רשת סלולר
צילום: Pixabay

היום תופעל לראשונה רשת הדור החמישי בישראל - מה זה אומר?

שר התקשורת, העניק הבוקר רישיונות להפעלת תדרים בטכנולוגיית דור 5 בישראל, אך על אף החגיגיות הדרך אל עבר רשת חדשה בישראל תיקח עוד מספר שנים; מי החברות המובילות בתחום וכיצד המעבר ישפיע על חיינו?
צחי אפרתי | (3)

שר התקשורת, יועז הנדל, העניק הבוקר רישיונות להפעלת תדרים בטכנולוגיית דור 5 בישראל, לחברות: פלאפון, פרטנר ו-hot mobile. אך על אף החגיגיות הדרך אל עבר דור 5 מלא בישראל, תיקח עוד מספר שנים, כשהיעד לכיסוי ארצי מלא צפוי בשנת 2024. 

הרשת החדשה, אמורה להעניק לאזרחי ישראל פס רחב שיעביר, קיבולת גדולה יותר של נתונים פר שנייה. המשמעות המרכזית, היא שניתן יהיה להעביר מידע ללא דיליי, מה שעשוי לשמש לתחומים רבים בהם חשיבות למהירות העברת המידע, דוגמת רכבים אוטונומיים. כמו כן, הרשת תספק מענה מיטבי למקומות הומי אדם כמו איצטדיונים ואירועים גדולים בהם נפילות רשת תכופות.

 

בנוסף, הרשת תיטיב עם שידורים חיים בטלוויזיה שיעוברו בדיליי נמוך יותר, עיריות יוכלו להתקין על הרמזורים מצלמות שמספקות בזמן אמת דיווחים על עומסי תנועה, ובתי חולים יוכלו ליישם פתרון שיעביר בשניות את המידע לרופאים. 

כיום, שתי החברות הגדולות שמציעות חבילות בתחום אלו פלאפון ופרטנר. פלאפון, הינה החברה הראשונה שהשיקה את הרשת פרסה כ-250 אנטנות ב-150 ערים ויישובים ברחבי המדינה. מהירות הגלישה שהציגה פלאפון בדור 5 מגיעה ל-1,500 מגה ביט לשנייה לעומת גלישה בקצב של כ-80 מגה ביט בשנייה ברשת הדור הרביעי הנוכחית.

מנגד, בפרטנר יצאו אמנם בפרסום ראשוני אך לא ציינו מהירות גלישה. החברה הנוספת, סלקום ציינה כי במהלך הרבעון הקרוב תשיק גם את הדור 5. מבחינת רמות מחירים שתי החברות מציעות חבילות במחיר של 59.9 שקל. וכן יש לקנות מכשיר התומך ברשת דור 5 - נכון לכיום מדובר במכשיר של שיאומי אך בקרוב נראה גם את החברות הגדולות משיקות מכשירים תואמים.

שר התקשורת, חבר הכנסת יועז הנדל: ״אנחנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים שפקדו את מדינת ישראל, מרבית התהליכים החברתיים בזמן הקורונה מתבססים על תשתיות תקשורת ויכולים להיות ברי קיימא רק עם תשתיות תקשורת מתקדמות, משבר במאפיינים אלו מחייב מעבר לתשתיות תקשורת מתקדמות ואינטרנט אולטרה מהיר שמגיע לכולם. מהרגע הראשון שנכנסתי למשרד ידעתי שזו תהיה המשימה. להצעיד את המדינה קדימה באמצעות האצת פרישת תשתיות התקשורת המתקדמות בנייח ובנייד.

"אני גאה בתהליכים המואצים שנעשו במשרד, גם במהפכת הסיבים שכבר יצאה לדרך וגם בדור 5. כדי למצות את מגוון הפוטנציאל של הדור החמישי אנו פועלים במקביל לדחיפת הפרישה גם ליצירת אקו-סיסטם לתעשיית הזנק מתקדמת לטכנולוגיית הדור החמישי בשיתוף עם רשות החדשנות. אני שמח על כך שמרגע קבלת תוצאות המכרז החברות לא שקטו על השמרים ועבדו בצורה מהירה על מנת לעמוד בתנאים לקבלת הרישיון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ״לית המשרד, לירן אבישר בן- חורין: ״אנחנו נמצאים היום בפתחו של עידן חדש. פרישת דור 5 במדינת ישראל תאפשר לייצר מנועי צמיחה ותוביל לקידום התעשייה, ההייטק ערים חכמות וטכנולוגיית IOT. ההישג חשוב מתמיד בימים אלו ועל רקע הפוטנציאל הכלכלי האדיר למשק הישראלי, אני קוראת לחברות ולתעשיית ההזנק הישראלית לממש את הפוטנציאל בפיתוחים בסביבת דור 5.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמיר - ללא קרינה 29/09/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
    הן למשתמש והן לסביבה.
  • 1.
    יוסי 29/09/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
    מדינת "בלה בלה בלה" - תפקידים למכביר וכולם "בלה בלה בלה"
  • אתה מזה צודק....חחחחחחו (ל"ת)
    חחחחח 29/09/2020 19:45
    הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 1.92%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות

