הכסף בורח: תראו לאן הזרים הישראלי סכום של 1.1 מיליארד דולר בחודש ינואר
תושבי חוץ בנק ישראל פרסם היום (ד') את נתוני ההשקעות של תושבי החוץ בישראל ושל הציבור הישראלי בחו"ל לחודש ינואר. הנתון שבולט באופן ברור הוא נהירת הישראלים למניות בחו"ל. לא פחות מ-1.1 מיליארד דולר הזרימו הישראלים למניות בחו"ל בחודש ינואר בלבד. מתוך סכום זה, 590 מיליון דולר הגיע מגופים מוסדיים בישראל וסכום לא מבוטל של 380 מיליון דולר הגיע ממשקי הבית. ונציין כי במהלך חודש ינואר איבד מדד ה-s&p 500 האמריקני 3.56% מערכו, אבל תיקן מאז ושב בימים האחרונים לרמות שיא כל הזמנים.
מדובר בנתון גבוה מאוד ביחס לחודשים הקודמים, כאשר בדצמבר 2013 רכש הציבור בישראל מניות זרות בהיקף של 488 מיליון דולר בלבד ובנובמבר 2013 אותו נתון עמד על 667 מיליון דולר.
לעומת זאת, השקעות הזרים בבורסה המקומית לא הביאו בשורות מיוחדות. במהלך החודש קנו הזרים מניות בבורסת ת"א בהיקף של 77 מיליון דולר, לעומת 50 מיליון דולר בדצמבר 2013 ו-106 מיליון דולר בנוב'. מנגד, תושבי חוץ מימשו 137 מיליון דולר במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל.
- 5.אז למה הדולר קרס ? (ל"ת)לא מבין 05/03/2014 17:54הגב לתגובה זו
- 4.huxh 05/03/2014 15:48הגב לתגובה זוהמשקיעים איבדו האימון בבורסה .מקורבים מנצלים מידע פנים .הממשלה מטילה מסים בדיעבד .אנליסטים מפרסמים מידע מוטה לניצול משקעים תממים
- 3.רגולציה = שחיתות! 05/03/2014 15:45הגב לתגובה זומרוב רגולציה אין שוק!
- 2.זה הזמן להקטין את המס על מסחר בניירות ישראלים (ל"ת)אויר לנשימה 05/03/2014 15:32הגב לתגובה זו
- 1.עשו בשכל. למה להשקיע אצל הרמאים פה ועוד לשלם מס גבוה? (ל"ת)עם של סוחרים 05/03/2014 15:30הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIהתיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
