משה כחלון
צילום: אלעד מלכא

"עיכוב בהקמת ממשלה מגדיל את הסיכוי להורדת הדירוג של ישראל"

לאחר פרסום נתוני הגרעון; רונן מנחם, ממזרחי טפחות, מסמן את המימד הפוליטי-בטחוני כבעל ערך רב ביחס לעתיד הגירעון
איתן גרסטנפלד | (6)

הגירעון התקציבי גדל - מתחילת השנה ועד ספטמבר נמדד גירעון כולל של 30.9 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך 17.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, הגירעון התקציבי נותר בספטמבר 3.8% מהתוצר, בדומה לחודש אוגוסט ויולי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר. הגידול בגירעון מדאיג את הכלכלנים  כשהחש ששר האוצר משה כחלון מאבד שליטה על הגירעון, גם בגלל שבתקופת בחירות ובתקופה של הקמת ממשלה חדשה, לא באמת בודקים, מפקחים ושולטים על התקציב ועל הגירעון. 

מעבר לכך, השאלה מה יהיה בהמשך. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גדול וקיימת אפשרות שהדרך לכך תהיה הטלת מסים, ביטל פטורים על מסים והעלאת מסים קיימים.

 

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, הממשלה הבאה תיאלץ להכריז על יעד גירעון גבוה יותר (לפי ההערכות 3.5% מהתמ"ג) ועל תוואי חדש לגירעון פוחת. מנחם מסמן את הקמת הממשלה כצעד בעל משמעות רבה בעניין זה. "ככל שהצעדים הללו יתעכבו, הסיכוי להורדת תשקיף הדירוג של מדינת ישראל מיציב לשלילי יגדל וכך גם ההתאמות התקציביות שתיאלצנה להתבצע (בכפוף ליעד הגירעון שיוחלט)".

לדבריו "הורדות של תשקיפי הדירוגים, ובהמשך הדירוגים עצמם, עלולות להביא, בין השאר, לפיחות מהיר של השקל ולעלייה של קצב האינפלציה (שגם כך תרשום, בשנה הבאה, עלייה חד פעמית, אם וכאשר יועלה שיעור מס הערך המוסף, על מנת לממן חלק מהגירעון התופח)".

מימד פוליטי נוסף שעתיד להשפיע על מצב הגרעון הוא הנושא הבטחוני. לטענת מנחם, "הצהרותיו האחרונות של ראש הממשלה בדבר הצורך להגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון, לנוכח האיום מצד איראן, תגדלנה את הגירעון, תצרכנה הגדלה ניכרת של גביית מיסים ותקשינה על אימוץ יעד גירעון שאפתני מספיק; עם זאת, סביר שמדרגות האשראי תגלנה סלחנות כלפי עניין ביטחוני-קיומי זה ולא תמהרנה להוריד את תשקיפי דירוגיהן".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הדג מסריח מהראש 09/10/2019 19:29
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמעניין אותם זה האינטרס השישי שלהם . עסקנים סוג אפס בריבוע .
  • 5.
    ג'ק 09/10/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
    כל שמעניין אותם זה התועלות האישיות והג'ובים .המדינה על הז-ן שלהם , חבורת אפסים מגעילים.
  • 4.
    אבנר 08/10/2019 15:12
    הגב לתגובה זו
    שיקזזו את העודף על הגירעון וזהו.
  • 3.
    כריש 08/10/2019 13:23
    הגב לתגובה זו
    כמה הבל ורוח ניתן לכתוב על הגרעון שבהשוואה למדינות אחרות הוא מדהים ולקשקוש של הרכבת הממשלה השפעה על הדירוג נו באמת!!!!!העיקר לכתוב אוסף של שטויות מנחם אתה מצטרף לאוסף השטויות של עמית טל
  • 2.
    עדיף בלי ממשלה אחרת כל הכסף ילך לחרדים והתנחלויות (ל"ת)
    יעקב 08/10/2019 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי 08/10/2019 11:23
    הגב לתגובה זו
    האזרחים לא מעניינים אותו הוא יודע שהמניע של מחצית מהאוכלוסיה זה שנאת השמאל בגלל שנות ה 50 עוד חלק הזוי משיחי שמעניין אותו ארץ ישראל שהיא בעצם כוללת את כל העמים מסביב. אותו מעניין רק הישרדות המדינה שחלילה לא תיעלם לו והוא יאבד את כסאו ואת כל ההטבות הנילוות עדיין לא צבר לו מיליארד דולר .הוא מומחה בבחירת אנשים שישתיקו את העם הכי טיפש בעולם. מר קלקלה ומר אין בטחון מגלה לנו שהכל היה בלוף. הוא צריך לבקש סליחה מעם ישראל על מחדליו
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.68%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן קבוע"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.