לדימיר פוטין דימטרי מדבדב
צילום: Getty images Israel

איי.סי.אל מזנקת בימים האחרונים - איך זה קשור לפוטין והאם זה ימשך?

על מחירי הסחורות, ההפצצות על נמלי אוקראינה, החום בארה"ב וההשפעה שלהם על מניות הכימיקלים והדשנים
איציק יצחקי | (5)

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל -1.84% , המפיקה אשלג, כימיקלים, פוספטים ודשנים, מזנקת בעקבות עליית מחירי הסחורות החקלאיות. החיטה, התירס והסויה זינקו בתוך יומיים בקרוב ל-10%. העלייה במחירי הסחורות מיוחסת שוב לפוטין ורוסיה. רוסיה מפציצה גשרים ונמלים באוקראינה ומשבשת את משלוחי הסחורה החקלאית לרחבי העולם. היא הפגיזה נמל באודסה ולאוקראינים אין יכולת לשלח ספינות דרך הים השחור אחרי האיום הזה. כך רוסיה פוגעת ביכולת של אוקראינה לייצא חיטה וסחורה חקלאית.

המשמעות היא שיש מחסור בסחורות כי אוקראינה היא ספק סחורות גדול בעולם. מחסור בסחורות מביא כמובן לעלייה במחירן ובמקביל לעלייה במחירי המוצרים של איי.סי.אל שנדרשים כדי לגדל סחורה בהיקף גדול על אותו השטח.   

מחירי החיטה ירדו ביותר מ-50% מהשיא של כל הזמנים במרץ 2022, אבל הם מתעוררים שוב בעקבות ההתרחשויות האחרונות וביטול "עסקת הים השחור" - זאת שתווכה על ידי טורקיה והאו"ם לפני שנה והבטיחה מעבר בטוח של ספינות המובילות תבואה מנמלי אוקראינה. ביום שני ההסכם הסתיים ורוסיה פרשה ממנו. העובדה הזאת הקפיצה גם את החוזים העתידיים על התירס. פרישתה של מוסקבה מההסכם עלולה לגרום לרעב של מיליוני אנשים בעולם משום שאוקראינה לא תוכל לספק את הסחורות לעולם. 

חשוב להדגיש: לפני המלחמה, אוקראינה הייתה יצואנית החיטה החמישית בגודלה בעולם. 10% מהיצוא בעולם היה שייך לה. כעת, דוח של שר החקלאות האוקראיני המראה כי 60 אלף טונות של דגנים הושמדו במתקפות טילים רוסיות בימים האחרונים, בשילוב ההסכם שבוטל, עשוי להעלות את מחירי הסחורות ובמקביל את מניות הדשנים. איי.סי.אל קפצה אתמול ב-3.8% בהמשך לעלייה חדה בימים האחרונים כשמתחילת החודש היא מזנקת ב-18%. 

יש עוד כמה סיבות לכך שמחיר החיטה עולה ותורם למניות חברות הדשנים - מחירי הנפט  עולים בזמן האחרון על רקע המשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה כשמתקפות אחרונות גורמות לחשש מעצירת הפקת נפט וזה משפיע לטובה על מחיר הנפט. מחירי הסחורות לרוב מתנהגים בדומה למחיר הנפט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עניין נוסף הוא מזג האוויר החם והיבש בארצות הברית. הבצורת משפיעה על היקף הייצור של סחורות חקלאיות ועלול להיווצר מחסור. 

"ההחלטה של רוסיה תפגע במיליוני אנשים ברחבי העולם", אמר אתמול אדם הודג', דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. המתיחות בין שתי המדינות התגברה אתמול בעקבות ההפצצות והגבילה את האפשרות שהעסקה לייצוא סחורות מהים השחור תצא לפועל. ברוסיה מיתממים. משרד ההגנה טען כי התקפותיו על אודסה, בדרום אוקראינה, כוונו לתשתיות צבאיות ודלק.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קורא את הסיפור אחרת. הוא טוען שפוטין ורוסיה "כיוונו לפגיעה בסחורות ובאפשרות הייצוא". עובדה: המתקפה של רוסיה פגעה ב"מתקן תעשייתי" שבו גם "מסוף תבואה ונפט" בנמל של אודסה - כך לפחות לפי הצבא האוקראיני.

