Bizportal בדק: קרנות הנאמנות שהשיגו ב-2008 את התשואה הגבוהה ביותר
שנת 2008 תיזכר כשנה הקשה ביותר בשוק ההון, מאז הושקו המדדים המובילים בבורסה בת"א. מסיכום שנתי של ביצועי קרנות הנאמנות עולה כי
מדד הנדל"ן צנח בשיעור של כ-75.7%, בעוד מדד ת"א 75 רשם ירידה של כ-58% אבל היו גם נקודות אור למשקיעים - קרנות הנאמנות השקליות לטווח ארוך שהניבו תשואה ממוצעת של כ-13.6%.
מבדיקת Bizportal עולה כי מבין הקרנות השקליות, המנהלות נכסים ב-10 מיליון שקלים ומעלה, מובילה בתשואות פיא שקלית ארוכה של הראל פיא, עם תשואה שנתית של 16.3%, אחריה אקסלנס שחר המנוהלת על-ידי אקסלנס נשואה עם תשואה של 14.55% ומגדל דקלה שקלים ארוכה, המנוהלת על ידי מגדל, עם תשואה של 14.41%.
"התשואה הגבוהה של הקרן הושגה בעיקרה ברבעון האחרון, עם ירידת תשואת השחרים מרמה של 6.7% לרמה של 5.5%", מציין סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיא. לדבריו, בחודש דצמבר גייסה הקרן כ-30 מיליארד שקלים.
בבקוב מציין כי בשבועיים האחרונים נמצאת הקרן בתהליך איטי של קיצור המח"מ מ-10 שנים ל-8 שנים, ואולי אף מתחת לכך. להערכתו, בשנה הבאה תניב הקרן תשואה שבין 5% ל-6%, שתיגזר מהתשואה הפנימית של השחרים, שכן רווחי ההון כבר מוצו. עוד הוא מציין, כי "הקרן מתאימה לאמיצים שבחבורה בשל המח"מ הארוך שלה".
עוד עולה מבדיקת Bizportal כי הקרן שהשיגה השנה את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2008 היא תטא ניהול חוזים ואופציות, שהשיגה תשואה שנתית של 42.5%. יש לציין כי מדובר בקרן ממונפת בסיכון גבוה, שבחודש דצמבר רשמה תשואה שלילית של 14.3%.
בצד הקרנות הגרועות של השנה עומדות כמובן קרנות הלונג האגרסיביות ואלו שהשקיעו במדד הנדל"ן:
סיכום דצמבר בקרנות
הענפים שבלטו בדצמבר עם תשואה חיובית בתעשיית קרנות הנאמנות היו קרנות האירו, עם תשואה של כ-8%, הקרנות השקליות עם תשואה של כ-7.3%וקרנות המשקיעות בשווקים מתעוררים עם תשואה של כ-5.55%.
הקרן הטובה ביותר בדצמבר הייתה מגדל הודו, שהכתה את המדד עם תשואה של 12.68% ואחריה מגדל דיקלה סין עם תשואה של 12.57%. פיא קלית ארוכה הגיעה בדצמבר למקום השלישי עם תשואה של 9.27%.
* עזר להבאת הנתונים לכתבה, הכלכלן הראשי של חברת קו מנחה, המחזיקה את אתר Bizportal, אייל יאיר.
* כל הנתונים בכתבה נכונים ליום ה-28 בדצמבר.
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
קרן העושר מעבירה כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.
הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:
1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.
- קרן העושר של נורווגיה יוצאת מההשקעות בפז; האם היא בדרך לצאת מהשקעות ישראליות נוספות?
- קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.
