סיקור שוטף: זלנסקי וביידן דנו בסנקציות על רוסיה ובסיוע לאוקראינה
16:46 אחרי השעה 16:00 (שעון ישראל) נשמעה אזעקה בקייב. שירות הביטחון הרוסי FSB דיווח בצהריים כי חיילי משמר הגבול האוקראיני נטשו את כל מתקניהם בגבול בין רוסיה לאוקראינה, איך אין אישור לטענות הללו מהצד האוקראיני. מאז הבוקר מפרסמים הצדדים מידע מפוקפק זה על מפלותיו של משנהו, וזאת ככל הנראה במסגרת מלחמת תעמולה של שני הצדדים. 15:50 צבא אוקראינה מדווח בשעה זו על 4 טילים שנורו משטח בלארוס. במקביל, דווח כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מכנס בשעה זו את המועצה לביטחון לאומי על מנת לדון במלחמה באוקראינה. 14:00 בהתייחסתו לפלישה הרוסית אומר ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון: "המתקפה הברברית של פוטין חייבת להיכשל. אני אומר לאזרחי רוסיה, אני לא מאמין שזה נעשה בשמכם. אני אומר לאזרחי אוקראינה - אנחנו איתכם והשחר עוד יעלה באוקראינה. הדיקטטור לא יצליח, נבטיח את ריבונות אוקראינה. זו לא התקפה רק על אוקראינה - זו התקפה על החירות והדמוקרטיה." נציבת האו"ם לפליטים קוראת למדינות הגובלות באוקראינה לשמור על גבולותיהן פתוחים. 13:20 דיווחים רבים מתקבלים כעת על המצב הבטחוני בקייב כאשר שני הצדדים מציינים מספר דו ספרתי של הרוגים, בעוד שהאוקראינים מדווחים על פיצוץ בעיר האוקראינית חרקוב שם על פי הדיווח נהרג ילד. דיווחים נוספים מצביעים על כך שעשן שחור עולה בשעה זו ממטה המודיעין האוקראיני במרכז קייב. 11:00 סין תומכת ברוסיה: שר החוץ הסיני אומר כי כניסת הכוחות הרוסיים לאוקראינה איננה פלישה. "רוסיה היא מדינה עצמאית ויכולה לקבל את החלטותיה על בסיס האינטרסים שלה". 10:20 הדיווחים שמגיעים מאוקראינה מדברים על התקפה קרקעית מכיוונים שונים על כוחות הגבול של אוקראינה. רוסיה טוענת כי היא השביתה את חיל האוויר האוקראיני וכן שכוחות הגבול לא הראו התנגדות. עד כה דווח על 7 אזרחים הרוגים ויש ידיעות לא מאושרות על מאות חיילים אוקראינים הרוגים. 9:20 גולדמן זאקס: המתיחות הפוליטית לא תעצור את הפד מלהעלות את הריבית, אך הסיכוי להעלאה של 0.5% במרץ ירדה מאד. שווקים בעולם: המסחר באסיה מתרסק, החוזים בנאסד"ק יורדים ב-3.1%. ההאנג סאנג בהונג קונג יורד ב-3%, כך גם בבומביי. החוזים העתידיים על הדאו ג'ונס ועל ה-S&P 500 יורדים 2.1%. (לכתבה המלאה). 8:50 ביידן מגנה את "ההתקפה הרוסית הלא מוצדקת ושהגיעה ללא פרובוקציה מוקדמת". במהלך יום חמישי יוטלו "מלוא הסנקציות" על רוסיה. שר הפנים האוקראיני אישר "הפלישה החלה", עם הדיווחים על גדודי הצבא החוצים את הגבולות והפצצות בערים רבות באוקראינה. נשיא אוקראינה ביקש מהתושבים להישאר רגועים ואמר כי ניסה לקיים שיחת טלפון עם פוטין ללא הצלחה. שר החוץ האוקראיני אמר: נגן על עצמנו וננצח. שדה התעופה בקייב הותקף ומטוסי קרב ניזוקו במסגרת מתקפת הטילים הרוסית על ערי אוקראינה. התקפות נרשמו גם בחראקוב הקרובה יותר לגבול ובערים נוספות. לטענת הרוסים הותקפו רק מטרות צבאיות. ביידן הודיע על סנקציות נוספות נגד צינור הגז נורד סטרים 2 ועל הבעלים הגרמני שלו, המקורב לפוטין. ידיעות נוספות ופרשנויות פרשנות: כמה מלחמות משפיעות על השווקים? הרבה פחות ממה שחושבים. השווקים מגיבים כעת בעצבנות לפתיחת המלחמה באוקראינה, זה הגיוני וזה טבעי. המלחמה משפיעה על הכלכלה - אבל רוב המלחמות בהיסטוריה השפיעו רק לטווח קצר, וברובן היו עליות אפילו תוך כדי המלחמה. דוגמה? במהלך מלחמת העולם השנייה הבורסות עלו ב-50%. אז אם אתם חושבים לטווח ארוך - לא בטוח שאתם צריכים לברוח (לכתבה המלאה). פרשנות: פוטין פלש לנאסד"ק – ביידן לא ישתוקהאמריקאים מתעניינים במניות שלהם הרבה יותר מהעימות בין רוסיה לאוקראינה; ביידן מצא להם את האיש הרע - פוטין שמוריד את השווקים. המלחמה היא רק תוספת "דלק למדורה"; הסיבה האמיתית לירידות - המחירים גבוהים; אבל המלחמה יכולה להאט את קצב העלאות הריבית וזה טוב לשווקים (לכתבה המלאה). פרשנות: יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "הפלישה הרשמית של רוסיה לאוקראינה, גוררת לריצה