מל"ל/פרשנות המונח 'ממעונו' לענין תאונת עבודה/עבודה
עובדות וטענות: המערער עבד כאיש ביטחון בחברת שחף אבטחה המספקת שירותי אבטחה לחברת "קוסמוס". את השמירה ביצע המערער בשלושה סניפים שונים של הרשת: בגעש, כפר סבא ונתניה, לעיתים כממלא מקום ולעיתים באופן מפוצל בשני סניפים שונים בשתי משמרות באותו יום. לרוב עבד המערער בימי שלישי, רביעי וחמישי בשתי משמרות באותו יום, האחת בין השעות 7:30 עד 16:00 והשנייה בין השעות 19:30 עד 24:00.
ביום 21.5.02, בטרם סיים המערער את עבודתו בסניף בגעש, הודיע לו האחראי עליו, כי יהיה עליו למלא את מקומו של עובד אחר החל מהשעה 20:00, אולם מאחר ולא ידע באיזה סניף - רעננה או צור יגאל – אמר, כי יודיע למערער טלפונית באיזה סניף להתייצב לעבודה. המערער חזר לביתו בהרצליה ולאחר כשעה יצא מביתו לביתה של ידידה, המתגוררת בכפר סבא, שם ציפה להודעתו הטלפונית של האחראי. בשעה 19:15 לערך, טלפן אליו האחראי והורה לו להגיע לסניף ברעננה. המערער יצא מבית ידידתו, אולם כאשר עמד לחצות את הכביש הוא נתקל במדרכה ונפל על פניו. בחדר המיון אובחן שבר בחוליות במפרקת והמערער נעדר מעבודתו בגין התאונה קרוב לחמישה חודשים.
המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) דחה את תביעת המערער לדמי פגיעה בנימוק שהתאונה אינה תאונה בדרך לעבודה. תאונה בגין סיכוני דרך מוחזקת כתאונה בעבודה אם המבוטח נפגע בדרכו ממעונו לעבודה ללא סטייה מדרכו. משהתאונה אירעה עת המערער הלך מבית חברים לעבודתו ולא בדרך ממעונו לעבודה כנדרש בסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995, אין להחיל על המקרה את החזקה של תאונת עבודה כאשר זו קורית בדרך לעבודה. לטענת המל"ל, השהייה של המערער אצל חברים מהווה הפסקה של ממש תוך סטייה מהדרך המקובלת לעבודה.
דיון משפטי: כב' סג"נ הש' א' ברק–אוסוסקין: על מנת שתאונה תתפרש כתאונה בעבודה יש לקבוע את קיומו של קשר סיבתי משפטי בין התאונה לעבודה. לענין זה, צריך שיתקיימו שני תנאים: שהתאונה תהא תוך כדי העבודה; ושהתאונה תארע עקב העבודה. אשר לתנאי ה"עקב" חלה חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק, לפיה, אם התאונה אירעה תוך כדי העבודה היא אירעה גם עקב העבודה.
המערער טען, כי דינו כדין מי שמצוי בכוננות, שכן הוא היה מצוי בין שתי משמרות תוך שאינו יודע היכן יהא עליו לבצע את משמרתו השנייה וכל שנאמר לו הוא שעליו להחליף עובד אחר לאחר סיום משמרתו הראשונה ולשם כך עליו לצפות להודעה טלפונית מהאחראי עליו. על כן, במשך כל אותה עת, לטענתו, דינו כדין מי שנמצא "תוך כדי עבודה".
