תשואה ריאלית של 0.52% בהתאם לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ועומדות כיום על 2.03%. יחד עם זאת יש לזכור שכיום קצב האינפלציה השנתי עומד כיום על 4.3% וגם אם צפוי שהאינפלציה תאט בשל ההאטה הכלכלית בארה"ב, עדיין האנליסטים חוזים כי מחירי הסחורות וח"ג הגבוהים יכתיבו קצב אינפלציה שנתי של 2.8%, שמשמעותו תשואה ריאלית שלילית למחזיקי אג"ח הקצרות.

לפיכך, רמת התשואות הנוכחית מבטאת בנוסף גם פחד וחרדה של המשקיעים ולכן אין אנו ממליצים על השקעה באג"ח הקצרות בעת הנוכחית. לאלו המחפשים מפלט מהירידות בשוקי המניות בשבועות האחרונים, אנחנו ממליצים לשקול השקעה בשוק הכסף (שטר חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של 3 חודשים מעניק כיום תשואה שנתית של 3.2%).

ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS) ועומדות כעת על כ- 2.03% בטווחים הקצרים (2.18% לפני שבוע) ו- 2.23% בארוכים (2.3% לפני שבוע). למרות מגמה צפויה של האטה כלכלית, אנו סבורים שרמת האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהציפיות ולפיכך שהשקעה ב- TIPS עדיפה על השקעה באג"ח הרגילות.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף* לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.