"רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל בבעלות זרה - זה מסוכן"
"אנחנו מטפלים בוירוסים ובפתוגנים אחרים כדבר שבשגרה, ומיד כשראינו את נגיף הקורונה מתפשט התחלנו בפיתוח שורה של מרכיבי דיאגנוסיטיקה שדרושים כדי להתמודד עם המגפה״ - כך מתאר ד״ר צבי מרום, מייסד שותף ומנכ״ל באטמ -2.76% , כיצד זיהתה החברה בזמן אמת הזדמנות שבמידה רבה הביאה לעלייה של למעלה מ-100% במחיר המנייה שלה השנה. מרום הוא אחת מבחירות המערכת של ביזפורטל בפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל ל-2020, שהצבעת הגולשים בו תגיע השבוע לסיומה. צפו בראיון המלא:
״לא הלכנו לנאסד״ק כי כרגע אנחנו לא צריכים כסף״, מסביר מרום מדוע החברה לא פונה להנפקה בוול סטריט, ״כרגע בעלי המניות שלנו שבעי רצון. יכול להיות שברבות הימים אם נעשה ספין-אוף לחלקים בחברה נלך גם לנאסד״ק, אבל חזות קיומנו היא לא הגיוס.
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד במהלך הראיון אומר מרום כי הסביבה העסקית בישראל השתפרה אך טוען ״במקביל לאקזיטים צריך לנסות לבנות חברות מקומיות חזקות. לצערי הרב, רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל הן בבעלות זרה, וזה מסוכן כי יכול להיות שמחר בבוקר נשיא עלום-שם של חברה יחליט להזיז את החברה למקום אחר״. כמו כן מרום מזהיר מפני בריחת הפעילות היצרנית מישראל. ״יש בעיה כפולה: גם גודל השוק הישראלי שחייב להיות מוטה ייצוא, וגם הממשלה שלא שמה שום דגש על המגזר היצרני״.
מרום ציין שערכות הקורונה שבאטמ פיתחה מזהות גם את המוטציה הבריטית של הקורונה, וכן יוכלו באמצעות התאמות שונות לזהות את זו הדרום-אפריקאית ומוטציות נוספות שעלולות לצוץ בעתיד. ״אפשר להגיד בדיעבד שאנחנו קוטפים פירות מעבודה שהתחלנו לפני עשור״, אומר מרום, שלפיו תחום המחלות הזיהומיות ימשיך לצמוח שכן ״הקורונה לא הולכת לשום מקום - עם החיסון ובלעדיו״.
בנוסף מתייחס מרום לפעילות של באטמ בתחומי הנטוורקינג והסייבר, במסגרתם נחתמה השנה עסקה מול הענקית וודפון וכן נהנתה החברה בעלייה בביקושים לתעבורת רשת רחבה עקב המעבר לעבודה מהבית בחלק ממקומות העבודה ובצריכה המולטימדיה בתקופות הסגרים.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
- 6.יה 09/01/2021 14:18הגב לתגובה זויפה על פעילות הטכנולוגיה בבאטמ והתמיכה בישראל
- 5.איש מעניין, ראיון מעניין (ל"ת)דניאל 09/01/2021 11:19הגב לתגובה זו
- 4.חיים 04/01/2021 14:40הגב לתגובה זומה קרה רק עכדיו התעוררתם הרי זה שנים שהמפעלים פה נימכרים לסינים וניסגרים ועובדיהם מפוטרים ועוברים לפתוח חנויות בשביל פרנסה רק מה הגורונה כיסחה אותם פעם שניה ורחמנות עליהם
- 3.הכתב שלכם נראה בן 13 (ל"ת)מה נסגר 03/01/2021 21:31הגב לתגובה זו
- 2.אלופים - עובדים יפה (ל"ת)לזר CRES רעננה 03/01/2021 14:59הגב לתגובה זו
- 1.זאב 03/01/2021 13:52הגב לתגובה זואם לא יהיה שינוי אמיתי מצד המדינה לטובת הייצרנים המקומיים. בראש וראשונה נושא שער השקל אל מול המטבעות הזרים. אם זה לא יקרה, ניהפך ליבואנים של הכל כולל הכל (מזון, ביגוד, כימיקלים וכו') ובתור אי מוקף במדינות עויינות, רק אלוהים(האם זה מספיק?!) יהיה בעזרנו בעת צרה אמיתית.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
