בועה בארה"ב? אתר נדל"ן הוקם בהשקעה של 32 מ' דולר

זילואו.קום הוא מיזם חדש מתחום הנדל"ן שמאחוריו עומד יזם בשם ריץ' ברטון, מי שיזם והקים את אקספדיה, אתר בתחום התיירות ברשת. האתר מציע הערכות שווי לנכסים בארה"ב
אריאלה באייר |

שם חדש בזירת הנדל"ן באינטרנט: זילואו.קום. מדובר במיזם חדש מתחום הנדל"ן שמאחוריו עומד יזם בשם ריץ' ברטון. אותו יזם שהקים את zillow.com עמד גם מאחורי אתר הנסיעות

- אקספדיה expedia.com. בעולם האינטרנט מעריכים שכפי שהוא טלטל בשעתו את ענף הנסיעות ושרותי התיירות, עכשיו הוא מתכוון לעשות את זה לענף הנדל"ן.

הרעיון פשוט לכאורה: כלי מקוון לקבלת הערכת שווי מקוונת מיידית לדירות ובתי מגורים. האתר עלה לאוויר לפני ימים ספורים בלבד, ולפי שעה הוא מכיל מידע מעודכן על 42 מיליון בתי מגורים מתוך ס"ה כ-85 מיליון בתי מגורים ברחבי ארה"ב.

אתר הפורנו של הנדל"ן

אחד הכלים האטרקטיביים באתר הוא ה"זֵסטִימֵייט" - zestimate, על משקל estimate, שפירושו: אומדן שווי. אבל מפתחי זילואו שיכללו את ה'צעצוע' הזה עד כי יש המגדירים אותו כאתר הפורנו האולטימטיבי של הנדל"ן. למה פורנו? כי רואים תמונות של בתים יפים מכל מיני זוויות ו..מפנטזים.

הערכת השווי מאפשרת גם קבלת אומדנים היסטוריים על כל נכס לפי בחירה עד 10 שנים לאחור, להציג אותם בגראף, או בטבלה, לערוך השוואה עם נכסים אחרים באותו אזור, לבדוק פרמטרים משפיעים, כגון: גודל במ"ר, גיל, מספר חדרים, אזור, או גורמים סביבתיים הנמצאים בקרבת הנכס שעשויים להשפיע על ערכו.

זאת בנוסף על האפשרות לבדוק בכמה יעלה ערכו של הבית אם למשל יבצעו בו שיפוצים שונים כמו חידוש מטבח, בהתאם למחירי השיפוצים המקובלים באותו אזור מגורים. את כל התוצאות אפשר לשמור לצפיה נוספת בכניסה הבאה לאתר, להוסיף, להוריד, או לבחור נכסים אחרים באזורים ובערים אחרות, כשתמונות הבתים הנבחרים מוצגים בצילומי לוויין משוכללים עם אפשרויות תקריב ושינוי זוויות.

כמה שווה הבית של ביל גייטס

לקבלת מידע על כל נכס, צריך בסך הכל לקלוד את כתובתו. אופציה זו מאפשרת למעשה בדיקת נכסים של כל אחד, כולל השכנים, החברים לעבודה, הבוס, וכמובן גם דמויות מפורסמות.

שוחרי הפרטיות כבר החלו לעורר שאלות בנדון, אך האנליסטית הנודעת אסתר דייסון, סבורה שהשרות החדש שמספק זילואו טורף את הקלפים בדפוסי תזרימי המידע המסורתיים של מקצועני הנדל"ן ומעניק להם דמוקרטיזציה.

"מדובר במידע שעד עכשיו לא היה נגיש חופשי לכלל הציבור וכדי לקבלו נאלצנו להשתמש בשרותים של מקצוענים, אולם עכשיו לא עוד", אמרה דייסון.

אבל לא כל מקצועני ענף הנדל"ן אוהבים את הילד החדש בשכונה המקצועית שלהם. חלקם סבורים שהוא עלול לגרוע ממעמדם ולשחוק את עמלתם בכך שזילואו מעניק לצרכן הרבה יותר כח ושליטה במידע. "העמלה נגזרת מתפישת ערך הנכס בעיני הצרכן, ואם תפישת הערך הופכת את סוכני הנדל"ן לשומרי סף (gatekeepers) של המידע, הדבר עלול להשפיע על מצבם של הסוכנים ועל הענף כולו", כך הגיב מייק ראמן העומד בראש סוכנות נדל"ן בעלת 8000 סוכנים, לאחר שנחשף לשרות החדש של זילואו.

המודל העסקי: שימוש חינם בשרותי האתר עם הכנסות מפרסום

בניגוד לאתרי נדל"ן אחרים, זילואו לא מספק רשימות נכסים למכירה, ואת המרכיב הזה הוא מצפה להשלים באמצעות פרסום ממוקד בתשלום, הן ע"י באנרים והן עם מודעות מילים של גוגל

שאמורים להוות מחוללי הכנסות עקריים לאתר. בשלב ההשקה לחברה יש כבר הסכמי פרסום עם כתריסר מפרסמים.

המטה של זילואו שוכן בדאונטאון סיאטל ובמיזם החדש הושקעו 32 מיליון דולר, 75 עובדים וציפיות עד הרקיע השביעי. השקת האתר סיימה חודשים ארוכים של שמועות וספקולציות ע"י

כתבי נדל"ן, בלוגרים ומקצועני הענף - האם ברטון, שכאמור חולל מהפכה בענף הנסיעות באמצעות אתר אקספדיה, יצליח לשכפל את נוסחת הקסם שלו גם בענף הנדל"ן.

מאת: אריאלה באייר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).