בני לנדא
צילום: יחצ

אושרה הקפאת הליכים ללנדא דיגיטל פרינטינג לחודשיים

בית המשפט המחוזי בלוד אישר את בקשתה של לנדא דיגיטל פרינטינג להקפאת הליכים משפטיים נגדה למשך שישים יום, במטרה לאפשר לחברה להתמקד בגיבוש מתווה הבראה פיננסית ולבחון אפשרויות למכירה

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה בני לנדא

לנדא פרינטינג דיגיטלי, שהוקמה על-ידי היזם בני לנדא ומתמקדת בפיתוח וייצור מכונות דפוס דיגיטלי מבוססות טכנולוגיית דיו מים, צברה חובות של כ-1.7 מיליארד שקל, רובם לנושים בעלי ביטחונות, לרבות קרנות השקעה זרות שביצעו השקעות משמעותיות בשנים האחרונות. כ-900 מיליון שקל מהחוב נתמך על ידי חלק מאותם משקיעים. בנוסף, דווח על חובות לבנק מזרחי טפחות ולספקים, כמו גם התחייבויות כלפי העובדים.

שני בעלי תפקידים מונו ללוות את התהליך, רו"ח שלומי פיליבה ועו"ד סיגל רוזן-רגב, שיפעלו להוביל את החברה בתקופת ההגנה המשפטית. גורמים בתעשייה מצביעים על HP כאחת המועמדות לרכישת החברה, זאת לאחר שלנדא מכר בעבר את אינדיגו לאותה ענקית טכנולוגיה.

המשבר שאליו נקלעה לנדא מגיע לאחר תקופה של צמצומים דרסטיים, שבמסגרתה פוטרו למעלה מ-100 עובדים. ברקע, שילוב של גורמים כלכליים מאקרו-גלובליים, שינויים בתמיכת המשקיעים ועלויות גוברות בתפעול, הובילו לפגיעה חמורה בתזרים המזומנים וביכולת החברה לשמר יציבות פיננסית. על אף התנגדויות מצד חלק מהעובדים, עמדות רבות, כולל של הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, תמכו במהלך, תוך תקווה שיינתן לחברה מרחב תמרון שיאפשר לה למצוא פתרון יציב להמשך פעילותה.

רקע על לנדא 

בני לנדא נחשב לחלוץ עולמי בתחום הדפוס הדיגיטלי ומן הדמויות המשפיעות בתעשיית ההייטק הישראלית. לנדא ייסד את אינדיגו, אחת מחברות הדפוס הדיגיטלי הראשונות בעולם, שנרכשה ב-2002 על ידי HP, בעסקה הנחשבת עד היום לאחד האקזיטים הגדולים בהיסטוריה של ישראל. 

לאחר מכירת אינדיגו, לנדא השקיע את מרצו בתחום הדפוס הננוגרפי, במטרה לשלב את יתרונות הדפוס הדיגיטלי עם איכות ועלות של דפוס אופסט. לנדא דיגיטל פרינטינג הציגה את טכנולוגיית הדגל שלה ב-2012 ועוררה באזז עולמי שהיתרגם להשקעות רבות, של לנדא עצמו ושל קרנות השקעה בינלאומיות וסך ההשקעות המצטברות הגיע לכ-1.3 מיליארד דולר. 

לאורך כל הדרך, התמודדה החברה עם קשיים שהתבטאו בעיכובים במסירות, אתגרי ייצור, ועלויות תפעול גבוהות. המודל העסקי נשען על שילוב בין מכירת מכונות לשוק המסחרי לבין חוזים לאספקת שירותים וחומרים מתכלים לאורך זמן. שיבושי שרשרת האספקה העולמית, השפעות המלחמה בישראל ועליית מחירים בשוק השילוח והחומרים פגעו בחברה אנושות. ההשקעות חדשות פסקו, היקף הפעילות צומצם, ומאות עובדים פוטרו. 

ביוני 2025 פנתה החברה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים, לאחר שצברה חובות של כ-1.7 מיליארד שקל מול נכסים שהוערכו בכ-423 מיליון שקל בלבד. כיום, ובייחוד לאחר האורכה של 60 יום, מחפשת החברה רוכש שיאפשר את המשך פעילותה ושימור הידע שצברה. למרות המשבר, רבים בתעשייה רואים בלנדא דיגיטל פרינטינג גורם טכנולוגי חשוב בעל פוטנציאל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ככה זה בהייטק הגריאטרי 11/07/2025 10:50
    הגב לתגובה זו
    מהנדסים מעבר לגיל 55 שחוקים דמנטים לא מצדיקים את משכורות העתק.שחררו כל מי שעבר גיל 55 בגיל 60 שילכו לקבל פנסיה.מהנדסים מעל גיל 55 זה לא זה אלא אם הם מוכנים לקיצוץ חד בשכר.
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".