בשורה התחתונה, בינתיים אין הסכם ולכן בין רוסיה לאוקראינה בנוגע לייצוא הסחורות. עם זאת, בעבר ההסכם חודש שלוש פעמים, כך שיתכן שגם הפעם בסופו של מדבר הוא יחודש. בינתיים המומנטום באיי.סי.אל ומניות הדשנים חיובי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חמסה חמסה 20/07/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    למה כיל ירדה 35% בכמה חודשים? את זה לא הסבירו פה ואין הצדקה לירידה הדרמטית. כעת נטפלו לפוטין כלום הרי לא השתנה מזמן המלחמה של פוטין . הבורסה הישראלית תמיד היתה פח אשפה לכסף ובית קברות . נראה את כיל מגיעה ל 35 ומתקנת בגלל אותה סיבה שטותית שהיא ירדה. כל עוד מנהלים את כספנו אנשים בוגרי מכללות אינטרסנטים שביבי נתן להם את כספנו ומטרתם רק לקבל עמלות. אין פה עתיד לכסף . זה הפרצוף של המדינה . ביבי פרצוף נאחס איפה שהוא דורך לא יצמח דשא . עובדה שהוא עושה עסקים מחוץ לבורסה גם הוא לא מאמין לכם
  • dw 20/07/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    דחילק, אתה באתר מקצועי. קח אחריות על הטריידים שלך. שני אירועים הורידו לנו את הנייר (אייסיאל או חברה לישראל, לא משנה) : אזהרת רווח + רפורמה משפטית שגרמה לזרים לצמצם חשיפה לישראל, ומה לעשות? כיל/חברה הן חלק מהחשיפה הזו. נקווה שיגיעו לפשרה משפטית, משקיעים זרים יחזרו ואז כנראה נראה את כיל/חברה מטפסות. טפו טפו טפו. מבחינתי הירידה הזו היוותה נקודת כניסה אטרקטיבית לכמה ניירות החביבים על הזרים. נראה בהמשך אם צדקתי או לא. שים לב לדיסקאונט הדי משמעותי אצל חברה לישראל. לדעתי זה סביר אם יצטמצם במידת מה.
  • שטויות. ביזפורטל ניתחו גם כשהיא נפלה. אתה כותב שטויות (ל"ת)
    שמעון לביא 20/07/2023 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אייל 20/07/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    שהבצורת תקה כולם יסבלו - המחסור בסוחרות חקלאיות יגרום לעליות מחירים
  • 1.
    אין מנוס מעליית מחירים החורף ברוב העולם שחון והקיץ בוער שריפות ובצורת (ל"ת)
    דמבו 20/07/2023 10:00
    הגב לתגובה זו
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות

יצרנית הרחפנים הצבאיים משלבת צמיחה מהירה עם הוצאות כבדות על רכישת BlueHalo שמכבידות על הרווח

ליאור דנקנר |

אירו-ויירמנט AeroVironment -0.37%  , יצרנית רחפנים ומערכות חימוש משוטט לביטחון והגנה, דיווחה על רבעון עם שיא חדש בהכנסות מצד אחד ולחץ על הרווח מצד שני, והתגובה לא איחרה להגיע. המניה נחלשה במסחר המאוחר, אחרי ירידה קלה כבר במהלך המסחר הרגיל, כך שהתמונה בשוק משקפת יותר את האכזבה מהרווח ופחות את השיא בצד ההכנסות.

אתמול (שלישי) ירדה מניית אירו-ויירמנט ב-0.4% במסחר הרגיל, ולאחר פרסום התוצאות רשמה ירידה נוספת של כ-3% במסחר המאוחר. זאת על רקע ירידות מתונות במדדים המובילים בארצות הברית, כאשר S&P 500 ירד ב-0.1% ומדד דאו ג'ונס ירד ב-0.4% באותו יום.



צמיחה חדה בהכנסות, אבל הרווח מתחת לציפיות

ברבעון השני רשמה אירו-ויירמנט הכנסות של 472.5 מיליון דולר, עלייה של 151% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בתוך הסכום הזה נכללות ההכנסות של BlueHalo, שנרכשה לאחרונה ואוחדה לראשונה לתוצאות החברה ברבעון הזה. אם מנכים את תרומת הרכישה ומסתכלים על פעילות דומה, ההכנסות עלו באזור ה-21% לעומת השנה שעברה, כך שנרשמה צמיחה גם בפעילות השוטפת בלי הרכישה.

החברה עקפה מעט את התחזיות בשורה העליונה. בוול סטריט ציפו להכנסות של כ-469 מיליון דולר, כך שבחזית ההכנסות הנתון בפועל היה מעט גבוה יותר מהצפי. לעומת זאת, בשורת הרווח החברה פספסה את התחזיות. הרווח המתואם למניה עמד על 44 סנט, בעוד שהתחזיות עמדו על 78 סנט למניה, פער שמבוסס בעיקר על הוצאות הקשורות ברכישת BlueHalo, מחיקת נכסים בלתי מוחשיים והוצאות אינטגרציה שנכנסו לראשונה לתוצאות.

על בסיס לא מתואם, אירו-ויירמנט סיכמה את הרבעון בהפסד של 34 סנט למניה. גם כאן ההשוואה נעשית מול התחזיות: האנליסטים העריכו הפסד עמוק יותר, כך שההפסד בפועל היה נמוך ב-7 סנט למניה ביחס למה שציפו בתחזיות שקדמו לפרסום.