איך להיות מיליונר? השיטה האמריקאית
הדרך שבה אמריקאים וגם ישראלים הופכים למיליונרים - וזה לא מה שחשבתם
אנחנו קוראים על האנשים ששווים מיליארדים רבים - האנשים העשירים בעולם (האנשים העשירים בעולם - הנה הרשימה ומי היחיד מבינהם שהגדיל את הונו בחודש האחרון? ומבינים שיזמות בעיקר בהייטק מייצרת הון גדול כשזה מצליח, אבל 25 מיליון אמריקאים מיליונרים ולא דווקא בזכות הייטק ויזמות. הסוד לעושר של האמריקאים (ומסתבר שגם של הישראלים) אינו טמון בהשקעות מסוכנות או בהמצאות חדשניות, אלא במשהו פשוט בהרבה - חיסכון לטווח ארוך.
למרות תנאי כלכלה מאתגרים, מספר המיליונרים בארה"ב ממשיך לגדול. בין 2020 ל-2024, מספר המיליונרים במדינה יותר מהוכפל והוא מוערך בכ-25 מיליון איש. איך כל כך הרבה אנשים הצליחו להגיע למיליון דולר? התשובה רחוקה מהשקעות ספקולטיביות כמו קריפטו או סטארט-אפים נוצצים. רוב האמריקאים שהפכו למיליונרים עשו זאת דרך חיסכון שיטתי לפנסיה.
איך צוברים מיליון דולר?
התהליך הפשוט אך האפקטיבי של הפקדות קבועות לקרן פנסיה מוכיח את עצמו שוב ושוב. מדובר בתהליך ארוך טווח, שבו סכומי כסף קטנים מושקעים באופן עקבי לאורך שנים, והם נהנים מכוח הריבית דריבית. השיטה הזו מצליחה כי ההפרשות לחיסכון הן קבועות ודורשות ממכם לתקצב אותן באופן קבוע, כך שמה שנשאר בנטו להוצאות השוטפות הוא מראש נמוך יותר ואיתו עליכם להסתדר. זה גורם להוצאות להיות מבוקרות, אתם לא חיים על חשבון העתיד, אתם חוסכים לפנסיה - לעתיד שלכם.
ברגע שחוסכים בשיטה כזו נמנעים מקבלת מהחלטות אימפולסיביות. זו השקעה שיטתית שלא גורמת לכם למכור כי השוק יורד או לקנות יותר כי השוק עולה, זו הפקדה שוטפת מדי חוש בלי קשר למצב השווקים ובלי לתת לרגשות שלכם לפעול.
- איך להיות מיליונר? מחקר, סקרים ותובנות מהשטח
- "הסיבה היחידה לכך שאלפי ישראלים כמוך מרוויחים פחות ממה שמגיע להם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצבירה בפנסיה היא חכמה ומותאמת לגיל שלכם, ככל שאתם צעירים השיעור של המניות בתיק הפנסיה יהיה גדול יותר. ההפקדות והצבירה בפנסיה גם מקבלות הטבות מס מאוד גדולות. למעשה, הרעיון של החיסכון הפנסיוני בארה"ב דומה לחיסכון הפנסיוני בארץ. וגם אצלנו יש רבים - סדר גודל של מעל חצי מיליון איש שיש להם פנסיה של מיליון דולר.
איך לדאוג לא לפגוע בחיסכון הפנסיוני?
במקרים רבים אנשים נאלצים להפסיק לחסוך לפנסיה (כשהם לא עובדים) או למשוך חלק מהפנסיה. זה פוגע מאוד בפנסיה העתידית. אז נכון, יש מצבים שאין ברירה ומעבר לכך ברור שאם יש לכם הלוואה יקרה מאוד עדיף לסגור אותה מכספי חיסכון (לא פנסיה, אבל במקרים רבים כן עדיף לממש קרן השתלמות נזילה או קופות גמל להשקעה). ועדיין - צריך לנסות שלא לממש את הפנסיה-פיצויים שלכם. יש רבים שמכינים סוג של "קרן חירום" למקרה של הוצאה בלתי צפויה.
