רשת סלולר
צילום: Pixabay

היום תופעל לראשונה רשת הדור החמישי בישראל - מה זה אומר?

שר התקשורת, העניק הבוקר רישיונות להפעלת תדרים בטכנולוגיית דור 5 בישראל, אך על אף החגיגיות הדרך אל עבר רשת חדשה בישראל תיקח עוד מספר שנים; מי החברות המובילות בתחום וכיצד המעבר ישפיע על חיינו?
צחי אפרתי | (3)

שר התקשורת, יועז הנדל, העניק הבוקר רישיונות להפעלת תדרים בטכנולוגיית דור 5 בישראל, לחברות: פלאפון, פרטנר ו-hot mobile. אך על אף החגיגיות הדרך אל עבר דור 5 מלא בישראל, תיקח עוד מספר שנים, כשהיעד לכיסוי ארצי מלא צפוי בשנת 2024. 

הרשת החדשה, אמורה להעניק לאזרחי ישראל פס רחב שיעביר, קיבולת גדולה יותר של נתונים פר שנייה. המשמעות המרכזית, היא שניתן יהיה להעביר מידע ללא דיליי, מה שעשוי לשמש לתחומים רבים בהם חשיבות למהירות העברת המידע, דוגמת רכבים אוטונומיים. כמו כן, הרשת תספק מענה מיטבי למקומות הומי אדם כמו איצטדיונים ואירועים גדולים בהם נפילות רשת תכופות.

 

בנוסף, הרשת תיטיב עם שידורים חיים בטלוויזיה שיעוברו בדיליי נמוך יותר, עיריות יוכלו להתקין על הרמזורים מצלמות שמספקות בזמן אמת דיווחים על עומסי תנועה, ובתי חולים יוכלו ליישם פתרון שיעביר בשניות את המידע לרופאים. 

כיום, שתי החברות הגדולות שמציעות חבילות בתחום אלו פלאפון ופרטנר. פלאפון, הינה החברה הראשונה שהשיקה את הרשת פרסה כ-250 אנטנות ב-150 ערים ויישובים ברחבי המדינה. מהירות הגלישה שהציגה פלאפון בדור 5 מגיעה ל-1,500 מגה ביט לשנייה לעומת גלישה בקצב של כ-80 מגה ביט בשנייה ברשת הדור הרביעי הנוכחית.

מנגד, בפרטנר יצאו אמנם בפרסום ראשוני אך לא ציינו מהירות גלישה. החברה הנוספת, סלקום ציינה כי במהלך הרבעון הקרוב תשיק גם את הדור 5. מבחינת רמות מחירים שתי החברות מציעות חבילות במחיר של 59.9 שקל. וכן יש לקנות מכשיר התומך ברשת דור 5 - נכון לכיום מדובר במכשיר של שיאומי אך בקרוב נראה גם את החברות הגדולות משיקות מכשירים תואמים.

שר התקשורת, חבר הכנסת יועז הנדל: ״אנחנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים שפקדו את מדינת ישראל, מרבית התהליכים החברתיים בזמן הקורונה מתבססים על תשתיות תקשורת ויכולים להיות ברי קיימא רק עם תשתיות תקשורת מתקדמות, משבר במאפיינים אלו מחייב מעבר לתשתיות תקשורת מתקדמות ואינטרנט אולטרה מהיר שמגיע לכולם. מהרגע הראשון שנכנסתי למשרד ידעתי שזו תהיה המשימה. להצעיד את המדינה קדימה באמצעות האצת פרישת תשתיות התקשורת המתקדמות בנייח ובנייד.

"אני גאה בתהליכים המואצים שנעשו במשרד, גם במהפכת הסיבים שכבר יצאה לדרך וגם בדור 5. כדי למצות את מגוון הפוטנציאל של הדור החמישי אנו פועלים במקביל לדחיפת הפרישה גם ליצירת אקו-סיסטם לתעשיית הזנק מתקדמת לטכנולוגיית הדור החמישי בשיתוף עם רשות החדשנות. אני שמח על כך שמרגע קבלת תוצאות המכרז החברות לא שקטו על השמרים ועבדו בצורה מהירה על מנת לעמוד בתנאים לקבלת הרישיון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ״לית המשרד, לירן אבישר בן- חורין: ״אנחנו נמצאים היום בפתחו של עידן חדש. פרישת דור 5 במדינת ישראל תאפשר לייצר מנועי צמיחה ותוביל לקידום התעשייה, ההייטק ערים חכמות וטכנולוגיית IOT. ההישג חשוב מתמיד בימים אלו ועל רקע הפוטנציאל הכלכלי האדיר למשק הישראלי, אני קוראת לחברות ולתעשיית ההזנק הישראלית לממש את הפוטנציאל בפיתוחים בסביבת דור 5.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמיר - ללא קרינה 29/09/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
    הן למשתמש והן לסביבה.
  • 1.
    יוסי 29/09/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
    מדינת "בלה בלה בלה" - תפקידים למכביר וכולם "בלה בלה בלה"
  • אתה מזה צודק....חחחחחחו (ל"ת)
    חחחחח 29/09/2020 19:45
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים