Bizportal בדק: קרנות הנאמנות שהשיגו ב-2008 את התשואה הגבוהה ביותר
שנת 2008 תיזכר כשנה הקשה ביותר בשוק ההון, מאז הושקו המדדים המובילים בבורסה בת"א. מסיכום שנתי של ביצועי קרנות הנאמנות עולה כי
מדד הנדל"ן צנח בשיעור של כ-75.7%, בעוד מדד ת"א 75 רשם ירידה של כ-58% אבל היו גם נקודות אור למשקיעים - קרנות הנאמנות השקליות לטווח ארוך שהניבו תשואה ממוצעת של כ-13.6%.
מבדיקת Bizportal עולה כי מבין הקרנות השקליות, המנהלות נכסים ב-10 מיליון שקלים ומעלה, מובילה בתשואות פיא שקלית ארוכה של הראל פיא, עם תשואה שנתית של 16.3%, אחריה אקסלנס שחר המנוהלת על-ידי אקסלנס נשואה עם תשואה של 14.55% ומגדל דקלה שקלים ארוכה, המנוהלת על ידי מגדל, עם תשואה של 14.41%.
"התשואה הגבוהה של הקרן הושגה בעיקרה ברבעון האחרון, עם ירידת תשואת השחרים מרמה של 6.7% לרמה של 5.5%", מציין סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיא. לדבריו, בחודש דצמבר גייסה הקרן כ-30 מיליארד שקלים.
בבקוב מציין כי בשבועיים האחרונים נמצאת הקרן בתהליך איטי של קיצור המח"מ מ-10 שנים ל-8 שנים, ואולי אף מתחת לכך. להערכתו, בשנה הבאה תניב הקרן תשואה שבין 5% ל-6%, שתיגזר מהתשואה הפנימית של השחרים, שכן רווחי ההון כבר מוצו. עוד הוא מציין, כי "הקרן מתאימה לאמיצים שבחבורה בשל המח"מ הארוך שלה".
עוד עולה מבדיקת Bizportal כי הקרן שהשיגה השנה את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2008 היא תטא ניהול חוזים ואופציות, שהשיגה תשואה שנתית של 42.5%. יש לציין כי מדובר בקרן ממונפת בסיכון גבוה, שבחודש דצמבר רשמה תשואה שלילית של 14.3%.
בצד הקרנות הגרועות של השנה עומדות כמובן קרנות הלונג האגרסיביות ואלו שהשקיעו במדד הנדל"ן:
סיכום דצמבר בקרנות
הענפים שבלטו בדצמבר עם תשואה חיובית בתעשיית קרנות הנאמנות היו קרנות האירו, עם תשואה של כ-8%, הקרנות השקליות עם תשואה של כ-7.3%וקרנות המשקיעות בשווקים מתעוררים עם תשואה של כ-5.55%.
הקרן הטובה ביותר בדצמבר הייתה מגדל הודו, שהכתה את המדד עם תשואה של 12.68% ואחריה מגדל דיקלה סין עם תשואה של 12.57%. פיא קלית ארוכה הגיעה בדצמבר למקום השלישי עם תשואה של 9.27%.
* עזר להבאת הנתונים לכתבה, הכלכלן הראשי של חברת קו מנחה, המחזיקה את אתר Bizportal, אייל יאיר.
* כל הנתונים בכתבה נכונים ליום ה-28 בדצמבר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
