חפציבה: מנהל הכספים ידע ולא דיווח

מרדכי נתנאל סמנכ"ל הכספים בחברת חפציבה ג'רוזלם העלים עיין ממשיכה של כ-70 מיליון שקל של בועז יונה. יונה רוקן את קופת החברה מתזרים מזומנים של כ-70 מיליון שקל ל-110 אלף שקל בלבד
דותן לוי |

לא בטוח שהממצאים החדשים ינחמו את רוכשי הדירות של חברת חפציבה, אבל, בנתיים עד להסגרתו של המנכ"ל בועז יונה ממקום הימצאו בחו"ל מצטרף חשוד נוסף אשר ככל הנראה יתן את הדין בפרשת קריסתה של החברה.

בחקירה שניהלה הרשות לניירות ערך נמצא כי מנהל הכספים, מרדכי נתנאל, לא דיווח בדו"חות הכספיים ובדו"חות הדירקטוריון של חברת ג'רוזלם על משיכות הענק של המנכ"ל - בועז יונה בגובה של 70 מליון שקל. משיכות הכספים נעשו לטובתו של יונה, ולטובת חברות פרטיות בבעלותו במעטה של עסקאות עם גורמים בחו"ל, ברבעון הראשון וברבעון השני של שנת 2007.

לאחר משיכות הכספים של יונה ירד תזרים המזומנים של החברה מ-70 מיליון שקל ל110 אלף שקל נכון לתחילת חודש יולי 2007. מממצאי החקירה עולה כי מרדכי נתנאל ידע כי בועז יונה, משך 70 מליון שקל מחברת ג'רוזלם ולמעשה גרם להצגת מצג שקרי לציבור המשקיעים לגבי הדו"חות הכספיים ודו"חות הדירקטוריון של חברת ג'רוזלם.

עוד עולה, כי משיכת כספים בדפוס פעולה דומה, בגובה של 50 מליון שקל, נעשתה גם בחברת חפציבה חופים, חברה נוספת בשליטת בועז יונה. סה"כ עולה ממכלול ממצאי החקירה עד כה כי נמשכו כספים בגובה 120 מליון שקל מהחברות בשליטתו של יונה.

לאור זאת, מואשם נתנאל בעבירות של גרימה להכללת פרטים מטעים בדו"חות במטרה להטעות משקיע סביר, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות שהעונש הקבוע בצידן עומד על 3- 5 שנות מאסר וקנס משמעותי.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט העלו התובעים חשש להימלטותו של נתנאל מאימת הדין, אי התייצבות להליכי חקירה ומשפט ושיבוש הליכי חקירה.

לפיכך, הסכימו לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים, שיכללו בין השאר: מעצר בית למשך 5 ימים, איסור יציאה מהארץ, הפקדת דרכון, איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה, והפקדת ערבות בנקאית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.