רשת סלולר
צילום: Pixabay

היום תופעל לראשונה רשת הדור החמישי בישראל - מה זה אומר?

שר התקשורת, העניק הבוקר רישיונות להפעלת תדרים בטכנולוגיית דור 5 בישראל, אך על אף החגיגיות הדרך אל עבר רשת חדשה בישראל תיקח עוד מספר שנים; מי החברות המובילות בתחום וכיצד המעבר ישפיע על חיינו?
צחי אפרתי | (3)

שר התקשורת, יועז הנדל, העניק הבוקר רישיונות להפעלת תדרים בטכנולוגיית דור 5 בישראל, לחברות: פלאפון, פרטנר ו-hot mobile. אך על אף החגיגיות הדרך אל עבר דור 5 מלא בישראל, תיקח עוד מספר שנים, כשהיעד לכיסוי ארצי מלא צפוי בשנת 2024. 

הרשת החדשה, אמורה להעניק לאזרחי ישראל פס רחב שיעביר, קיבולת גדולה יותר של נתונים פר שנייה. המשמעות המרכזית, היא שניתן יהיה להעביר מידע ללא דיליי, מה שעשוי לשמש לתחומים רבים בהם חשיבות למהירות העברת המידע, דוגמת רכבים אוטונומיים. כמו כן, הרשת תספק מענה מיטבי למקומות הומי אדם כמו איצטדיונים ואירועים גדולים בהם נפילות רשת תכופות.

 

בנוסף, הרשת תיטיב עם שידורים חיים בטלוויזיה שיעוברו בדיליי נמוך יותר, עיריות יוכלו להתקין על הרמזורים מצלמות שמספקות בזמן אמת דיווחים על עומסי תנועה, ובתי חולים יוכלו ליישם פתרון שיעביר בשניות את המידע לרופאים. 

כיום, שתי החברות הגדולות שמציעות חבילות בתחום אלו פלאפון ופרטנר. פלאפון, הינה החברה הראשונה שהשיקה את הרשת פרסה כ-250 אנטנות ב-150 ערים ויישובים ברחבי המדינה. מהירות הגלישה שהציגה פלאפון בדור 5 מגיעה ל-1,500 מגה ביט לשנייה לעומת גלישה בקצב של כ-80 מגה ביט בשנייה ברשת הדור הרביעי הנוכחית.

מנגד, בפרטנר יצאו אמנם בפרסום ראשוני אך לא ציינו מהירות גלישה. החברה הנוספת, סלקום ציינה כי במהלך הרבעון הקרוב תשיק גם את הדור 5. מבחינת רמות מחירים שתי החברות מציעות חבילות במחיר של 59.9 שקל. וכן יש לקנות מכשיר התומך ברשת דור 5 - נכון לכיום מדובר במכשיר של שיאומי אך בקרוב נראה גם את החברות הגדולות משיקות מכשירים תואמים.

שר התקשורת, חבר הכנסת יועז הנדל: ״אנחנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים שפקדו את מדינת ישראל, מרבית התהליכים החברתיים בזמן הקורונה מתבססים על תשתיות תקשורת ויכולים להיות ברי קיימא רק עם תשתיות תקשורת מתקדמות, משבר במאפיינים אלו מחייב מעבר לתשתיות תקשורת מתקדמות ואינטרנט אולטרה מהיר שמגיע לכולם. מהרגע הראשון שנכנסתי למשרד ידעתי שזו תהיה המשימה. להצעיד את המדינה קדימה באמצעות האצת פרישת תשתיות התקשורת המתקדמות בנייח ובנייד.

"אני גאה בתהליכים המואצים שנעשו במשרד, גם במהפכת הסיבים שכבר יצאה לדרך וגם בדור 5. כדי למצות את מגוון הפוטנציאל של הדור החמישי אנו פועלים במקביל לדחיפת הפרישה גם ליצירת אקו-סיסטם לתעשיית הזנק מתקדמת לטכנולוגיית הדור החמישי בשיתוף עם רשות החדשנות. אני שמח על כך שמרגע קבלת תוצאות המכרז החברות לא שקטו על השמרים ועבדו בצורה מהירה על מנת לעמוד בתנאים לקבלת הרישיון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ״לית המשרד, לירן אבישר בן- חורין: ״אנחנו נמצאים היום בפתחו של עידן חדש. פרישת דור 5 במדינת ישראל תאפשר לייצר מנועי צמיחה ותוביל לקידום התעשייה, ההייטק ערים חכמות וטכנולוגיית IOT. ההישג חשוב מתמיד בימים אלו ועל רקע הפוטנציאל הכלכלי האדיר למשק הישראלי, אני קוראת לחברות ולתעשיית ההזנק הישראלית לממש את הפוטנציאל בפיתוחים בסביבת דור 5.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמיר - ללא קרינה 29/09/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
    הן למשתמש והן לסביבה.
  • 1.
    יוסי 29/09/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
    מדינת "בלה בלה בלה" - תפקידים למכביר וכולם "בלה בלה בלה"
  • אתה מזה צודק....חחחחחחו (ל"ת)
    חחחחח 29/09/2020 19:45
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.