פרופסור גלן יאגו ל-Bizportal: "הבנקים פה מעכבים את הצמיחה"
פרופסור גלן יאגו מנהל לימודי ההון במכון מילקן בסנטה מוניקה, (מכון העוסק במחקר כלכלי-חברתי) הגיע לירושלים לרגל עבודתו במכון. במסגרת שהותו בישראל פגשנו את הפרופסור האנרגתי וגילינו השקפה מרעננת ותפיסה חדשנית לגבי הכלכלה הישראלית. פרופסור יאגו הוא אחד היחידים הממחיש לנו כיצד ניתן ליצור חיבור בין האקדמיה לפרקטיקה.
(ש) אחד מהיעדים של מכון מילקן הוא פיתוח הצפון. כיצד פועל המכון על מנת לפתח את צפון הארץ?
(ת) "לאחר המלחמה כינסתי בניו יורק קבוצה של בנקאים מהמובילים בעולם וחשבנו איך ניתן לפתח את צפון הארץ ואני מתכוון לקחת פרוייקט מסויים בצפון כגון שיקום חופי הכנרת ולגייס את הכסף לשם מימון המיזם על ידי הנפקת הפרויקט בבורסה".
יאגו מביע את דעתו על צפון הארץ, "בזמן המלחמה נסעתי לצפון ומכיוון שהכבישים היו ריקים הגעתי מיפו לגבול עם לבנון תוך שעה ועשר דקות. הצפון לא רחוק מהמרכז, זו רק תפיסה מוטעית אבל ניתן וגם צריך 'לקרב' אותו, זאת על ידי יצירת תשתיות מתאימות".
יאגו מוסיף עוד, כי "במסגרת 60 שנה למדינת ישראל נפגש שמעון פרס עם נציגי מכון מילקן וביקש מהם לנסות ולמצוא כלים שיעזרו לפיתוח פרויקטים בתחום הבריאות והסביבה. הבעיה העיקרית עם פרויקטים מסוג זה היא שהחזר ההשקעה בהם מגיע לטווחים של יותר מ-10 שנים, לכן אנחנו מפתחים מודלים כלכליים שיגדילו את הכדאיות של השקעה בפרויקטים אלה".
פרופ' יאגו טוען במחקריו כי "על מנת שישראל תשיג יתרון תחרותי כיעד מועדף לצמיחת ההון והפקתו על המדינה לצמוח בשיעור שנתי של לפחות 7%. על ישראל להגיע לרמות הצמיחה הקיימות במדינות האסיאתיות המתועשות".
(ש)איך ישראל יכולה ליצר לעצמה יתרון תחרותי?
(ת) "בכדי שישראל תוכל למשוך את ההון האנושי והכספי הנחוץ לשם ביטחונה הכלכלי והחברתי, חייבת ישראל להגיע לשיעור צמיחה, ברמה שתמקם אותה עד שנת 2025, בין 15 המדינות המובילות בעולם במדדי רמת המחיה ואיכות החיים".
(ש) שניים ממדדים אלה הם מדד השחיתות ומדד הנגישות להון. מה בוחנים מדדים אלה ואיפה אנחנו ממוקמים בתוכם?
(ת)בניית שוק דורשת אמון ביושרן של עסקאות. חוקרים בתחום הכלכלה מצאו כי התפיסה בדבר קיום שחיתות במשק פוגעת ביכולת לגייס השקעות ומעלה את עלות עשיית העסקים. חברת transparency international פיתחה את מדד השחיתות, המדרג מדינות מבחינת הרמה שבה נתפסים אנשי ציבור ופוליטיקאים כמושחתים.ישראל ממוקמת במקום ה-28 בעולם במדד וזהו חסם משמעותי ביותר מבחינת ההתקדמות הכלכלית".
מדד הגישה להון, שפותח על ידי מכון מילקן, משמש כאמת מידה לבדיקת קלות הגישה להון מצד עסקים קיימים וחדשים. ישראל ממוקמת במדד זה במקום ה-31 בעולם ועליה לשפר במידה רבה את יכולתה לתעל את החיסכון הפנימי להשקעות.
(ש)מהם המגבלות של העסקים בישראל ומה לדעתך ידחוף אותם קדימה?
(ת)רמת הריכוזיות הגבוהה של הבנקים ואי יכולתם של עסקים קטנים לגייס הון ממקורות חלופיים מספקת לבנקים עוצמת שוק המעכבת את שיעור הצמיחה ומהווה חסם עיקרי למימון היזמות. כ-70% מהאשראי הבנקאי מחולק לכ-1% מהעסקים בארץ, שהם הלקוחות הגדולים".יאגו מוסיף מתוך מחקריו, כי "למרות המאמצים האדירים שנעשו לערוך רפורמות בשווקי ההון ובמוסדות הפיננסים, אין הוכחות מספיקות לכך שאמצעים אלו לבדם יגדילו במידה ניכרת את התחרות בשווקי האשראי ובמימון עסקים קטנים על בסיס נרחב".
שוק הון לא מפותח
פרופ' יאגו טוען, כי "שוקי ההון עדיין זקוקים לרפורמה, אגרות החוב הקונצרניות עדיין לא תפסו נתח משמעותי במימון העסקים". על פי מחקרו, "בשנת 2006 המגזר העסקי השתמש בהלוואות בגובה של 81% על מנת לממן את פעילותו העסקית. 74% מהלוואות אלה מספקים הבנקים ואת רובן מספקים עדיין 2 הבנקים הגדולים. לשם השוואה, באותה שנה סיפקו הבנקים בארה"ב רק 18% מסך ההלוואות העסקיות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.01% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
