פוטאש תיאלץ למכור את ההחזקה בכיל - המניה יורדת

בית המשפט לערעורים בהודו נתן אור ירוק למיזוג ענק בענף, וכיל הישראלית מגיבה
גיא בן סימון | (10)

חברת הדשנים הקנדית פוטאש קיבלה הלילה את האישור למיזוג עם חברת אגריום, כך לפי כלי התקשורת בקנדה. האישור ניתן לאחר שבית המשפט לערעורים בהודו אישר את ההסדר שהושג בין משרד המסחר הסיני ונציבות התחרות בהודו, וזאת בתנאי שפוטאש תמכור את החזקותיה במספר חברות בענף, בהן של חברת כיל הישראלית.

מניית כיל יורדת כעת ב-1.8% עם פתיחת המסחר בתל אביב. מניית חברה לישראל 0.45% יורדת 2.8%.

נזכיר כי פוטאש מחזיקה ב-13.77% מהון המניות של כיל. מלבד זאת, פוטאש עשויה למכור את החזקותיה בחברת האשלג הירדנית (28%), בחברת המחצבים SQM הצ'יליאנית (החזקה של 32%), ובחברת סינופרט הסינית (22%).

צריך לציין כי רצונה של פוטאש לממש את ההחזקה בכיל היה ידוע, וזאת לאחר שפוטאש לא הצליחה להגדיל את ההחזקה בכיל לאחר שממשלת ישראל לא אישרה לה לעשות כך לפני כ-4 שנים.

המיזוג בין אגריום לפוטאש צפוי ליצור חברה בגודל של 36 מיליארד דולר. כעת, פוטאש עלולה להחזיק ישירות ב-28% מכושר הייצור של אשלג בעולם. אגריום היא חברה לייצור דשנים והשבחת זרעים בעלת שווי שוק של 5.13 מיליארד דולר המעסיקה 200,15 עובדים ברחבי העולם. החברה מייצרת פוספטים, חנקן ופוטש עבור תעשיית האגרוכימיה וצרכים תעשייתיים אחרים. בשנה שחלפה רשמה החברה הכנסות של 6.13 מיליארד דולר ו-Ebitda של 7.1 מיליארד דולר. ענף האגרוכימיה מהווה כ-70% משורת ההכנסות של החברה.

   

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ארנון 21/10/2017 00:28
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שמי שלא סיים בגרות , ואינו מבין בכלכלה הופך להיות שר אוצר , נזק חסר תקדים למדינת ישראל לפיד הטיפש
  • 8.
    לידיעת גבאי 19/10/2017 12:23
    הגב לתגובה זו
    משקיעי כיל לא יסלחו ליחימוביץ רוזנטל לפיד וביבי, אחמד טיבי עדיף עליכם
  • 7.
    הוכיחה שהמנהיגות פה אוסף של לוזרים שהלך להם בחיים (ל"ת)
    מדינת ישראל 19/10/2017 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ים המלח ירוויח (ל"ת)
    הציבור 19/10/2017 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גישה שמאלנית 19/10/2017 12:12
    הגב לתגובה זו
    סוציאליסטית. בטח שלי יחימו-ביץ' בחשה
  • 4.
    ביבי 19/10/2017 11:55
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה עלוב שמפחד מיחימוביץ . את לפיד הוא בסוף פיטר בתירוץ של מע"מ 0 כאשר כחלון עושה אותו דבר רק עם שם אחר. ביבי פחד מאיומי החרדים ופיטר אותו . הוא תיקן את נזקי לפיד עם הקצבאות אבל השאיר את נזקי לפיד והמיסים. מס שבח על דירה שניה. חובת הגשת דוח מחזור לא הקלו על כיל מפרנסת אלפי משפחות בדרום עם התמלוגים שמא שלי תכעס ותכתוב פוסט . שתק על נזקי לפיד מאי מכירת כיל. גם החשבת היתה שותפה לביבי בהישרדות שלו בשלטון להשתיק כל קול מחאה. הוא יודע שעם ישראל הפסיד ובגדול גם בתיקי הפנסיה. וכעת ממציאים פטנט איך לבלבל את הציבור ולשכנע שהיה נכון לא להתמזג עם פוטאש. תתחשבנו בבחירות שגם לפיד ימחק וגם ביבי ויחימוביץ
  • 3.
    עידן עופר 19/10/2017 10:48
    הגב לתגובה זו
    חברה זניחה ולא חשובה. אבל בתמורה הוא קיבל פה הפגנות וקללות ושישנסקי. הטיפש לפיד אמר שכעת המדינה תקבל דיבידנדים ולא המשקיעים וכעת המדינה לא תקבל כלום והמשקיעים יברחו . ביבי השרדן שותף לטמטום של לפיד יחד עם החשבת המנוולת ויחימוביץ ורוזנטל שעשו קריירה פוליטית על גב כיל.
  • 2.
    ותודה לטיפש לפיד . (ל"ת)
    חדשות ישנות 19/10/2017 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו אפשר לתבוע את יאיר לפיד (ל"ת)
    יופי 19/10/2017 10:09
    הגב לתגובה זו
  • הסבר, מה הקשר (ל"ת)
    byroni 19/10/2017 11:39
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.91%   והכסף כסף 1.67%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.