ברייט פוד: "תנובה תישאר חברה ישראלית" - כמה הרוויח מאיר שמיר מהעסקה?

מאז שקרן אייפקס ומבטח שמיר רכשו את השליטה בשנת 2008 - חילק תאגיד המזון דיבידנדים ב-3.8 מיליארד שקל
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה תנובה

היסטוריה - חברת תנובה עברה היום בטקס רשמי ליד חברת ברייט פוד מסין. נציג ברייט פוד Cao Xiao Feng, שחתם על העסקה עם זהבית כהן יוסף ומאיר שמיר, אמר בטקס: "בשנתיים האחרונות למדתי שהישראלים אוהבים את תנובה כמו שאנשי שנחאי אוהבים את ברייט פוד וזה לא במקרה".

הטקס למכירת תאגיד המזון הגדול בישראל נערך היום בבוקר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. המוכרים קרן אייפקס - 56.5% וחברתמבטח שמיר -0.97%  - 20.7%. ארגוני הקיבוצים ימשיכו להחזיק ב-23.7% ממניות תנובה. העסקה משקפת לתנובה שווי של יותר מ-8 מיליארד שקל.

קרן אייפקס ומבטח שמיר רכשו את השליטה בחברת תנובה בתחילת 2008 מידי קבוצה של כ-600 קיבוצים ומושבים תמורת 2.9 מיליארד שקל. בשקלול הדיבידנדים ומחיר המכירה: קרן אייפקס רושמת בסך הכל רווח של יותר מ-3 מיליארד שקל ומבטח שמיר של יותר מ-1 מיליארד שקל.

בסך הכל חילקה תנובה מאז עברה לידי אייפקס ומבטח שמיר דיבידנדים בהיקף של 3.8 מיליארד שקל: 570 מיליון שקל בשנת 2009, 1.3 מיליארד שקל בשנת 2011, 560 מיליון שקל בשנת 2012, 814 מיליון שקל בשנת 2013 ו-565 מיליון שקל בשנת 2014. 

זהבית כהן יוסף ומאיר שמיר ראו את מה שהקיבוצנקים והמושבניקים לא ראו כשמכרו את תנובה במחיר זול. בעלי השליטה החדשים העלו את מחירי המוצרים לצרכנים ומכרו נכסי נדל"ן במרכז הארץ: סינמה סיטי תמורת 406 מיליון שקל, השוק הסיטונאי תמורת 1.4 מיליארד שקל ומתחם תנובה בדרך בגין תמורת 565 מיליון שקל.

עוד אמר היום פנג כי "תנובה וברייט פוד הן חברות דומות. תנובה היא ברייט פוד הישראלית, ואילו ברייט היא תנובה של שנחאי. זו אחת הסיבות שאנחנו מדברים אחד עם השני בקלות רבה כל כך. אני מבטיח לכם כאן היום שתנובה תישאר חברה ישראלית. כבר היום היא ציפור שעפה מהר ורחוק, אבל אנחנו נצייד אותה בכנפיים של נשר, כך שתוכל לנסוק לגבהים חדשים. אני יודע שביום שישי תחגגו כאן את חג הפסח. אני רוצה לאחל לכם - ומבקש את סבלנותכם אם אשבש את המלים - פסח כשר ושמח (בעברית)".

הסינים כבר העבירו 684 מיליון אירו לידי קרן אייפקס ועוד 252 מיליון אירו לידי חברת מבטח שמיר שבשליטת מאיר שמיר.

חברת תנובה פועלת באמצעות שורה של חברות בהן: סנפרוסט, מעדנות, תנובה 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    cobi 01/04/2015 01:04
    הגב לתגובה זו
    pay to your landers on your huge loose in Rusia
  • 3.
    עיסקה שמבזה את ישראל ומבזה את עושיה (ל"ת)
    די לתאות הבצע 31/03/2015 20:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפועל פ"ת 31/03/2015 15:57
    הגב לתגובה זו
    מגיע לנו
  • 1.
    בא 31/03/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    למטה בגיהנום הטיפול בחינם . אלה אנשיםשדים . אחד מעשר הוא כזה ,הם מושחתים מלידה ,והם האסון שלנו .
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?