ביה"ד להגבלים: עמלות סליקה לפי עלות הבטחת תשלום

בית הדין להגבלים עסקיים, בראשות השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור ופרופ' ראובן חורש, פרסם בצהריים החלטת דרמטית המשנה את המשחק בשוק כרטיסי האשראי בישראל. מדובר בהחלטה העוסקת במתודולוגיה לקביעת שיעור העמלה לסליקה הצולבת שבין חברות הויזה. במסגרת ההחלטה התקבלה עמדת הממונה, לפיה, ראוי שהמתודולוגיה תתבסס על עלויות הבטחת התשלום בעסקאות השונות והעלויות הנלוות לכך, ולא על בסיס מכלול הוצאות ההנפקה כפי שדרשו חברות כרטיסי האשראי. בהחלטה זו נקבע לראשונה בישראל, כיצד יש לחשב את העמלות בתחום כרטיסי האשראי, החלטה צפויה להשפיע על העמלות אשר משלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, אמרה היום כי "להחלטת בית הדין ישנה חשיבות מכרעת בקביעת שיעורן המדוייק של העמלות אשר משלמים בתי העסק לחברות האשראי והיא צפויה להביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה". ההחלטה ניתנה במסגרת הליך המתנהל בבית הדין להגבלים עסקיים, לאישור הסדר כובל שבין חברות הויזה (ה"ע 4630/01). בעניין זה נסביר, כי ההסדר הכובל שבין חברות הויזה לאומיכארד וויזה כ.א.ל מבטיח קישוריות בסליקה של השתיים. לפי הסדר זה יכולה כ.א.ל, למשל, להציע לבתי עסק שירותי סליקה מלאים - הן של כרטיסים שהונפקו על ידה והן על ידי כרטיסים שהונפקו על ידי גורמים אחרים (כגון בנק לאומי). בדומה מאפשר ההסדר ללאומי קארד להציע לבתי עסק שירותי סליקה מלאים, גם של כרטיסים שהונפקו על ידי כ.א.ל. הסדר הסליקה הצולבת כולל גם הסכמה לתשלום עמלה צולבת בין הסולקים של כרטיסי ויזה למנפיקי הכרטיסים - מדובר כיום בכל שלוש החברות בשוק של בנק לאומי, הפועלים (ישרארכט) ודיסקונט (כ.א.ל). גובה העמלה הצולבת משפיע על שיעור עמלת בית העסק הנגבית - מאחר שהיא משמשת, ככלל, מחיר רצפה לעמלת בית העסק. שיעור זה נקבע באופן מתואם על ידי המתחרים בשוק הויזה, על כן מהווה הסדר הסליקה הצולבת הסדר כובל. בשל חשיבות העניין, סבר הממונה על ההגבלים העסקיים, כי עניין זה צריך לעלות לדיון במסגרת בית הדין, בהליך בו יוכיחו חברות הויזה את שיעור העמלה הצולבת שיש לאשר להן. ירידה בשיעור העמלה הצולבת צפויה לבוא לידי ביטוי בירידה בשיעור עמלות בית העסק, הסבירו ברשות ההגבלים, ומכאן חשיבות ההליך. מעבר לממונה על ההגבלים העסקיים, חברות הויזה וארגון ויזה הבנ"ל, בהליך לקחו חלק גם מספר בתי עסק המושפעים מגובה העמלה הצולבת - סופר פארם, אייס רשתות שיווק, תשלובת כיתן, גולף וחברת שופרסל. ההליך לבירור שיעור העמלה הצולבת נחלק לשניים: קביעת המתודולוגיה הראויה לקביעת העמלה הצולבת ולאחר מכן, בשלב שני - בדיקת נתוני העלויות הספציפיים של חברות הויזה, ועל פי הנתונים הללו יקבע שיעורה המדויק של העמלה הצולבת הראויה. כאמור, היום פרסם בית הדין להגבלים עסקיים את החלטתו באשר למתודולוגיה האמורה. במסגרת ההחלטה התקבלה עמדת הממונה, לפיה על העמלה הצולבת לשקף תועלות הצומחות למשלמי העמלה, כלומר - לבתי העסק, באופן ישיר. זאת, בניגוד לעמדת מנפיקות הויזה (חברות כרטיסי האשראי), אשר טענו כי יש לקבוע את שיעור עמלה צולבת באופן שיכסה על כל הגירעון ביחס שבין הוצאות ההנפקה שלהן לבין הכנסותיהן ממחזיקי הכרטיסים, ואף ביקשו להתיר להן לקבוע את שיעור העמלה כרצונן. הן אף דרשו להימנע מהתערבות רגולטורית בקביעת שיעורה. בית הדין קבע, כי מאחר שהשירות הניתן על ידי המנפיקים לבתי העסק הוא שירות הבטחת התשלום, הקריטריון המרכזי לתמחור העמלה הצולבת יתבסס על עלויות הנובעות מהבטחת התשלום שמעניקה החברה המנפיקה ומהשירותים הכרוכים בה, כולל עלויות הנובעות מעיבוד העסקאות ועלות מימון האשראי. בית השין הסביר בהחלטו, "אנו מקבלים את דעת הממונה, כי תמחור העמלה הצולבת לפי העלויות הישירות הכרוכות בהבטחת התשלום שואף לחקות מצב בו המחירים נקבעים באופן תחרותי, שכן במצב של תחרות משוכללת מחירי המוצרים נגזרים מן העלות השולית הכרוכה באספקת המוצר. לכן, קביעת עמלות המנפיק על בסיס המתודולוגיה המוצעת על-ידי הממונה, תביא לתוצאה תחרותית המבטיחה יעילות ומיקסום הרווחה המצרפית (ס' 41 להחלטה)". יצויין כי הדיון בסוגיה זו הוא תקדימי, וכי אין כל ערכאה משפטית אחרת בעולם, אשר נזקקה לקביעת שיעור העמלה הצולבת. עם זאת, בית-הדין ציין, כי תוצאה זו תואמת גם לעמדות רשויות רגולציה במדינות זרות אשר התערבו בחישוב העמלה הצולבת של כרטיסי האשראי. באיחוד האירופי, באוסטרליה ובבריטניה, למשל, התבצעה בדיקה מקיפה של רשתות כרטיסי האשראי, בסופה נקבע כי ראוי לקבוע את העמלות הצולבות בהתייחס להבטחת התשלום. בית הדין המשיך וקבע, בהתאם לעמדת הממונה, כי יש לקבוע עמלת מנפיק אחידה לכלל בתי העסק, למעט שני מקרים חריגים: הראשון, קביעת קטגוריות שונות לשיעור העמלה הצולבת עקב הבדלים משמעותיים בעלויות הכרוכות בהבטחת התשלום, והשני, קביעת עמלת צולבת מופחתת עבור בתי עסק שאינם מפיקים תועלת מפעילות הבטחת התשלום. השופטים קבעו, "אנו מקבלים את עמדת הממונה, כי במידה וקיימים הבדלים משמעותיים בעלויות הכרוכות בהבטחת התשלום בין עסקאות שונות, ייקבעו עמלות מנפיק שונות לכל סוג כזה של עסקאות. כמו כן, אנו מקבלים את העמדה, כי יש לקבוע עמלת מנפיק מופחת עבור אותם בתי עסק שאינם מפיקים תועלת מהבטחת התשלום, למשל תשלומים שהמדינה והרשויות גובים מהציבור (ס' 53 להחלטה)". בהחלטתו מהיום, בית הדין קבע כי כעת, משנקבעה מתודולוגיה לחישוב עמלת הסליקה, ומאחר ותקופת ההסדר הכובל עומדת לפוג, על הצדדים להודיע לבית הדין האם רצונם שימונה מומחה חיצוני ובלתי תלוי אשר יקבע גובה העמלה הצולבת על-פי אמות המידה שנקבעו. בית-הדין הוסיף, כי כל הפחתה בעמלה ראוי שתהיה הדרגתית. את הממונה ייצגו בהליך עורכי הדין אלעד בנבג'י וטלי סלומון והכלכלנים עוזי אללוף וגבי ברון.