הפניקס ומור הצליחו - מגוריט תוריד את דמי הניהול מ-0.85% ל-0.45%
קרן הריט מגוריט -0.74% הודיעה היום כי הגיעה להסכמה עם בעלי מניותיה בנוגע לדמי הניהול שהיא, זאת לאחר לחצים בעניין שהפעילו עליה הגופים המוסדיים הפניקס ומור. במסגרתו, דמי הניהול יופחתו משיעור של כ-0.85% מנכסי החברה ל-0.45%, זאת בגין מאזן של מגוריט שבין 0-6 מיליארד שקל.
במבט ראשון זה ניצחון של הגופים המוסדיים שנלחמו בדמי הניהול הפניקס, מור וקרן ברוש של גיל דויטש ורוני בירם. אל שבמבט עמוק יותר זה ניצחון של שני הצדדים ובעיקר של המשקיעים, מגוריט נסחרת בפחות מחצי מההון העצמי - פרויקטי דירות כולל דירות להשכרה. אמנם התחום סובל מסנטימנט שלילי בצל המציאות הכלכליות במשק, אך לכשיעבור המשבר, כשהריבית תרד, לצד ההקלות שאמורות לקבל קרנות הריט למגורים, השקעה במגוריט עשויה להפוך להשקעה בדירה בחצי מחיר.
במסגרת ההסכם, דמי הניהול יופחתו משיעור של כ-0.85% מנכסי החברה ל-0.45%, זאת בגין מאזן של מגוריט שבין 0-6 מיליארד שקל. בגין מאזן שבין 6-8 מיליארד שקל יעמדו דמי הניהול על 0.3% ומעל 8 מיליארד שקל יעמדו על 0%. כמו כן, בנושאי ממשל תאגידי הוחלט, כי החל מסוף 2024 הדירקטוריון ימנה שבעה חברים, מהם מינימום של ארבעה דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים) ודירקטורים חיצוניים (דח"צים).
המהלך מגיעה לאחר שלפני כחודשיים זימנו הגופים המוסדיים הפניקס ומור, המחזיקים במניות החברה (19.8% ו-6% בהתאמה) אסיפת בעלי מניות, בשל חוסר שביעות רצון מדמי הניהול הגבוהים שמושכת מגוריט. ברקע העובדה, שבזמן שהמשקיעים ראו את המניה צוללת ב-40% במהלך שנת 2022, מנהלי הקרן קיבלו 25.9 מיליון שקל. כמו כן, הפניקס ביקשה להחליף את הדירקטורים יפעת אדורם זק ואת ח"כ לשעבר (העבודה) איילת נחמיאס ורבין ולמנות במקומן את עדי ברוק, מנכ"ל מנהלת מתחם ה־1,000 בראשון לציון, את רואה החשבון יאיר שלהב, מימון הרפז, מנהל מרכז לבנקאות פרטית חיפה והצפון בבנק דיסקונט ואת ואייל יוניאן, בכיר לשעבר בתעשייה האווירית העוסק ביצוא ביטחוני.
- עקב העלאת מחירי ביטוחי הרכב: קנסות לחברות ביטוח
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארז רוזנבוך, יו"ר דירקטוריון מגוריט: ״אנו שמחים שהצלחנו להגיע להסכמות בשורה רחבה של נושאים ומאמינים כי כעת, יחדיו, נצא לדרך חדשה לטובת כלל מחזיקי העניין. אני מבקש להודות לחגי שרייבר ועו"ד מני נאמן מקבוצת הפניקס, שנרתמו בימים האחרונים למאמץ משותף על מנת להגיע לפתרון אליו הגענו וכן לאמיר אפרתי מקרן ברוש על מאמציו הניכרים במטרה להגיע למתווה המוסכם.״
חגי שרייבר, משנה למנכ"ל הפניקס ומנהל ההשקעות הראשי: ״פעלנו לצד גופים מוסדיים נוספים ובראשם מור בית השקעות במטרה להיטיב את מצבם של בעלי המניות במגוריט ואנו שמחים על הגעתנו להסכמות שמיטיבות עם כלל בעלי המניות ומשפרות באופן ניכר את הממשל התאגידי במגוריט"
- 4.לילי 04/09/2023 17:10הגב לתגובה זודמי הניהול צריכים להיות גזורים מהתשואה על הנכסים . 3% דמי שכירות בניכוי 2% ריבית נותן 1%
- 3.ועכשיו גנרישן קפיטל (ל"ת)מ ומ ו 04/09/2023 10:04הגב לתגובה זו
- 2.משקיע הוגן 04/09/2023 09:59הגב לתגובה זוהגיע הזמן שגופי ההשקעה שפועלים תחת מיבנה של קרנות ריט יתחילו להתחשב ולראות בעיינים גם את המשקיעים ולא רק את הכיס שלהם. ולהבין שיש לראות במשקיעים שותפים להליכה משותפת במסלול ארוך ומשותף.
- 1.לרון 04/09/2023 09:45הגב לתגובה זומה בדבר דמי ניהול בשמיים בקרנות נאמנות? מה בדבר "דמי מישמרת"? ועוד
- דמי משמרת תבדוק ואם צריך תעבור בנק אני לא משלם (ל"ת)בעז שנקר 04/09/2023 09:50הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
