כפי שדווח מוקדם יותר בשבוע האחרון, קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע כי ישהה (גם אם באופן זמני) את התהליכים שנועדו לאפשר את פעילות צינור הגז החיונית למשק האנרגיה של גרמניה, ובכך נתן אור ירוק לאחד מהסנקציות המשמעותיות ביותר שיכול לנקוט המערב ביחס לרוסיה.

כידוע, צינור הגז מחבר בין סיביר ובין גרמניה, והשהייתו הייתה חלק מסנקציות המערב כנגד המתיחות ששררה אז בין מוסקבה וקייב, זאת טרם הפלישה של רוסיה לאוקראינה בלילה שחלף בין רביעי לחמישי האחרון. 

בפועל, הצבאות הרוסים מובילים את הלחימה באוקראינה. אם זאת, מבחינה כלכלית - רוסיה פחות או יותר ירתה לעצמה ברגל וזאת עוד טרם תחילת הלחימה עצמה. 

מונופול הגז הטבעי  GAZPROM NEFT (סימול: GZPFY) הנמצא בשליטה של הממשלה הרוסית לצד כחצי תריסר שותפים מהמערב השקיע קרוב לשלוש שנים ו-11 מיליארד דולר בבניית צינור הגז ששמו הרשמי הוא "Nord Stream 2" וזאת בין שתי המדינות. מטרתו הייתה אחת - להרחיק את יצוא המשאב מאוקראינה. 

כאמור, זנח הקנצלר את התוכניות הללו בשנייה האחרונה וזאת לאחר שנראה היה כי הצינור צפוי להתחיל לפעול בקרוב מאוד. המנהיג הגרמני, שסומל על ידי המערב כמתנגד המרכזי אפילו לרעיון הפלישה המקורי של פוטין לתוך גרמניה, הוציא לפועל את ההחלטה ביום בו הכיר הנשיא הרוסי בעצמאותן של הערים האוקראיניות דונצק ולוהאנסק והורה לכוחותיו הבדלניים באיזור לכבוש את השליטה בהן. 

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקנצלר לא חיכה לפעולה אקטיבית של פוטין, גם לא לסנקציות "ההרסניות" להן התחייב נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. "הייתי מופתע לראות את הפעולה המהירה מצד ממשלת גרמניה", אומר מרסל דירסוס, חוקר פוליטיקה מטעם הפקולטה למדיניות ביטחון באוניברסיטת קיל שבעיר הגרמנית על שמה היא נקראת. 

ככל שנפתח היה צינור הגז, היה מאפשר האחרון ליצור נתיב ישיר יותר בין שדות הנפט הארקטים החדשים שהתגלו בגרמניה ולבין הלקוחות האירופאים, אם כי בנייתו לא בהכרח הייתה הכרחית, והסיבה העיקרית לכך שלא עבר דרך אוקראינה הייתה פוליטית. 

במידה ולא תשתלט בסופו של דבר רוסיה על בירתה אוקראינה, יאלצו הגורמים המדיניים במוסקבה לדון בתנאי הפעלת הצינור עם שכנתה הלא אהודה בלשון המעטה עד לשנת 2024, כאשר יפוג חוזה ההפעלה הנוכחי. במידה ויפתח הצינור פעם נוספת, ורוסיה תבחר שלא לדון על חידוש החוזה עם אוקראינה, תאלץ האחרונה לאבד קרוב לשליש מכלל יצוא הנפט שלה למערב. 

• השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
• דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...

אם מטרתה של רוסיה הייתה להחריף את תנאי החורף הבין כה וכה קשים של תושבי מערב אירופה על מנת ש-"יכנעו" ויאפשרו לה להפעיל את הצינור כאוות נפשה, קשה לומר שהיא לא נכשלה פחות או יותר. 

על אף עליות מחירי המשאב, גזפרום השאירה את כמויות יצוא הנפט שלה נמוכות ביחס לכמה שיכולות התשתיות הנוכחיות לספק וזאת בעקבות ביקושים נמוכים של המערב. החברה עומדת בתנאי החוזה ארוך הטווח שלה, אם כי מתקשה למכור בפועל בשווקי היעד. 

אחת מהסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שגם אסיה וגם אירופה נהנו מחורף חם יחסית לעונות קודמות, דבר שאיפשר להן להשתמש בעיקר במקורות גז טבעי שכבר היו להן ובכך להישען בצורה משמעותית הרבה פחות על רוסיה. טרם עליות המחירים האחרונות, צנח מחיר הנפט בקרוב לרבע דולר מאז דצמבר האחרון, אם כי מחירם עדיין גבוה קרוב לפי 4 מכמה שעמד טרם לשנת 2021. 

פלישת רוסיה לאוקראינה צפויה כעת להאיץ את הישענות המערב, ובייחוד זו של גרמניה, על גז טבעי נוזלי (LNG) אותו היא מפיקה ללא תלות במוסקבה, בה חששות הקשורות לאיכות הסביבה סייעו לפגוע בפרוייקטים אחרים להפקה של אנרגיה אותם פיתחה המדינה בעבר. 

"יתכן ואנו צופים בתום עידן הישענות המערב על הספקת הנפט הרוסי", אומר סיימון פלאוורס, אנליסט אנרגיה בכיר עבור חברת ייעוץ האנרגיה Wood Mackenzie ומוסיף כי "הפלישה לאוקראינה צפוייה להיות הקש האחרון עבור המדינות." 

חברות נוספות שלוקחות חלק בצינור הנורד סטרים שאינן גזפרום נפגעו גם הן בעקבות החלטת שולץ', ביניהן חברת Shell הבריטית, ענקית האנרגיה הגרמנית Uniper, וחברת הגז האוסטרית OMV. מנגד, ספקית הגז הטבעי הנוזלי האמריקאית  CHENIERE ENERGY INC (סימול: LNG), מנייה פופולארית גם ככה בעקבות פופולאריזציית התנועה העולמית לאיכות הסביבה, עלתה קרוב ל-10% במהלך שני ימי מסחר רצופים. 

על מנת להתמודד עם משבר האנרגיה שצפוי לאירופה במידה ותיגמל מהתלות בגז הרוסי, סימנה לעצמה קטאר, יצאנית ה-LNG השנייה בגודלה בעולם, יעד להגדלת ייצוא המשאב בקרוב ל-40% וזאת עד שנת 2026 בעקבות חוזה אותו חתמה עם קונגלומורט ההנדסי היפני Chiyoda ומקבילתה הצרפתית TechnipFMC. כיום מייצאת קטאר קרוב ל-77 מיליון טון של LNG כל שנה. 

ההסכם צפוי להגדיל את ייצוא ה-LNG של קטאר מעל לזה של יצאנית ה-LNG הגדולה בעולם כיום, אוסטרליה, שם נשלט השוק על ידי חברות ענק כמו  CHEVRON CORP (סימול: CVX), Shell (פעם נוספת) וחברת Woodside Petroleum המקומית.

מנגד, לא כולם תמימי דעים על יכולת המערב להיגמל מהישענות על הגז הרוסי. לאירופה קשה מאוד יהיה להיגמל מהישענות היבשת על הגז הרוסי, כאשר זה מהווה קרוב לשליש מהצריכה שלה. חברות אסיאיתיות רבות, שם הכלכלה צומחת בקצב מסחרר, פועלות כבר היום להגדלת היקפי ייצוא ה-LNG שלהן, אם כי זה לצד משאבים מתחדשים נוספים הראו השנה כמה הם יכולים להיות לא יעילים בטווח הקצר. 

"דבר זה צפוי לגרום לאירופה לפעול בצורה המנוגדת להחלטה האחרונה של הקנצלר הגרמני ולעמול לכך שהגז הרוסי ימשיך לזרום לתוך אירופה", כך צופה אנליסט הגז והנפט של Sova Capital, מיטש ג'נינגס.