הפניקס ומור הצליחו - מגוריט תוריד את דמי הניהול מ-0.85% ל-0.45%
קרן הריט מגוריט 0.42% הודיעה היום כי הגיעה להסכמה עם בעלי מניותיה בנוגע לדמי הניהול שהיא, זאת לאחר לחצים בעניין שהפעילו עליה הגופים המוסדיים הפניקס ומור. במסגרתו, דמי הניהול יופחתו משיעור של כ-0.85% מנכסי החברה ל-0.45%, זאת בגין מאזן של מגוריט שבין 0-6 מיליארד שקל.
במבט ראשון זה ניצחון של הגופים המוסדיים שנלחמו בדמי הניהול הפניקס, מור וקרן ברוש של גיל דויטש ורוני בירם. אל שבמבט עמוק יותר זה ניצחון של שני הצדדים ובעיקר של המשקיעים, מגוריט נסחרת בפחות מחצי מההון העצמי - פרויקטי דירות כולל דירות להשכרה. אמנם התחום סובל מסנטימנט שלילי בצל המציאות הכלכליות במשק, אך לכשיעבור המשבר, כשהריבית תרד, לצד ההקלות שאמורות לקבל קרנות הריט למגורים, השקעה במגוריט עשויה להפוך להשקעה בדירה בחצי מחיר.
במסגרת ההסכם, דמי הניהול יופחתו משיעור של כ-0.85% מנכסי החברה ל-0.45%, זאת בגין מאזן של מגוריט שבין 0-6 מיליארד שקל. בגין מאזן שבין 6-8 מיליארד שקל יעמדו דמי הניהול על 0.3% ומעל 8 מיליארד שקל יעמדו על 0%. כמו כן, בנושאי ממשל תאגידי הוחלט, כי החל מסוף 2024 הדירקטוריון ימנה שבעה חברים, מהם מינימום של ארבעה דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים) ודירקטורים חיצוניים (דח"צים).
המהלך מגיעה לאחר שלפני כחודשיים זימנו הגופים המוסדיים הפניקס ומור, המחזיקים במניות החברה (19.8% ו-6% בהתאמה) אסיפת בעלי מניות, בשל חוסר שביעות רצון מדמי הניהול הגבוהים שמושכת מגוריט. ברקע העובדה, שבזמן שהמשקיעים ראו את המניה צוללת ב-40% במהלך שנת 2022, מנהלי הקרן קיבלו 25.9 מיליון שקל. כמו כן, הפניקס ביקשה להחליף את הדירקטורים יפעת אדורם זק ואת ח"כ לשעבר (העבודה) איילת נחמיאס ורבין ולמנות במקומן את עדי ברוק, מנכ"ל מנהלת מתחם ה־1,000 בראשון לציון, את רואה החשבון יאיר שלהב, מימון הרפז, מנהל מרכז לבנקאות פרטית חיפה והצפון בבנק דיסקונט ואת ואייל יוניאן, בכיר לשעבר בתעשייה האווירית העוסק ביצוא ביטחוני.
- עקב העלאת מחירי ביטוחי הרכב: קנסות לחברות ביטוח
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארז רוזנבוך, יו"ר דירקטוריון מגוריט: ״אנו שמחים שהצלחנו להגיע להסכמות בשורה רחבה של נושאים ומאמינים כי כעת, יחדיו, נצא לדרך חדשה לטובת כלל מחזיקי העניין. אני מבקש להודות לחגי שרייבר ועו"ד מני נאמן מקבוצת הפניקס, שנרתמו בימים האחרונים למאמץ משותף על מנת להגיע לפתרון אליו הגענו וכן לאמיר אפרתי מקרן ברוש על מאמציו הניכרים במטרה להגיע למתווה המוסכם.״
חגי שרייבר, משנה למנכ"ל הפניקס ומנהל ההשקעות הראשי: ״פעלנו לצד גופים מוסדיים נוספים ובראשם מור בית השקעות במטרה להיטיב את מצבם של בעלי המניות במגוריט ואנו שמחים על הגעתנו להסכמות שמיטיבות עם כלל בעלי המניות ומשפרות באופן ניכר את הממשל התאגידי במגוריט"
- 4.לילי 04/09/2023 17:10הגב לתגובה זודמי הניהול צריכים להיות גזורים מהתשואה על הנכסים . 3% דמי שכירות בניכוי 2% ריבית נותן 1%
- 3.ועכשיו גנרישן קפיטל (ל"ת)מ ומ ו 04/09/2023 10:04הגב לתגובה זו
- 2.משקיע הוגן 04/09/2023 09:59הגב לתגובה זוהגיע הזמן שגופי ההשקעה שפועלים תחת מיבנה של קרנות ריט יתחילו להתחשב ולראות בעיינים גם את המשקיעים ולא רק את הכיס שלהם. ולהבין שיש לראות במשקיעים שותפים להליכה משותפת במסלול ארוך ומשותף.
- 1.לרון 04/09/2023 09:45הגב לתגובה זומה בדבר דמי ניהול בשמיים בקרנות נאמנות? מה בדבר "דמי מישמרת"? ועוד
- דמי משמרת תבדוק ואם צריך תעבור בנק אני לא משלם (ל"ת)בעז שנקר 04/09/2023 09:50הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
