פוטאש תיאלץ למכור את ההחזקה בכיל - המניה יורדת

בית המשפט לערעורים בהודו נתן אור ירוק למיזוג ענק בענף, וכיל הישראלית מגיבה
גיא בן סימון | (10)

חברת הדשנים הקנדית פוטאש קיבלה הלילה את האישור למיזוג עם חברת אגריום, כך לפי כלי התקשורת בקנדה. האישור ניתן לאחר שבית המשפט לערעורים בהודו אישר את ההסדר שהושג בין משרד המסחר הסיני ונציבות התחרות בהודו, וזאת בתנאי שפוטאש תמכור את החזקותיה במספר חברות בענף, בהן של חברת כיל הישראלית.

מניית כיל יורדת כעת ב-1.8% עם פתיחת המסחר בתל אביב. מניית חברה לישראל -0.56% יורדת 2.8%.

נזכיר כי פוטאש מחזיקה ב-13.77% מהון המניות של כיל. מלבד זאת, פוטאש עשויה למכור את החזקותיה בחברת האשלג הירדנית (28%), בחברת המחצבים SQM הצ'יליאנית (החזקה של 32%), ובחברת סינופרט הסינית (22%).

צריך לציין כי רצונה של פוטאש לממש את ההחזקה בכיל היה ידוע, וזאת לאחר שפוטאש לא הצליחה להגדיל את ההחזקה בכיל לאחר שממשלת ישראל לא אישרה לה לעשות כך לפני כ-4 שנים.

המיזוג בין אגריום לפוטאש צפוי ליצור חברה בגודל של 36 מיליארד דולר. כעת, פוטאש עלולה להחזיק ישירות ב-28% מכושר הייצור של אשלג בעולם. אגריום היא חברה לייצור דשנים והשבחת זרעים בעלת שווי שוק של 5.13 מיליארד דולר המעסיקה 200,15 עובדים ברחבי העולם. החברה מייצרת פוספטים, חנקן ופוטש עבור תעשיית האגרוכימיה וצרכים תעשייתיים אחרים. בשנה שחלפה רשמה החברה הכנסות של 6.13 מיליארד דולר ו-Ebitda של 7.1 מיליארד דולר. ענף האגרוכימיה מהווה כ-70% משורת ההכנסות של החברה.

   

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ארנון 21/10/2017 00:28
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שמי שלא סיים בגרות , ואינו מבין בכלכלה הופך להיות שר אוצר , נזק חסר תקדים למדינת ישראל לפיד הטיפש
  • 8.
    לידיעת גבאי 19/10/2017 12:23
    הגב לתגובה זו
    משקיעי כיל לא יסלחו ליחימוביץ רוזנטל לפיד וביבי, אחמד טיבי עדיף עליכם
  • 7.
    הוכיחה שהמנהיגות פה אוסף של לוזרים שהלך להם בחיים (ל"ת)
    מדינת ישראל 19/10/2017 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ים המלח ירוויח (ל"ת)
    הציבור 19/10/2017 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גישה שמאלנית 19/10/2017 12:12
    הגב לתגובה זו
    סוציאליסטית. בטח שלי יחימו-ביץ' בחשה
  • 4.
    ביבי 19/10/2017 11:55
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה עלוב שמפחד מיחימוביץ . את לפיד הוא בסוף פיטר בתירוץ של מע"מ 0 כאשר כחלון עושה אותו דבר רק עם שם אחר. ביבי פחד מאיומי החרדים ופיטר אותו . הוא תיקן את נזקי לפיד עם הקצבאות אבל השאיר את נזקי לפיד והמיסים. מס שבח על דירה שניה. חובת הגשת דוח מחזור לא הקלו על כיל מפרנסת אלפי משפחות בדרום עם התמלוגים שמא שלי תכעס ותכתוב פוסט . שתק על נזקי לפיד מאי מכירת כיל. גם החשבת היתה שותפה לביבי בהישרדות שלו בשלטון להשתיק כל קול מחאה. הוא יודע שעם ישראל הפסיד ובגדול גם בתיקי הפנסיה. וכעת ממציאים פטנט איך לבלבל את הציבור ולשכנע שהיה נכון לא להתמזג עם פוטאש. תתחשבנו בבחירות שגם לפיד ימחק וגם ביבי ויחימוביץ
  • 3.
    עידן עופר 19/10/2017 10:48
    הגב לתגובה זו
    חברה זניחה ולא חשובה. אבל בתמורה הוא קיבל פה הפגנות וקללות ושישנסקי. הטיפש לפיד אמר שכעת המדינה תקבל דיבידנדים ולא המשקיעים וכעת המדינה לא תקבל כלום והמשקיעים יברחו . ביבי השרדן שותף לטמטום של לפיד יחד עם החשבת המנוולת ויחימוביץ ורוזנטל שעשו קריירה פוליטית על גב כיל.
  • 2.
    ותודה לטיפש לפיד . (ל"ת)
    חדשות ישנות 19/10/2017 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו אפשר לתבוע את יאיר לפיד (ל"ת)
    יופי 19/10/2017 10:09
    הגב לתגובה זו
  • הסבר, מה הקשר (ל"ת)
    byroni 19/10/2017 11:39
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.