מנכ"ל אורלקלי: "התחרות בשוק האשלג תתחזק - והמחירים יירדו מטה"

הסערה ממשיכה לעורר שמות במניות האשלג בעולם על רקע פירוק קרטל האשלג BPC. מנהל בבלארוסקלי: "ההחלטה נפלה עלינו בהפתעה גמורה"
חן דרסינובר | (2)

שוק האשלג העולמי כמרקחה לאחר שאחת מיצרניות האשלג הגדול בעולם, אורלקלי הרוסית, הטילה היום (ג') פצצה. זאת, לאחר שהתאגיד הרוסי הודיע על פירוק קרטל האשלג בשיתוף עם בלארוסקלי, מהלך שצפוי, להערכת אורלקלי, לגרור ירידת מחירים חדה של 25% במחיר האשלג העולמי. הודעת אורלקלי מציתה גל ירידות חד בקרב מניות הדשנים ברחבי העולם. מניית K+S הגרמנית נחתכת ב-16% בבורסה בפרנקפורט, דרך מניית כיל ומניית בעלת השליטה בה החברה לישראל שמאבדות עד ל-17% מערכן וכלה במניית אורלקלי הרוסית שצוללת ב-15%. נציין גם את מניות החברות האמריקניות והקנדיות פוטאש, מוזאיק ואגריום שיורדות בעד ל-25% במסחר המוקדם. פירוק הקרטל הרוסי-בלארוסי BPC מותיר את הקרטל האמריקני קאנפוטקס, שכולל את פוטאש, מוזאיק ואגריום כקבוצה ששולטת במחירי האשלג העולמי. שני הקרטלים אחראים יחד לכ-70% מהסחר העולמי באשלג, והמהלך עשוי להוות פקטור משמעותי לעניין מחירי האשלג בשווקי מפתח כסין והודו. אורלקלי ציינה כי הסיבה לפירוק קרטל האשלג נובעת מתחושתה כי הגיעה ל"מבוי סתום" בנושא הגדלת כמויות המכירה של אשלג. הצעד עשוי להוריד באופן דרמטי את מחירי האשלג מרמה נוכחית סביב 400 דולר לטון כיום לרמה של מתחת ל-300 דולר לטון. הורדת מחירים עשויה להביא לביקוש מוגבר יותר מצד חקלאים באסיה ולגידול במכירות האשלג. סוחר מניות על פירוק הקרטל: "זה כמו שסעודיה תפרוש מאופ"ק" אורלקלי ובלארוסקלי היו שותפות במשך כשמונה שנים בקרטל BPC, אשר אחראי ל-43% מהסחר העולמי באשלג. "המשמעות הנובעת מפירוק BPC היא שבלארסוקלי תוכל למכור אשלג במחירים נמוכים יותר", כך אמר לרויטרס דימיטרי ריזקוב, סוחר מניות בבית ההשקעות רנסאנס קפיטל. לדבריו, "זה כמו שסעודיה תפרוש מקרטל הנפט אופ"ק - מחירי הנפט היו צפויים לרדת באופן דרמטי". מנכ"ל אורלקלי ולדיסלב בומגרטנר ציין במסגרת שיחת ועידה כי "בטווח הקצר התחרות העולמית בשוק האשלג צפויה להתחזק - והמחירים צפויים לרדת בחדות מטה". מנהל בכיר בבלארוסקלי אמר כי "ההחלטה נפלה עלינו בהפתעה גמורה". אורקלקלי מתכננת להגדיל את מכירות האשלג ל-13 מיליון טון ב-2014 ו-14 מיליון טון ב-2015, מרמה של 10.5 מיליון טון ב-2013. בומגרטנר ציין כי אורלקלי מתכננת להרחיב את נוכחותה בברזיל, סין והודו. עוד ציין בומגרטנר כי אורקלי בוחנת התקשרות בחוזה עם CANMPGC, תאגיד ייבוא סיני גדול, לאספקת 500,000 טון אשלג עד לסוף שנת 2013 והמחיר יהיה נמוך מ-400 דולר לטון. בנוסף, בומגרטנר אמר כי אורלקלי תספק 2.5 מיליון טון אשלג לסין דרך רכבות בשנה הנוכחית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תאונות רכבת בקרוב בין סין לרוסיה (ל"ת)
    זהירות 30/07/2013 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה מנכל מטומטם 30/07/2013 13:38
    הגב לתגובה זו
    איזה אינטרס יש לו למכר כל כך בזול?
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

הבנקים מאבדים 3%, הפניקס יורדת 4%

הסברנו אתמול למה דיבידנדים לא אמורים להצדיק זינוק של 6% במניות הבנקים, המניות יורדות כעת ב-3% - למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

מערכת ביזפורטל |

ירידות בבורסה אחרי הזינוקים אתמול. מניות הבנקים זינקו כמעט 6% אתמול והיום הן נופלות ב-3%. ניסינו להסביר שאין קשר ישיר בין דיבידנדים לבין זינוק של 6%. העלאת שיעור חלוקת דיבידנד זה לא סיבה לזינוק במניות הבנקים, במיוחד כשמדובר בעלייה של 10% בחלוקה. ועדיין אי אפשר להתווכח עם שהוק, הבנקים זינקו. 

היום הם מתקנים כשבסיכום של היומיים עדיין מדובר בעלייה מרשימה של כ-2.7%. 


גם הניקס שזינקה אתמול 7% גם על רקע הכניסה למדד MSCI, מאבדת היום כ-4%. 




הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%


הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 


בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.

מניות במוקד

נאייקס נאייקס 5.06%   חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.