"עיכוב בהקמת ממשלה מגדיל את הסיכוי להורדת הדירוג של ישראל"
הגירעון התקציבי גדל - מתחילת השנה ועד ספטמבר נמדד גירעון כולל של 30.9 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך 17.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, הגירעון התקציבי נותר בספטמבר 3.8% מהתוצר, בדומה לחודש אוגוסט ויולי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר. הגידול בגירעון מדאיג את הכלכלנים כשהחש ששר האוצר משה כחלון מאבד שליטה על הגירעון, גם בגלל שבתקופת בחירות ובתקופה של הקמת ממשלה חדשה, לא באמת בודקים, מפקחים ושולטים על התקציב ועל הגירעון.
מעבר לכך, השאלה מה יהיה בהמשך. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גדול וקיימת אפשרות שהדרך לכך תהיה הטלת מסים, ביטל פטורים על מסים והעלאת מסים קיימים.
לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, הממשלה הבאה תיאלץ להכריז על יעד גירעון גבוה יותר (לפי ההערכות 3.5% מהתמ"ג) ועל תוואי חדש לגירעון פוחת. מנחם מסמן את הקמת הממשלה כצעד בעל משמעות רבה בעניין זה. "ככל שהצעדים הללו יתעכבו, הסיכוי להורדת תשקיף הדירוג של מדינת ישראל מיציב לשלילי יגדל וכך גם ההתאמות התקציביות שתיאלצנה להתבצע (בכפוף ליעד הגירעון שיוחלט)".
לדבריו "הורדות של תשקיפי הדירוגים, ובהמשך הדירוגים עצמם, עלולות להביא, בין השאר, לפיחות מהיר של השקל ולעלייה של קצב האינפלציה (שגם כך תרשום, בשנה הבאה, עלייה חד פעמית, אם וכאשר יועלה שיעור מס הערך המוסף, על מנת לממן חלק מהגירעון התופח)".
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מימד פוליטי נוסף שעתיד להשפיע על מצב הגרעון הוא הנושא הבטחוני. לטענת מנחם, "הצהרותיו האחרונות של ראש הממשלה בדבר הצורך להגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון, לנוכח האיום מצד איראן, תגדלנה את הגירעון, תצרכנה הגדלה ניכרת של גביית מיסים ותקשינה על אימוץ יעד גירעון שאפתני מספיק; עם זאת, סביר שמדרגות האשראי תגלנה סלחנות כלפי עניין ביטחוני-קיומי זה ולא תמהרנה להוריד את תשקיפי דירוגיהן".
- 6.הדג מסריח מהראש 09/10/2019 19:29הגב לתגובה זוכל מה שמעניין אותם זה האינטרס השישי שלהם . עסקנים סוג אפס בריבוע .
- 5.ג'ק 09/10/2019 13:50הגב לתגובה זוכל שמעניין אותם זה התועלות האישיות והג'ובים .המדינה על הז-ן שלהם , חבורת אפסים מגעילים.
- 4.אבנר 08/10/2019 15:12הגב לתגובה זושיקזזו את העודף על הגירעון וזהו.
- 3.כריש 08/10/2019 13:23הגב לתגובה זוכמה הבל ורוח ניתן לכתוב על הגרעון שבהשוואה למדינות אחרות הוא מדהים ולקשקוש של הרכבת הממשלה השפעה על הדירוג נו באמת!!!!!העיקר לכתוב אוסף של שטויות מנחם אתה מצטרף לאוסף השטויות של עמית טל
- 2.עדיף בלי ממשלה אחרת כל הכסף ילך לחרדים והתנחלויות (ל"ת)יעקב 08/10/2019 12:29הגב לתגובה זו
- 1.מי 08/10/2019 11:23הגב לתגובה זוהאזרחים לא מעניינים אותו הוא יודע שהמניע של מחצית מהאוכלוסיה זה שנאת השמאל בגלל שנות ה 50 עוד חלק הזוי משיחי שמעניין אותו ארץ ישראל שהיא בעצם כוללת את כל העמים מסביב. אותו מעניין רק הישרדות המדינה שחלילה לא תיעלם לו והוא יאבד את כסאו ואת כל ההטבות הנילוות עדיין לא צבר לו מיליארד דולר .הוא מומחה בבחירת אנשים שישתיקו את העם הכי טיפש בעולם. מר קלקלה ומר אין בטחון מגלה לנו שהכל היה בלוף. הוא צריך לבקש סליחה מעם ישראל על מחדליו
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןשופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח
האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת
האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות.
הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.
אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב
הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.
- שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”
אלטשולר מנסה להשאיר מאחור את המשבר שנוצר מפיזור גיאוגרפי בעייתי, ומציגה רבעון יציב לצד מיקוד בזרועות פעילות חדשות - אשראי ואלטרנטיבי. בשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים יאיר לווינשטיין מדגיש: "כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי
טובים ואנשים מעריכים עקביות."
הרבעון האחרון של אלטשולר שחם אלטשולר שחם פנ -2.26% מגיע אחרי תקופה לא פשוטה עבור בית ההשקעות. בשלושת השנים האחרונות בית ההשקעות ניתב חלק גדול מהתיק לשווקים בינלאומיים, במיוחד אירופה ואסיה, בזמן שהשוק האמריקאי רשם ראלי יוצא דופן. וזה גרם לפערים בביצועים, לשחיקה בדמי הניהול ולגל של יציאות עמיתים.
אבל משהו בשנה וחצי האחרונות מתחיל להסתדר. באלטשולר לקחו מסקנות, המערך המקצועי עודכן, התחומים חולקו מחדש, והפיקוח על אסטרטגיית ההשקעות התחדד. בשיחה עם המנכ"ל יאיר לווינשטיין הוא מדגיש שוב ושוב שהמבט היום הוא קדימה. "בחינה שוטפת של מה נכון לעשות עכשיו", הוא גם מזכיר שצריכים לבחון אותם בראיה ארוכת טווח ושם המצב טוב בהרבה “כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים. היו שנתיים וחצי פחות טובות, אבל אם מנתחים 15-20 שנה, אנחנו הגוף המוביל. אנשים מעריכים את העקביות הזאת.”
במקביל, אלטשולר מרחיבים את התיק, הם רוצים להפסיק להסתמך רק על ליבת הגמל והפנסיה. שתי זרועות פעילות שהחלו כפרויקטים צדדיים הופכים בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי: האשראי וההשקעות האלטרנטיביות.
בתחום האשראי אלטשולר כבר מנהלת תיק של כ-300 מיליון שקל, רובו מגובה נדל״ן ובנוי כך שיתקרב במאפיינים שלו לאשראי בנקאי. אבל הצמיחה המהירה בתיק לא באה על חשבון איכות האשראי לדברי לוינשטין“אנחנו מאוד סולידיים ובוחנים כל עסקה. אנחנו הולכים לסגמנט שקרוב לבנק אשראי מגובה ביטחונות, ברמות סיכון נמוכות יותר.” מבחינתו, זה מה שיאפשר לחברה להרחיב את הפעילות אבל גם לא לגרום לתנודתיות בתוצאות.
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- רבעון שלישי בקרנות מעורבות: הפערים הגדולים, המנצחת המפתיעה והמפסידה הלא צפויה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, ההשקעות האלטרנטיביות מתקבעות כאחד התחומים שבית ההשקעות בונה עליו לשנים הקרובות. אלטשולר מציגה רצף של רווחיות במגזר הזה, בין היתר בזכות פלטפורמת iFunds, שמנגישה ללקוחות בישראל השקעות בקרנות ענק בינלאומיות דרך מודל של כרטיסי כניסה נמוכים יותר. “יש עסקאות בעשרות מיליוני דולרים, והפיזור גדל. ככל שהצבר מתרחב, השערוכים נהיים יותר ליניאריים.” לדבריו, זה אחד המהלכים שיאפשרו לחברה לבנות בסיס יציב של הכנסות שאינו תלוי רק בתנודתיות של הגמל.
