תאת
צילום: אתר החברה

האם יש הזדמנות בהשקעה במניית תאת?

תאת רכשה בתקופת הקורונה רישונות לתחזוקת מטוסים והגדילה את הצבר שלה ל-400 מיליון דולר - כפול מהתקופה לפני הקורונה; האם החברה הוותיקה שנמצאת בתחום התחזוקה והשיפוצים של מחליפי חום במטוסים לקראת פריצה?
איתן קלימן | (8)

כיצד הצליחה תאת להפוך את משבר הקורונה להזדמנות גדולה?

לאחר שורה של פעילויות התייעלות, השבחה והתרחבות אנחנו רואים את "תאת החדשה" שנמצאת בנקודה זינוק מעניינת מאד להמשך. נתחיל מי זאת תאת ומה השינויים שעברו עליה?

תאת  תאת טכנו -0.88% היא חברה ישראלית ותיקה (נוסדה ב-1969), נסחרת בארץ ובנאסד"ק ונמצאת בשליטת קרן פימי (שזה לה הסיבוב השני בחברה). החברה עוסקת בעולם התעופה ויש לה שני סגמנטים מרכזיים:

ייצור תכנון והרכבה  (OEM) למחליפי חום - 30% מההכנסות. בתחום זה החברה מייצרת מגוון רחב של רכיבי העברת חום, מערכות מיזוג אוויר וקירור, המשמשים מערכות שונות במטוסים.

תחזוקה ושיפוץ מחליפי חום, כני נסע  ומנועי עזר למטוסים - 70% מההכנסות. המבנה הרגולוטורי הנוקשה של עולם התעופה מכתיב תהליכים ארוכים מאד לקבל רשיון, כאשר לכל מוצר ולכל דגם מטוס מצריכים אישור נפרד – תהליך זה מוביל לכך שההתקשרויות בתחום הזו מאופינות בחוזים ארוכי  טווח וללקוחות "דביקים", שיעדיפו ככל האפשר להימנע מהחלפת ספק או יצרן ובכך להתחיל את תהליך הרשיון מחדש.

לחברה מספר רב מאד של לקוחות (500), והיא עובדת הם היצרנים והאינטגרטורים הגדולים ביותר בעולם התעופה. מבחינת פילוח הלקוחות - 70% מהלקוחות מגיעים מהסקטור האזרחי והשאר מהצבאי.

פיזור גאוגרפי - מרבית הלקוחות מגיעים מארה"ב (56%) והשאר מתחלקים בין ישראל אירופה ושאר העולם. השינוי הגדול בחברת תאת מתבסס על התאוששות שוק התעופה, התייעלות בחברה ומנועי צמיחה חדשים.

 

התאוששות שוק התעופה

משבר הקורונה שהשבית לחלוטין את שוק התעופה והתיירות העולמי גרם באופן טבעי לפגיעה קשה בחברת תאת וצניחה של 70% בהכנסות מהסגמנט האזרחי . בניגוד לתחומים אחרים, שוק התעופה העולמי עדיין נמצא בתהליכי התאוששות, לפי נתוני איגוד התעופה העולמי (IATA), היקף התנועה העולמי הכולל כבר עומד על 90% מהיקף התנועה ב-2019, והתחזיות מצביעות על המשך התאוששות במהלך השנה שיביאו את הכנסות חברות התעופה לשיא חדש מאז 2019.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשך מגמה זו מגדיל משמעותית הן את הצורך בשירותי תחזוקה עקב בלאי מוגבר והן ביקוש למוצרי החברה כתוצאה מהגדלת היקף ייצור המטוסים.

בנוסף, משבר הקורונה הוביל לפגיעה נרחבת בכל שרשראות האספקה שעדיין לא התאוששו במלואם עד כה. בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה במחירי השילוח ובחומרי הגלם, בחלקם למחירי טרום-קורונה, מה שתורם להורדת עלויות והאצת הייצור.

