לדימיר פוטין דימטרי מדבדב
צילום: Getty images Israel

איך ישפיעו הסנקציות המתקרבות על כלכלת רוסיה, ומה יפסיד המערב?

רוסיה כבר החלה למעשה לפלוש לאוקראינה, המערב החל להטיל סנקציות, ובמלחמה, כמו במלחמה, שני הצדדים נפגעים; מה יפסיד המערב מהצעדים המתוכננים, והאם כלכלת רוסיה תצליח לעמוד בסנקציות החריפות אי פעם?
גיא טל | (2)

רוסיה החלה למעשה את הפלישה לאוקראינה, כשפוטין שולח את גדודי הצבא אל תוך מזרח אוקראינה אל המחוזות המורדים הפרו-רוסים בכדי "לשמור על השלום". הצעד הזה נענה מיד בתגובה מערבית כלכלית, כאשר הנשיא ביידן מכריז שזוהי למעשה תחילת הפלישה, ולכן הוא מטיל סנקציות כנגד הבנקים בתור צעד ראשון, כשאחרים יבואו בעקבותיו. סגן היועץ לביטחון לאומי בארצות הברית, דאליפ סינג אמר כי הסנקציות שיוטלו על רוסיה מכוונות לפגוע במוסדות הפיננסים הגדולים ובמפעלים המדינתיים וכן שיוטלו הגבלות ייצוא. לדבריו, אלו הסנקציות החריפות ביותר שהוטלו על רוסיה עד כה, והן, קרוב לוודאי, ייפגעו באופן חמור במטבע הרוסי, באינפלציה הגואה, בעלויות האשראי ובכושר הייצור. גם באירופה מכריזים על סנקציות, ובצעד אמיץ יש לומר גרמניה אף השהתה את אישור הפעלת צינור הגז נורד סטרים 2, בצעד שאף הוא אמור להכאיב כלכלית לרוסיה (אם כי גם למשק האנרגיה של גרמניה עצמה). הרטוריקה של מנהיגי המערב מחריפה והם מבטיחים סנקציות נוספות, קשות יותר. 

רוסיה כבר עמדה בהצלחה בפני סנקציות כאלה לאחר הפלישה לאי קרים שבשליטת אוקראינה בשנת 2014, ולכן אין לזלזל ביכולתה לעמוד בפני סנקציות חריפות של המערב. אותן סנקציות שהוטלו ב-2014 עדיין בעינן, ולפי הערכות מסוימות פגעו בתוצר הרוסי ברמה של 2.5% עד 3% בשנה, אך רוסיה ממשיכה לתפקד ולעמוד על רגליה, ואף להמשיך להתגרות במערב - אך הבורסה שלה כבר נפלה ב-30%

רוסיה נכנסת לתקופת הסנקציות החדשה במאזן איתן יחסית. המדינה נהנית מרזרבה של 600 מיליארד דולר. הנפט והגז, מקור ההכנסה העיקרי של המדינה, נסחרים ברמה גבוהה מאד ותומכים אף הם בכלכלת המדינה. בנוסף, רוסיה שחזתה ככלל הנראה אפשרות להידרדרות נוספת מול המערב כבר לפני שנים, צמצמה ככל יכולתה את החשיפה לדולר מ-22% מכלל היתרות לפני פרוץ המשבר הקודם בשנת 2014, ל-16.4% בשנת 2021, לפני פרוץ המשבר הנוכחי. 

תחום האנרגיה הוא הרגיש ביותר. לא ברור האם המערב ימהר להטיל סנקציות בתחום הזה (מלבד הקפאת צינור הגז), לאור התלות הגבוהה של אירופה באנרגיה הרוסית, וכן הזעזוע שעלול להיווצר בשווקי האנרגיה שסובלים גם כך מרגישות יתר לאחרונה. לפי הערכות ג'יי פי מורגן, סנקציות שיקצצו את קניית הנפט מרוסיה בחצי יובילו לעלית מחירים של חבית נפט לאזור ה-150 דולר, מחיר שיזעזע את כלכלת העולם, וגבוה יותר משיא כל הזמנים שנרשם בשנת 2008. ניכר, לפחות עד כה, שהמערב לא נוגע ישירות בתחום האנרגיה בסנקציות שהוא מטיל.

סנקציה נוספת, חמורה מאד, שככל הנראה לא תיושם היא הוצאת רוסיה ממערכת ה-SWIFT שמאפשרת העברות כספים בינלאומיות. הכלי הזה כונה בעבר על ידי ראש הממשלה הרוסי "נשק גרעיני" שכן הוא מנתק את רוסיה וכל אזרחיה ממערכת הפיננסית העולמית, אך הוא ככל הנראה לא ייושם.

