ארז רוזנבוך מגוריט
צילום: עמית חכמוב

הפניקס ומור הצליחו - מגוריט תוריד את דמי הניהול מ-0.85% ל-0.45%

אחרי שהצליחה לעצור את האסיפה שיזמה הפניקס שלא הייתה מרוצה מדמי הניהול שמושכת מגוריט, קרן הריט מודיעה הריט על הגעה להסכמה עם בעלי המניות בנוגע להורדת שיעור דמי הניהול; האם אפשר להגיד שיש צד מנצח וצד מפסיד? לא בטוח
רוי שיינמן | (5)

קרן הריט  מגוריט -2.22% הודיעה היום כי הגיעה להסכמה עם בעלי מניותיה בנוגע לדמי הניהול שהיא, זאת לאחר לחצים בעניין שהפעילו עליה הגופים המוסדיים הפניקס ומור. במסגרתו, דמי הניהול יופחתו משיעור של כ-0.85% מנכסי החברה ל-0.45%, זאת בגין מאזן של מגוריט שבין 0-6 מיליארד שקל.

במבט ראשון זה ניצחון של הגופים המוסדיים שנלחמו בדמי הניהול הפניקס, מור וקרן ברוש של גיל דויטש ורוני בירם. אל שבמבט עמוק יותר זה ניצחון של שני הצדדים ובעיקר של המשקיעים, מגוריט נסחרת בפחות מחצי מההון העצמי - פרויקטי דירות כולל דירות להשכרה. אמנם התחום סובל מסנטימנט שלילי בצל המציאות הכלכליות במשק, אך לכשיעבור המשבר, כשהריבית תרד, לצד ההקלות שאמורות לקבל קרנות הריט למגורים, השקעה במגוריט עשויה להפוך להשקעה בדירה בחצי מחיר.

במסגרת ההסכם, דמי הניהול יופחתו משיעור של כ-0.85% מנכסי החברה ל-0.45%, זאת בגין מאזן של מגוריט שבין 0-6 מיליארד שקל. בגין מאזן שבין 6-8 מיליארד שקל יעמדו דמי הניהול על 0.3% ומעל 8 מיליארד שקל יעמדו על 0%. כמו כן, בנושאי ממשל תאגידי הוחלט, כי החל מסוף 2024 הדירקטוריון ימנה שבעה חברים, מהם מינימום של ארבעה דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים) ודירקטורים חיצוניים (דח"צים).

המהלך מגיעה לאחר שלפני כחודשיים זימנו הגופים המוסדיים הפניקס ומור, המחזיקים במניות החברה (19.8% ו-6% בהתאמה) אסיפת בעלי מניות, בשל חוסר שביעות רצון מדמי הניהול הגבוהים שמושכת מגוריט. ברקע העובדה, שבזמן שהמשקיעים ראו את המניה צוללת ב-40% במהלך שנת 2022, מנהלי הקרן קיבלו 25.9 מיליון שקל. כמו כן, הפניקס ביקשה להחליף את הדירקטורים יפעת אדורם זק ואת ח"כ לשעבר (העבודה) איילת נחמיאס ורבין ולמנות במקומן את עדי ברוק, מנכ"ל מנהלת מתחם ה־1,000 בראשון לציון, את רואה החשבון יאיר שלהב, מימון הרפז, מנהל מרכז לבנקאות פרטית חיפה והצפון בבנק דיסקונט ואת ואייל יוניאן, בכיר לשעבר בתעשייה האווירית העוסק ביצוא ביטחוני.

ארז רוזנבוך, יו"ר דירקטוריון מגוריט: ״אנו שמחים שהצלחנו להגיע להסכמות בשורה רחבה של נושאים ומאמינים כי כעת, יחדיו, נצא לדרך חדשה לטובת כלל מחזיקי העניין. אני מבקש להודות לחגי שרייבר ועו"ד מני נאמן מקבוצת הפניקס, שנרתמו בימים האחרונים למאמץ משותף על מנת להגיע לפתרון אליו הגענו וכן לאמיר אפרתי מקרן ברוש על מאמציו הניכרים במטרה להגיע למתווה המוסכם.״

חגי שרייבר, משנה למנכ"ל הפניקס ומנהל ההשקעות הראשי: ״פעלנו לצד גופים מוסדיים נוספים ובראשם מור בית השקעות במטרה להיטיב את מצבם של בעלי המניות במגוריט ואנו שמחים על הגעתנו להסכמות שמיטיבות עם כלל בעלי המניות ומשפרות באופן ניכר את הממשל התאגידי במגוריט"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לילי 04/09/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
    דמי הניהול צריכים להיות גזורים מהתשואה על הנכסים . 3% דמי שכירות בניכוי 2% ריבית נותן 1%
  • 3.
    ועכשיו גנרישן קפיטל (ל"ת)
    מ ומ ו 04/09/2023 10:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע הוגן 04/09/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שגופי ההשקעה שפועלים תחת מיבנה של קרנות ריט יתחילו להתחשב ולראות בעיינים גם את המשקיעים ולא רק את הכיס שלהם. ולהבין שיש לראות במשקיעים שותפים להליכה משותפת במסלול ארוך ומשותף.
  • 1.
    לרון 04/09/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
    מה בדבר דמי ניהול בשמיים בקרנות נאמנות? מה בדבר "דמי מישמרת"? ועוד
  • דמי משמרת תבדוק ואם צריך תעבור בנק אני לא משלם (ל"ת)
    בעז שנקר 04/09/2023 09:50
    הגב לתגובה זו
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: