סטנלי פישר על משבר האשראי: "האופק נראה פחות ורוד"
"הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב מאוד והשנה צפויה הצמיחה להיות 5.4%, אם לא מעט יותר מזה", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, סנטלי פישר, בנאומו באסיפה השנתית של איגוד הבנקים. פישר, התייחס בראשית נאומו למצב המשק הישראלי, ולמערכת הבנקאות כחלק חשוב ממנו, לאחר מכן, פנה ובחן את פעילות בנק ישראל בנוגע לתחרות במערכת הבנקאות, כאשר לבסופו של דבר התייחס לנושא "באזל 2". "שיעור האינפלציה נמצא מעט מעל הגבול העליון של תחום היעד, אבל צפוי כי הוא יחזור לתוך היעד בסביבות אמצע השנה הבאה. בנק ישראל, מצדו, יעשה ככל הניתן כדי לוודא שכך יהיה", אמר פישר. הנגיד ראה כביטוי למצב הטוב של המשק, בהסכמת ארגון ה-OECD להזמין את ישראל לתהליך לקראת הצטרפותה אליו, בהעלאת דירוג האשראי של המשק, בהסכמת ממשלת ארה"ב להמשיך לתת לנו ערבויות, ובדוח החיובי שהגישה המשלחת של קרן המטבע הבינלאומית שביקרה בישראל החודש. עם זאת, התייחס הנגיד למצב בשוקי ההון בכלל ולמשבר הפיננסי בארה"ב ובאירופה ואמר ש"האופק נראה פחות ורוד". הנגיד רואה כי המשבר ממשיך להחמיר בזמן שהבנקים המרכזיים ממשיכים לחפש כלים נכונים לטיפול בבעיות הנזילות, ועקב קשיים בשווקים הפיננסיים מתרחבים מאוד המרווחים בין שיעורי הריבית של הבנקים המרכזיים ושל השוק. למרות זאת, ציין פישר, כי ניתן כבר להבחין בסימנים ראשונים של הצלחה במאמץ הבנקים המרכזיים וצופה, כי אם הדבר יימשך, יחזרו המרווחים לרמות יותר סבירות, אבל גם אז, אמר פישר "נותרה הבעיה של קריסת שוק הדיור בארה"ב והשלכתו על המשק האמריקאי". "אם כל אחד יבצע את תפקידו, ותוך כדי כך ימשיך הסקטור העסקי ליזום ולהצליח, נוכל להמשיך ולצמוח בקצב טוב - גם אם על רקע האטה כלכלית מסוימת בעולם המערבי", אמר הנגיד בהתייחסות להשפעת משבר האשראי על הצמיחה בישראל. הבנקים הישראליים - Bad loans are made in good times "ומה זה אומר לגבי מערכת הבנקאות? ברור שהשגשוג במשק משליך על הבנקים. מצבם הפיננסי של הבנקים בישראל השתפר בשנים האחרונות - בהקשר לרווחים, ליחס ההון, ולירידה באחוז האשראי הבעייתי. חשוב למשק הישראלי שהמערכת הבנקאית תמשיך להיות חזקה ואיתנה", אמר הנגיד בהתייחסותו בכנס הבנקאים. פישר רואה בשיפור במצב המשק כגורם למצבם הטוב של הבנקים, ולא רק בניהול הנכון של הבנקים. "לכן, אני חוזר על המסר שנתתיי בנאום שלי, בשנה שעברה: הלוואות רעות נוצרות בזמנים טובים - וביידיש זה נשמע יותר טוב: Bad loans are made in good times". "זהו משפט חשוב בכל עת, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, לנוכח הציפיות להאטה בצמיחה בכלכלה העולמית - ובפרט האמריקאית - ב-2008", הוסיף פישר. בהתייחס לגל ההתקפות על הבנקים בכלל, ובהיבט העמלות בפרט, אמר שטנלי "לפעמים הבנקים עצמם עושים צעדים שבגללם, כביכול, באות ההתקפות עליהם, אבל אנחנו צריכים להיות זהירים במיוחד. מערכת בנקאית חזקה ויציבה, כפי שכבר ציינתי, חיונית לחוסנו של המשק, ואסור לנו להחליש אותה". מקורות לתחרות לא רק בתוך מערכת הבנקאות אלא מחוצה לה "בנוסף לעבודה בנושא העמלות, עסקנו השנה בבנק ישראל רבות בנושאים שונים הקשורים בחיזוק התחרות בתחום השירותים הבנקאיים למשקי הבית ולעסקים הקטנים, לאורך זמן", אמר פישר. "התפיסה שעומדת מאחורי העבודה שנעשתה היא ליצור מקורות לתחרות לא רק בתוך מערכת הבנקאות אלא מחוצה לה. זאת, כדי שיהיו לצרכן הישראלי חלופות לשירותים מסוימים הניתנים היום בבנקים. כאן נדרש, בחלק מהנושאים, שיתוף פעולה עם גופים נוספים - כגון משרדי האוצר (ובכלל זה, הפיקוח על שוק ההון) והמשפטים, הרשות לניירות ערך, הבורסה לניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים, רשות החברות הממשלתיות ועוד". בין ההמקורות האפשריים לתחרות במערכת הבנקאות מחוצה לה, ציין פישר את הקרנות כספיות, ניירות ערך מסחריים, עסקאות מסוג "ריפו", איגוח ופלטפורמה להפצת קרנות נאמנות באינטרנט. בהתייחס למקורות אפשריים לתחרות מתוך מערכת הבנקאות, ציין את הקלת המעבר מבנק לבנק, הגברת השקיפות ללקוחות הבנקים, הגברת הסיכויים לכניסת בנקים נוספים למערכת הבנקאית. פישר ציין שהפיקוח על הבנקים כבר פועל להסרת חסמים להגברת הסיכויים לפעילות בנק אינטרנטי בישראל, לקידום הפרטת בנק הדואר והסדרת פעילותו הבנקאית, ולכניסת בנק זר לפעילות בנקאית קמעונאית בישראל. "כל אלה בלי לוותר על השיקולים של יציבות המערכת הבנקאית". באזל 2 "באזל II" הוא גישה מתקדמת לניהול הבנקים ולפיקוח עליהם - באמצעות הקמת מערכות לניהול סיכונים, במקום קביעת כללים פרטניים. "הדבר דורש מהבנקים מאמץ גדול הכרוך בהקמת מערכות מידע וניהול מתוחכמות ובסיס נתונים רחב", אמר פישר. אימוץ כללי "באזל II", וכללי "404 SOX", יביאו לשיפור המערך הכולל של הניהול - במיוחד ניהול סיכונים - והבקרה בבנקים, ולהצבת סטנדרטים במערכת הבנקאות הישראלית מהמתקדמים ביותר בעולם. את נאומו סגר הנגיד בנימה אופטימית לשנה הבאה ואמר, "אני מקווה שבשנה הבאה, מעל הבמה הזו, נוכל להביט בסיפוק לאחור ולראות עד כמה התקדמנו בנושא חיוני זה בפרט, ובתחום הגברת התחרותיות, היעילות, והאיתנות במערכת הבנקאות, בכלל".

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.