אמת, עובד, כגון, רופא, המצוי בכוננות ועליו להיות מוכן להיקרא בכל עת לעבודה, אינו חייב להיות מרותק למעונו. לגבי רופאים נפסק כי, ככלל, הרגע בו נחלץ הכונן או התורן למילוי תפקידו בעת הכוננות או התורנות, כגון שיוצא לדרך על פי קריאה לעזרה, הוא מצוי "תוך העבודה" וממילא חלה עליו חזקת הסיבתיות לפיה התאונה אירעה גם עקב העבודה (דב"ע לט/0-49 ד"ר אברהם גדליה – המל"ל). ברם, לא זה המקרה בענייננו. המערער לא היה כל העת בכוננות. הוא סיים את עבודתו, פנה לביתו ולאחר זמן הלך לבית חברים. ניתן אף להניח, כי הוא נהג לחכות בבית החברים כאשר היה אמור לבצע תורנות נוספת באותו יום, וזאת בשל קרבת ביתם למקומות אליהם היה מיועד לבצע תורנות. מקרה זה לא דומה למקרה של רופא המצוי במשך כל היום בכוננות ועליו להיות מוכן לקריאה לעבודה בכל רגע.
האם בתאונה "בדרך לעבודה" עסקינן: המחוקק בחוק הביטוח הלאומי מזכה עובד בהגנה בעת פגיעה בעבודה ועקב העבודה. המחוקק הרחיב את המונח "תוך כדי העבודה" גם לסיכוני דרך. המחוקק קבע שגם תאונה בדרך לעבודה תיחשב כתאונה בעבודה ועקב העבודה. ברם, הרחבה זו אין לעשותה עוד. המחוקק צמצם את אותה הרחבה באופן דווקני, היינו, שהדרך תוגדר כמתחילה במעונו של עובד או מהמקום בו הוא נוהג ללון אל העבודה וממנה לאותו מעון. לדעת המל"ל גם אם יצא העובד לעבודה באמצעו של יום, במשמרת שנייה, גם אז עליו לצאת "ממעונו" על מנת שהתאונה תיחשב לתאונת עבודה. משהמערער יצא שלא ממעונו הרי נשללת ההרחבה של תאונת עבודה. לדעת המל"ל לא מדובר בתאונה בדרך מהמעון לעבודה אלא בסטייה של ממש מהדרך. אלא שעל פי הפסיקה, אשר הגמישה את הקריטריונים בהתאם למציאות החיים, כך שכשעובד עובד באופן מפוצל, קובעת ההלכה כי הוא אינו חייב לצאת באמצעו של יום ממעונו. לעניין זה, ראה בית הדין בעובדת דואר שבעת הפסקת צהריים נחה בבית אמה, כמי שעבדה ביום עבודה מפוצל ולכן בית אמה מהווה תחליף מעון (דב"ע לב 23-0 המל"ל – פלוריאן).
בענייננו, המערער עבד אותו יום בשתי משמרות, כאשר הוא לא ידע היכן יוצב במשמרתו השנייה. הוא הלך לביתו, לאחר שעה הלך לבית חברים ושם שהה עד שנאמר לו היכן עליו להתייצב. אין הדבר דומה לתחליף מעון המשמש למנוחה בהפסקת עבודה כאמור לעיל. אין הדבר דומה להפסקה בעבודה בה עובד נח במקום שאינו מעונו הקבוע. גישה כזו מרחיבה בצורה קיצונית את המושג של תחליף מעון. לא מדובר בהפסקה, כגון הפסקת צהריים אלא בשתי משמרות שמספר שעות מבדיל ביניהן. אמת, הוא אינו חייב להימצא במעונו כל העת. כיום יש אפשרות לקרוא לאדם לעבודה בטלפון נייד או איתורית. עם זאת, לא מדובר בענייננו ביום מפוצל אלא בשתי משמרות נפרדות, לא מנוחה באמצע העבודה אלא משמרת שנייה לאחר מספר שעות. עלינו לדבוק בתכלית החוק. משכך, יש לקבוע כי למערער אירעה תאונה בעת הפסקה ארוכה בין שתי משמרות, כאשר ההפסקה וההליכה לבית חברים ניתקה את הרצף שביום העבודה. כמו כן, אין לראות בתאונה כתאונה שאירעה מסיכוני דרך בדרך לעבודה כמשמעותה בסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי. על כן, כדין קבע בית הדין האזורי כי לא רלוונטית השאלה אם מדובר בסטייה של ממש.