שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה
דוחות

הייפר רשמה גידול של 44% ברווח התפעולי - 6 מיליון דולר; המניה עולה

החברה הציגה המשך תוצאות חזקות ברבעון הרביעי: גידול של כ-17% בהכנסות ברבעון שהסתכמו לכ-80 מיליון דולר, גם הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-3.2 מיליון דולר ועלה ב-49%. בתגובה, המניה עולה ב-5%
איציק יצחקי | (1)

חברת הייפר גלובל הייפר גלובל 0.93% , שעוסקת במתן פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרים בישראל, אנגליה וארה"ב, מציגה המשך תוצאות חזקות ברבעון הרביעי: גידול של כ-17% בהכנסות ברבעון שהסתכמו לכ-80 מיליון דולר לעומת כ-68.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, החברה רשמה גידול של כ-44% ברווח התפעולי ברבעון אשר הסתכם לכ-6 מיליון דולר (לעומת 4.1 אשתקד). הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-3.2 מיליון דולר, גידול של כ-49% לעומת אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון לכ-13.1 מיליון דולר, גידול של כ-24% לעומת אשתקד.

בשנת 2022 הסתכמו ההכנסות בכ- 300.6 מיליון דולר, גידול של כ- 37% לעומת אשתקד. הרווח הגולמי עלה ל-49 מיליון דולר, גידול של כ- 44% לעומת אשתקד. הרווח התפעולי עלה לכ-22.9 מיליון דולר, גידול של כ- 71% לעומת אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם לכ- 15.6  מיליון דולר, גידול של כ- 79% לעומת אשתקד.

בשל התוצאות, החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד של 2.43 מיליון דולר.

הכנסות החברה ברבעון רשמו גידול בעיקר מגידול אורגני במגזר חו"ל. הכנסות החברה בשנת 2022 נובעות ממגידול אורגני חד בשני מגזרי הפעילות לאורך רבעוני השנה, וכן מאספקת ציוד מוגברת בעיקר ברבעון השלישי למספר לקוחות, במסגרת מימוש הזמנותיהם לרכש מלאים שהוחזקו עבורם. הרווח הגולמי נובע מהגידול במחזור ההכנסות לצד שיפור  בשיעור הרווחיות הגולמית.

הוצאות מכירה הנהלה וכלליות ברבעון הסתכמו בכ-7.2 מיליון דולר לעומת כ-6.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהוצאות המכירה וההנהלה מיוחסת בעיקר לגידול ברכיב הוצאות השכר ועמלות המכירה כתוצאה מהגידול בהיקפי המכירות ומהגדלת צוותי המכירות. בנוסף, נכללו הוצאות הפחתת נכסים בלתי-מוחשיים שנרשמו כתוצאה מרכישת חברה בת בארה"ב במהלך השנה. הוצאות מכירה הנהלה וכלליות בשנת 2022 הסתכמו בכ- 26.1 מיליון דולר לעומת כ- 20.7 מיליון דולר אשתקד.

הוצאות המימון, נטו ברבעון הסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בהשוואה להוצאות מימון, נטו בסך של כ-1.4 מיליון דולר אשתקד. העלייה בהוצאות המימון, נטו מיוחסת בעיקר לגידול בהיקפי האשראי אל מול הרבעון המקביל (בעיקר תוספת האשראי לרכישת החברה בארה"ב), וכן לעלייה המשמעותית בשערי הריבית הבנקאית בישראל ובחו"ל. הוצאות המימון, נטו בשנת 2022 הסתכמו בכ- 2 מיליון דולר לעומת כ- 2.1 מיליון דולר אשתקד.

החברה עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 687 מיליון שקל במכפיל 12. המניה נסחרת תמורת 14.07 שקל. המניה עלתה ב-31% ב-12 החודשים האחרונים. מתחילת השנה היא יורדת כ-6%.

שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל מסר: "הגידול המשמעותי בפעילות הבינלאומית, מעידה על הצלחתו של המהלך אותו אנו מובילים בשנים האחרונות, שעיקרו ניצול הידע, היכולות, והמומחיות שפיתחנו בישראל על מנת לגדול באופן משמעותי גם בשווקים גדולים יותר מחוץ לישראל. פעילות זו היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה לשנים הבאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחת המניות הזולות בנמצא (ל"ת)
    אסף 21/03/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.