אוגוסט השחור: קרנות הנאמנות רשמו תשואות שליליות על רקע המצב בשווקים - הקרנות הגמישות צנחו 7.7%

הקרנות המתמחות במניות חו"ל ירדו ב-7.5% והקרנות המתמחות במניות ישראליות איבדו 6.4% על רקע הירידות החדות בשוקי המניות בארץ ובעולם. הקרנות המתמחות במט"ח מקומי ירדו ב-4.9% וקרנות אג"ח חו"ל ירדו ב-4.1%
סיון איזסקו |

"הסערה שריחפה מעל אחד העם ביולי נמשכה אל תוך אוגוסט ואף התעצמה, כך שבסיכומו נרשמו ירידות שערים חדות במדדים המובילים. המסחר התנהל בתנודתיות גבוהה, בצל משבר האשראי העולמי, כאשר ידיעות שונות שמתפרסמות בהקשר זה הן אלה שנתנו את הטון והשפיעו על כיוון המסחר בבורסות העולם, ובכלל זה בורסת תל אביב", כך מסכמים את חודש אוגוסט, מומחים מבית ההשקעות מיטב.

במיטב מציינים, כי הטלטלות בשוק המניות התבטאו גם בשונות רבה בתשואות של מדדי המניות המובילים. בסיכום חודשי ירד מדד ת"א 25 ב-5.7%, מדד ת"א 100 ירד בשיעור של 6.2% ומדד ת"א 75 ירד בשיעור של 6.9%. מדד מניות הטכנולוגיה, תל-טק 15 סיים את החודש בירידה של 5.7% ואילו מדד יתר 120 ירד ב- 9.0%. כמו כן, מדד ת"א נדל"ן 15 רשם החודש ירידה משמעותית של 9.6%, ומדד הבנקים איבד 4.8%.

עוד מציינים בבית ההשקעות, כי צמודי המדד הממשלתיים רשמו ירידות קלות, כשהמדד המשקלל את תשואתם איבד 0.2%. מדד יולי שעלה ב- 1.1%, גבוה מהציפיות, ופרסום שלל נתוני מאקרו חיוביים על המשק הישראלי הקרינו דווקא לחיוב על האפיק, אבל רק על החלק הקצר שלו. אולם, העלאת הריבית יחד עם ירידה במחירי הנפט וירידה בתחזית לאינפלציה לחודשיים הקרובים הקרינו לשלילה על האפיק. בסיכום חודשי אגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים עלו בשיעור של 0.7%, האגרות לטווח של 2 עד 5 שנים ירדו ב- 0.9%, בדומה לאגרות לטווח הבינוני של 5 עד 7 שנים ירדו ב-0.9%, בקירוב והאגרות לטווח הארוך של 7 עד 10 שנים עלו ב- 0.1%. מדד אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד ירד באוגוסט ב-0.6%.

האפיק השקלי נסחר במגמה חיובית. התחזקותו המחודשת של השקל מול הדולר, וירידה בתשואות על אגרות החוב בארה"ב תמכו באפיק. בסיכום חודש אוגוסט, מדד השחרים עלה ב- 1.0% כאשר הארוכים (מעל 5 שנים) והבינוניים (2 עד 5 שנים) עלו בשיעור של 1.2% ואילו הקצרים ביותר (0-2) עלו ב -0.6% בלבד. המק"מים עלו ב-0.3% ולעומתם הגילונים ירדו בשיעור של 0.1%.

בשוק המט"ח רשם השקל התחזקות בשיעור של 4.2% מול הדולר, והיחלשות בשיעור של 4.6% מול האירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".