רני צים רוכש עוד 4% בוואליו, ב-20.6 מיליון שקל ומקפיץ את המניה
רני צים מגדיל את אחזקתו בפסגות קבוצה פסגות קבוצה (לשעבר וואליו קפיטל). הוא רוכש 4% ממניות החברה משרון פלאצ'י במחיר של 1.75 שקל למניה, פרמיה של 34.6% על שער הבסיס ותמורת 20.6 מיליון שקל. בפועל, צים עולה לשיעור אחזקה של 62.4% בחברה שלו. המניה מגיבה בעליה של 4%.
צים ופלאצ'י הצליחו להגיע כעת להבנות לאחר שהחברה כבר דיווחה כי הם לא הצליחו להגיע להבנות כאלה וכי מזכר ההבנות עליו חתמו כבר בוטל.
המניות יועברו בהדרגה, כאשר פלאצ'י יוכל לקבל תשלום נוסף שיהיה שווה ל-50% מעליית מחיר המניה, אם תהיה כזו במועד ההתחשבנות.
בדוחות לרבעון השני של שנת 2022 רשמה החברה הכנסות של 97.4 מיליון שקל, כאשר פעילות ניהול קרנות הנאמנות ותעודות הסל הניבה הכנסות של כ-53.9 מיליון שקל ורווח מגזרי של כ-10.7 מיליון שקל; פעילות חבר הבורסה ייצרה ברבעון הכנסות של 20 מיליון שקל ורווח מגזרי של 3 מיליון שקל; פעילות המימון ייצרה ברבעון הכנסות של 14.5 מיליון שקל, כאשר האשראי החוץ בנקאי המהווה את עיקר הפעילות, ייצר רווח מגזרי של כ-2.2 מיליון שקל.
הרווח המייצג של החברה ברבעון השני, לגישת ההנהלה, הסתכם בכ-12.1 מיליון שקל. הרווח המייצג הינו בניטרול הפחתת נכסים בלתי מוחשיים בסך כ-10.2 מיליון שקל, וכן ניטרול הוצאות חד פעמיות שונות. ללא ניטרולים, סיימה החברה את הרבעון השני של 2022 עם רווח נקי של כ-1.15 מיליון שקל.
מניית החברה צללה מתחילת השנה ב-22% והיא נסחרת במחיר של ל-1.38 שקל המבטא שווי של 317 מיליון שקל. מאז השיא באפריל בשנה שעברה המניה נפלה ב-40%
לקריאה נוספת:
- 1.גנדלף 29/10/2022 13:15הגב לתגובה זוחבל רק שכל הכסף שהשקיע בסיבובים האחרונים נלקח בהלוואות מטיסונה וחברים..
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
רווחי הליבה ברבעון עלה ב-22.5% ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל אשתקד, והיקף הנכסים המנוהלים עלה ל-563 מיליארד שקל בסוף הרבעון
בתנועות עמיתים נרשמת עלייה בניוד החיובי נטו בפנסיה ובגמל, בעוד שבביטוח החיים נמשכת מגמת הניוד השלילי נטו לצד גידול בפדיונות בפוליסות חסכון פרט ומנהלים. שיעור הפדיונות בענף - כולל ניודים - עומד על 5.5% לעומת 5.7% ברבעון המקביל.
מגדל מגדל ביטוח 0% מפרסמת את התוצאות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2025, ורושמת גידול הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה. רווחי הליבה ברבעון הגיעו ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-22.5%, אפשר לראות תנועה חיובית במרבית מגזרי הפעילות, לצד השפעות מהותיות של תנודות בשוקי ההון ועקום הריבית על מגזר החיים בתקופה המצטברת.
יחס כושר הפירעון לאחר פריסה עומד על 127% לעומת 131% בסוף 2024. ללא פריסה היחס הוא 101% לעומת 103% אשתקד. בחברה מציינים כי תוצאות הפעילות והרווחים מהנוסטרו תרמו לשיפור, אך השפעות עקום הריבית פעלו בכיוון מנוגד.
עיקרי התוצאות
ברבעון השלישי הרווח הכולל הסתכם ב-535 מיליון שקל, לעומת 363 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-47%, והתשואה על ההון הגיעה לכ-24%. היקף הנכסים המנוהלים עמד על 563 מיליארד שקל בסוף הרבעון ועל כ-575 מיליארד שקל במועד פרסום הדוחות. ההון העצמי צמח ל-18.3 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-9% מתחילת השנה.
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- הורי האם נגד הבן הנכה: מי יקבל את כספי הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הכולל הגיע ל-1.36 מיליארד שקל, לעומת 946 מיליון שקל בתקופה המקבילה בנטרול השפעה חד-פעמית, או 1.243 מיליארד שקל ללא הנטרול. בחברה מציינים כי עיקר השיפור נבע מגידול ברווחי הליבה ומהרווח הפיננסי העודף, שהסתכם בתקופה בכ-346 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל אשתקד. בתקופה זו גבו בקבוצה דמי ניהול משתנים של כ-1.1 מיליארד שקל, שהגדילו את מרווח השירות החוזי (CSM) וצפויים להשתקף ברווחיות העתידית. במקביל, הפרמיות ודמי הגמולים הסתכמו בכ-25.1 מיליארד שקל, גידול של כ-13% לעומת השנה שעברה.
