סודהסטרים חתימת הסכם פפסיקו
צילום: לנס הפקות

פפסיקו רוכשת את סודהסטרים תמורת 3.2 מיליארד דולר

פפסיקו תרכוש את כל מניות סודהסטרים, במחיר של 144 דולר למניה במזומן - פרמיה של כ-10% על מחיר השוק. כמה הרוויח מי שקנה את המניה ברישום בת"א?
ערן סוקול | (8)

פפסיקו רוכשת את סודהסטרים תמורת 3.2 מיליארד דולר, כך על פי דיווח שפורסם היום (ב') לפני דקות אחדות. על פי הדיווח פפסיקו (NASDAQ: PEP) וסודהסטרים (NASDAQ: SODA) הודיעו היום על חתימת הסכם במסגרתו תרכוש פפסיקו את כל הון המניות של סודהסטרים, במחיר של 144 דולר למניה במזומן. מחיר אשר מייצג פרמיה של 32% על המחיר הממוצע המשוקלל של המניה ב-30 הימים האחרונים ופרמיה של כ-10% על מחיר השוק הנוכחי.

סודהסטרים נרשמה למסחר בתל אביב בסוף שנת 2015, בתקופה בה המניה היתה יחסית זולה ומאז זינקה בכמעט 700%. לעומת זאת, מי שרכש את המניה כאשר החברה החלה להיסחר בוול סטריט (בנובמבר 2010), נהנה מתשואה של כ-440% "בלבד" עד כה.

 

מניית סודהסטרים, זינוק של כ-680% מאז הרישום לתל אביב

"פפסיקו וסודהסטרים הן שידוך מעורר השראה", אמרה יו"ר ומנכ"לית פפסיקו אינדרה נואי. "דניאל וצוות ההנהלה של סודהסטרים בנו חברה יוצאת דופן המאפשרת לצרכנים ליצור משקאות טעימים, תוך צמצום כמות הפסולת המיוצרת. מיקוד זה תואם את חזון ה"ביצועים עם תכלית" (Performance with Purpose) של פפסיקו, הרואה לנגד עיניה יצירה של מוצרים מזינים יותר תוך צמצום ההשפעה על הסביבה. ביחד, נוכל לקדם את החזון המשותף שלנו לעולם בריא וירוק יותר".

דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים, אמר: "היום הזה מהווה ציון דרך היסטורי במסע של סודהסטרים ותעודת כבוד לתעשייה הישראלית ולמשק כולו. אני שמח שהפעילות שלנו תישאר בישראל ואף תורחב עם הקמתו של מפעל חדש בנגב. זו גאווה להיות ראש החץ של פפסיקו בהובלת פתרונות בריאים וירוקים, תוך העצמת צרכנים מסביב לעולם. מדובר בחדשות מצוינות עבור הצרכנים שלנו, השותפים הקמעונאיים שלנו, ו-3000 העובדים שלנו בארץ ובעולם". עוד הוסיף בירנבאום: "רכישה זו מוכיחה כי גאווה ישראלית זה לא רק הייטק, אלא גם תעשייה ישראלית אמיתית, הנטועה באדמה ובנויה על הון אנושי, המייצג את המרקם המגוון של החברה הישראלית וחי בכבוד הדדי ודו-קיום."

יכולות ההפצה החזקות של פפסיקו, הנוכחות הגלובלית, המו"פ והמומחיות בעיצוב ובשיווק, בשילוב עם קו המוצרים המבודל והייחודי של סודהסטרים יאפשר לסודהסטרים להמשיך ולהתרחב ולהציג חדשנות פורצת דרך.

"סודהסטרים משלימה את מגוון המוצרים של פפסיקו ותואמת את אסטרטגיית הצמיחה שלנו, תוך האצת היכולת של החברה להציע פתרונות ביתיים ומותאמים אישית למשקאות ברחבי העולם", כך אמר רמון לגוארטה, המנכ"ל והנשיא הבא של פפסיקו. "פפסיקו מוצאת דרכים חדשות וחדשניות להגיע לצרכנים מעבר למשקאות בבקבוקים - החל מחידושים פורצי דרך כמו Drinkfinity, טכנולוגיות ליצירת משקאות עבור תעשיית המזון כמו Spire ועד לתחנות מים Aquafina למקומות עבודה ומכללות. הרכישה של היום עולה בקנה אחד עם אסטרטגיה זו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם לתנאי ההסכם בין פפסיקו לסודהסטרים, פפסיקו תרכוש את כל הון המניות של סודהסטרים תמורת 144 דולר למניה, בעסקה לפי שווי של 3.2 מיליארד דולר. העסקה תמומן על ידי פפסיקו באמצעות מזומנים שבקופתה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    גרפס צבעוני עם מח גא 20/08/2018 16:19
    הגב לתגובה זו
    גאוני
  • 6.
    משה 20/08/2018 16:14
    הגב לתגובה זו
    הכרתי את החברה הזו לפני 30 שנה עם איזה בעלים אנגלי תמהוני. מי היה מאמין שהם יגיעו לאקזיט הזה. המסקנה: חלומות מתגשמים !!!
  • 5.
    יאיר 20/08/2018 13:36
    הגב לתגובה זו
    אשמח לקבל תשובה
  • יפדו לך אותם לפי 144$ ליחידה ובהתאם לשער הדולר שיקבע (ל"ת)
    המג'יק 20/08/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאפו (ל"ת)
    dd 20/08/2018 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא הבנתי ממי הם רוכשים את החברה אם אין בעל שליטה (ל"ת)
    גדי 20/08/2018 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כמו בבריינסווי 20/08/2018 09:38
    הגב לתגובה זו
    כמו בבריינסווי שנצליח למצוא אמריקאים פרייארים שיסכימו לשלם פי 2 וגם פי 7 מעל מחיר המניה. הרי השוק של סודהסטרים הוא אינסופי (פוטנציאל הגידול של מכירות סודהסטרים היום ביחס לגודל שוק המשקעות העולמי - פוטנציאל אסטרונומי)
  • 1.
    הפרמייה על השער הנוכחי כ 10.5% (ל"ת)
    רואה בכוכבים 20/08/2018 09:20
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: