מהמצגת של רציו: האפשרות של מתקן הנזלה באילת כנראה יורדת כעת מהפרק, וגם - על איזה מאגר הם "שוריים"?
שותפות רציו יהש פרסמה בסוף השבוע האחרון עדכון למצגת למשקיעים. מהמצגת עולה כי לפי רציו, האפשרות של הקמת מתקן הנזלה באילת ככל הנראה יורדת מהפרק, ואם יוקם מתקן הנזלה בישראל - הוא יוקם באשקלון.
בעמוד מס' 7 שבמצגת מתייחסים ברציו לאפשרויות הפיתוח של 'לוויתן' ומותחים קווים ל-3 נקודות בהן ייתכן ויקום מתקן הנזלה. נקודה אחת היא בקפריסין (וסיליקוס), השניה במצרים (דמייאטה) והשלישית באשקלון.
כאמור, בעבר דובר על אפשרות של מתקן הנזלה באילת והצעה ראשונית כבר הוצגה בתחילת 2012 לשר האוצר דאז יובל שטייניץ. האפשרות של אילת עמדה על הפרק בשל קרבת הנמל לשוקי היעד במזרח הרחוק, וכמו כן בכדי לחסוף את העלויות הגבוהות של המעבר לתעלת סואץ. לפי המצגת של רציו, האפשרות של אילת מתרחקת וכעת האפשרות שעומדת על הפרק היא אשקלון.
דבר נוסף שניתן לראות במצגת הוא האופטימיות של רציו בכל הקשור למאגר תנין. בעמוד 5 של המצגת מציגה רציו את נכסיה, ושם ניתן לראות גם את שדה תנין, שזולג מרישיון אלון A של דלק ונובל ורישיון עמית בו שותפה רציו ובו נמצא גם מאגר 'לוויתן'. לגבי תנין, מדובר במאגר משמעותי שמכיל 1.1 TCF כאשר לפי ה'אומדן הטוב ביותר' (בהתאם לדו"ח המשאבים) הוא אינו זולג לרישיון עמית של רציו, אך לפי 'האומדן הגבוה' - 39% מאותו רישיון נמצאים ברישיון עמית שבו שותפה רציו. במספרים, מדובר בכמעט 0.2 TCF שגולשים לרישיון עמית, וזאת כאמור לפי האומדן הגבוה.
- 9.יש לקוות שלפחות הכותב מבין מה כתב בכתבה (ל"ת)הגולש 02/09/2013 00:34הגב לתגובה זו
- 8.המאמינה 01/09/2013 16:52הגב לתגובה זואכן שוב ושוב רציו המלכה הא להפנים בפעם המיליון משקיעי רציו תחזיקו חזק ואל תרפו ולא כל רכילות קטנה תשבש לכן את המוח אנחנו משקיעים אינטלגנטים?
- 7.רציו-נל 01/09/2013 13:04הגב לתגובה זוזה רק עניין של זמן וסבלנות . המניה תהיה חייבת להמריא לגבהים אסטרונומים.
- 6.מיכל 01/09/2013 13:01הגב לתגובה זומישהו הבין מה מספר 4 אמר???? אני למשל הבנתי יותר את הכינוי שלו ממה שהוא אמר..(קיצור של go- go-)
- 5.ג'וני 01/09/2013 12:46הגב לתגובה זויצאה כתבה לפני שלוש שבועות על דחיית הקידוח לסוף 2014 http://www1.bizportal.co.il/article/366715 אבל מאז אין שום אימות לעניין- ולכן או שתפרסמו התנצלות או שתאמתו את מה שאתם כותבים..
- רונית 01/09/2013 13:42הגב לתגובה זואבל זה ישן מה אתה מעלה את זה... מאז יוסי פינק לא צייץ עוד מילה על זה , לדעתי הרשות בורחת מהאחריות שלה במקרה הזה.
- 4.בקיצור 0.2 לפו-לשם בסוף ישתו למשקיעים את הדם (ל"ת)gg 01/09/2013 12:14הגב לתגובה זו
- 3.מחייך 01/09/2013 12:01הגב לתגובה זוצודק יודע דבר...צודק צודק.....רציו עוד תזנק חזק
- aru 01/09/2013 12:42הגב לתגובה זורק אם יצוץ פתאום איזה משהו
- 2.יודע דבר 01/09/2013 11:38הגב לתגובה זויוסי פינק כהרגלו בקודש תמיד ישים בכותרת איזה משפט שלכאורה שלילי ואילו אצת הדבר החיובי יצניע אי שם... אז האפשרות של אילת ירדה והעדיפות לאשקלון...אז??????? למה משפט כמו ואני מצטט- "האופטימיות של רציו בכל הקשור למאגר תנין"......מוצנע אי שם לתחתית המאמר?...מי בביזפורטל החליט שכל מה שקשור לגז ונפט יסקר רק מר פינק? אני רואה בדיווח של רציו הרבה דברים חיוביים ותזכרו מה שהאוסטרלים אמרו שהם בפנים למרות שבג"צ עוד לא החליט..לידיעת פינק
- 1.סוחר חתיך 01/09/2013 11:34הגב לתגובה זוהנייר שווה פי 10 תעשו לעצמכם טובה ותשכחו ממנה עד גילוי הנפט.. תמיכה 37 התנגדות 39 מעל למכור כי אפשר לקנות שוב בפחות מתחת 37 לקנות כי היא שוב תעלה... ומי שלא סוחר אלה משקיע שיתן פק מכירה ב 80 או 120 או 300
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
