ביידן פוטין
צילום: סקיי ניוז

ארה"ב ואירופה נגד רוסיה, אבל רק אירופה סובלת; מחיר הגז באירופה פי 10 מבארה"ב

ארה"ב היא היצרנית הגדולה ביותר בעולם של גז טבעי והגדילה השנה את ייצוא הגז; משבר הגז אפילו יוצר לה רווחים בשעה שאירופה במשבר חמור
דור עצמון | (8)

מלחמת החרמות והסנקציות מצד מדינות המערב נגד רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה נמצאת בשיאה. אך יש לזכור כי המערב כולל בתוכו גם את אירופה וגם את מנהיגת העולם החופשי ארצות הברית. הקרבה הגיאוגרפית של אירופה לרוסיה הביאה אותה להפוך את רוסיה לספקית אנרגיה עיקרית ללא מחשבה מספקת על פתרונות חלופיים.

מחירי הגז הטבעי זינקו בסוף השבוע ב-35% באירופה כאשר רוסיה ניתקה את זרם הגז בצינור נורדסטרים 1. המחיר הנוכחי גבוה כעת ביותר מפי 5 יותר מאשר היה לפני שנה. בארה"ב, לעומת זאת, מחירי הגז הטבעי נשארו יציבים בשבועות האחרונים. באופן כללי, הגז הטבעי בארה"ב התייקר. בשנה האחרונה הוא עלה ב-70% אבל זה עדיין לא כמו באירופה.

​ארה"ב היא היצרנית הגדולה ביותר בעולם של גז טבעי וזה קרה כמעט במקרה. גז טבעי הוא במקרים רבים תוצר לוואי של הפקת נפט. כאשר חברות אמריקאיות החלו להשתמש בטכניקות להפקת נפט מתצורות של פצלים, פעילויות אלו גם יצרו פתח לאספקה ​​עצומה של גז טבעי. ליצרנים יש יכולת מוגבלת לייצא את הגז הזה למדינות אחרות כגז טבעי נוזלי (LNG), מדובר בהליך יקר שכרוך בציוד מתאים להעברת, הקפאת והנזלת הגז.

ארה"ב הגדילה השנה את כמות הגז שהיא מייצאת לחו"ל, אך עדיין מדובר בלא יותר מ-20% מסך האספקה. האמריקאים מרוויחים כי הם לא צריכים להתחרות עם קונים במקומות אחרים בעולם. לשם השוואה, ארה"ב מייצאת נפט בערך כמו שהיא מייבאת, מה שחושף את המדינה הרבה יותר לתנודתיות של שוק הנפט העולמי. חרף כל זאת, זה עדיין לא אומר שהגז הטבעי בארה"ב זול - מחירו כעת נמצר בשיא של 14 שנים וגדל פי שלושה מאז תחילת 2021. עם זאת, האמריקאים עדיין מקבלים הנחה יחסית להבדיל משאר העולם.

הגז הטבעי באירופה נסחר במחיר ממוצע של פי 10 מהמחיר בארה"ב. הגז הטבעי משמש לחשמל ולחימום הבית, ולהנעת מפעלים תעשייתיים כמו אלו המייצרים פלדה או דשנים. התייקרות הגז תפגע בהכרח בצרכנים גם בארה"ב. מחירי החשמל בארה"ב צפויים לעלות ב-6% השנה ועוד 3% בשנה הבאה. אנליסטים של גולדמן זאקס חוזים כי בחלקים מאירופה, חשבונות החשמל צפויים לשלש את עצמם על בסיס שנתי עד תחילת השנה הבאה.

גורם נוסף שהשפיע על הגז הטבעי בארה"ב הושפעו בחודשיים האחרונים הוא שריפה במתקן מרכזי לעיבוד ושילוח LNG בטקסס בחודש יוני שפגעה ביכולתה של ארה"ב לייצא גז. המתקן מעבד כ-15% מה-LNG שארה"ב שולחת לחו"ל, והוא לא צפוי לחזור לפעילות עד נובמבר. עם פחות קיבולת יצוא זמינה, יותר גז טבעי אמריקאי יצטרך להישאר במדינה, מה שאמור להרחיב את ההנחה שמקבלים צרכנים בארה"ב.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דעה 12/09/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
    זה רק הקדמה למה שבעלי ההון הפרוגרסיבים הכינו בקנה. תקופת האבן שהירוקים מקדמים מעבר לפינה.
  • 5.
    יגאל 11/09/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
    התבוסה באוקראינה מקרבת את סופו
  • 4.
    ע! 10/09/2022 19:06
    הגב לתגובה זו
    רוסיה זו דיקטטורה עם כל המשתמע
  • 3.
    חמיד 10/09/2022 17:55
    הגב לתגובה זו
    כנראה האומה הדמוקרטית ידה בכל ונבזית וצינית
  • מדוייק 10/09/2022 21:30
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק . המדינה הדיקטטורית היא מקור כל הצרות בעולם. מייצאת נשק לכל המדינות הדמוקרטיות. לעומת זאת אין כמו הרוסים והסינים. הם מייצאים נשק ערכי ומוסרי. כוונות המוסר שלהם הם מופת וערכיות ממעלה ראשונה. איזה מזל שיש אותך בעולם.
  • 2.
    ממוטה 10/09/2022 13:11
    הגב לתגובה זו
    כן, כן, טראמפ אולי משוגע, אבל ממש לא טיפש. והוא הזהיר אותם, והבטיח לספק חלופה, אבל הם לעגו לו. אז רוסייה הולכת לרסק אותם כלכלית, זה יביא למשבר חברתי ופוליטי, מרי, פירוק האיחוד, והשד יודע מה עוד. נוקאווט לפוטין.
  • 666 10/09/2022 21:48
    הגב לתגובה זו
    ייפר&קו את אחו& ואת הבית של הצו&רר ממוסקבה , גמ&ד חול&ני וגם אתה
  • 1.
    שיטילו עוד יותר סנקציות על רוסיה. ישלמו פי 20 (ל"ת)
    קלקלן 10/09/2022 13:07
    הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.