"רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל בבעלות זרה - זה מסוכן"
"אנחנו מטפלים בוירוסים ובפתוגנים אחרים כדבר שבשגרה, ומיד כשראינו את נגיף הקורונה מתפשט התחלנו בפיתוח שורה של מרכיבי דיאגנוסיטיקה שדרושים כדי להתמודד עם המגפה״ - כך מתאר ד״ר צבי מרום, מייסד שותף ומנכ״ל באטמ 0.15% , כיצד זיהתה החברה בזמן אמת הזדמנות שבמידה רבה הביאה לעלייה של למעלה מ-100% במחיר המנייה שלה השנה. מרום הוא אחת מבחירות המערכת של ביזפורטל בפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל ל-2020, שהצבעת הגולשים בו תגיע השבוע לסיומה. צפו בראיון המלא:
״לא הלכנו לנאסד״ק כי כרגע אנחנו לא צריכים כסף״, מסביר מרום מדוע החברה לא פונה להנפקה בוול סטריט, ״כרגע בעלי המניות שלנו שבעי רצון. יכול להיות שברבות הימים אם נעשה ספין-אוף לחלקים בחברה נלך גם לנאסד״ק, אבל חזות קיומנו היא לא הגיוס.
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד במהלך הראיון אומר מרום כי הסביבה העסקית בישראל השתפרה אך טוען ״במקביל לאקזיטים צריך לנסות לבנות חברות מקומיות חזקות. לצערי הרב, רוב החברות היצרניות הגדולות בישראל הן בבעלות זרה, וזה מסוכן כי יכול להיות שמחר בבוקר נשיא עלום-שם של חברה יחליט להזיז את החברה למקום אחר״. כמו כן מרום מזהיר מפני בריחת הפעילות היצרנית מישראל. ״יש בעיה כפולה: גם גודל השוק הישראלי שחייב להיות מוטה ייצוא, וגם הממשלה שלא שמה שום דגש על המגזר היצרני״.
מרום ציין שערכות הקורונה שבאטמ פיתחה מזהות גם את המוטציה הבריטית של הקורונה, וכן יוכלו באמצעות התאמות שונות לזהות את זו הדרום-אפריקאית ומוטציות נוספות שעלולות לצוץ בעתיד. ״אפשר להגיד בדיעבד שאנחנו קוטפים פירות מעבודה שהתחלנו לפני עשור״, אומר מרום, שלפיו תחום המחלות הזיהומיות ימשיך לצמוח שכן ״הקורונה לא הולכת לשום מקום - עם החיסון ובלעדיו״.
בנוסף מתייחס מרום לפעילות של באטמ בתחומי הנטוורקינג והסייבר, במסגרתם נחתמה השנה עסקה מול הענקית וודפון וכן נהנתה החברה בעלייה בביקושים לתעבורת רשת רחבה עקב המעבר לעבודה מהבית בחלק ממקומות העבודה ובצריכה המולטימדיה בתקופות הסגרים.
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
- 6.יה 09/01/2021 14:18הגב לתגובה זויפה על פעילות הטכנולוגיה בבאטמ והתמיכה בישראל
- 5.איש מעניין, ראיון מעניין (ל"ת)דניאל 09/01/2021 11:19הגב לתגובה זו
- 4.חיים 04/01/2021 14:40הגב לתגובה זומה קרה רק עכדיו התעוררתם הרי זה שנים שהמפעלים פה נימכרים לסינים וניסגרים ועובדיהם מפוטרים ועוברים לפתוח חנויות בשביל פרנסה רק מה הגורונה כיסחה אותם פעם שניה ורחמנות עליהם
- 3.הכתב שלכם נראה בן 13 (ל"ת)מה נסגר 03/01/2021 21:31הגב לתגובה זו
- 2.אלופים - עובדים יפה (ל"ת)לזר CRES רעננה 03/01/2021 14:59הגב לתגובה זו
- 1.זאב 03/01/2021 13:52הגב לתגובה זואם לא יהיה שינוי אמיתי מצד המדינה לטובת הייצרנים המקומיים. בראש וראשונה נושא שער השקל אל מול המטבעות הזרים. אם זה לא יקרה, ניהפך ליבואנים של הכל כולל הכל (מזון, ביגוד, כימיקלים וכו') ובתור אי מוקף במדינות עויינות, רק אלוהים(האם זה מספיק?!) יהיה בעזרנו בעת צרה אמיתית.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
קבוצת ברן מסכמת רבעון של צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות, בעיקר בזכות פרויקטים בינלאומיים; עם זאת, המאזן חושף עלייה בחובות לקוחות ובהיקף ההכנסות שטרם נגבו, חלקם במדינות בעלות סיכון גבוה
קבוצת ברן ברן -0.1% מסכמת רבעון חיובי עם צמיחה בהכנסות ושיפור בשורת הרווח, המשקפים האצה בפעילות הן בישראל והן בחו"ל. הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-202 מיליון שקל, לעומת כ-157.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של כ-28% שמבטא התקדמות בפרויקטים הגדולים של הקבוצה. גם הרווח מפעולות רגילות השתפר משמעותית והגיע לכ-18.3 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהרבעון המקביל, והרווח הנקי מפעילויות נמשכות עלה לכ-10.5 מיליון שקל לעומת כ-5.9 מיליון שקל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה מציגה ברן צמיחה יציבה: ההכנסות הסתכמו בכ-549.9 מיליון שקל לעומת כ-494.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח התפעולי לפני מימון ומיסים עלה לכ-42.9 מיליון שקל. פעילות התשתיות, ההנדסה והאנרגיה המתחדשת ממשיכה לתרום למנועי הצמיחה של הקבוצה, ובמקביל נרשמה התקדמות בפרויקטים אסטרטגיים במסגרת מגזר ברן אינטרנשיונל, שממשיך לבסס את מעמדו כמנוע פעילות מרכזי.
מבט לחטיבות מגלה תמונה מאוזנת יחסית: מגזר ברן ישראל שמר על היקפי פעילות גבוהים והציג הכנסות של מעל 107 מיליון שקל ברבעון, בעוד מגזר ברן אינטרנשיונל רשם צמיחה להכנסות של כמעט 94 מיליון שקל, לצד שיפור ברווחיות. הנהלת החברה מציינת כי הגידול בפעילות בחו"ל נובע מהתקדמות במספר פרויקטים קיימים ומהרחבת פרויקטים בתחום האנרגיה והתשתיות במדינות בהן החברה פועלת.
בצד הרווח התפעולי, המגזר בישראל רשם רווח של 5 מיליון שקל, ירידה לעומת 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר העלייה נרשמה במגזר הבינלאומי, שם הרווח התפעולי עמד על 17 מיליון שקל לעומת 1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אז נרשמה הוצאה של 2.6 מיליון שקל לחוב מסופק.
- ברן מדווחת על זכייה בפרויקט EPC בכ-100 מיליון אירו
- הכנסות ברן ירדו ב-9% ל-165 מ' שקל; הרווח נחתך ב-55%; המניה צונחת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ברמת המאזן מציגה ברן תרחיש של התרחבות טבעית של הפעילות: היקף המאזן עלה לכ-908 מיליון שקל, וההון העצמי מהווה כשליש ממנו, מבנה שמאפיין חברות קבלניות הנמצאות בצמיחה. בתוך כך החברה ממשיכה להשקיע בפיתוח פעילותה הבינלאומית ובפרויקטים חדשים בתחום האנרגיה, מהלך שמתבטא גם בהיקף ההון החוזר הנדרש לפרויקטים ובגידול מסוים בסעיפי האשראי והלקוחות.
