בטווח הקצר, מעריכים בבנק הפועלים, השקל יסחר במגמה מעורבת, במקביל להתפתחות המסחר בדולר בעולם.

השבוע, מספרים בבנק הגדול במדינה, נבלמה אמנם החלשותו החדה של הדולר, לאחר שנרגעו בשוק מההלם בעקבות פגיעתה של קתרינה ונרשמה ירידה במחירי הנפט, אך עם זאת, בראייתם, מוקדם עדיין להעריך את מידת ההשפעה של הסופה בטווח הקצר, על מחירי הנפט והמסחר בדולר.

כלכלני הבנק מוסיפים, כי גם גורמים מקומיים צפויים להשפיע על המסחר בשקל, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל או הסלמה במצב הביטחוני. סגירת פער הריביות בין ישראל וארה"ב מגבירה את הרגישות בשוק לגורמי אי הוודאות, שכן היא עלולה לעודד תנועות הון לחו"ל, הן על ידי ישראלים והן על ידי משקיעים זרים.

בטווח בינוני/ארוך, הם חוזים, תתכן מגמת פיחות זוחל, שכן החודש צפוי להיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר, לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75% ולאחר שנגיד בנק ישראל החליט להותיר את הריבית השקלית ללא שינוי, ברמה של 3.5%. במקרה וירשם זינוק חד בדולר ו/או במקרה והעלייה במחירי הנפט בעולם, יאיימו על יעד האינפלציה בישראל, ההערכה היא כי הנגיד יעלה את הריבית ויבלום את הלחצים.

גם בבנק לאומי סבורים, כי התפתחויות מדיניות-פוליטיות בארץ ומגמות מסחר בעולם (בייחוד בדולר-אירו) צפויות להשפיע על המסחר בשקל-דולר. עם זאת, הן מציינים, כי על רקע השיפור בכלכלת ישראל ותנועות ההון הגדולות, הרי שרמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי בטווח הקצר.

ובבנק אגוד מונים את הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך ובכללם: אי יציבות מדינית ופוליטית, הקדמת הבחירות והשלכותיה, ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר ופער ריביות שלילי בין הריבית השקלית לדולרית, צמצום הגירעון הממשלתי במאזן המסחרי האמריקאי והסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.

מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר, למשנתם, הם: ציפייה לשיפור בתחום המדיני מול הצד הפלסטיני ויתר מדינות ערב לאחר סיום תהליך ההינתקות, עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-4% מצד משרד האוצר, יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 3% בשנה הבאה והמשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.

מבחינה טכנית, יודעים באיגוד לספר, כי טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.57-4.46 שקל לדולר, כשתמיכה קרובה שוכנת ב-4.45 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.41 שקל לדולר. ההתנגדות הקרובה שוכנת ברמת 4.53 ו-4.55 שקל לדולר.

ומן הבנקים הגדולים לבתי ההשקעות.

בגיפט מזכירים לנו, כי כמו בשוק המט"ח העולמי, גם כאן הדולר האמריקאי התחזק קלות בשבוע החולף. מעבר להתפתחויות במישור הבינלאומי, שוק המט"ח המקומי ממתין להתפתחויות פוליטיות מקומיות, במיוחד הנסיונות להקדים את הבחירות בתוך הליכוד. ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש אוגוסט, הצפוי לעלות בכ-0.5%. ההערכות בשוק ההון הן שבנק ישראל יצטרך להתחיל להעלות את הריבית השקלית לפני סוף השנה הזו, אולם העיתוי תלוי לא מעט במגמות בשוק המט"ח והשפעתן על הציפיות לאינפלציה. לשבוע הבא חוזים בבנק תמיכה לדולר ב-4.4800 והתנגדות ב-4.5200.

ובבית ההשקעות פורקסיה הולדינגס סבורים, כי שוק המט"ח מחפש כיוון מה שעשוי להימשך אף בט"ק. הם שבים ומדגישים כי פוטנציאל הפיחות ורמת שיווי משקל בשוק הינה ברמות אלה ואף גבוהות יותר. השבוע, הם חוזים, צפוי לנוע טווח המסחר 4.47-4.52, כשמההיבט הטכני פריצת סביבת ההתנגדות 4.5350 תהווה סמן לשינוי מגמה בדומה לסביבת התמיכה 4.4730.

יציבות השקל במונחים של סל המטבעות נמשכת ומאז תחילת השנה פוחת השקל כלפי ה"סל" ב-1.4% בלבד בהשוואה לעליית מדד המחירים לצרכן ב-1.6%, עוד לפני מדד אוגוסט, מעדכנים אותנו היום במיטב.

מדד חודש אוגוסט יתפרסם ביום חמישי וכלכלני בית ההשקעות מציינים, כי יש לו פוטנציאל מה להשפיע על החלטת נגיד בנק ישראל בנושא הריבית, אם הוא כמו קודמו (יולי) יפתיע לרעה, כשברקע החלטה קרובה של גרינשפאן (ב-20.9) להעלות את הריבית בארה"ב.

לפיכך, נותרים במיטב בדעה, שלאורך זמן, יציבות השקל תימשך, כש"המשחק" העיקרי מתנהל בעולם בין הדולר לבין האירו והוא משפיע, כמובן, ובאורח אוטומטי על יחסי הכוחות שקל-דולר ושקל אירו.