דו"חות

א.דורי רשמה גידול של 63% בהכנסות שהסתכמו ב-456 מיליון שקל

חברת הבנייה נמצאת בתהליך הקמה ושיווק של 478 יחידות דיור בארץ. חברת הבת הפולנית מכרה 433 יחידות דיור
לירן סהר |

חברת א.דורי (דורי קבוצה) מסכמת את הרבעון השני של 2012 עם הכנסות בהיקף של כ-456 מיליון שקל, לעומת כ-279 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 63%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בכ- 2 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 22 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי צמח ברבעון בכ- 74% והסתכם בכ- 40 מיליון שקל לעומת רווח גולמי של כ- 23 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ליום 30 ביוני, 2012 החברה נמצאת בתהליך שיווק והקמה של 478 יחידות דיור בישראל מתוכן נחתמו חוזים למכירת 291 יחידות דיור בתמורה צפויה של כ- 378 מיליון שקל. רונסון, חברת הבת הפולנית, מפרסמת בדוחותיה כי 1,127 יחידות דיור אשר מועד השלמתן עד סוף 2014 נמצאות בתהליך הקמה ושיווק מתוכן נחתמו חוזים למכירת 433 יחידות בתמורה צפויה של כ-250 מיליון שקל. מכירות אלה בישראל ופולין טרם באות לידי ביטוי בדוחות הכספיים.

בנגע לדוראד - ביום 6 באוגוסט, 2012, הודיעה דוראד ל-EMG על ביטול ההסכם ביניהם ודוראד דרשה מ-EMG להשיב את המקדמות ששילמה בסך של 3 מיליון דולר. דוראד ביצעה הפרשה בגובה מלוא המקדמות ששולמו על-ידי החברה ל- EMG בסך של כ- 10 מיליון שקל (חלק החברה בהפסד הינו כ- 1 מיליון שקל). למועד החתימה על הדוחות הכספיים דוראד מנהלת משא ומתן עם ספק גז נוסף.

רונן אשכנזי, מנכ"ל החברה, מסר: "פעילות הבניה בישראל מציגה צמיחה חזקה בפעילותה לצד יציבות בשיעור הרווח הגולמי. אנו ממשיכים להאמין כי הגישה השמרנית והזהירה לצד הקפדה יתרה על רווחיות ותזרים חיובי של הפרויקטים הנכנסים לצבר יסייעו לדורי בניה לשמור על מעמדה המוביל והשולט בשוק הבניה בישראל."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים