זינוק של 25% בביקוש למנהלים בכירים בישראל ב-2006
בשנת 2006 נרשם גידול של 24.8% בביקוש לעובדים בכירים בהשוואה לביקש בשנת 2005. מנפאואר פרופשיונל יוצאת לראשונה עם מדד מנפאואר לביקוש לעובדים בכירים במשק הישראלי, עובדים לתחום הפיננסי ועובדים במקצועות ה שיווק ומכירות. המדד יתפרסם על בסיס רבעוני. המדד מבוסס על מודעות דרושים המופיעות בעיתונים היומיים הגדולים.
הגידול בביקוש לבכירים בלט במיוחד על רקע העובדה שסך כל הביקוש לעובדים ב-2006, ללא הבדלי דרג, גדל ב-2.3% בלבד בהשוואה לשנת 2005. ההסבר לגידול המשמעותי, הוא העובדה שגיוס הדרגים הבכירים מגיע על פי רוב, בשלב השני של צמיחת הארגונים, ובהתאם לכך, צמיחת העסקים האינטנסיבית של 2005 הובילה לגידול בביקוש לבכירים ב-2006.
שלי סער, מנהלת מנפאואר פרופשיונל מסרה היום, כי "נתוני המדד לביקוש לעובדים בכירים במשק, עולים בקנה אחד עם התחזית אשר פרסמה מנפאואר העולמית לאחרונה, לפיה אנו עדים למחסור עולמי במנהלים בכירים מוכשרים המשפיע גם על הביקוש לבכירים בישראל".
הרבעון האחרון של 2006 מצביע על גידול של 15.2% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2005 אך מצביע על ירידה של 4% בהשוואה לרבעון השלישי של 2006, מה שמעיד על תחילת התמתנות בגידול בביקוש לעובדים בכירים. אנו מעריכים כי ברבעון הראשון של 2007 נראה ביקוש לעובדים בכירים דומה לזה של הרבעון האחרון של 2006.
עוד מדווחת החברה, כי בשנת 2006 נרשם גידול של 8.3% בביקוש לעובדים בתחום הפיננסי בהשוואה לשנת 2005. ברבעון האחרון של 2006 נרשם גידול של 7.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וכן נרשם גידול של 3% בהשוואה לרבעון השלישי של 2006.
הגידול בביקוש מוסבר בהשפעת דוח ועדת בכר על שוק הפיננסים – התעוררות התחרות בשוק הובילה להרחבת פעילות הארגונים הפיננסים, כניסתם לתחומי פעילות נוספים ולהקמתם של גופים חדשים שעיקרם בתי השקעות.
הגידול בביקוש מתמקד בעיקר במשווקים בעלי רישיון לייעוץ פנסיוני ו/או רשיון לייעוץ השקעות וכן בקרב כלכלנים ורו"ח. בהקשר זה ניתן לציין כי בתחום הפיננסי אנו מדברים על שוק של עובדים, ומשמעות הדבר הוא עלייה של כ 20% בממוצע בשכר דרגי הביניים בשל התחרות על עובדים מקצועיים ומיומנים שנמצאים בחסר.
כמו כן, עולה מהסקר, כי בשנת 2006 נרשמה ירידה של 23.4% בביקוש לעובדי שיווק ומכירות בהשוואה ל-2005. הירידה בולטת במיוחד על רקע העובדה שסך כל הביקושים לעובדים ב-2006 גדל ב-2.3% בהשוואה ל 2005. ההסבר לכך הוא שתפקידי השיווק והמכירות מגויסים ראשונים עם צמיחת המשק, כפי שהיה ב 2005, ובהמשך הביקוש לתפקידים אלה מתמתן שכן רובם כבר אוישו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