 

התייעלות

את משבר הקורונה ניצלה תאת למהלך התייעלות רחב, שכלל צמצום מספר העובדים (470 כיום לעומת 600 ב-2019), איחוד מפעלים, כך שכיום יש לחברה 3 מפעלים אל מול 4 בעבר. בנוסף החברה ביצעה השקעות הוניות נרחבות באתרי ייצור ובתשתית נרחבת יותר, בדגש על הגדלת המפעל בארה"ב שכיום הוא הגדול ביותר מסוגו.

מהלכים אלה מביאים את החברה לנקודה בה היא צפויה להגיע השנה להיקף הכנסות הדומה לשנת 2019, אך עם מינוף תפעולי גבוה הרבה יותר.

מנועי צמיחה

המהלך החשוב ביותר של החברה מגיע גם הוא מניצול הזדמנויות בקורונה. תאת נכנסה אל תוך המשבר עם קופת מזומנים יפה, בעוד שחברות ממונפות נזקקו נואשות למזומנים.

אחת החברות האלו היא תאגיד הענק Honeywell – אחד השחקנים הגדולים והמשמעותיים ביותר בעולם התעופה שתאת היא משפצת מורשית מטעמו כבר תקופה ארוכה.

במהלך המשבר האניוול הוציאה למכירה מספר נכסים רב כדי לייצר תזרים, חלק מאותם נכסים היו רשיונות תחזוקה לדגמי מטוסים. עולם תחזוקת וייצור מטוסים נתון תחת רגולציה נוקשה מאד, וכל דגם של מטוס דורש רישיון נפרד משל עצמו. אם נדמה זאת לעולם הרכב, על מנת שתחנת שירות  תוכל להיות  "תחנת שירות מורשה" של חברה מסוימת, היא זקוקה לרשיון ממנה.

חוזי תחזוקה אלו מהווים נכס חשוב לחברות בתחום, אך  משבר הקורונה אילץ את חברת האניוול להוציא למכירה חוזים כאלו - תאת זינקה על ההזדמנות ורכשה מהאניוול רשיונות תחזוקה לדגמים נוספים להם החברה לא יכלה לתת שירות לפני כן.

מדובר בהגדלה דרמטית של פוטנציאל השוק – אם עד כה החברה עבדה עם מטוסי בואינג 757 ו־767. מהלכי ההתרחבות פתחו את הדלת לשלושה דגמים נוספים: מנועי בואינג 777, מטוסי בואינג 737 ואיירבאס 320. במספרים, מדובר בהגדלת פוטנצאיל השוק מכ־1,000 מטוסים בעבר, אל שוק חדש של 1,600 מטוסי בואינג 777 ושל כ־16 אלף מטוסי בואינג 737 ואיירבאס 320.

הרווח כאן הוא כפול - הסכמים אלו גם פותחים בפני החברה תחומים חדשים, וגם מאפשרים לה להגיע לחברות התעופה עם סל מוצרים מקיף וגדול יותר. הסכמים אלה כבר נושאים פירות –  לאחר שנתיים בהם החברה השקיעה מילוני דולרים בציוד, מיכון והסמכת עובדים, החברה קיבלה את כל הרשיונים הרלוונטים ובחודשים האחרונים החברה הודיעה על זכייה בשני חוזים משמעותיים  ל-10 שנים הקרובות. לחברה כבר היום הכנסות משיפוץ מנועי עזר למטוסי 757/767,  והיא התחילה החודש לראות הכנסות ממנועי עזר למטוסי 777, זאת לאחר שנתיים של השקעות במיכון ורישיון.

החברה צפויה להיות מוכנה לתת שירות למטוסי B737 ו A320 לקראת סוף 2023 כאשר את ההכנסות אנו צפויים לראות כבר בשנת 2024. כאן כאמור מדובר בגודל שוק משמעותי בהרבה לעומת סדרות המנועים הראשונות.