החברה דיווחה היום על עלייה מתמשכת בהכנסות ועל התרחבות מהירה של פעילות הייצור והאגירה. מתחילת השנה חיברה החברה מאות מגה־ואט חדשים לרשת החשמל והיא צופה עלייה נוסף בשנים הקרובות, לצד בניית תוכנית אסטרטגית לעתיד. במקביל, נרשמו שינויים מהותיים בין מגזרי הפעילות, חלקם קשורים להשפעת המלחמה עם איראן והחלטות רגולטוריות

עוזי גרסטמן |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה -4.15%   , מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל, פרסמה היום את תוצאות הרבעון השלישי של 2025 והציגה המשך צמיחה בהיקף הפעילות. על פי הדו"חות, החברה מחזיקה כיום פורטפוליו פרויקטים בהיקף כולל של 6.2 ג’יגה־ואט, כשיותר ממחצית - כ-3.2 ג’יגה־ואט - כבר פועלים מסחרית. מתחילת השנה חיברה החברה לרשת פרויקטים חדשים בהיקף מצטבר של 383 מגה־ואט ייצור ו-103 מגה־ואט־שעה אגירה - נתון שממחיש את קצב ההקמה הגבוה בשטח.

החברה מעריכה כי הפרויקטים שכבר הופעלו במהלך השנה יתרמו, בשנת פעילות מלאה, הכנסות של 191-169 מיליון שקל, EBITDA בטווח של 108-90 מיליון שקל ו-FFO של 76-64 מיליון שקל. מעבר לכך, לחברה יש צבר משמעותי של מגה־פרויקטים במתח עליון שאמורים לעלות למסחר עד 2029, בהיקף מותקן חזוי של כ-500 מגה־ואט ו-2.9 ג’יגה־ואט לשעה אגירה. הפרויקטים האלה, שבהם החברה מחזיקה בין 50% ל-100%, צפויים להוסיף בעתיד הכנסות שנתיות של עד 520 מיליון שקל ו-EBITDA של עד 300 מיליון שקל, ולהכפיל כמעט את כלל יכולות האגירה המסחרית של החברה.

ברקע לפעילות זו גיבשה החברה, בעזרת חברת ייעוץ חיצונית, תוכנית אסטרטגית חדשה המגדירה את היעדים לשנים הקרובות, והיא מתכוונת לפרסמה בתקופה הקרובה. במקביל, החברה מדווחת על התקדמות בכמה פרויקטים גדולים, בהם תחילת ההפעלה המסחרית של תחנת הכוח אתגל בהספק 189 מגה־ואט, וכן חתימה על מזכר עקרונות להכנסת קבוצת עזריאלי כשותפה מרכזית בפרויקט רמת בקע, הכולל גם התחייבות לרכישת כל החשמל שייוצר במסגרתו.

בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי מציגה החברה עלייה של 22% בהכנסות, שהסתכמו ב-104 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה עלייה של 34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עם הכנסות של כ־206 מיליון שקל. שיעורי הרווחיות הגולמית הגיעו ל-18.5% ברבעון השלישי ול-19.2% מתחילת השנה.

בתחום התפעולי נרשמו פערים בין המגזרים: מגזר הפוטו־וולטאי והאגירה המשיך להתרחב והציג עלייה בהכנסות של 12% ברבעון ו-8% מתחילת השנה, בעיקר הודות להפעלה מסחרית של מתקנים חדשים ולעדכון תעריפי החשמל. לעומת זאת, מגזר הגז הטבעי הציג ירידה של 30% ברבעון ו-31% בתקופה המצטברת, בין היתר בשל ירידה בהיקף ההעמסה בתחנות רמת חובב וחגית מזרח, וגם בשל השפעות המלחמה ביוני מול איראן והגבלה רגולטורית על תעריפים.