ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'
דוחות

פז: הכנסות קמעונאות המזון צמחו ב-9%; הדלק הושפע לרעה מהלחמה

קבוצת האנרגיה והקמעונאות מסכמת רבעון שבו סבלה מירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה; מנגד, פעילות קמעונאות המזון נהנתה מגידול בהכנסות הודות לעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ בשל המלחמה
איתן גרסטנפלד | (4)

קבוצת פז פז אנרגיה 1.91%  מסיימת את הרבעון השלישי עם קיטון של 15% בהכנסות לצד ירידה של 6%5 ברווח הנקי, בעיקר בשל ירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה. עם זאת, נקודת האור של החברה הייתה פעילות קמעונאות המזון, שכמו רשתות נוספות נהנתה מגידול בהכנסות הודות לעובדה שישראלים רבים נשארו בארץ בשל המלחמה. 

ניר שטרן, מנכ

ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי

הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה עמדו על כ-3.07 מיליארד שקל, קיטון של 15% ביחס לכ-3.63 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בכמויות המכירה בפעילות השיווק הישיר של הדלקים בעקבות המלחמה, שקוזזה חלקית הודות לגידול בפעילות בקמעונאות המזון.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-101 מיליון שקל, קיטון של כ-6% ביחס לכ-108 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בחלוקה למגזרים, ההכנסות המגזר אנרגיה לתחבורה הסתכמו בכ-2.06 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי לעומת 2.65 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 22%. הירידה בהכנסות נובעת מירידת בהיקף מכירות הדלקים כתוצאה מהשפעת המלחמה. הרווח הגולמי המגזרי הסתכם בכ-287 מיליון שקל, לעומת 292 מיליון שקל אשתקד.

מנגד, במגזר קמעונאות המזון המשיכה החברה להציג צמיחה עם הכנסות של כ-872 מיליון שקל, גידול של 9% לעומת 797 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בין היתר הודות לגידול של 4% במכירות החנויות הזהות. הרווח הגולמי המגזרי עמד על 279 מיליון שקל (37.3% מההכנסות) ביחס לכ-248 מיליון שקל (36.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

גם מגזר גז ואנרגיות מתחדשות הציג שיפור בתוצאות, על אף השפעות המלחמה שהביאו לקיטון בכמויות שמכרה פזגז. מכירות המגזר הסתכמו ב-217 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת 190 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-52 מיליון שקל, לעומת 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לבסוף, במגזר הנדל"ן רשמה החברה של 50 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד אז רשמה הכנסות של 50 מיליון שקל.

מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן: "פז מסכמת רבעון מצוין נוסף, של עשיה ענפה ושיפור בתוצאות העסקיות על אף השפעת הלחימה על פעילות הדלקים והגז. מעמדנו כקבוצת קמעונאות איתנה התבסס ואנו ממשיכים ביצירת ערך ללקוחות, לעובדים ולמשקיעים. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד של 75 מיליון שקל בגין תוצאות הרבעון ומתחילת 2024 עומד הדיבידנד על 485 מיליון שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאחר שעלתה ב-68% מתחילת השנה מניית פז נסחרת בלפי שווי של 4.71 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחר בטן טראח למטה (ל"ת)
    חיים 26/11/2024 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנניה פצצה שתיחתך מיר היום נפלה רק 1.9 (ל"ת)
    חיים 26/11/2024 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    dw 26/11/2024 17:40
    הגב לתגובה זו
    הייתי מציין כי תשואת הדיבידנד הדו ספרתית הנאה שהניבה המניה השנה (11.7%) היא חריגה, ונבעה מ 2 אקזיטים. בשיגרה זה חצי מזה, שגם זה לא רע.
  • 1.
    שושו 26/11/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    המניה עלתה בלמעלה מ60 אחוז בשנה בוננזה אמיתית . אמנם בשיא . אני מכרתי היום חצי כמות .אבל ממשיך להחזיק.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.