בנוסף, במסגרת הרכישות מהאניוול החברה רכשה 18 מנועי עזר (מנועים קטן יותר מהמנוע הראשי שמטרתם אספקת אנרגיה למטוס בעודו על הקרקע) אותם היא משכירה לחברות תעופה. לחברה גם חוזה חתום לבלעדית עם האניוול לעשר שנים הקרובות. מה שמניב לחברה הכנסות שנתיות חוזרות בסך 4.5 מיל' דולר שמשקפות ROI של 3 שנים.

מדובר בתחום חדש ורווחי מאד עבור החברה, אמנם כרגע הוא מוגבל למספר המנועים שבידי החברה, אך בהינתן המימון המתאים החברה תוכל להגדיל את מצבת המנועים להשכרה ולצמוח מעבר לקצב זה.

מנוע צמיחה נוסף נמצא בסין, שם יש לחברה שיתוף פעולה עם ענקית התחזוקה Lufthansa Technik . במסגרת שיתוף הפעולה לופטהונזה הקימה מרכז תחזוקה בסין, בעוד תאת מעבירה לשם את הידע שלה. נכון לעכשיו היקף הפעילות בשוק הסיני קטן, אך מדובר בדריסת רגל חשובה בשוק גדול וצומח מאד שעתיד לעבור בשנים הקרובות את השוק התעופה האמריקאי.

מבט קדימה ומספרים

גרף של תאת בשנה האחרונה

אם לפני הקורונה קצב הצמיחה השנתי של שוק היעד עמד על  10-15% ניתן להעריך בזהירות שבשנים הקרובות נראה קצב צמיחה גבוה אף יותר כפיצוי על שנתיים אבודות בעקבות משבר הקורונה.

שוק בעלייה פוגש את החברה כשהיא לאחר מהלכי התייעלות נרחבים וסיום של השקעות הוניות רחבות בציוד ומיכון ועם מינוף תפעולי גבוה מאד, בשילוב עם הרחבה ניכרת של סל המוצרים.

את הרבעון הראשון של שנת 2023 סיימה תאת עם הכנסות של 25.2 מיל' דולר (צמיחה של 26% אל מול הרבעון המקביל) ורווחיות קלה של 0.6 מיל' דולר אל מול הפסד של 1.6 מיל' ברבעון המקביל, כאשר בקופת יש 9 מיל' דולר במזומן.

לחברה צבר ענק של 400 מיליון דולר  - לעומת צבר של 185-200 מיליון דולר לפני הקורונה. הצבר מפוזר על פני 5 השנים הקרובות. כל זה מוביל אותי להעריך שתוך 3 שנים החברה תעמוד בקצב של 200 מיליון דולר מכירות ו-12 אחוז EBITDA מצמיחה אורגנית בלבד, לעומת קצב הכנסות שנתי נוכחי העומד על 100 מיליון דולר.

שווי השוק של החברה עומד היום על 67 מיליון דולר כשבקופתה 9 מיליון דולר, כך שזה עשוי להתברר כמחיר אטרקטיבי בהמשך

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יהודה 09/11/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
    האם ידוע לך אם קיימים לתאת מפעלים בעולם, או שהכל מרוכז רק בארץ?
  • יש מפעל בארה"ב (ל"ת)
    איתן קלימן 13/02/2024 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אשמח לקרוא תובנות נוספות שלך של ני"ע נוספים (ל"ת)
    כתבה לעניין ומקצועית 16/07/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
  • שמח לשמוע! בעז"ה יעלו פה עוד כתבות (ל"ת)
    איתן קלימן 16/07/2023 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 16/07/2023 10:27
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה אבל הערה חשובה: לפי אתר המאיה יש לחברה כ 74 מיליון דולר נכסים שוטפים אז מאיפוא אתה מביא את הנתון של 9 מיליון דולר בקופה? ולמה הנתון הזה רלוונטי בכלל ??? נא לבדוק באתר המאיה
  • מאיה 16/07/2023 15:39
    הגב לתגובה זו
    זה מה שכתוב בדוחות.
  • 1.
    קובי 16/07/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
    חברה עם פוטנציאל גדול
  • תודה קובי! שמח לשמוע שנהנית (ל"ת)
    איתן קלימן 16/07/2023 10:39
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך