ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'
דוחות

פז: הכנסות קמעונאות המזון צמחו ב-9%; הדלק הושפע לרעה מהלחמה

קבוצת האנרגיה והקמעונאות מסכמת רבעון שבו סבלה מירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה; מנגד, פעילות קמעונאות המזון נהנתה מגידול בהכנסות הודות לעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ בשל המלחמה
איתן גרסטנפלד | (4)

קבוצת פז פז אנרגיה -0.01%  מסיימת את הרבעון השלישי עם קיטון של 15% בהכנסות לצד ירידה של 6%5 ברווח הנקי, בעיקר בשל ירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה. עם זאת, נקודת האור של החברה הייתה פעילות קמעונאות המזון, שכמו רשתות נוספות נהנתה מגידול בהכנסות הודות לעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ בשל המלחמה. 

ניר שטרן, מנכ

ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי

הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה עמדו על כ-3.07 מיליארד שקל, קיטון של 15% ביחס לכ-3.63 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה, שקוזזה חלקית הודות לגידול בפעילות בקמעונאות המזון.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-101 מיליון שקל, קיטון של כ-6% ביחס לכ-108 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בחלוקה למגזרים, ההכנסות המגזר אנרגיה לתחבורה הסתכמו בכ-2.06 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי לעומת 2.65 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 22%. הירידה בהכנסות נובעת מירידת בהיקף מכירות הדלקים כתוצאה מהשפעת המלחמה. הרווח הגולמי המגזרי הסתכם בכ-287 מיליון שקל, לעומת 292 מיליון שקל אשתקד.

מנגד, במגזר קמעונאות המזון המשיכה החברה להציג צמיחה עם הכנסות של כ-872 מיליון שקל, גידול של 9% לעומת 797 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בין היתר הודות לגידול של 4% במכירות החנויות הזהות. הרווח הגולמי המגזרי עמד על 279 מיליון שקל (37.3% מההכנסות) ביחס לכ-248 מיליון שקל (36.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

גם מגזר גז ואנרגיות מתחדשות הציג שיפור בתוצאות, על אף השפעות המלחמה שהביאו לקיטון בכמויות שמכרה פזגז. מכירות המגזר הסתכמו ב-217 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת 190 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-52 מיליון שקל, לעומת 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לבסוף, במגזר הנדל"ן רשמה החברה של 50 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד אז רשמה הכנסות של 50 מיליון שקל.

מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן: "פז מסכמת רבעון מצוין נוסף, של עשיה ענפה ושיפור בתוצאות העסקיות על אף השפעת הלחימה על פעילות הדלקים והגז. מעמדנו כקבוצת קמעונאות איתנה התבסס ואנו ממשיכים ביצירת ערך ללקוחות, לעובדים ולמשקיעים. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד של 75 מיליון שקל בגין תוצאות הרבעון ומתחילת 2024 עומד הדיבידנד על 485 מיליון שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאחר שעלתה ב-68% מתחילת השנה מניית פז נסחרת בלפי שווי של 4.71 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחר בטן טראח למטה (ל"ת)
    חיים 26/11/2024 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנניה פצצה שתיחתך מיר היום נפלה רק 1.9 (ל"ת)
    חיים 26/11/2024 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    dw 26/11/2024 17:40
    הגב לתגובה זו
    הייתי מציין כי תשואת הדיבידנד הדו ספרתית הנאה שהניבה המניה השנה (11.7%) היא חריגה, ונבעה מ 2 אקזיטים. בשיגרה זה חצי מזה, שגם זה לא רע.
  • 1.
    שושו 26/11/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    המניה עלתה בלמעלה מ60 אחוז בשנה בוננזה אמיתית . אמנם בשיא . אני מכרתי היום חצי כמות .אבל ממשיך להחזיק.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.