ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'
דוחות

פז: הכנסות קמעונאות המזון צמחו ב-9%; הדלק הושפע לרעה מהלחמה

קבוצת האנרגיה והקמעונאות מסכמת רבעון שבו סבלה מירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה; מנגד, פעילות קמעונאות המזון נהנתה מגידול בהכנסות הודות לעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ בשל המלחמה
איתן גרסטנפלד | (4)

קבוצת פז פז אנרגיה -0.01%  מסיימת את הרבעון השלישי עם קיטון של 15% בהכנסות לצד ירידה של 6%5 ברווח הנקי, בעיקר בשל ירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה. עם זאת, נקודת האור של החברה הייתה פעילות קמעונאות המזון, שכמו רשתות נוספות נהנתה מגידול בהכנסות הודות לעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ בשל המלחמה. 

ניר שטרן, מנכ

ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי

הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה עמדו על כ-3.07 מיליארד שקל, קיטון של 15% ביחס לכ-3.63 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה, שקוזזה חלקית הודות לגידול בפעילות בקמעונאות המזון.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-101 מיליון שקל, קיטון של כ-6% ביחס לכ-108 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בחלוקה למגזרים, ההכנסות המגזר אנרגיה לתחבורה הסתכמו בכ-2.06 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי לעומת 2.65 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 22%. הירידה בהכנסות נובעת מירידת בהיקף מכירות הדלקים כתוצאה מהשפעת המלחמה. הרווח הגולמי המגזרי הסתכם בכ-287 מיליון שקל, לעומת 292 מיליון שקל אשתקד.

מנגד, במגזר קמעונאות המזון המשיכה החברה להציג צמיחה עם הכנסות של כ-872 מיליון שקל, גידול של 9% לעומת 797 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בין היתר הודות לגידול של 4% במכירות החנויות הזהות. הרווח הגולמי המגזרי עמד על 279 מיליון שקל (37.3% מההכנסות) ביחס לכ-248 מיליון שקל (36.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

גם מגזר גז ואנרגיות מתחדשות הציג שיפור בתוצאות, על אף השפעות המלחמה שהביאו לקיטון בכמויות שמכרה פזגז. מכירות המגזר הסתכמו ב-217 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת 190 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-52 מיליון שקל, לעומת 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לבסוף, במגזר הנדל"ן רשמה החברה של 50 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד אז רשמה הכנסות של 50 מיליון שקל.

מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן: "פז מסכמת רבעון מצוין נוסף, של עשיה ענפה ושיפור בתוצאות העסקיות על אף השפעת הלחימה על פעילות הדלקים והגז. מעמדנו כקבוצת קמעונאות איתנה התבסס ואנו ממשיכים ביצירת ערך ללקוחות, לעובדים ולמשקיעים. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד של 75 מיליון שקל בגין תוצאות הרבעון ומתחילת 2024 עומד הדיבידנד על 485 מיליון שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאחר שעלתה ב-68% מתחילת השנה מניית פז נסחרת בלפי שווי של 4.71 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחר בטן טראח למטה (ל"ת)
    חיים 26/11/2024 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנניה פצצה שתיחתך מיר היום נפלה רק 1.9 (ל"ת)
    חיים 26/11/2024 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    dw 26/11/2024 17:40
    הגב לתגובה זו
    הייתי מציין כי תשואת הדיבידנד הדו ספרתית הנאה שהניבה המניה השנה (11.7%) היא חריגה, ונבעה מ 2 אקזיטים. בשיגרה זה חצי מזה, שגם זה לא רע.
  • 1.
    שושו 26/11/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    המניה עלתה בלמעלה מ60 אחוז בשנה בוננזה אמיתית . אמנם בשיא . אני מכרתי היום חצי כמות .אבל ממשיך להחזיק.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?