"עיכוב בהקמת ממשלה מגדיל את הסיכוי להורדת הדירוג של ישראל"
הגירעון התקציבי גדל - מתחילת השנה ועד ספטמבר נמדד גירעון כולל של 30.9 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך 17.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, הגירעון התקציבי נותר בספטמבר 3.8% מהתוצר, בדומה לחודש אוגוסט ויולי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר. הגידול בגירעון מדאיג את הכלכלנים כשהחש ששר האוצר משה כחלון מאבד שליטה על הגירעון, גם בגלל שבתקופת בחירות ובתקופה של הקמת ממשלה חדשה, לא באמת בודקים, מפקחים ושולטים על התקציב ועל הגירעון.
מעבר לכך, השאלה מה יהיה בהמשך. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גדול וקיימת אפשרות שהדרך לכך תהיה הטלת מסים, ביטל פטורים על מסים והעלאת מסים קיימים.
לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, הממשלה הבאה תיאלץ להכריז על יעד גירעון גבוה יותר (לפי ההערכות 3.5% מהתמ"ג) ועל תוואי חדש לגירעון פוחת. מנחם מסמן את הקמת הממשלה כצעד בעל משמעות רבה בעניין זה. "ככל שהצעדים הללו יתעכבו, הסיכוי להורדת תשקיף הדירוג של מדינת ישראל מיציב לשלילי יגדל וכך גם ההתאמות התקציביות שתיאלצנה להתבצע (בכפוף ליעד הגירעון שיוחלט)".
לדבריו "הורדות של תשקיפי הדירוגים, ובהמשך הדירוגים עצמם, עלולות להביא, בין השאר, לפיחות מהיר של השקל ולעלייה של קצב האינפלציה (שגם כך תרשום, בשנה הבאה, עלייה חד פעמית, אם וכאשר יועלה שיעור מס הערך המוסף, על מנת לממן חלק מהגירעון התופח)".
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מימד פוליטי נוסף שעתיד להשפיע על מצב הגרעון הוא הנושא הבטחוני. לטענת מנחם, "הצהרותיו האחרונות של ראש הממשלה בדבר הצורך להגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון, לנוכח האיום מצד איראן, תגדלנה את הגירעון, תצרכנה הגדלה ניכרת של גביית מיסים ותקשינה על אימוץ יעד גירעון שאפתני מספיק; עם זאת, סביר שמדרגות האשראי תגלנה סלחנות כלפי עניין ביטחוני-קיומי זה ולא תמהרנה להוריד את תשקיפי דירוגיהן".
- 6.הדג מסריח מהראש 09/10/2019 19:29הגב לתגובה זוכל מה שמעניין אותם זה האינטרס השישי שלהם . עסקנים סוג אפס בריבוע .
- 5.ג'ק 09/10/2019 13:50הגב לתגובה זוכל שמעניין אותם זה התועלות האישיות והג'ובים .המדינה על הז-ן שלהם , חבורת אפסים מגעילים.
- 4.אבנר 08/10/2019 15:12הגב לתגובה זושיקזזו את העודף על הגירעון וזהו.
- 3.כריש 08/10/2019 13:23הגב לתגובה זוכמה הבל ורוח ניתן לכתוב על הגרעון שבהשוואה למדינות אחרות הוא מדהים ולקשקוש של הרכבת הממשלה השפעה על הדירוג נו באמת!!!!!העיקר לכתוב אוסף של שטויות מנחם אתה מצטרף לאוסף השטויות של עמית טל
- 2.עדיף בלי ממשלה אחרת כל הכסף ילך לחרדים והתנחלויות (ל"ת)יעקב 08/10/2019 12:29הגב לתגובה זו
- 1.מי 08/10/2019 11:23הגב לתגובה זוהאזרחים לא מעניינים אותו הוא יודע שהמניע של מחצית מהאוכלוסיה זה שנאת השמאל בגלל שנות ה 50 עוד חלק הזוי משיחי שמעניין אותו ארץ ישראל שהיא בעצם כוללת את כל העמים מסביב. אותו מעניין רק הישרדות המדינה שחלילה לא תיעלם לו והוא יאבד את כסאו ואת כל ההטבות הנילוות עדיין לא צבר לו מיליארד דולר .הוא מומחה בבחירת אנשים שישתיקו את העם הכי טיפש בעולם. מר קלקלה ומר אין בטחון מגלה לנו שהכל היה בלוף. הוא צריך לבקש סליחה מעם ישראל על מחדליו

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?
מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?
אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.
כל זה התרחש על רקע שיפור
דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר
כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.
מאחורי הראלי
הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם
למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום,
כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.
ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.
- מחירי ביטוח הרכב צפויים לרדת לקראת סוף השנה
- מנורה מצטיינת בשירות הפנסיה, אבל יכולה להשתפר בחלק משירותי הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו
משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף", הרבעון לא חריג ומייצג וגם - איך משמרים ואפילו משפרים את המספרים
אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה.
בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה וחברה שמתבססת
על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות
האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.
אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.
ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.
- "אפשר להרוויח בביטוח רכב ועדיין להיות הוגנים"
- ליברה: הרווח ברבעון עלה ב-32% ל-25 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.