צבי מרום באטמ
צילום: צילום מסך
אנשי השנה - TV

"רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל בבעלות זרה - זה מסוכן"

מייסד ומנכ״ל באטמ, ד״ר צבי מרום, שעלתה לכותרות השנה עם בדיקות הקורונה שפיתחה, מגלה בראיון לפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל שהחברה לא שוללת ספין-אוף בנאסד״ק ומזהיר: ״הקורונה לא הולכת לשום מקום - עם החיסון ובלעדיו״
איתי פת-יה | (6)

"אנחנו מטפלים בוירוסים ובפתוגנים אחרים כדבר שבשגרה, ומיד כשראינו את נגיף הקורונה מתפשט התחלנו בפיתוח שורה של מרכיבי דיאגנוסיטיקה שדרושים כדי להתמודד עם המגפה״ - כך מתאר ד״ר צבי מרום, מייסד שותף ומנכ״ל באטמ -3.51% , כיצד זיהתה החברה בזמן אמת הזדמנות שבמידה רבה הביאה לעלייה של למעלה מ-100% במחיר המנייה שלה השנה. מרום הוא אחת מבחירות המערכת של ביזפורטל בפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל ל-2020, שהצבעת הגולשים בו תגיע השבוע לסיומה. צפו בראיון המלא:

 

 

״לא הלכנו לנאסד״ק כי כרגע אנחנו לא צריכים כסף״, מסביר מרום מדוע החברה לא פונה להנפקה בוול סטריט, ״כרגע בעלי המניות שלנו שבעי רצון. יכול להיות שברבות הימים אם נעשה ספין-אוף לחלקים בחברה נלך גם לנאסד״ק, אבל חזות קיומנו היא לא הגיוס.

עוד במהלך הראיון אומר מרום כי הסביבה העסקית בישראל השתפרה אך טוען ״במקביל לאקזיטים צריך לנסות לבנות חברות מקומיות חזקות. לצערי הרב, רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל הן בבעלות זרה, וזה מסוכן כי יכול להיות שמחר בבוקר נשיא עלום-שם של חברה יחליט להזיז את החברה למקום אחר״. כמו כן מרום מזהיר מפני בריחת הפעילות היצרנית מישראל. ״יש בעיה כפולה: גם גודל השוק הישראלי שחייב להיות מוטה ייצוא, וגם הממשלה שלא שמה שום דגש על המגזר היצרני״.

מרום ציין שערכות הקורונה שבאטמ פיתחה מזהות גם את המוטציה הבריטית של הקורונה, וכן יוכלו באמצעות התאמות שונות לזהות את זו הדרום-אפריקאית ומוטציות נוספות שעלולות לצוץ בעתיד. ״אפשר להגיד בדיעבד שאנחנו קוטפים פירות מעבודה שהתחלנו לפני עשור״, אומר מרום, שלפיו תחום המחלות הזיהומיות ימשיך לצמוח שכן ״הקורונה לא הולכת לשום מקום - עם החיסון ובלעדיו״.

בנוסף מתייחס מרום לפעילות של באטמ בתחומי הנטוורקינג והסייבר, במסגרתם נחתמה השנה עסקה מול הענקית וודפון וכן נהנתה החברה בעלייה בביקושים לתעבורת רשת רחבה עקב המעבר לעבודה מהבית בחלק ממקומות העבודה ובצריכה המולטימדיה בתקופות הסגרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יה 09/01/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    יפה על פעילות הטכנולוגיה בבאטמ והתמיכה בישראל
  • 5.
    איש מעניין, ראיון מעניין (ל"ת)
    דניאל 09/01/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חיים 04/01/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    מה קרה רק עכדיו התעוררתם הרי זה שנים שהמפעלים פה נימכרים לסינים וניסגרים ועובדיהם מפוטרים ועוברים לפתוח חנויות בשביל פרנסה רק מה הגורונה כיסחה אותם פעם שניה ורחמנות עליהם
  • 3.
    הכתב שלכם נראה בן 13 (ל"ת)
    מה נסגר 03/01/2021 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלופים - עובדים יפה (ל"ת)
    לזר CRES רעננה 03/01/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זאב 03/01/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    אם לא יהיה שינוי אמיתי מצד המדינה לטובת הייצרנים המקומיים. בראש וראשונה נושא שער השקל אל מול המטבעות הזרים. אם זה לא יקרה, ניהפך ליבואנים של הכל כולל הכל (מזון, ביגוד, כימיקלים וכו') ובתור אי מוקף במדינות עויינות, רק אלוהים(האם זה מספיק?!) יהיה בעזרנו בעת צרה אמיתית.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: