ברייט פוד: "תנובה תישאר חברה ישראלית" - כמה הרוויח מאיר שמיר מהעסקה?

מאז שקרן אייפקס ומבטח שמיר רכשו את השליטה בשנת 2008 - חילק תאגיד המזון דיבידנדים ב-3.8 מיליארד שקל
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה תנובה

היסטוריה - חברת תנובה עברה היום בטקס רשמי ליד חברת ברייט פוד מסין. נציג ברייט פוד Cao Xiao Feng, שחתם על העסקה עם זהבית כהן יוסף ומאיר שמיר, אמר בטקס: "בשנתיים האחרונות למדתי שהישראלים אוהבים את תנובה כמו שאנשי שנחאי אוהבים את ברייט פוד וזה לא במקרה".

הטקס למכירת תאגיד המזון הגדול בישראל נערך היום בבוקר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. המוכרים קרן אייפקס - 56.5% וחברתמבטח שמיר 1.7%  - 20.7%. ארגוני הקיבוצים ימשיכו להחזיק ב-23.7% ממניות תנובה. העסקה משקפת לתנובה שווי של יותר מ-8 מיליארד שקל.

קרן אייפקס ומבטח שמיר רכשו את השליטה בחברת תנובה בתחילת 2008 מידי קבוצה של כ-600 קיבוצים ומושבים תמורת 2.9 מיליארד שקל. בשקלול הדיבידנדים ומחיר המכירה: קרן אייפקס רושמת בסך הכל רווח של יותר מ-3 מיליארד שקל ומבטח שמיר של יותר מ-1 מיליארד שקל.

בסך הכל חילקה תנובה מאז עברה לידי אייפקס ומבטח שמיר דיבידנדים בהיקף של 3.8 מיליארד שקל: 570 מיליון שקל בשנת 2009, 1.3 מיליארד שקל בשנת 2011, 560 מיליון שקל בשנת 2012, 814 מיליון שקל בשנת 2013 ו-565 מיליון שקל בשנת 2014. 

זהבית כהן יוסף ומאיר שמיר ראו את מה שהקיבוצנקים והמושבניקים לא ראו כשמכרו את תנובה במחיר זול. בעלי השליטה החדשים העלו את מחירי המוצרים לצרכנים ומכרו נכסי נדל"ן במרכז הארץ: סינמה סיטי תמורת 406 מיליון שקל, השוק הסיטונאי תמורת 1.4 מיליארד שקל ומתחם תנובה בדרך בגין תמורת 565 מיליון שקל.

עוד אמר היום פנג כי "תנובה וברייט פוד הן חברות דומות. תנובה היא ברייט פוד הישראלית, ואילו ברייט היא תנובה של שנחאי. זו אחת הסיבות שאנחנו מדברים אחד עם השני בקלות רבה כל כך. אני מבטיח לכם כאן היום שתנובה תישאר חברה ישראלית. כבר היום היא ציפור שעפה מהר ורחוק, אבל אנחנו נצייד אותה בכנפיים של נשר, כך שתוכל לנסוק לגבהים חדשים. אני יודע שביום שישי תחגגו כאן את חג הפסח. אני רוצה לאחל לכם - ומבקש את סבלנותכם אם אשבש את המלים - פסח כשר ושמח (בעברית)".

הסינים כבר העבירו 684 מיליון אירו לידי קרן אייפקס ועוד 252 מיליון אירו לידי חברת מבטח שמיר שבשליטת מאיר שמיר.

חברת תנובה פועלת באמצעות שורה של חברות בהן: סנפרוסט, מעדנות, תנובה 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    cobi 01/04/2015 01:04
    הגב לתגובה זו
    pay to your landers on your huge loose in Rusia
  • 3.
    עיסקה שמבזה את ישראל ומבזה את עושיה (ל"ת)
    די לתאות הבצע 31/03/2015 20:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפועל פ"ת 31/03/2015 15:57
    הגב לתגובה זו
    מגיע לנו
  • 1.
    בא 31/03/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    למטה בגיהנום הטיפול בחינם . אלה אנשיםשדים . אחד מעשר הוא כזה ,הם מושחתים מלידה ,והם האסון שלנו .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?