משה כחלון
צילום: אלעד מלכא

"עיכוב בהקמת ממשלה מגדיל את הסיכוי להורדת הדירוג של ישראל"

לאחר פרסום נתוני הגרעון; רונן מנחם, ממזרחי טפחות, מסמן את המימד הפוליטי-בטחוני כבעל ערך רב ביחס לעתיד הגירעון
איתן גרסטנפלד | (6)

הגירעון התקציבי גדל - מתחילת השנה ועד ספטמבר נמדד גירעון כולל של 30.9 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך 17.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, הגירעון התקציבי נותר בספטמבר 3.8% מהתוצר, בדומה לחודש אוגוסט ויולי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר. הגידול בגירעון מדאיג את הכלכלנים  כשהחש ששר האוצר משה כחלון מאבד שליטה על הגירעון, גם בגלל שבתקופת בחירות ובתקופה של הקמת ממשלה חדשה, לא באמת בודקים, מפקחים ושולטים על התקציב ועל הגירעון. 

מעבר לכך, השאלה מה יהיה בהמשך. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גדול וקיימת אפשרות שהדרך לכך תהיה הטלת מסים, ביטל פטורים על מסים והעלאת מסים קיימים.

 

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, הממשלה הבאה תיאלץ להכריז על יעד גירעון גבוה יותר (לפי ההערכות 3.5% מהתמ"ג) ועל תוואי חדש לגירעון פוחת. מנחם מסמן את הקמת הממשלה כצעד בעל משמעות רבה בעניין זה. "ככל שהצעדים הללו יתעכבו, הסיכוי להורדת תשקיף הדירוג של מדינת ישראל מיציב לשלילי יגדל וכך גם ההתאמות התקציביות שתיאלצנה להתבצע (בכפוף ליעד הגירעון שיוחלט)".

לדבריו "הורדות של תשקיפי הדירוגים, ובהמשך הדירוגים עצמם, עלולות להביא, בין השאר, לפיחות מהיר של השקל ולעלייה של קצב האינפלציה (שגם כך תרשום, בשנה הבאה, עלייה חד פעמית, אם וכאשר יועלה שיעור מס הערך המוסף, על מנת לממן חלק מהגירעון התופח)".

מימד פוליטי נוסף שעתיד להשפיע על מצב הגרעון הוא הנושא הבטחוני. לטענת מנחם, "הצהרותיו האחרונות של ראש הממשלה בדבר הצורך להגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון, לנוכח האיום מצד איראן, תגדלנה את הגירעון, תצרכנה הגדלה ניכרת של גביית מיסים ותקשינה על אימוץ יעד גירעון שאפתני מספיק; עם זאת, סביר שמדרגות האשראי תגלנה סלחנות כלפי עניין ביטחוני-קיומי זה ולא תמהרנה להוריד את תשקיפי דירוגיהן".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הדג מסריח מהראש 09/10/2019 19:29
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמעניין אותם זה האינטרס השישי שלהם . עסקנים סוג אפס בריבוע .
  • 5.
    ג'ק 09/10/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
    כל שמעניין אותם זה התועלות האישיות והג'ובים .המדינה על הז-ן שלהם , חבורת אפסים מגעילים.
  • 4.
    אבנר 08/10/2019 15:12
    הגב לתגובה זו
    שיקזזו את העודף על הגירעון וזהו.
  • 3.
    כריש 08/10/2019 13:23
    הגב לתגובה זו
    כמה הבל ורוח ניתן לכתוב על הגרעון שבהשוואה למדינות אחרות הוא מדהים ולקשקוש של הרכבת הממשלה השפעה על הדירוג נו באמת!!!!!העיקר לכתוב אוסף של שטויות מנחם אתה מצטרף לאוסף השטויות של עמית טל
  • 2.
    עדיף בלי ממשלה אחרת כל הכסף ילך לחרדים והתנחלויות (ל"ת)
    יעקב 08/10/2019 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי 08/10/2019 11:23
    הגב לתגובה זו
    האזרחים לא מעניינים אותו הוא יודע שהמניע של מחצית מהאוכלוסיה זה שנאת השמאל בגלל שנות ה 50 עוד חלק הזוי משיחי שמעניין אותו ארץ ישראל שהיא בעצם כוללת את כל העמים מסביב. אותו מעניין רק הישרדות המדינה שחלילה לא תיעלם לו והוא יאבד את כסאו ואת כל ההטבות הנילוות עדיין לא צבר לו מיליארד דולר .הוא מומחה בבחירת אנשים שישתיקו את העם הכי טיפש בעולם. מר קלקלה ומר אין בטחון מגלה לנו שהכל היה בלוף. הוא צריך לבקש סליחה מעם ישראל על מחדליו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.