לאי מבטחים ולהחזקה בדולר כחוף מבטחים. במקביל, הפלישה גורמת לעליות מחירים בשוק חומרי הגלם. החשש מהידרדרות נוספת שתביא למעורבות רחבה באוקראינה, משפיע על שוקי ההון ועשויה לגרור לדחיית מהלכים אשר תוכננו במטרה לבלום את הלחצים האינפלציוניים. העלייה החדה במחיר הדלקים הפועלת כאפקט דומינו המשליך על כלל העלויות, מייצור ועד הובלה, לאורך זמן צפויה לצד עליית המחירים גם לגרום למיתון בביקושים. בשווקים יראו באירוע כגיים צ'נג'ר העשוי לגרום לדחייה ביישום צעדים נדרשים של הבנקים המרכזיים ובכך למתן את השפעת עליות המחירים על שוקי ההון. להערכתנו, כפי שפירטנו רבות בחודשים האחרונים, הדולר במחצית הראשונה של השנה צפוי להתחזק ולנוע אף אל מעל לרמת 3.3 שקלים. אולם בראייה לטווח ארוך, נתוני המאקרו של השוק הישראלי, השקעות הזרות, תמורות הייצוא, יגררו להתחזקות מחודשת של השקל". פרשנות: איך להתמודד עם מדד הפחד בזירה הבינלאומית? רוסיה תפלוש לאוקראינה - האם זה באמת כל כך נורא לשווקים והאם נכון לקחת נשימה ארוכה ופשוט להירגע? (לכתבה המלאה) פרשנות: איך ישפיעו הסנקציות המתקרבות על כלכלת רוסיה, ומה יפסיד המערב?רוסיה כבר החלה למעשה לפלוש לאוקראינה, המערב החל להטיל סנקציות, ובמלחמה, כמו במלחמה, שני הצדדים נפגעים; מה יפסיד המערב מהצעדים המתוכננים, והאם כלכלת רוסיה תצליח לעמוד בסנקציות החריפות אי פעם? (לכתבה המלאה). סנקציות: גרמניה משהה את אישור צינור הגז נורד סטרים 2 לאור מהלכי רוסיהקנצלר גרמניה הודיע היום כי המדינה משהה את התהליכים שנועדו לאפשר את פעילות צינור הגז החיונית למשק האנרגיה של גרמניה, ובכך נותן אור ירוק לאחד מהסנקציות המשמעותיות ביותר שיכול לנקוט המערב ביחס לרוסיה (לכתבה המלאה). סנקציות: ארה"ב פותחת בסנקציות נגד רוסיה: לא יתאפשר לקבל מימון מהמערב. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן הכריז בנאום מיוחד בבית הלבן כי רוסיה כבר החלה בפלישה לאוקראינה. בתגובה לצעדים אלו ארה"ב החליטה להטיל סנקציות על פירמת הבנקאות הרוסית VEB והבנק הצבאי שלה (לכתבה המלאה). סנקציות: ארה"ב ואירופה יטילו סנקציות כלכליות נוספות על רוסיה בעקבות נאום פוטין אתמולזאת לאחר נאום הנשיא פוטין אתמול בערב בו הורה לצבאותיו לפרוס בכמה מחוזות אוקראינים. שורה של מנהיגים ברחבי העולם ביקרו את המהלך, ביניהם שגרירת ארה"ב לאו"ם, ראש ממשלת בריטניה, שרי האיחוד האירופי ושרי החוץ של קנדה ויפן (לכתבה המלאה).Russian occupation forces are trying to seize the #Chornobyl_NPP. Our defenders are giving their lives so that the tragedy of 1986 will not be repeated. Reported this to @SwedishPM. This is a declaration of war against the whole of Europe.
— Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) February 24, 2022
- 3.לילי 02/03/2022 08:00הגב לתגובה זורוסיה רוצה להיות מונופול אנרגיה וסחורות באירופה . סנקציות על רוסיה יגדילו את יצוא הגז מארה"ב לאירופה .בנוסף לסחורות אחרות . רוסיה רוצה את ההגמוניה של ארה"ב באירופה . החלוקה החדשה סין באסיה , ארה"ב באמריקה , רוסיה , באירופה . עד אז יהיו מלחמות . שלום על כל עם ישראל .
- 2.משה 28/02/2022 14:06הגב לתגובה זולחלוטין אין שום אפשרות ללכת רוורס.אם יתאפשר הוא מחוק מכל הבחינות.
- 1.לוחצים את רוסיה לקיר? אין לה מה להפסיד והכל עכשיו אפשרי (ל"ת)המערב ממשיך בטפשותו 27/02/2022 11:21הגב לתגובה זו

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ובנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה
אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים,
כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וגם אצלנו מדביקים את הפער ואתמול הכריז החשב הכללי, יהלי רוטנברג, כי כ-20 אלף עובדי מדינה, בעיקר בתפקידי מטה, צפויים להיות מוחלפים במערכות AI. לדבריו, זהו מהלך בלתי נמנע שמטרתו להפוך את השירות הציבורי ליעיל, זול ואיכותי יותר. רוטנברג אף הזהיר כי אם המדינה לא תאמץ במהירות את המהפכה הטכנולוגית, היא תישאר מאחור ותספק שירות ציבורי מיושן.