הקפאת פעילות צינור הגז נחשבת לאחת הסנקציות המרכזיות. למרות שהצינור עדיין לא התחיל לפעול עד כה, הסנקציה כן פוגעת ברוסיה שמחכה כבר זמן רב להפעלתו, וציפתה לתזרים שמן שהוא יספק להכנסותיה. הצינור היה אמור להכפיל את כמות הגז הנמכרת מרוסיה לגרמניה, ופוטין מנסה ללחוץ כבר זמן מה לאישורו. יש הסוברים שרוסיה לא הסכימה להגדיל את הזרמת הגז לאירופה בחורף האחרון, כאמצעי לחץ פוליטי לאשר את צינור הגז הזה, כך שהוא בהחלט חשוב לפוטין ולכלכלה הרוסית. רוסיה מכחישה את הטענות. 

למרות העוצמה הפיננסית הרוסית, ולמרות שהסנקציה החמורה ביותר ככל הנראה לא תינקט, צעדי המערב בהחלט יפגעו בבטן הרכה של רוסיה וישפיעו קשות על כלכלתה, אם כי לא יחסלו אותה. חסימת הגישה לבנקים לא תאפשר השקעות זרות במדינה ולא השקעות רוסיות במדינות אחרות, ויגרמו קרוב לוודאי לעצירה מוחלטת של הצמיחה הרוסית ואולי אף למיתון והתכווצות, בכלכלה שגם ככה סובלת מצמיחה נמוכה. עצירת ייצוא, אפילו אם לא של אנרגיה, תפגע אף היא בכלכלה הרוסית, שמבחינת עוצמתה אינה מתקרבת לזו של ענקיות המערב. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אך גם הצד השני יפגע ללא ספק. אירופה, כאמור, תלויה מאד באנרגיה הרוסית, כפי שהוכח מעל לכל ספק בחורף 2021. רוסיה לא הזרימה אז את כמות הגז שביקשו באירופה, והמחירים זינקו לשיאי כל הזמנים, וגרמו לסבל רב לאזרחים שלא יכלו לעיתים לחמם את בתיהם בקור של החורף האירופי. בנוסף לחברות מערביות רבות השקעות כבדות ברוסיה, בעיקר בתחום הגז והנפט, כשלחברות כמו שברון CHEVRON CORP , אקסון מוביל EXXON MOBIL או BP הבריטית השקעות במיליארדים ברוסיה. גם שוק הסחורות תלוי מאד ברוסיה ובאוקראינה, שהן יצואניות חיטה גדולות, וכן מתכות כמו פלדיום, ניקל ואלומיניום. 

זו, כאמור, ככל הנראה הסיבה שבינתיים לא הוכרזו סנקציות בתחום הזה, למעט הקפאת צינור הגז, שגם כך עדיין לא התחיל לעבוד, אך גם אם המערב לא מטיל סנקציות ספציפיות על תחום הסחורות והאנרגיה אין זה אומר שהן לא יפגעו. הקושי לתפעל מערכת פיננסית תחת סנקציות, חסימת השקעות עתידיות וסנקציות אישיות על אנשים מהסקטור יפגעו ביכולת לסחור מול רוסיה, ויגרמו, כמעט בוודאות, לעליות מחירים שיפגעו בכולם, ולפגיעה בחברות שקשורות לסחר עם רוסיה. 

מכל מקום, כמו בכל מלחמה, שני הצדדים נפגעים, אך ייתכן מאד שבטווח הארוך מי שיפגע באופן חמור תהיה רוסיה. גרמניה, יחד עם אירופה כולה, מתחילה להבין בצורה מוחשית יותר את הבעייתיות ביצירת תלות באנרגיה הרוסית, כפי שהזהירו אותה ארצות הברית ואנגליה כבר לפני שנים, וכבר החלה לחפש אלטרנטיבות. ההבנה שלתת כוח למדינה שבאופן מסורתי התנהלה באופן רודני, ומונהגת בידי שליט טוטליטארי כל יכול היא דבר בעייתי מתחילה לחלחל. ייתכן שבזמן הקרוב היא עדיין תהיה תלויה ברוסיה ברמה כזו או אחרת, וייתכן שמחירי האנרגיה יאמירו ואיתם האינפלציה הגבוהה גם כך, אך במידה שאירופה תנקוט בצעדים מעשיים, ותמצא אלטרנטיבות ראויות, רוסיה תמצא את עצמה מהר מאוד בלי מקור ההכנסה העיקרי שלה, וזה יכול להיות כואב ומשמעותי יותר מכל הסנקציות שהופעלו עד כה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג'ק 23/02/2022 15:20
    הגב לתגובה זו
    פוטין מתגלה כהיטלר 2022 (בינתיים בקטן ). הוא רוצה להירשם בהיסטוריה הרוסית כגדול מנהיגיה ויוזם מלחמה מיותרת הרס וחורבן סתם . מנגד המערב מגלה אחדות מדהימה בשאיפה לפתרונות דיפלומטיים של מניעת סכסוכים וזה הכוח ורווח שלו לאורך שנים .
  • 1.
    גדעון 23/02/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
    וגם לקנות עודפי אנרגיה מבלגיה ונורווגיה.
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.