Bizportal בדק: קרנות הנאמנות שהשיגו ב-2008 את התשואה הגבוהה ביותר
שנת 2008 תיזכר כשנה הקשה ביותר בשוק ההון, מאז הושקו המדדים המובילים בבורסה בת"א. מסיכום שנתי של ביצועי קרנות הנאמנות עולה כי
מדד הנדל"ן צנח בשיעור של כ-75.7%, בעוד מדד ת"א 75 רשם ירידה של כ-58% אבל היו גם נקודות אור למשקיעים - קרנות הנאמנות השקליות לטווח ארוך שהניבו תשואה ממוצעת של כ-13.6%.
מבדיקת Bizportal עולה כי מבין הקרנות השקליות, המנהלות נכסים ב-10 מיליון שקלים ומעלה, מובילה בתשואות פיא שקלית ארוכה של הראל פיא, עם תשואה שנתית של 16.3%, אחריה אקסלנס שחר המנוהלת על-ידי אקסלנס נשואה עם תשואה של 14.55% ומגדל דקלה שקלים ארוכה, המנוהלת על ידי מגדל, עם תשואה של 14.41%.
"התשואה הגבוהה של הקרן הושגה בעיקרה ברבעון האחרון, עם ירידת תשואת השחרים מרמה של 6.7% לרמה של 5.5%", מציין סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיא. לדבריו, בחודש דצמבר גייסה הקרן כ-30 מיליארד שקלים.
בבקוב מציין כי בשבועיים האחרונים נמצאת הקרן בתהליך איטי של קיצור המח"מ מ-10 שנים ל-8 שנים, ואולי אף מתחת לכך. להערכתו, בשנה הבאה תניב הקרן תשואה שבין 5% ל-6%, שתיגזר מהתשואה הפנימית של השחרים, שכן רווחי ההון כבר מוצו. עוד הוא מציין, כי "הקרן מתאימה לאמיצים שבחבורה בשל המח"מ הארוך שלה".
עוד עולה מבדיקת Bizportal כי הקרן שהשיגה השנה את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2008 היא תטא ניהול חוזים ואופציות, שהשיגה תשואה שנתית של 42.5%. יש לציין כי מדובר בקרן ממונפת בסיכון גבוה, שבחודש דצמבר רשמה תשואה שלילית של 14.3%.
בצד הקרנות הגרועות של השנה עומדות כמובן קרנות הלונג האגרסיביות ואלו שהשקיעו במדד הנדל"ן:
סיכום דצמבר בקרנות
הענפים שבלטו בדצמבר עם תשואה חיובית בתעשיית קרנות הנאמנות היו קרנות האירו, עם תשואה של כ-8%, הקרנות השקליות עם תשואה של כ-7.3%וקרנות המשקיעות בשווקים מתעוררים עם תשואה של כ-5.55%.
הקרן הטובה ביותר בדצמבר הייתה מגדל הודו, שהכתה את המדד עם תשואה של 12.68% ואחריה מגדל דיקלה סין עם תשואה של 12.57%. פיא קלית ארוכה הגיעה בדצמבר למקום השלישי עם תשואה של 9.27%.
* עזר להבאת הנתונים לכתבה, הכלכלן הראשי של חברת קו מנחה, המחזיקה את אתר Bizportal, אייל יאיר.
* כל הנתונים בכתבה נכונים ליום ה-28 בדצמבר.
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 4.5% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
