הראל מנורה
צילום: תמי בר שי, יעל צור

מנורה מציעה לקנות שליטה בישראכרט לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל; הנהלת ישראכרט תגיד כנראה - לא

צלי אהרון | (12)

מנורה מעדכנת כי הגישה לדירקטוריון ישראכרט הצעה לרכוש את 32% מהמניות לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל (בדומה להון העצמי). מדובר על פרמיה של 8.5% על מחיר השוק הנוכחי וכ-20.2% ביחס למחיר לפני שהחלו המגעים בין הנהלת מנורה להנהלת ישראכרט.

על פי ההצעה, הרכישה תהיה בהקצאה פרטית (של מניות חדשות) שתביא את החזקתה של מנורה ל-32%.

 ארי קלמן - הכל שאלה של מחיר   (יעל צור)

ישראכרט כמעט ונמכרה להראל לפי מחיר של כ-16.5 שקל, שווי של כ-3.3 מיליארד שקל. הרגולטור עצר את העסקה. דירקטוריון ישראכרט והמנכ"ל רן עוז לא יסכימו לעשות עסקה בדיסקאונט על המחיר בעסקת הראל כשמעבר לכך - מדובר בעסקה שונה לחלוטין. הראל היתה מציפה ערך לבעלי המניות דרך רכישת 100% מישראכרט. מנורה קונה מניות בהנפקה פרטית, ואין בהכרח התאמת מחיר מלאה. 

אומנם מאז העסקה עם הראל, החלה המלחמה והמצב בשווקים השתנה, אבל ישראכרט היא נכס טוב וונדיר במערכת הפינסית הישראלית. בנקודת הזמן אין עליו קופצים, אבל הנהלת ישראכרט יכולה  לנפנף באסטרטגייה שהחלה כבר להיות מיושמת (ונפגעה בעקבות המלחמה) להגיע לרווח של 450-500 מיליון שקל בתוך שנים בודדות.

מעבר לבעלי המניות שאין להם אינטרס לעסקה, גם להנהלת ישראכרט אין אינטרס. הם היו מתוגמלים מאוד בעסקה שבה כל העסק נמכר, זה לא המצב הנוכחי.

נראה שכדי שבעלי המניות ירצו עסקה היא צריכה להיות בפרמיה מאוד גבוהה. כדי שהדירקטוריון ומנכ"ל ישראכרט רן עוז יסכימו לעסקה צריך שהעסקה תהיה לטובת החברה (היא כזו כי מנורה היא בהחלט בעל שליטה ראוי), לטובת בעלי המניות (הפרמיה לא מספקת) ולטובתם.

כל הצעה של עד 16.5 שקל היא הצעה שעקרונית ישראכרט יכולה לסרב לה. היא תגיד שזו היתה ההצעה של הראל. שמאז התווספו רווחים לקופה ולהון. היא תגיד שמנורה מנצלת את המצב הנקודתי לאור המלחמה והחולשה בעסקים. היא תסביר שהחברה בדרך לרווח של 450-500 מיליון שקל בהמשך, ושווה הרבה יותר. 

מנורה יכולה לטעון שהתוצאות נחלשו, התשואה נמוכה. בכך שחברות בלי גרעין שליטה מרוויחות פחות ויעילות פחות. אבל כדי להשיג את השליטה בישראכרט היא צריכה לשלם פרמיית שליטה - לתת מחיר של 17-18 שקל. מחיר כזה ימוסס את כל הטיעונים של  הנהלת ישראכרט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההצעה הנוכחית היא בהיקף כספי של קרוב ל-1 מיליארד שקל. כנראה זו לא ההצעה האחרונה, מנורה יכולה להציע עוד 140 מיליון שקל בערך ולהגיע למחיר של 17 שקל ושם כבר יהיה קושי להנההלת החברה להגיד לא. הנהלת מנורה עושה זאת כנראה בשלבים, אבל היא צריכה לדעת שאם היא חושבת שזו הזדמנות אז יש לה חלון שאף אחד לא יודע מתי הוא ייסגר. מלחמה קצרה מהציפיות בזירה הלבנונית, או הפסקת אש יכולים להשפיע לטובה על המשק ועל היכולת של הנהלת שיראכרט שלא להיענות לעסקה. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לא לאפשר 13/10/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    אסור לרכוש חברת אשראי או בנק, זה הפיכה לקרטל במהירות, יהיה לו כוח בלתי סביר ביד, רק לגוף שהוא לא פיננסי, כמו קבוצת משקיעים גדולה או גוף פיננסי שלא עוסק באשראי או מתן הלוואות אלא רק בביטוח או רק בפנסיה אבל לא בשניהם ביחד כמו הראל, מנורה הפניקס ועוד, אסור שהם יהיו גם בעלים של חברת כרטיסי אשראי
  • 8.
    אני לא מוכר פחות מ-20000 (ל"ת)
    PAN 12/10/2024 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סגרו את הדלת מנסים להכנס בחלון (ל"ת)
    מובטל בטיטו 10/10/2024 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מסוכנים מסוכנים לציבור המבוטחים והמשקיעים . (ל"ת)
    כנופיית מנורה 03/09/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בלי פרמיה משמעותית ופגישה עם כסף רוב בעלי המניות יתנגדו (ל"ת)
    ישראכרט חברה רווחית 02/09/2024 00:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זליג 01/09/2024 15:09
    הגב לתגובה זו
    עשרות אלפי משקי בית יעברו לגוגל אמזון ואפל. נגמר עידן כרטיסי הפלסטיק.
  • לא חכם 10/10/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    בדקת את משלמים בגוגל או אפל פיי? באמצעות כרטיס אשראי!
  • מה הקשר? (ל"ת)
    ר 08/09/2024 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע 01/09/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    את זה
  • 2.
    דביר 01/09/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
    שהראל הייתה מוכנה לתת.הזרמה לתוך החברה גם אם תהיה בפרמיה כפולה ממחיר השוק היום,לא תתין כלום לבעלי המניות. הדרך לקבל את הסכמת בעלי המניות זה להציע הצעה דומה לזו של הראל או הצעה דומה למה שהציעה מנורה בסיבוב הקודם או חלוקת דיבידנד של כל הסכום שיתקבל ממנורה וזאת לפני הקצאת המניות למנורה על מנת שהיא לא תשתתף בחלחקת הדיבידנד וכך תוזיל בעצם את מחיר הקניה שלה בשליש.
  • 1.
    כלכלן 01/09/2024 08:41
    הגב לתגובה זו
    ממונפות בהלוואות מסוכנות ללא פיקוח.מיושנות עם מנופי צמיחה הסטוריים.שומר נפשו/כספו ירחק
  • יריב 01/09/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    חברות הביטוח מפוצצות בכסף וחברות כרטיסי האשראי הן אמצעי להלוות את הכסף הזה בצורה בטוחה לציבור שהחברות מכירות ולקבל תשואה נאותה.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: