לדימיר פוטין דימטרי מדבדב
צילום: Getty images Israel

איי.סי.אל מזנקת בימים האחרונים - איך זה קשור לפוטין והאם זה ימשך?

על מחירי הסחורות, ההפצצות על נמלי אוקראינה, החום בארה"ב וההשפעה שלהם על מניות הכימיקלים והדשנים
איציק יצחקי | (5)

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.65% , המפיקה אשלג, כימיקלים, פוספטים ודשנים, מזנקת בעקבות עליית מחירי הסחורות החקלאיות. החיטה, התירס והסויה זינקו בתוך יומיים בקרוב ל-10%. העלייה במחירי הסחורות מיוחסת שוב לפוטין ורוסיה. רוסיה מפציצה גשרים ונמלים באוקראינה ומשבשת את משלוחי הסחורה החקלאית לרחבי העולם. היא הפגיזה נמל באודסה ולאוקראינים אין יכולת לשלח ספינות דרך הים השחור אחרי האיום הזה. כך רוסיה פוגעת ביכולת של אוקראינה לייצא חיטה וסחורה חקלאית.

המשמעות היא שיש מחסור בסחורות כי אוקראינה היא ספק סחורות גדול בעולם. מחסור בסחורות מביא כמובן לעלייה במחירן ובמקביל לעלייה במחירי המוצרים של איי.סי.אל שנדרשים כדי לגדל סחורה בהיקף גדול על אותו השטח.   

מחירי החיטה ירדו ביותר מ-50% מהשיא של כל הזמנים במרץ 2022, אבל הם מתעוררים שוב בעקבות ההתרחשויות האחרונות וביטול "עסקת הים השחור" - זאת שתווכה על ידי טורקיה והאו"ם לפני שנה והבטיחה מעבר בטוח של ספינות המובילות תבואה מנמלי אוקראינה. ביום שני ההסכם הסתיים ורוסיה פרשה ממנו. העובדה הזאת הקפיצה גם את החוזים העתידיים על התירס. פרישתה של מוסקבה מההסכם עלולה לגרום לרעב של מיליוני אנשים בעולם משום שאוקראינה לא תוכל לספק את הסחורות לעולם. 

חשוב להדגיש: לפני המלחמה, אוקראינה הייתה יצואנית החיטה החמישית בגודלה בעולם. 10% מהיצוא בעולם היה שייך לה. כעת, דוח של שר החקלאות האוקראיני המראה כי 60 אלף טונות של דגנים הושמדו במתקפות טילים רוסיות בימים האחרונים, בשילוב ההסכם שבוטל, עשוי להעלות את מחירי הסחורות ובמקביל את מניות הדשנים. איי.סי.אל קפצה אתמול ב-3.8% בהמשך לעלייה חדה בימים האחרונים כשמתחילת החודש היא מזנקת ב-18%. 

יש עוד כמה סיבות לכך שמחיר החיטה עולה ותורם למניות חברות הדשנים - מחירי הנפט  עולים בזמן האחרון על רקע המשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה כשמתקפות אחרונות גורמות לחשש מעצירת הפקת נפט וזה משפיע לטובה על מחיר הנפט. מחירי הסחורות לרוב מתנהגים בדומה למחיר הנפט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עניין נוסף הוא מזג האוויר החם והיבש בארצות הברית. הבצורת משפיעה על היקף הייצור של סחורות חקלאיות ועלול להיווצר מחסור. 

"ההחלטה של רוסיה תפגע במיליוני אנשים ברחבי העולם", אמר אתמול אדם הודג', דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. המתיחות בין שתי המדינות התגברה אתמול בעקבות ההפצצות והגבילה את האפשרות שהעסקה לייצוא סחורות מהים השחור תצא לפועל. ברוסיה מיתממים. משרד ההגנה טען כי התקפותיו על אודסה, בדרום אוקראינה, כוונו לתשתיות צבאיות ודלק.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קורא את הסיפור אחרת. הוא טוען שפוטין ורוסיה "כיוונו לפגיעה בסחורות ובאפשרות הייצוא". עובדה: המתקפה של רוסיה פגעה ב"מתקן תעשייתי" שבו גם "מסוף תבואה ונפט" בנמל של אודסה - כך לפחות לפי הצבא האוקראיני.

בשורה התחתונה, בינתיים אין הסכם ולכן בין רוסיה לאוקראינה בנוגע לייצוא הסחורות. עם זאת, בעבר ההסכם חודש שלוש פעמים, כך שיתכן שגם הפעם בסופו של מדבר הוא יחודש. בינתיים המומנטום באיי.סי.אל ומניות הדשנים חיובי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חמסה חמסה 20/07/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    למה כיל ירדה 35% בכמה חודשים? את זה לא הסבירו פה ואין הצדקה לירידה הדרמטית. כעת נטפלו לפוטין כלום הרי לא השתנה מזמן המלחמה של פוטין . הבורסה הישראלית תמיד היתה פח אשפה לכסף ובית קברות . נראה את כיל מגיעה ל 35 ומתקנת בגלל אותה סיבה שטותית שהיא ירדה. כל עוד מנהלים את כספנו אנשים בוגרי מכללות אינטרסנטים שביבי נתן להם את כספנו ומטרתם רק לקבל עמלות. אין פה עתיד לכסף . זה הפרצוף של המדינה . ביבי פרצוף נאחס איפה שהוא דורך לא יצמח דשא . עובדה שהוא עושה עסקים מחוץ לבורסה גם הוא לא מאמין לכם
  • dw 20/07/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    דחילק, אתה באתר מקצועי. קח אחריות על הטריידים שלך. שני אירועים הורידו לנו את הנייר (אייסיאל או חברה לישראל, לא משנה) : אזהרת רווח + רפורמה משפטית שגרמה לזרים לצמצם חשיפה לישראל, ומה לעשות? כיל/חברה הן חלק מהחשיפה הזו. נקווה שיגיעו לפשרה משפטית, משקיעים זרים יחזרו ואז כנראה נראה את כיל/חברה מטפסות. טפו טפו טפו. מבחינתי הירידה הזו היוותה נקודת כניסה אטרקטיבית לכמה ניירות החביבים על הזרים. נראה בהמשך אם צדקתי או לא. שים לב לדיסקאונט הדי משמעותי אצל חברה לישראל. לדעתי זה סביר אם יצטמצם במידת מה.
  • שטויות. ביזפורטל ניתחו גם כשהיא נפלה. אתה כותב שטויות (ל"ת)
    שמעון לביא 20/07/2023 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אייל 20/07/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    שהבצורת תקה כולם יסבלו - המחסור בסוחרות חקלאיות יגרום לעליות מחירים
  • 1.
    אין מנוס מעליית מחירים החורף ברוב העולם שחון והקיץ בוער שריפות ובצורת (ל"ת)
    דמבו 20/07/2023 10:00
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נור קופצת 16%, חלל תקשורת יורדת 5%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים