בין השורות: האם פשרות עם חייבים היא אופנה בבנקים?

הפועלים חתך 6 מ' לחייב. בכיר באחד הבנקים וראשי חברת שגיא סבורים, כי הרוח חדשה נושבת בבנקים, שמעדיפים להגיע לפשרות עם לקוחות חייבים
שי פאוזנר |

מי שעבר פעם אחת בחייו את התהליך בו הוא מקבל טלפון מהבנק - עם דרישה לסור מייד אל הסניף ולהסדיר את החוב שנצבר שם, יתקשה להאמין לסיפור הבא.

בנק הפועלים הפחית כ-6 מיליון שקל מחובה של חברת כרמל תעשיות חלפים ובעליה לבנק, וביטל בקשתו להליכי מימוש שעבודים. כך עולה מהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד בביהמ"ש המחוזי בת"א.

הבנק דרש מחברת כרמל תעשיות פירעון חוב של 16.35 מיליון שקל וביקש לממש את כלל נכסיה על פי אגרות חוב ושעבודים לטובתו. החברה פנתה לחברת הייעוץ הכלכלי "שגיא חישובי ריבית" שנתנה חוות דעת כלכלית בתיק. לאחר משא ומתן הסכים הבנק להפחית את חוב הלקוח ל-10.55 מיליון שקל (2.5 מיליון דולר), ולדחות את ביצוע אכיפת השעבודים נגדו בחודשיים על מנת לאפשר לו להשיג מימון מבנק אחר. הלקוח יוצג על ידי עו"ד שאול קוטלר ממשרד קוטלר-הררי.

בימים אלה הסדיר הלקוח את כל חובו על פי ההסכם לבנק הפועלים, והשעבודים לטובת הבנק הוסרו. הבנק הודיע לביהמ"ש שהלקוח עמד בכל התנאים של הסדר הפשרה ולכן הצו המותלה לאכיפת שעבודים שהיה מוטל נגדו מבוטל.

האם באמת יש שינוי באופן בו תופס הבנק את הלקוח החייב לו כסף? התשובה מפתיעה גם אותנו.

בשיחות שלא לייחוס, אומרים לנו באחד הבנקים הגדולים בישראל, כי השוני תלוי בעיקר בסוג הלקוח. בעברית פשוטה - מי שלא נלחם בבנק ומנצל כלים שונים לגרירת החוב ולגרירת הבנק לבית משפט למשל, הסיכוי שהוא יזכה לאיזשהו ויתור נמוך מאוד. אך גם האנשים ששוחחו עימנו על העניין הזה מודים, כי בחלק לא מבוטל מהמערכת הבנקאית מדברים היום על חיפוש כלים טובים יותר מעיקול נכסים להחזר חובות. באותו בנק הודו - כי למרות שהתפיסה הזו הופכת יותר ויותר מקובלת בבנקים הגדולים, הרי שבבנקים קטנים הנושא עדיין לא תפס תאוצה.

הנה חיזוק לאמירות הללו שמגיעה מדברים אשר אומר מנכ"ל חברת שגיא, אמנון שורץ, העוסקת בהסדרי חובות וחיפוש טעויות בחישוב שעושה הבנק בחשבונות של לקוחותיו. שורץ חושב, כי הסכם הפשרה של הפועלים הוא סימן חשוב למגמה בבנקים, לפיה הם מעדיפים להגיע להסדרת חובות בפשרות.

לדברי שוורץ, הבנקים מעדיפים להתפשר ולקבל באופן מיידי תשלומי חוב מופחתים ומוסכמים, במקום להתדיין שנים ארוכות בבתי המשפט. מנתונים שמציג שורץ עולה, כי סכומי הפשרות והזיכויים שניתנו ללקוחות החברה שלו בלבד זינקו בשנת 2006 והם עומדים על סך של כ-120 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון שקל בשנת 2005.

אז עכשיו נשאלת השאלה, האם בפעם הבאה בה אתם נתקלים בבנקאי לוחמני - שרוצה שתרוצו אל הסניף מהר מהר ותסגרו עכשיו ומייד את החוב, אתם צריכים שוב לרקוד לחלילו?

אולי כדאי שתבדקו שוב עד כמה הוא מוכן להתגמש, אם תיכנסו איתו לתהליך של התדיינות כשלצדך אנשי מקצוע או סתם... תציע לו לתבוע אותך? ואל תגידו ששלחנו אתכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.