פרופסור גלן יאגו מנהל לימודי ההון במכון מילקן בסנטה מוניקה, (מכון העוסק במחקר כלכלי-חברתי) הגיע לירושלים לרגל עבודתו במכון. במסגרת שהותו בישראל פגשנו את הפרופסור האנרגתי וגילינו השקפה מרעננת ותפיסה חדשנית לגבי הכלכלה הישראלית. פרופסור יאגו הוא אחד היחידים הממחיש לנו כיצד ניתן ליצור חיבור בין האקדמיה לפרקטיקה. (ש) אחד מהיעדים של מכון מילקן הוא פיתוח הצפון. כיצד פועל המכון על מנת לפתח את צפון הארץ? (ת) "לאחר המלחמה כינסתי בניו יורק קבוצה של בנקאים מהמובילים בעולם וחשבנו איך ניתן לפתח את צפון הארץ ואני מתכוון לקחת פרוייקט מסויים בצפון כגון שיקום חופי הכנרת ולגייס את הכסף לשם מימון המיזם על ידי הנפקת הפרויקט בבורסה". יאגו מביע את דעתו על צפון הארץ, "בזמן המלחמה נסעתי לצפון ומכיוון שהכבישים היו ריקים הגעתי מיפו לגבול עם לבנון תוך שעה ועשר דקות. הצפון לא רחוק מהמרכז, זו רק תפיסה מוטעית אבל ניתן וגם צריך 'לקרב' אותו, זאת על ידי יצירת תשתיות מתאימות". יאגו מוסיף עוד, כי "במסגרת 60 שנה למדינת ישראל נפגש שמעון פרס עם נציגי מכון מילקן וביקש מהם לנסות ולמצוא כלים שיעזרו לפיתוח פרויקטים בתחום הבריאות והסביבה. הבעיה העיקרית עם פרויקטים מסוג זה היא שהחזר ההשקעה בהם מגיע לטווחים של יותר מ-10 שנים, לכן אנחנו מפתחים מודלים כלכליים שיגדילו את הכדאיות של השקעה בפרויקטים אלה". פרופ' יאגו טוען במחקריו כי "על מנת שישראל תשיג יתרון תחרותי כיעד מועדף לצמיחת ההון והפקתו על המדינה לצמוח בשיעור שנתי של לפחות 7%. על ישראל להגיע לרמות הצמיחה הקיימות במדינות האסיאתיות המתועשות". (ש)איך ישראל יכולה ליצר לעצמה יתרון תחרותי? (ת) "בכדי שישראל תוכל למשוך את ההון האנושי והכספי הנחוץ לשם ביטחונה הכלכלי והחברתי, חייבת ישראל להגיע לשיעור צמיחה, ברמה שתמקם אותה עד שנת 2025, בין 15 המדינות המובילות בעולם במדדי רמת המחיה ואיכות החיים". (ש) שניים ממדדים אלה הם מדד השחיתות ומדד הנגישות להון. מה בוחנים מדדים אלה ואיפה אנחנו ממוקמים בתוכם? (ת)בניית שוק דורשת אמון ביושרן של עסקאות. חוקרים בתחום הכלכלה מצאו כי התפיסה בדבר קיום שחיתות במשק פוגעת ביכולת לגייס השקעות ומעלה את עלות עשיית העסקים. חברת transparency international פיתחה את מדד השחיתות, המדרג מדינות מבחינת הרמה שבה נתפסים אנשי ציבור ופוליטיקאים כמושחתים.ישראל ממוקמת במקום ה-28 בעולם במדד וזהו חסם משמעותי ביותר מבחינת ההתקדמות הכלכלית". מדד הגישה להון, שפותח על ידי מכון מילקן, משמש כאמת מידה לבדיקת קלות הגישה להון מצד עסקים קיימים וחדשים. ישראל ממוקמת במדד זה במקום ה-31 בעולם ועליה לשפר במידה רבה את יכולתה לתעל את החיסכון הפנימי להשקעות. (ש)מהם המגבלות של העסקים בישראל ומה לדעתך ידחוף אותם קדימה? (ת)רמת הריכוזיות הגבוהה של הבנקים ואי יכולתם של עסקים קטנים לגייס הון ממקורות חלופיים מספקת לבנקים עוצמת שוק המעכבת את שיעור הצמיחה ומהווה חסם עיקרי למימון היזמות. כ-70% מהאשראי הבנקאי מחולק לכ-1% מהעסקים בארץ, שהם הלקוחות הגדולים".יאגו מוסיף מתוך מחקריו, כי "למרות המאמצים האדירים שנעשו לערוך רפורמות בשווקי ההון ובמוסדות הפיננסים, אין הוכחות מספיקות לכך שאמצעים אלו לבדם יגדילו במידה ניכרת את התחרות בשווקי האשראי ובמימון עסקים קטנים על בסיס נרחב". שוק הון לא מפותח פרופ' יאגו טוען, כי "שוקי ההון עדיין זקוקים לרפורמה, אגרות החוב הקונצרניות עדיין לא תפסו נתח משמעותי במימון העסקים". על פי מחקרו, "בשנת 2006 המגזר העסקי השתמש בהלוואות בגובה של 81% על מנת לממן את פעילותו העסקית. 74% מהלוואות אלה מספקים הבנקים ואת רובן מספקים עדיין 2 הבנקים הגדולים. לשם השוואה, באותה שנה סיפקו הבנקים בארה"ב רק 18% מסך ההלוואות העסקיות". פרופ' יאגו מציין במחקריו כי "אופייה הריכוזי מדיי ו'המוחזק קרוב לחזה', של הבעלות על החברות המוחזקות בידי הציבור מגביל את הנזילות ואת היעילות בשוקי ההון. קצב המסחר איטי להחריד ועמד בשנת 2006 על יחס מחזור/שווי שוק של 33% וזאת לעומת 280% בנאסד"ק".