משאבת דלק
צילום: Istock

מחירי הדלק יישארו ללא שינוי גם בחודש אוקטובר - סמוטריץ' חתם על הצו

המחיר ימשיך לעמוד על 6.94 שקלים לליטר. המחיר היה אמור שוב לעלות שר אוצר סמוטריץ' ממשיך את דרכו של קודמו ליברמן ו'מחזיק' את מחירי הדלק בעלות של מאות מיליוני שקלים בחודש
נחמן שפירא | (4)

מחירי הדלק שוב יישארו ללא שינוי ויעמדו על 6.94 שקלים לליטר גם בחודש אוקטובר, זאת לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על צו להמשך הפחתת המס על בנזין גם בחודש הבא. מדובר בעלות תקציבית של מאות מיליוני שקלים לתקציב המדינה אבל סמוטריץ' ממשיך בחודשים האחרונים את הקו של שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן. בלי הצו המחיר היה מזנק ב-99 אגורות.

שר האוצר, חתם על צווים המפחיתים את מס הבלו ומס הקניה המוטלים על בנזין. הצווים קובעים כי במהלך חודש אוקטובר 2023 יופחתו מס הקניה ומס הבלו המוטלים על בנזין, כך שתחול הפחתה של 99 אגורות במחירו של ליטר בנזין לצרכן, לעומת מחירו ללא הפחתות מס. בעקבות ההפחתה צפוי מחירו של ליטר בנזין לצרכן לחודש אוקטובר לעמוד על רמה של 6.94 שקלים לליטר, ללא שינוי לעומת חודש ספטמבר 2023.

מאז אפריל 2022, על רקע העלייה במחירי הדלק, חלות ברציפות הוראות שעה המפחיתות את מס הקניה ומס הבלו החלים על בנזין. הוראות השעה הנמצאות בתוקף כיום מביאות להפחתה של כ-100 אגורות מהמחיר של ליטר בנזין לצרכן לעומת המחיר ללא הפחתות מס.

הפחתה זו אמורה הייתה להצטמצם בסוף חודש ספטמבר, כך שתחול הפחתה של 13 אגורות בלבד במחירו של ליטר בנזין לצרכן לעומת המחיר ללא הפחתות מס.

על מנת למנוע את העלייה הצפויה במחיר הבנזין, מורים הצווים שנחתמו כעת כי במהלך חודש אוקטובר 2023 תחול הפחתה במס אשר תביא להפחתה של כ-99 אגורות לליטר במחיר לצרכן, אשר תוקפה יפוג בחצות הלילה שבין ה-31 באוקטובר ל-1 בנובמבר. בנוסף, לצורך מימון הפחתת המס לחודש אוקטובר 2023, מורים הצווים כי ההפחתה של 13 אגורות שהייתה אמורה לעמוד בתוקפה עד סוף השנה, תבוטל בחודשים נובמבר ודצמבר 2023.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' אמר "המאבק באינפלציה וביוקר המחיה היה ונשאר היעד המרכזי של הממשלה ושלי כשר האוצר ומניעת התייקרות מחוללי האינפלציה היא צעד נכון ומתבקש במאבק הזה. נמשיך לשרת את אזרחי ישראל כולם ולהצעיד את הכלכלה הישראלית באחריות ובמקצועיות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עמי 28/09/2023 16:41
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל קונה נפט זול מאזרביז'אן ומתמחרת לנו לפי אגן הים התיכון היקר. אין פה שום עלות תקציבית, פשוט המס על הבנזין יותר הגיוני
  • 2.
    זאבי 28/09/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    כמעט 7 ש"ח לליטר ש80 אחוז מכל ליטר זה מס . הבטיחו לנו שלאחר שמצאו גז וישראל מעצמת גז ונפט המחיר ירד ובשורה התחתונה הכל יקר פה לרבות מחיר הדלק שהינו שערורייה
  • שחר 28/09/2023 18:02
    הגב לתגובה זו
    האחזקה יקרה יותר מהדלק, אם כי, לדעתי יש משהו בדבריך, סבסוד הדלק ע״י המדינה יוזילו המון עליות גם לעסקים ומפעלים ולכן עשויים להפחית את יוקר המחייה
  • 1.
    גולדפינגר 28/09/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    אין כאן שום בשורה למשק האישראלי בכלל ולנהגים בפרט. בסך הכל מעברים כסף מכיס ימין לכיס שמאל. הרי מה שהנהגים לא משלמים משלימה הממשלה, וגם ככה גבית המיסים נמוכה מהתחזית, אז בעיקרון מגדילים את הגירעון, השוטים שמחים, ועמך ישראל ישלם על ה בעתיד בתוספת ריבית. חג סוכות שמח.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.