סיבה טובה לנפילה: תמחור נמוך להנפקת הבזק של סרגון בוול סטריט
הסיבה שחברת סרגון צללה אתמול בת"א ב-11.7% ולאחר מכן צללה בכ-17.24% בנאסד"ק למחיר שפל של 2.4 דולר, היה התמחור הנמוך שקיבלה המניה בהנפקת הבזק אליה יצאה החברה בוול סטריט. החברה שפירסמה אתמול (אחרי חצות) הודעה על דבר ההנפקה, הודיעה הבוקר על התמחור שנקבע למניותיה בהנפקה שתבוצע בשבוע הבא. סרגון חזרה מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי של 8.8%.
החברה שנשלטת על ידי זהר זיסאפל ומנוהלת על ידי עירא פלטי ואשר נחשבת למובילה בין החברות המתמחות בשוק ה-backhauling הסלולרי, תמכור בהנפקה בסה"כ 14 מיליון מניות במחיר של 2.4 דולר למניה. בתמורה החברה צפויה לקבל בהנפקה סכום של 31.4 מליון דולר, לאחר ניכוי עמלות חתמים והוצאות הנפקה צפויות.
בעקבות הנפילה במחירה שווה כעת סרגון רק ל-106.7 מיליון דולר לעומת שווי יותר מכפול בו נסחרה רק לפני שנה (5.5 דולר) ונמוך בכ-85% ממחיר השיא בוא נסחרה בשנת 2011. החברה מתכוונת להשתמש בתמורת ההנפקה נטו למטרות חברה כלליות.
כמו כן החברה העניקה לחתמים אופציה לרכישת 1.6 מיליון מניות נוספות תוך שלושים יום במחיר ההנפקה. ההנפקה צפויה להסגר בשבוע הבא, ב-26 בנובמבר, 2013 בכפוף להתקיימות תנאי סגירה מקובלים.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נידהאם אנד קומפני (Needham and Company) ישמשו כמנהלים ראשיים של ספר ההזמנות. אופנהיימר ישמשו כמנהלים משותפים.
- 1.אלויס100 21/11/2013 09:33הגב לתגובה זולפני שבוע גולדמן זאקס המליצו קניה חזקה ! מאז ירדה 25 אחוז ! במחיר הנוכחי מציאה !
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
