רני צים רוכש עוד 4% בוואליו, ב-20.6 מיליון שקל ומקפיץ את המניה
רני צים מגדיל את אחזקתו בפסגות קבוצה פסגות קבוצה (לשעבר וואליו קפיטל). הוא רוכש 4% ממניות החברה משרון פלאצ'י במחיר של 1.75 שקל למניה, פרמיה של 34.6% על שער הבסיס ותמורת 20.6 מיליון שקל. בפועל, צים עולה לשיעור אחזקה של 62.4% בחברה שלו. המניה מגיבה בעליה של 4%.
צים ופלאצ'י הצליחו להגיע כעת להבנות לאחר שהחברה כבר דיווחה כי הם לא הצליחו להגיע להבנות כאלה וכי מזכר ההבנות עליו חתמו כבר בוטל.
המניות יועברו בהדרגה, כאשר פלאצ'י יוכל לקבל תשלום נוסף שיהיה שווה ל-50% מעליית מחיר המניה, אם תהיה כזו במועד ההתחשבנות.
בדוחות לרבעון השני של שנת 2022 רשמה החברה הכנסות של 97.4 מיליון שקל, כאשר פעילות ניהול קרנות הנאמנות ותעודות הסל הניבה הכנסות של כ-53.9 מיליון שקל ורווח מגזרי של כ-10.7 מיליון שקל; פעילות חבר הבורסה ייצרה ברבעון הכנסות של 20 מיליון שקל ורווח מגזרי של 3 מיליון שקל; פעילות המימון ייצרה ברבעון הכנסות של 14.5 מיליון שקל, כאשר האשראי החוץ בנקאי המהווה את עיקר הפעילות, ייצר רווח מגזרי של כ-2.2 מיליון שקל.
הרווח המייצג של החברה ברבעון השני, לגישת ההנהלה, הסתכם בכ-12.1 מיליון שקל. הרווח המייצג הינו בניטרול הפחתת נכסים בלתי מוחשיים בסך כ-10.2 מיליון שקל, וכן ניטרול הוצאות חד פעמיות שונות. ללא ניטרולים, סיימה החברה את הרבעון השני של 2022 עם רווח נקי של כ-1.15 מיליון שקל.
מניית החברה צללה מתחילת השנה ב-22% והיא נסחרת במחיר של ל-1.38 שקל המבטא שווי של 317 מיליון שקל. מאז השיא באפריל בשנה שעברה המניה נפלה ב-40%
לקריאה נוספת:
- 1.גנדלף 29/10/2022 13:15הגב לתגובה זוחבל רק שכל הכסף שהשקיע בסיבובים האחרונים נלקח בהלוואות מטיסונה וחברים..
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
