קליל: תריסים מיובאים - סכנה לבריאות

הסכנה העיקרית לצרכן הישראלי כתוצאה מרכישת תריס לא תקני הנה כי במקרה של שריפה, התריס יבער ללא הפסקה ויפלוט חומרים רעילים אשר ביכולתם לגרום נזקים קשים לאדם ולסביבה
סיון איזסקו |

בחודשים האחרונים מיובאים לישראל עשרות אלפי תריסים המיועדים למשקי הבית הפרטים, אשר אינם עומדים בתקן הישראלי ואינם עוברים בדיקות של מכון התקנים הישראלי. מנכ"ל קליל תעשיות, חברת האלומיניום הגדולה בישראל אריה (ריצ'י) ריכטמן, מדגיש כי הסכנה העיקרית לצרכן הישראלי כתוצאה מרכישת תריס לא תקני הנה כי במקרה של שריפה, התריס יבער ללא הפסקה ויפלוט חומרים רעילים אשר ביכולתם לגרום נזקים קשים לאדם ולסביבה".

קליל קוראת למכון התקנים לאכוף בקרה אפקטיבית על יבוא של תריסי פוליאריתן מוקצף לא תקניים, בעיקר מיוון, טורקיה וסין. שלבי התריסים ממולאים בחומר הקרוי פוליאריתן מוקצף. בישראל פועלות מספר חברות המייצרות ומשווקות שלבי פוליאריתן מוקצף העומדים בתו התקן הישראלי וביניהן חברת 'רול פרופיל', חברת הבת של קליל. שני הפרמטרים המרכזיים שנבחנים טרם הענקת תו תקן לתריסים הנם בדיקת פליטת רעלים מסוכנים ובדיקה האם מדובר בחומר הכבה מאליו או כזה הממשיך לבעור ללא הפסקה. שלבי תריסים המיובאים לישראל ואשר אינם עומדים בתקן, אינם ממלאים אחר התנאים הללו.

ריכטמן מציין, כי עלויות בדיקות שכזו הנמשכות כשבועיים-שלושה, מסתכמות בכ-5,000 שקל בקירוב והיבואנים מעוניינים לחסוך את עלויות הבדיקה בכדי לשווק את התריסים במחיר מוזל אשר יוכל להתחרות במוצרי התריסים הישראלים התקניים. כיום, זולים מחירי התריסים המיובאים הלא תקניים בכ-15% בקירוב בהשוואה לעמיתיהם הישראלים התקניים, מחיר לצרכן של תריס תקני ישראלי מגיע לסך של 100 שקל, בעוד עלות מקבילו הלא תקני המיובא מסתכמת בכ-90 שקל בלבד. האינטרס של היבואנים ברור: הם מעוניינים שלא לקיים בדיקות תקן למשלוח התריסים הן כדי לחסוך את עלויות הבדיקה שיחייבו אותם לנקוב במחיר גבוה ביותר והן כי מרבית המשלוחים כוללים שלבי תריסים שאינם תקניים.

אריה (ריצ'י) ריכטמן, מנכ"ל קליל: "נתח השוק של שלבי התריסים הלא תקניים המיובאים לישראל מחו"ל מגיע לכדי כ-15% משוק התריסים הישראלי. בהנחה שענף התריסים הישראלי מגלגל בין 70 ל-80 מיליון שקל בשנה, הרי שאנו מדברים על נזקים של כ-10 מיליון שקל בשנה בקירוב לחברות הישראליות המייצרות ומשווקת שלבי תריסים העומדים בתקן. על הצרכן הישראלי להיות מודע לסכנה החמורה הזו ולדרוש מהחברה ממנה הוא קונה את התריסים להציג לו תו תקן של מכון התקנים הישראלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.