צבי מרום באטמ
צילום: צילום מסך
אנשי השנה - TV

"רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל בבעלות זרה - זה מסוכן"

מייסד ומנכ״ל באטמ, ד״ר צבי מרום, שעלתה לכותרות השנה עם בדיקות הקורונה שפיתחה, מגלה בראיון לפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל שהחברה לא שוללת ספין-אוף בנאסד״ק ומזהיר: ״הקורונה לא הולכת לשום מקום - עם החיסון ובלעדיו״
איתי פת-יה | (6)

"אנחנו מטפלים בוירוסים ובפתוגנים אחרים כדבר שבשגרה, ומיד כשראינו את נגיף הקורונה מתפשט התחלנו בפיתוח שורה של מרכיבי דיאגנוסיטיקה שדרושים כדי להתמודד עם המגפה״ - כך מתאר ד״ר צבי מרום, מייסד שותף ומנכ״ל באטמ -0.86% , כיצד זיהתה החברה בזמן אמת הזדמנות שבמידה רבה הביאה לעלייה של למעלה מ-100% במחיר המנייה שלה השנה. מרום הוא אחת מבחירות המערכת של ביזפורטל בפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל ל-2020, שהצבעת הגולשים בו תגיע השבוע לסיומה. צפו בראיון המלא:

 

 

״לא הלכנו לנאסד״ק כי כרגע אנחנו לא צריכים כסף״, מסביר מרום מדוע החברה לא פונה להנפקה בוול סטריט, ״כרגע בעלי המניות שלנו שבעי רצון. יכול להיות שברבות הימים אם נעשה ספין-אוף לחלקים בחברה נלך גם לנאסד״ק, אבל חזות קיומנו היא לא הגיוס.

עוד במהלך הראיון אומר מרום כי הסביבה העסקית בישראל השתפרה אך טוען ״במקביל לאקזיטים צריך לנסות לבנות חברות מקומיות חזקות. לצערי הרב, רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל הן בבעלות זרה, וזה מסוכן כי יכול להיות שמחר בבוקר נשיא עלום-שם של חברה יחליט להזיז את החברה למקום אחר״. כמו כן מרום מזהיר מפני בריחת הפעילות היצרנית מישראל. ״יש בעיה כפולה: גם גודל השוק הישראלי שחייב להיות מוטה ייצוא, וגם הממשלה שלא שמה שום דגש על המגזר היצרני״.

מרום ציין שערכות הקורונה שבאטמ פיתחה מזהות גם את המוטציה הבריטית של הקורונה, וכן יוכלו באמצעות התאמות שונות לזהות את זו הדרום-אפריקאית ומוטציות נוספות שעלולות לצוץ בעתיד. ״אפשר להגיד בדיעבד שאנחנו קוטפים פירות מעבודה שהתחלנו לפני עשור״, אומר מרום, שלפיו תחום המחלות הזיהומיות ימשיך לצמוח שכן ״הקורונה לא הולכת לשום מקום - עם החיסון ובלעדיו״.

בנוסף מתייחס מרום לפעילות של באטמ בתחומי הנטוורקינג והסייבר, במסגרתם נחתמה השנה עסקה מול הענקית וודפון וכן נהנתה החברה בעלייה בביקושים לתעבורת רשת רחבה עקב המעבר לעבודה מהבית בחלק ממקומות העבודה ובצריכה המולטימדיה בתקופות הסגרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יה 09/01/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    יפה על פעילות הטכנולוגיה בבאטמ והתמיכה בישראל
  • 5.
    איש מעניין, ראיון מעניין (ל"ת)
    דניאל 09/01/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חיים 04/01/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    מה קרה רק עכדיו התעוררתם הרי זה שנים שהמפעלים פה נימכרים לסינים וניסגרים ועובדיהם מפוטרים ועוברים לפתוח חנויות בשביל פרנסה רק מה הגורונה כיסחה אותם פעם שניה ורחמנות עליהם
  • 3.
    הכתב שלכם נראה בן 13 (ל"ת)
    מה נסגר 03/01/2021 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלופים - עובדים יפה (ל"ת)
    לזר CRES רעננה 03/01/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זאב 03/01/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    אם לא יהיה שינוי אמיתי מצד המדינה לטובת הייצרנים המקומיים. בראש וראשונה נושא שער השקל אל מול המטבעות הזרים. אם זה לא יקרה, ניהפך ליבואנים של הכל כולל הכל (מזון, ביגוד, כימיקלים וכו') ובתור אי מוקף במדינות עויינות, רק אלוהים(האם זה מספיק?!) יהיה בעזרנו בעת צרה אמיתית.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.