משה כחלון
צילום: אלעד מלכא

"עיכוב בהקמת ממשלה מגדיל את הסיכוי להורדת הדירוג של ישראל"

לאחר פרסום נתוני הגרעון; רונן מנחם, ממזרחי טפחות, מסמן את המימד הפוליטי-בטחוני כבעל ערך רב ביחס לעתיד הגירעון
איתן גרסטנפלד | (6)

הגירעון התקציבי גדל - מתחילת השנה ועד ספטמבר נמדד גירעון כולל של 30.9 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך 17.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, הגירעון התקציבי נותר בספטמבר 3.8% מהתוצר, בדומה לחודש אוגוסט ויולי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר. הגידול בגירעון מדאיג את הכלכלנים  כשהחש ששר האוצר משה כחלון מאבד שליטה על הגירעון, גם בגלל שבתקופת בחירות ובתקופה של הקמת ממשלה חדשה, לא באמת בודקים, מפקחים ושולטים על התקציב ועל הגירעון. 

מעבר לכך, השאלה מה יהיה בהמשך. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גדול וקיימת אפשרות שהדרך לכך תהיה הטלת מסים, ביטל פטורים על מסים והעלאת מסים קיימים.

 

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, הממשלה הבאה תיאלץ להכריז על יעד גירעון גבוה יותר (לפי ההערכות 3.5% מהתמ"ג) ועל תוואי חדש לגירעון פוחת. מנחם מסמן את הקמת הממשלה כצעד בעל משמעות רבה בעניין זה. "ככל שהצעדים הללו יתעכבו, הסיכוי להורדת תשקיף הדירוג של מדינת ישראל מיציב לשלילי יגדל וכך גם ההתאמות התקציביות שתיאלצנה להתבצע (בכפוף ליעד הגירעון שיוחלט)".

לדבריו "הורדות של תשקיפי הדירוגים, ובהמשך הדירוגים עצמם, עלולות להביא, בין השאר, לפיחות מהיר של השקל ולעלייה של קצב האינפלציה (שגם כך תרשום, בשנה הבאה, עלייה חד פעמית, אם וכאשר יועלה שיעור מס הערך המוסף, על מנת לממן חלק מהגירעון התופח)".

מימד פוליטי נוסף שעתיד להשפיע על מצב הגרעון הוא הנושא הבטחוני. לטענת מנחם, "הצהרותיו האחרונות של ראש הממשלה בדבר הצורך להגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון, לנוכח האיום מצד איראן, תגדלנה את הגירעון, תצרכנה הגדלה ניכרת של גביית מיסים ותקשינה על אימוץ יעד גירעון שאפתני מספיק; עם זאת, סביר שמדרגות האשראי תגלנה סלחנות כלפי עניין ביטחוני-קיומי זה ולא תמהרנה להוריד את תשקיפי דירוגיהן".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הדג מסריח מהראש 09/10/2019 19:29
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמעניין אותם זה האינטרס השישי שלהם . עסקנים סוג אפס בריבוע .
  • 5.
    ג'ק 09/10/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
    כל שמעניין אותם זה התועלות האישיות והג'ובים .המדינה על הז-ן שלהם , חבורת אפסים מגעילים.
  • 4.
    אבנר 08/10/2019 15:12
    הגב לתגובה זו
    שיקזזו את העודף על הגירעון וזהו.
  • 3.
    כריש 08/10/2019 13:23
    הגב לתגובה זו
    כמה הבל ורוח ניתן לכתוב על הגרעון שבהשוואה למדינות אחרות הוא מדהים ולקשקוש של הרכבת הממשלה השפעה על הדירוג נו באמת!!!!!העיקר לכתוב אוסף של שטויות מנחם אתה מצטרף לאוסף השטויות של עמית טל
  • 2.
    עדיף בלי ממשלה אחרת כל הכסף ילך לחרדים והתנחלויות (ל"ת)
    יעקב 08/10/2019 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי 08/10/2019 11:23
    הגב לתגובה זו
    האזרחים לא מעניינים אותו הוא יודע שהמניע של מחצית מהאוכלוסיה זה שנאת השמאל בגלל שנות ה 50 עוד חלק הזוי משיחי שמעניין אותו ארץ ישראל שהיא בעצם כוללת את כל העמים מסביב. אותו מעניין רק הישרדות המדינה שחלילה לא תיעלם לו והוא יאבד את כסאו ואת כל ההטבות הנילוות עדיין לא צבר לו מיליארד דולר .הוא מומחה בבחירת אנשים שישתיקו את העם הכי טיפש בעולם. מר קלקלה ומר אין בטחון מגלה לנו שהכל היה בלוף. הוא צריך לבקש סליחה מעם ישראל על מחדליו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: