שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה
דוחות

הייפר רשמה גידול של 44% ברווח התפעולי - 6 מיליון דולר; המניה עולה

החברה הציגה המשך תוצאות חזקות ברבעון הרביעי: גידול של כ-17% בהכנסות ברבעון שהסתכמו לכ-80 מיליון דולר, גם הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-3.2 מיליון דולר ועלה ב-49%. בתגובה, המניה עולה ב-5%
איציק יצחקי | (1)

חברת הייפר גלובל הייפר גלובל 0.93% , שעוסקת במתן פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרים בישראל, אנגליה וארה"ב, מציגה המשך תוצאות חזקות ברבעון הרביעי: גידול של כ-17% בהכנסות ברבעון שהסתכמו לכ-80 מיליון דולר לעומת כ-68.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, החברה רשמה גידול של כ-44% ברווח התפעולי ברבעון אשר הסתכם לכ-6 מיליון דולר (לעומת 4.1 אשתקד). הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-3.2 מיליון דולר, גידול של כ-49% לעומת אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון לכ-13.1 מיליון דולר, גידול של כ-24% לעומת אשתקד.

בשנת 2022 הסתכמו ההכנסות בכ- 300.6 מיליון דולר, גידול של כ- 37% לעומת אשתקד. הרווח הגולמי עלה ל-49 מיליון דולר, גידול של כ- 44% לעומת אשתקד. הרווח התפעולי עלה לכ-22.9 מיליון דולר, גידול של כ- 71% לעומת אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם לכ- 15.6  מיליון דולר, גידול של כ- 79% לעומת אשתקד.

בשל התוצאות, החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד של 2.43 מיליון דולר.

הכנסות החברה ברבעון רשמו גידול בעיקר מגידול אורגני במגזר חו"ל. הכנסות החברה בשנת 2022 נובעות ממגידול אורגני חד בשני מגזרי הפעילות לאורך רבעוני השנה, וכן מאספקת ציוד מוגברת בעיקר ברבעון השלישי למספר לקוחות, במסגרת מימוש הזמנותיהם לרכש מלאים שהוחזקו עבורם. הרווח הגולמי נובע מהגידול במחזור ההכנסות לצד שיפור  בשיעור הרווחיות הגולמית.

הוצאות מכירה הנהלה וכלליות ברבעון הסתכמו בכ-7.2 מיליון דולר לעומת כ-6.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהוצאות המכירה וההנהלה מיוחסת בעיקר לגידול ברכיב הוצאות השכר ועמלות המכירה כתוצאה מהגידול בהיקפי המכירות ומהגדלת צוותי המכירות. בנוסף, נכללו הוצאות הפחתת נכסים בלתי-מוחשיים שנרשמו כתוצאה מרכישת חברה בת בארה"ב במהלך השנה. הוצאות מכירה הנהלה וכלליות בשנת 2022 הסתכמו בכ- 26.1 מיליון דולר לעומת כ- 20.7 מיליון דולר אשתקד.

הוצאות המימון, נטו ברבעון הסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בהשוואה להוצאות מימון, נטו בסך של כ-1.4 מיליון דולר אשתקד. העלייה בהוצאות המימון, נטו מיוחסת בעיקר לגידול בהיקפי האשראי אל מול הרבעון המקביל (בעיקר תוספת האשראי לרכישת החברה בארה"ב), וכן לעלייה המשמעותית בשערי הריבית הבנקאית בישראל ובחו"ל. הוצאות המימון, נטו בשנת 2022 הסתכמו בכ- 2 מיליון דולר לעומת כ- 2.1 מיליון דולר אשתקד.

החברה עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 687 מיליון שקל במכפיל 12. המניה נסחרת תמורת 14.07 שקל. המניה עלתה ב-31% ב-12 החודשים האחרונים. מתחילת השנה היא יורדת כ-6%.

שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל מסר: "הגידול המשמעותי בפעילות הבינלאומית, מעידה על הצלחתו של המהלך אותו אנו מובילים בשנים האחרונות, שעיקרו ניצול הידע, היכולות, והמומחיות שפיתחנו בישראל על מנת לגדול באופן משמעותי גם בשווקים גדולים יותר מחוץ לישראל. פעילות זו היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה לשנים הבאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחת המניות הזולות בנמצא (ל"ת)
    אסף 21/03/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?