"רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל בבעלות זרה - זה מסוכן"
"אנחנו מטפלים בוירוסים ובפתוגנים אחרים כדבר שבשגרה, ומיד כשראינו את נגיף הקורונה מתפשט התחלנו בפיתוח שורה של מרכיבי דיאגנוסיטיקה שדרושים כדי להתמודד עם המגפה״ - כך מתאר ד״ר צבי מרום, מייסד שותף ומנכ״ל באטמ -3.51% , כיצד זיהתה החברה בזמן אמת הזדמנות שבמידה רבה הביאה לעלייה של למעלה מ-100% במחיר המנייה שלה השנה. מרום הוא אחת מבחירות המערכת של ביזפורטל בפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל ל-2020, שהצבעת הגולשים בו תגיע השבוע לסיומה. צפו בראיון המלא:
״לא הלכנו לנאסד״ק כי כרגע אנחנו לא צריכים כסף״, מסביר מרום מדוע החברה לא פונה להנפקה בוול סטריט, ״כרגע בעלי המניות שלנו שבעי רצון. יכול להיות שברבות הימים אם נעשה ספין-אוף לחלקים בחברה נלך גם לנאסד״ק, אבל חזות קיומנו היא לא הגיוס.
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד במהלך הראיון אומר מרום כי הסביבה העסקית בישראל השתפרה אך טוען ״במקביל לאקזיטים צריך לנסות לבנות חברות מקומיות חזקות. לצערי הרב, רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל הן בבעלות זרה, וזה מסוכן כי יכול להיות שמחר בבוקר נשיא עלום-שם של חברה יחליט להזיז את החברה למקום אחר״. כמו כן מרום מזהיר מפני בריחת הפעילות היצרנית מישראל. ״יש בעיה כפולה: גם גודל השוק הישראלי שחייב להיות מוטה ייצוא, וגם הממשלה שלא שמה שום דגש על המגזר היצרני״.
מרום ציין שערכות הקורונה שבאטמ פיתחה מזהות גם את המוטציה הבריטית של הקורונה, וכן יוכלו באמצעות התאמות שונות לזהות את זו הדרום-אפריקאית ומוטציות נוספות שעלולות לצוץ בעתיד. ״אפשר להגיד בדיעבד שאנחנו קוטפים פירות מעבודה שהתחלנו לפני עשור״, אומר מרום, שלפיו תחום המחלות הזיהומיות ימשיך לצמוח שכן ״הקורונה לא הולכת לשום מקום - עם החיסון ובלעדיו״.
בנוסף מתייחס מרום לפעילות של באטמ בתחומי הנטוורקינג והסייבר, במסגרתם נחתמה השנה עסקה מול הענקית וודפון וכן נהנתה החברה בעלייה בביקושים לתעבורת רשת רחבה עקב המעבר לעבודה מהבית בחלק ממקומות העבודה ובצריכה המולטימדיה בתקופות הסגרים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 6.יה 09/01/2021 14:18הגב לתגובה זויפה על פעילות הטכנולוגיה בבאטמ והתמיכה בישראל
- 5.איש מעניין, ראיון מעניין (ל"ת)דניאל 09/01/2021 11:19הגב לתגובה זו
- 4.חיים 04/01/2021 14:40הגב לתגובה זומה קרה רק עכדיו התעוררתם הרי זה שנים שהמפעלים פה נימכרים לסינים וניסגרים ועובדיהם מפוטרים ועוברים לפתוח חנויות בשביל פרנסה רק מה הגורונה כיסחה אותם פעם שניה ורחמנות עליהם
- 3.הכתב שלכם נראה בן 13 (ל"ת)מה נסגר 03/01/2021 21:31הגב לתגובה זו
- 2.אלופים - עובדים יפה (ל"ת)לזר CRES רעננה 03/01/2021 14:59הגב לתגובה זו
- 1.זאב 03/01/2021 13:52הגב לתגובה זואם לא יהיה שינוי אמיתי מצד המדינה לטובת הייצרנים המקומיים. בראש וראשונה נושא שער השקל אל מול המטבעות הזרים. אם זה לא יקרה, ניהפך ליבואנים של הכל כולל הכל (מזון, ביגוד, כימיקלים וכו') ובתור אי מוקף במדינות עויינות, רק אלוהים(האם זה מספיק?!) יהיה בעזרנו בעת צרה אמיתית.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
