שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה
דוחות

הייפר רשמה גידול של 44% ברווח התפעולי - 6 מיליון דולר; המניה עולה

החברה הציגה המשך תוצאות חזקות ברבעון הרביעי: גידול של כ-17% בהכנסות ברבעון שהסתכמו לכ-80 מיליון דולר, גם הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-3.2 מיליון דולר ועלה ב-49%. בתגובה, המניה עולה ב-5%
איציק יצחקי | (1)

חברת הייפר גלובל הייפר גלובל 0% , שעוסקת במתן פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרים בישראל, אנגליה וארה"ב, מציגה המשך תוצאות חזקות ברבעון הרביעי: גידול של כ-17% בהכנסות ברבעון שהסתכמו לכ-80 מיליון דולר לעומת כ-68.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, החברה רשמה גידול של כ-44% ברווח התפעולי ברבעון אשר הסתכם לכ-6 מיליון דולר (לעומת 4.1 אשתקד). הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-3.2 מיליון דולר, גידול של כ-49% לעומת אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון לכ-13.1 מיליון דולר, גידול של כ-24% לעומת אשתקד.

בשנת 2022 הסתכמו ההכנסות בכ- 300.6 מיליון דולר, גידול של כ- 37% לעומת אשתקד. הרווח הגולמי עלה ל-49 מיליון דולר, גידול של כ- 44% לעומת אשתקד. הרווח התפעולי עלה לכ-22.9 מיליון דולר, גידול של כ- 71% לעומת אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם לכ- 15.6  מיליון דולר, גידול של כ- 79% לעומת אשתקד.

בשל התוצאות, החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד של 2.43 מיליון דולר.

הכנסות החברה ברבעון רשמו גידול בעיקר מגידול אורגני במגזר חו"ל. הכנסות החברה בשנת 2022 נובעות ממגידול אורגני חד בשני מגזרי הפעילות לאורך רבעוני השנה, וכן מאספקת ציוד מוגברת בעיקר ברבעון השלישי למספר לקוחות, במסגרת מימוש הזמנותיהם לרכש מלאים שהוחזקו עבורם. הרווח הגולמי נובע מהגידול במחזור ההכנסות לצד שיפור  בשיעור הרווחיות הגולמית.

הוצאות מכירה הנהלה וכלליות ברבעון הסתכמו בכ-7.2 מיליון דולר לעומת כ-6.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהוצאות המכירה וההנהלה מיוחסת בעיקר לגידול ברכיב הוצאות השכר ועמלות המכירה כתוצאה מהגידול בהיקפי המכירות ומהגדלת צוותי המכירות. בנוסף, נכללו הוצאות הפחתת נכסים בלתי-מוחשיים שנרשמו כתוצאה מרכישת חברה בת בארה"ב במהלך השנה. הוצאות מכירה הנהלה וכלליות בשנת 2022 הסתכמו בכ- 26.1 מיליון דולר לעומת כ- 20.7 מיליון דולר אשתקד.

הוצאות המימון, נטו ברבעון הסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בהשוואה להוצאות מימון, נטו בסך של כ-1.4 מיליון דולר אשתקד. העלייה בהוצאות המימון, נטו מיוחסת בעיקר לגידול בהיקפי האשראי אל מול הרבעון המקביל (בעיקר תוספת האשראי לרכישת החברה בארה"ב), וכן לעלייה המשמעותית בשערי הריבית הבנקאית בישראל ובחו"ל. הוצאות המימון, נטו בשנת 2022 הסתכמו בכ- 2 מיליון דולר לעומת כ- 2.1 מיליון דולר אשתקד.

החברה עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 687 מיליון שקל במכפיל 12. המניה נסחרת תמורת 14.07 שקל. המניה עלתה ב-31% ב-12 החודשים האחרונים. מתחילת השנה היא יורדת כ-6%.

שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל מסר: "הגידול המשמעותי בפעילות הבינלאומית, מעידה על הצלחתו של המהלך אותו אנו מובילים בשנים האחרונות, שעיקרו ניצול הידע, היכולות, והמומחיות שפיתחנו בישראל על מנת לגדול באופן משמעותי גם בשווקים גדולים יותר מחוץ לישראל. פעילות זו היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה לשנים הבאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחת המניות הזולות בנמצא (ל"ת)
    אסף 21/03/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.