קאנטריוויד הרעידה את אמות הסיפים של וול סטריט; הנאסד"ק נפל 2.4%
המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בירידות שערים חדות והמשיכו את פתיחת השנה הגרועה ביותר מזה כמה שנים. חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, קאנטריוויד,
הנאסד"ק השלים יום מסחר שמיני ברציפות של ירידות שערים ונפילה של 5.76% מתחילת השנה. מדד הדאו ג'ונס השלים ירידה של 3.3% מתחילת השנה. תשואה שלילית של 3.55% נרשמה עבור מדד ה-S&P500 גם כן מתחילת השנה.
מניות הבלו צ'פ בלטו חזק בספקטרום האדום: אמריקן אקספקס השילה 2.9%, סיטיגרופ לא עמדה מנגד עם נפילה של עוד 4%, וג'י פי מורגן איבדה 4%.
כידוע, הפדרל ריזרב האמריקני יחליט בסוף החודש על גובה הריבית המוניטרית, לפחות כרגע נראה שאחד מחברי הפדרל ריזרב סבור כי
ביום שני, מדד הנאסד"ק המשיך במסעו כלפי מטה, יום שביעי ברציפות, אבל הדאו תיקן מעט והוסיף 27 נקודות. המסחר התאפיין בתנודתיות רבה, כאשר המדדים המובילים עברו מעליות קלות לירידות של עד 1%, בעוד המסחר נע בין מחששות לגבי עתיד הכלכלה לבין משקיעים הרואים הזדמניות בשוק ואוספים מניות, זאת בהמשך לירידות החדות שנרשמו בליל שישי האחרון.
מדדים ונפט
מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 2.36% לרמה של 2,440 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 1.88% לרמה של 12,585 הנקודות. אינדקס ה-S&P500 סגר בירידה של 1.88% לרמה של 1,390 הנקודות.
החוזים על הזהב סגרו היום בשיא של כל הזמנים וזינקו למחיר של 883.8 ד' לאונקיה, בהשפעת חולשת הדולר, הזינוק במחירי הנפט והמתחים בין ארה"ב לאירן שהגבירו את הביקושים למתכת היקרה.
השיא הקודם של מחיר הזהב עמד על 875 ד' לאונקיה ונקבע ב-21 לינואר 1980.
מאקרו
מספר החוזים שנחתמו על רכישת דירה שלא מקבלן בארה"ב ירד ב-2.6% בחודש נובמבר, הרבה מעבר לתחזיות.
נתון המאקרו השני של היום הוא אשראי הצרכנים - רשם קפיצה של 15.5 מיליארד דולר בנובמבר לעומת עלייה של 2 מיליארד דולר באוקטובר. מספר העסקאות שהתבצעו במימון באשראי רשם עלייה של 8.8 מיליארד דולר לאחר עלייה של 6.6 מיליארד דולר באוקטובר.
מניות במרכז
מניות סטארבקס (סימול: SBUX) נסחרו היום בעליות שערים חדות, בהמשך
עוד על מנכ"לים - ענקית קרנות הגידור, בר סטרנס (סימול: BSC), הינה האחרונה בין ענקיות הפיננסים שהקודקוד בראשה עוזב את תפקידו. ג'יימס קיין, התחיל להודיע למקורביו כי הוא צפוי להתפטר בתקופה הקרובה מתפקידו כמנכ"ל אך להמשיך להחזיק בתפקיד יו"ר החברה. אלן שוורץ, נשיא בר סטרנס, צפוי לרשת את מקומו של קיין.
חדשות רעות על שוק המגורים האמריקני מגיעות היום מכיוון חברת KB Home (סימול: KBH). החברה דיווחה היום,
מניות ענקית התוכנה העולמית, חברת MICROSOFT , אשר בשליטתו של ביל גייטס, נסחרו בהמשך להודעת החברה היום (ג'), כי תגיש הצעה לרכוש את קבוצת התוכנה הנורבגית למנועי חיפוש Fast Search & Transfer, תמורת 1.2 מיליארד דולר.
גם מניות מפעילת מנוע החיפוש הנפוץ ביותר בעולם, GOOGLE, נסחרות בהמשך להודעת מיקרוסופט.
חברת התרופות Genzyme (סימול: GENZ) ו-ISIS הודיעו היום על פיתוח ומכירתה של תרופת ה-mipomersen, המיועדת להפחתת כולסטרול. במסגרת ההסכם בניהן, תשלם Genzyme, סכום של 150 מיליון דולר לרכישת 5 מיליון ממניותיה של Isis.
ישראליות במרכז
אנליסטים בחברת מחקר אמריקנית .
חברות ספרינט-נקסטל ואמדוקס, הספקית המובילה של מערכות חוויית לקוח, מודיעות היום על חתימת
חברת סמייל 012 תקשורת חו"ל הודיעה היום על יוזמה להשקת טכנולוגיית ה-WiMAX של חברת אלווריון חו"ל בעיר מוכת הקסמים שדרות. לפרויקט זה חברו יחד משרד התקשורת, חברת אינטל, חברת סמייל 012 וכמובן חברת אלווריון, כשהמטרה היא הבעת סולידריות עם אזרחי שדרות, הנתונים כל העת תחת הפגזה.
ספקית שבבי המולטימדיה DSPG (נאסד"ק: DSPG) מודיעה כי תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת הכספים 2007, שהסתיימו ב- 31 בדצמבר של השנה החולפת, ב- 30 בינואר 2008, לפני פתיחת המסחר בנאסד"ק.
חברת ג'קדה
חברת טאואר חו"ל, יצרנית שבבים עצמאית, הודיעה היום, כי ראסל אלוונגר, מנכ"ל החברה, יציג בוועידת Needham & Company, ב-10 לינואר, בניו יורק.
חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות מתקדמות לתכנון שבבים, מודיעה כי תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת הכספים 2007, שהסתיימו ב- 31 בדצמבר של השנה החולפת, ב- 31 בינואר 2008, לפני פתיחת המסחר בנאסד"ק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)