הצבע האדום שולט במסכי אירופה; הדקס מאבד 0.53%

מחירי הזהב והנפט הגואים מדירים את רגלי המשקיעים מהמניות. חברות הקמעונאות מובילות את המסחר השלילי ברקע להודעתה של DSG International כי רווחיה יפספסו את תחזיות האנליסטים המוקדמות
שי טופז |

המדדים המובילים באירופה נסחרים בירידות שערים זה היום השני ברציפות. זאת ברקע לעליית מחיר חבית הנפט אל רמות המ-100 דולר לחבית ומחיר הזהב אל רמות שיא של כל הזמנים אל מעבר לרמת ה-864 דולר לאונקיה.

חברות הקמעונאות מובילות את המסחר השלילי אשר אופף את המסחר לאחר ש-DSG International הודיעה כי היא צופה כי רווחיה יפספו את תחזיות האנליסטים.

הדקס הגרמני משיל 0.53%, הפוטסי הבריטי נסוג 0.21%, הקאק הצרפתי משיל 0.36%, שטוקהולם יורדת 1.11% וציריך מאבדת 1.71%.

"אזהרות הרווח של DSG International מראים כי מכירות עונת חג המולד בבריטניה לא היו טובים כמו שהחברות הקמעונאיות היו צריכות שיהיו", כך אמר Espen Furnes מנהל כספים באוסלו. "אנו צפויים לאזהרות רווח נוספות בשבוע הקרוב, הוסיף Furnes.

מניית DSG International, קמעונאית צרכנות האלקטרוניקה השניה בגודלה באירופה, מתרסקת 23.5%. החברה הודיעה כי רווחיה לפני מסים יסתכמו ב-50 מיליון לירות שטרלינג, אשר מפספסות את תחזיות האנליסטים המוקדמות, זאת עקב ירידה במכירות החברה.

מניית Kesa Electricals, הבעלים של חנויות אלקטרוניקה, Darty, בצרפת ושל Comet בבריטניה, משילה 4.3%.

מניית Next, קמעונאית הבגדים השלישית בגודלה בבריטניה, מאבדת 3.5%. החברה הודיעה כי ישנם קשיים בעסקי החברה ואין היא צופה תחזיות צמיחה זהות ב-2008 כשם בשנה שחלפה. כמו כן הודיעה החברה כי רווחי יעברו במעט בלבד את תחזיות האנליסטים.

מניות Royal Dutch Shell ו-BP מובילות את סקטור האנרגיה לעליות שערים. מניית Shell, חברת הנפט הגדולה באירופה, מוסיפה 0.8% לרמה של 28.82 יורו. כמו כן, BP, השניה בגודלה, מוסיפה 0.8%.

מחיר חבית נפט הגיע אמש לרמה של 100 דולר לחבית במסחר בניו יורק על רקע חששות כי מהומות בניגריה עשויים לפגוע באספקה ועקב הביקושים הגלובליים הגואים לסחורות. מחיר חוזה של חבית נפט למסירה בחודש פברואר נסחר כעת ברמה של 99.4 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.