הסודות לחיסכון גבוה כבר ידועות לרוב האנשים - לחסוך מגיל צעיר, להתמיד בחיסכון, לבחור את המסלול הנכון לכם ולנסות למקסם את ההפקדות לפנסיה עד כמה שאפשר. בפועל, וזו עובדה. הנתונים מדברים - כדי להיות מיליונר צריך להתמיד בחסכונות לפנסיה, וכמובן שצריך להיות ברמת שכר סבירה. כזו שמלכתחילה ההפרשות שלה באופן שוטף לפנסיה יביאו אתם למצב מיליונרים אחרי חיסכון של כמה עשרות שנים. תתפלאו, אלו לא מספרים בשמיים. בדקנו - צעיר בן 27 שמרוויח 24 אלף שקל ייצא לפנסיה עם יתרת פנסיה של 4.4 מיליון שקל, תחת תשואה סבירה של ההשקעות. אם הוא יעלה בשכר הוא יהיה עם סכו כמובן גדול יותר.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
נדל"ן – הדרך השנייה להפוך למיליונר
לצד השקעה בפנסיה, רכישת נכס היא אחת הדרכים המרכזיות שבאמצעותן ניתן להגדיל את ההון שלהם. בית הוא לא רק מקום מגורים – הוא גם נכס שיכול לעלות בערכו עם השנים ובמקביל הוא מייצר תשואה. זה נכון גם לארה"ב וגם לישראל. בארץ עליית מחירי הדירות בשנה עומדת (במבחן ארוך טווח) על כ-4% צמודה למדד ובתוספת של שכר דירה מדובר כבר על לפחות 6.5% צמודה למדד. במקרים רבים יש גם השבחה שנובעת מהתחדשות עירונית וזה מוביל לתשואה אפילו מרשימה יותר.
אלו שני הגורמים העיקריים שופכים אנשים למיליונרים, אבל כמובן שיש גורמים נוספים כאשר מי שרוצה להיות עשיר בגדול יכול להגיע לשם מכמה כיוונים - יזמות, המצאות, ניהול עסקים, התקדמות בדרגות הניהול בחברה והשקעות בבורסה.
- 6.פנסיות של מושחתי מערכת הביטחון במיוחד שבכ התעשרות מביזת הציבור (ל"ת)איציק12 19/07/2025 11:16הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 16/03/2025 23:30הגב לתגובה זוככה לפחות כל מי שאני מכיר נביה מיליונר. ואם לא הוא אישית אז אבא שלו אמא שלו או דוד שלו.
- 4.אנונימי 16/03/2025 20:46הגב לתגובה זובישראל אם יש לך כסף כל הגורמים ממשלתי עירוני משפחה כולם עובדים נגד הכסף שלךבשבועיים האחרונים אני מופסד 1.5 מיליון פתחו נגדי מס הכנסה השוכר בארהב עזב והשאיר אותי עם property tax והלוואה לשלם
- 3.שיטת הקומBBינה 16/03/2025 10:32הגב לתגובה זויש הרבה עובדי מדינה שהפכו בדרך נס לעשירים ואפילו לטייקונים בעלי נכסי הון ונדלן...
- 2.אנונימי 16/03/2025 08:17הגב לתגובה זוכמה חברה מרוויחים 24 א בגיל 27 והם לא בהייטק
- 1.אבי 15/03/2025 21:59הגב לתגובה זובישראל הכי קל זה דרך פנסיה תקציבית ברגע שאתה במסלול של פנסיה תקציבית אתה מליונר הכי קל הכי פשוט
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 ישאלו איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"
ספר קצת על עצמך:
אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו.
איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?
הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.
הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.
יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איפה הוא תורם?
כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 ישאלו איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"
ספר קצת על עצמך:
אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו.
איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?
הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.
הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.
יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איפה הוא תורם?
כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.
