קאנטריוויד הרעידה את אמות הסיפים של וול סטריט; הנאסד"ק נפל 2.4%

וול סטריט ממשיכה את פתיחת השנה הסוערת: שמועות בשוק - פירמת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, קאנטריוויד, עלולה להקלע לפשיטת רגל. בישראליות: טבע נעלה בעלייה של 2.7% במחיר שיא. צורן איבדה 6.8%
שהם לוי |

המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בירידות שערים חדות והמשיכו את פתיחת השנה הגרועה ביותר מזה כמה שנים. חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, קאנטריוויד, - השמועות מדברות על הסתבכויות נוספות של החברה ועל זיופי מסמכים שנעשו על ידה - המניה נושקת לשפל של 20 שנה. כמו גם, דו"ח שפרסם איגוד סוכני הנדל"ן האמריקני הצביע על ירידה בחתימת עסקאות לרכישת בתים יד-שנייה, לא תרם לשינוי האווירה.

הנאסד"ק השלים יום מסחר שמיני ברציפות של ירידות שערים ונפילה של 5.76% מתחילת השנה. מדד הדאו ג'ונס השלים ירידה של 3.3% מתחילת השנה. תשואה שלילית של 3.55% נרשמה עבור מדד ה-S&P500 גם כן מתחילת השנה.

מניות הבלו צ'פ בלטו חזק בספקטרום האדום: אמריקן אקספקס השילה 2.9%, סיטיגרופ לא עמדה מנגד עם נפילה של עוד 4%, וג'י פי מורגן איבדה 4%.

כידוע, הפדרל ריזרב האמריקני יחליט בסוף החודש על גובה הריבית המוניטרית, לפחות כרגע נראה שאחד מחברי הפדרל ריזרב סבור כי בכדי לרפא את הכלכלה החולה. בנאום שנשא היום, נציג ה'פד' בפילדלפיה צ'ארלס פלוסטר אמר היום, כי הוא מאמין כי הכלכלה האמריקנית תשתפר באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה, בטרם יורגש אפקט נוסף של הפחתות ריבית שתגענה בהמשך.

ביום שני, מדד הנאסד"ק המשיך במסעו כלפי מטה, יום שביעי ברציפות, אבל הדאו תיקן מעט והוסיף 27 נקודות. המסחר התאפיין בתנודתיות רבה, כאשר המדדים המובילים עברו מעליות קלות לירידות של עד 1%, בעוד המסחר נע בין מחששות לגבי עתיד הכלכלה לבין משקיעים הרואים הזדמניות בשוק ואוספים מניות, זאת בהמשך לירידות החדות שנרשמו בליל שישי האחרון.

מדדים ונפט

מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 2.36% לרמה של 2,440 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 1.88% לרמה של 12,585 הנקודות. אינדקס ה-S&P500 סגר בירידה של 1.88% לרמה של 1,390 הנקודות.

החוזים על הזהב סגרו היום בשיא של כל הזמנים וזינקו למחיר של 883.8 ד' לאונקיה, בהשפעת חולשת הדולר, הזינוק במחירי הנפט והמתחים בין ארה"ב לאירן שהגבירו את הביקושים למתכת היקרה.

השיא הקודם של מחיר הזהב עמד על 875 ד' לאונקיה ונקבע ב-21 לינואר 1980.

מאקרו

מספר החוזים שנחתמו על רכישת דירה שלא מקבלן בארה"ב ירד ב-2.6% בחודש נובמבר, הרבה מעבר לתחזיות. בארה"ב. האיגוד הלאומי של סוכני הנדל"ן הודיע היום כי אינדקס חוזי הבתים יד-שנייה רשם קריאה של 87.6 נקודות. זאת בהמשך לצניחה של 3.7% בנתוני אוקטובר.

נתון המאקרו השני של היום הוא אשראי הצרכנים - רשם קפיצה של 15.5 מיליארד דולר בנובמבר לעומת עלייה של 2 מיליארד דולר באוקטובר. מספר העסקאות שהתבצעו במימון באשראי רשם עלייה של 8.8 מיליארד דולר לאחר עלייה של 6.6 מיליארד דולר באוקטובר.

מניות במרכז

מניות סטארבקס (סימול: SBUX) נסחרו היום בעליות שערים חדות, בהמשך , לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, כי ג'ים דונאלד, מנכ"ל החברה, יעזוב את תפקידו במיידית וכי הווארד שולץ (Howard Schultz), יו"ר הדירקטוריון, יכנס לתפקידו במיידית. מדברי שולץ, כמו שמובאים בוול סטריט ז'ורנל, עולה, כי הוא מתכננן להאט את קצב פתיחת הסניפים החדשים בארה"ב ואף לסגור מיקומים מפסידים.

עוד על מנכ"לים - ענקית קרנות הגידור, בר סטרנס (סימול: BSC), הינה האחרונה בין ענקיות הפיננסים שהקודקוד בראשה עוזב את תפקידו. ג'יימס קיין, התחיל להודיע למקורביו כי הוא צפוי להתפטר בתקופה הקרובה מתפקידו כמנכ"ל אך להמשיך להחזיק בתפקיד יו"ר החברה. אלן שוורץ, נשיא בר סטרנס, צפוי לרשת את מקומו של קיין.

חדשות רעות על שוק המגורים האמריקני מגיעות היום מכיוון חברת KB Home (סימול: KBH). החברה דיווחה היום, ל-772.7 מיליון דולר, או 9.99 דולר למניה, זאת בהשוואה להפסד של 49.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מניות ענקית התוכנה העולמית, חברת MICROSOFT , אשר בשליטתו של ביל גייטס, נסחרו בהמשך להודעת החברה היום (ג'), כי תגיש הצעה לרכוש את קבוצת התוכנה הנורבגית למנועי חיפוש Fast Search & Transfer, תמורת 1.2 מיליארד דולר.

גם מניות מפעילת מנוע החיפוש הנפוץ ביותר בעולם, GOOGLE, נסחרות בהמשך להודעת מיקרוסופט.

חברת התרופות Genzyme (סימול: GENZ) ו-ISIS הודיעו היום על פיתוח ומכירתה של תרופת ה-mipomersen, המיועדת להפחתת כולסטרול. במסגרת ההסכם בניהן, תשלם Genzyme, סכום של 150 מיליון דולר לרכישת 5 מיליון ממניותיה של Isis.

ישראליות במרכז

אנליסטים בחברת מחקר אמריקנית . (טבע חו"ל ) מ-"קנייה" ל-"ניטרלי". מחיר היעד למניות החברה נקבע על 52 דולר, רק כ-8.5% מעל מחיר הפתיחה של המניה היום בוול סטריט.

חברות ספרינט-נקסטל ואמדוקס, הספקית המובילה של מערכות חוויית לקוח, מודיעות היום על חתימת של אמדוקס שיתמכו בהשקה ובהפעלה של פרויקט האינטרנט הסלולרי של ספרינט – Xohm.

חברת סמייל 012 תקשורת חו"ל הודיעה היום על יוזמה להשקת טכנולוגיית ה-WiMAX של חברת אלווריון חו"ל בעיר מוכת הקסמים שדרות. לפרויקט זה חברו יחד משרד התקשורת, חברת אינטל, חברת סמייל 012 וכמובן חברת אלווריון, כשהמטרה היא הבעת סולידריות עם אזרחי שדרות, הנתונים כל העת תחת הפגזה.

חו"ל - החברה הודיעה היום, כי ביחד עם חברת Bridgewater Systems (סימול: BWC) תספק לחברת MSTelcom, מקבוצת Sonangol, פתרונות WiMAX מתקדמים לתמיכה בשירותי IP, שיוצעו בצפון אנגולה, אפריקה. פריסת הפרויקט צפויה לעזור לשירותי MSTelcom הנוכחיים שבניהם: סיקור לווין ארצי, שירותי פס-רחב, חיבור לאינטרנט, מערכות רדיו ועוד.

ספקית שבבי המולטימדיה DSPG (נאסד"ק: DSPG) מודיעה כי תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת הכספים 2007, שהסתיימו ב- 31 בדצמבר של השנה החולפת, ב- 30 בינואר 2008, לפני פתיחת המסחר בנאסד"ק.

חברת ג'קדה "מהותי", כלשונה, עם חברת ביטוח גדולה בצפון אמריקה. החברה לא מסרה את ההיקף הפיננסי של העסקה, אולם היא ציינה כי ההכנסות ממנה יוכרו ברבעונים הקרובים.

חברת טאואר חו"ל, יצרנית שבבים עצמאית, הודיעה היום, כי ראסל אלוונגר, מנכ"ל החברה, יציג בוועידת Needham & Company, ב-10 לינואר, בניו יורק.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות מתקדמות לתכנון שבבים, מודיעה כי תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת הכספים 2007, שהסתיימו ב- 31 בדצמבר של השנה החולפת, ב- 31 בינואר 2008, לפני פתיחת המסחר בנאסד"ק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.