נבות בר קיסטון
צילום: תמר מצפי
דוחות

קיסטון עברה לרווח רבעוני של 111 מיליון שקל

ההכנסות מדיבידנדים, תקבולים ע"ח השקעות, הלוואות וריבית עלו ב-60% ל-60 מיליון שקל; השקעותיה של קיסטון ליום 31.3.23 מסתכמות לכ-2.7 מיליארד שקל וההון העצמי הסתכם לכ-1.6 מיליארד שקל
דור עצמון | (2)

קרן ההשקעות קיסטון קיסטון ריט רשמה ברבעון הראשון של 2023 הכנסות מדיבידנדים, תקבולים ע"ח השקעות, הלוואות וריבית של כ-60.4 מיליון שקל לעומת הכנסות של 37.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 60%.

הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2023 זינק לכ-110.9 מיליון שקל, לעומת הפסד בתקופה המקבילה אשתקד.

המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת בתקופת הדוח הסתכמו לסך של כ-72 מיליון שקל. נכון ליום 31.3.23, לקיסטון מזומנים ושווה מזומנים בהיקף של כ-178 מיליון שקל. מתחילת השנה ועד למועד פרסום הדו"ח, ביצעה קיסטון השקעות בהיקף של כ-60 מיליון שקל באגד, סאנפלאואר ו-Eranovum והיא מעריכה כי בידיה המקורות לעמידה בהתחייבויותיה ולמימון השקעות המשך בנכסים הקיימים עד סוף השנה.

השקעותיה של קיסטון ליום 31.3.23 מסתכמות לכ-2.7 מיליארד שקל וההון העצמי הסתכם לכ-1.6 מיליארד שקל. התוצאות של קיסטון ברבעון הראשון לשנת 2023 משקפות זינוק בתשואה על ההון (לפני מס) לשיעור של כ-20% ותשואה תזרימית של כ-10%. ה-NAV למניה הסתכם בכ-10.96 שקל.

מניית קיסטון קפצה ב-20% מתחילת השנה למחיר של 5.7 שקל ושווי שוק של 868.2 מיליון שקל.

נבות בר, מנכ"ל קיסטון: "קיסטון מסכמת רבעון נוסף שבו הפורטפוליו החזק שלה מוכיח את עצמו. בצד המניב אנו רואים המשך גידול בהכנסות מדיבידנדים ותקבולים תוך המשך ביצועים חזקים בכל אחת מההשקעות שלנו, תוך תכנון פעולות להשבחת ערך נוספת. בנכסי הצמיחה אנו רואים הצפת ערך מצד Eranovum שפועלת לחתום על הסכם השקעה עם משמעויות אסטרטגיות להרחבת הפעילות. קיסטון מתכננת להמשיך וליישם את מדיניות חלוקת הדיבידנד שהצהירה עליה בתחילת 2023".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נהג וותיק 30/05/2023 13:33
    הגב לתגובה זו
    רק חבל שאין הפסקות בסידורים ואין זמן לאכול וללכת לשירותים
  • יוני 30/05/2023 15:39
    הגב לתגובה זו
    מה זה קשור לכתבה?
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים