פואד בן אליעזר בהצהרה - בעד אנרגיה ירוקה

בכנס הרצליה אמר היום השר בנושא איראן אומר היום בן אליעזר: "אסור לישראל לעמוד בראש חזית המאבק כנגד ההתגרענות האיראנית"
שי פאוזנר |

שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, נאם היום בכנס הרצליה. בפתח נאומו התייחס השר לסוגיה האיראנית, וקרא להפסיק להלחיץ את הציבור בנושא האיום האיראני חדשות לבקרים. יתר הנאום התמקד בנושא בטחון אספקת אנרגיה. הכנס הופק על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה והמרכז הבינתחומי בהרצליה.

בעניין איראן אמר השר, "כמדינה עלינו לעקוב, להתכונן ולהיערך – אבל בשום אופן לא לעמוד בחזית, וכפועל יוצא מכך, צריך להפסיק להלחיץ את הציבור הישראלי – יום ולילה.

ולעצם הנושא עליו נתבקשתי לדבר והוא פעילות ממשלת ישראל, משרד התשתיות בתחום ביטחון אספקת אנרגיה. דומה, כי אין צורך להכביר במילים בדבר התלות הקיומית של כל אחד ואחד מאיתנו באנרגיה לסוגיה. שוו לעצמכם עולם בו הנפט הגז והפחם אוזלים, לא מתפתחות טכנולוגיות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות חלופיות ברמה שתענה על הביקושים לאנרגיה, יכולת ייצור החשמל פוחתת, כך גם היכולת להניע מכונות, כלי-רכב וכיוצ"ב".

עוד אמר השר, "התחזיות הפסימיות צופות, כי בתוך כ-40 שנה, אנו נתמודד מול מחסור עולמי בנפט. מובן כי מדובר בתרחיש קיצוני. אך גם תרחישים קיצוניים פחות אינם מעודדים כלל ועיקר - כך לדוגמא, שוו לעצמכם עליה דרסטית במחירי הדלקים, לרמה כזו שתעמיד בעיה ממשית בתפקוד נאות של המשק".

לדבריו, בשנים האחרונות, יותר ויותר מדינות מערביות מכירות בחשיבות שביצירת רמת ביטחון נאותה לאספקה סדירה של אנרגיה לתחומן. הדבר נכון לדעתו, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לישראל, בעיקר בשל מיקומה הגיאופוליטי הבעייתי של מדינתנו מחד גיסא, והעובדה כי חלקם הארי של מקורות האנרגיה העולמיים מגיעים ממדינות ערב.

משרד התשתיות הלאומיות, כמי שמופקד על הבטחת אספקת מקורות האנרגיה למשק, פועל במספר מישורים במקביל, בכדי להקטין את החשש לכך שהתרחישים שציינתי מקודם אכן יתממשו.

השר מציין, כי מזה כשנתיים, מנהל המשרד מגעים עם ממשלת תורכיה, במטרה להקים "מסדרון תשתיות" מחוף ג'יהאן שבתורכיה לחופי ישראל. לדבריו, "תורכיה היא מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה לישראל, הן במישור המדיני והן במישור האנרגטי. בשל מיקומה, לתורכיה יש גישה קלה יחסית למקורות אנרגיה ומים. רק לפני כחצי שנה, נחנך בתורכיה צינור ה-BTC. מדובר בפרוייקט עצום להולכת נפט באמצעות צינור באורך של כ-1,700 ק"מ מאזרייביג'אן דרך גיאורגיה ועד לתורכיה. משם באמצעות מכליות, משווק הנפט למדינות העולם, בעיקר לארה"ב".

עוד אמר השר, כי מסדרון התשתיות מתוכנן להיות פרוייקט המשך לפרוייקט זה. אולם מעבר לכך, יכלול מסדרון התשתיות צינורות להולכת גז טבעי, נפט, מים ואולי חשמל מתורכיה לישראל.

בחודש שעבר, הזמין בן אליעזר לישראל את שר האנרגיה התורכי, ד"ר הילמי גולר. בפגישתם, חתמו השניים על מזכר הבנות שמתווה את דרך הפעולה של הממשלות לצורך קידום הפרוייקט, כאשר כצעד ראשון יבוצע סקר היתכנות באשר ליכולת הטכנית והכלכלית לבצע פרוייקט זה. במקביל, סוכם בפגישה עם נציבות האיחוד האירופי על תמיכתו בפרוייקט וכתוצאה, "אני פועל מול הבנק האירופי להשקעות, ה-EIB, לצורך קבלת סיוע פיננסי לביצוע הפרוייקט", סיפר השר היום.

הקמתו של פרוייקט זה, תבטיח לישראל אספקה סדירה של אנרגיה ומים. אולם מעבר לכך, חיבור מסדרון התשתיות לקו צינור הנפט של קצא"א, יכול לפתוח פתח לייצוא נפט דרך מפרץ אילת למזרח הרחוק. השר מסר, כי פניות בנושא ממדינות במזרח הרחוק התקבלו בתקופה האחרונה בלשכתו.

באשר לגז הטבעי, הרי שישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה, שעיקרה שילוב הגז הטבעי במשק החשמל ובתעשיה, כתחליף לדלקים מזהמים ויקרים כמו דלק וסולר.

בשנת 1999 נתגלה מצבור גז טבעי ראשון מול חופי אשקלון. גז זה משמש כיום את תחנות הכח "אשכול" ו"רדינג" של חברת החשמל. בנוסף, במאי 2005, חתמתי במצרים על מזכר הבנות עם שר הנפט המצרי, שמשמש הסכם מסגרת ליבוא גז טבעי מצרי לישראל ל- 20 השנים הבאות. בהמשך למזכר ההבנות, חתמה חברת החשמל על הסכם מסחרי עם חברת EMG המצרית לאספקת גז טבעי באמצעות צינור שמוקם בימים אלה מאל-עריש שבסיני ועד לאשקלון.

במקביל, מנהלת המדינה מו"מ אינטנסיבי עם חברת בריטיש גז, המחזיקה בשדה גז טבעי שנתגלה מול חופי עזה. לצד אלה, בפגישה שקיים השר לפני כמה חודשים עם נשיא אזרייבג'אן, הוא העלה את האפשרות לייבא גז טבעי ממאגריה העצומים של אזרייבג'אן לישראל. אולם, מספר בן אליעזר, "בכל אלה אין די. בהתאם לתחזיות משרד התשתיות הלאומיות, בעשור הבא, רמת הביקושים לגז טבעי במשק, מצדיקה כבר כעת איתור מקורות גז טבעי נוספים. נוכח זאת, נפתח שוב ים התיכון לחיפושי גז, וכיום ישנם מספר מאגרים פוטנציאלים לקידוח".

מעבר לכך, מזה כשנתיים, מנהל משרד התשתיות הלאומיות מגעים עם חברת הגז הרוסית, גזפרום, לצורך יבוא גז טבעי לישראל. בן אליעזר ציין, כי המשרד ברשותו מבצע כעת בדיקות לקראת פרסום מכרז להקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG), אשר יאפשר יבוא גז טבעי לישראל במצב צבירה נוזלי באמצעות אניות מכל נקודה על פני הגלובוס.

השר מסר פרטים גם על תחום פיתוח האנרגיות המתחדשות - ישראל נחשבת כאחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, בעיקר בתחום הסולארי.

לדבריו, "לצורך עידוד השימוש באנרגיות מתחדשות בארץ, אני מתעתד לפרסם תקנות אנרגיות מתחדשות, אשר יעניקו פרמיה ליצרן חשמל של אנרגיה מסוג זה. בנוסף, מתוכננת לקום בנגב בשנים הקרובות תחנת כח סולארית בהספק ראשוני של 100 מגה-וואט ובהספק סופי של עד 500 מגה-וואט".

אמנם, אמר השר "במצב הקיים היום, ובהתחשב בעלות הכלכלית של ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, אין הייצור באמצעות טכנולוגיות אלה יכול להוות תחליף מושלם לייצור באמצעות שריפת דלקים". אולם הוא מעריך, כי "המצב ישתנה לטובת האנרגיות המתחדשות ככל שתתקדם הטכנולוגיה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.