"נראה כי אותה התוצאה שהייתה מתקבלת לאחר הבחירות, תתקבל כעת אך ללא בחירות", אומר רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב בשיחה עם Bizportal.

ההתייחסות הראשונית היא להודעה הדרמטית כי הבחירות שהיו מתוכננות ל-4 לספטמבר נדחו לנובמבר 2013 ויו"ר מפלגת קדימה, שאול מופז, יצטרף לקואליציה תוך כינון ממשלת אחדות. מופז יכהן כשר ללא תיק ויתמוך בתקציב המדינה בתמורה לשינוי והעברת חוק טל לקידום גיוס שיוויוני לצבא ושינוי שיטת הממשל.

"ההסכם הקואליציוני מגדיר תקציב חירום וזו בשורה טובה לשוק איגרות החוב כיוון שהתכנון הוא לפעול במישור הפיסקלי ולא לתת לגירעון לגדול", מציין אייכל.

לליכוד 27 כיסאות בכנסת שנוספים ל-28 כיסאות של קדימה ומהווים יחד 55 מנדטים - כמעט רוב, כך שבתוספת מפלגתו של אביגדור ליברמן קיים רוב למפלגות גדולות וחילוניות בכנסת. "נתניהו יוכל להעביר תקציב בצורה מסודרת עם מינימום סחטנות פוליטית כעת כששלוש מפלגות גדולות נמצאות בקואליציה", כך לפי אייכל.

בהקשר לשינוי שיטת הממשל, מהלך שמופז מצדד בו, אייכל מציין שזהו "מהלך שיכול לסייע להעביר את התקציבים למקום הנכון כאשר אחוז החסימה יעלה והקואליציה תהיה פחות לחיצה ונתונה לסחטנות פוליטית". בנוסף ציין כי המחאה החברתית יכולה לחזור לכותרות לאחר שבוטלו הבחירות שהיו צפויות לתרום לדעיכתה.

"ממשלה רחבה ויציבה יותר, תוכל להתמודד ביתר קלות עם האתגרים העומדים בפניה בפן הביטחוני, הכלכלי והחברתי"

"הגידול בקואליציה מפחית מכוחה של כל מפלגה ומפלגה בודדת לאיים על פרישה מהממשלה, בעת העדר הסכמה על נושאים שונים העולים לאישור הממשלה", כותבת היום איילת ניר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות.

"למעשה, שילוב של קדימה + ליכוד + העצמאות + ליברמן, מייצר גוש של 75 ח"כים, אשר מחליש מאד את כוחן של המפלגות החרדיות, מייצר שקט פוליטי לשנה וחצי, ומחזק את ההסתברות להעביר כל החלטה קשה שתעמוד על הפרק (חוק טל, שינוי שיטת הבחירות, וכן, גם תקציב אחראי ל- 2013), כך שממשלה רחבה ויציבה יותר, תוכל להתמודד ביתר קלות עם האתגרים העומדים בפניה בפן הביטחוני, הכלכלי והחברתי", מוסיפה ניר.

בטיוטה נכתב כי הממשלה תפעל ל"הגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במשק הישראלי" "יתכן ויש פה רמז לנושא אישור דוח ועת הריכוזיות. בנוסף תפעל הממשלה 'לקידום חלוקה שוויונית יותר של משאבי המדינה, ליצירת רשת ביטחון כלכלית וחברתית לשכבות החלשות ולמעמד הביניים....ולהקטנת הפערים החברתיים' ופה סביר שיש קריצה לבחירות הצפויות בשנה הבאה, על רקע המחאה החברתית", מסבירים בפסגות.

"בשורה כלכלית חיובית, בשורה חיובית לשוק אגרות החוב"

"הגירעון הגדל של הממשלה דרש 'טיפול שורש'. ההוצאות בגין החוקים והתוכניות שאושרו ע"י הממשלה (הסכמי שכר, מסקנות ועדת טרטנברג וכו') חרגו מהמסגרת שנקבעה לא רק השנה, אלא גם בשנים הבאות", כתב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בדש בית השקעות.

"כתוצאה מהמהלך שנעשה, יתאפשר לבצע קיצוצים בתקציבים הסקטוריאליים הנוגעים לאינטרסים של שותפות קטנות בקואליציה ולהתמקד בצעדים שיהיו נכונים יותר מבחינת המשק. המפסידים מהמהלך עלולים להיות השותפים הקטנים יותר בקואליציה, כמו כן יתכן שגם חלק מהדרישות שהועלו ע"י המחאה החברתית לא יענו", כך לפי זבז'ינסקי.

"בסה"כ, בהנחה שמבחינה פוליטית הדברים אכן יגיעו לכלל ביצוע, מדובר בבשורה כלכלית חיובית. נושא הגירעון שאמור לקבל טיפול, מהווה בשורה חיובית לשוק אגרות החוב. מצבו נהיה טוב יותר לעומת לפני חודשיים, כאשר הגדלת גירעון איימה להציפו בהנפקות, ואולי אפילו לעומת מצבו אתמול כשהוא ציפה לקואליציה חדשה שתקום אחרי הבחירות ותטפל בגירעון", מסכמים בדש.

ולדעה לגמרי שונה: "המהלך מגביר את אי הוודאות"

"הליכה לממשלת אחדות כתחליף לבחירות מוקדמות מגבירה את אי הודאות הן במישור הפיסקאלי והן בנושא האירני. פרמיית הסיכון צפויה לעלות מדרגה עד להתבהרות חלק מנושאים אלו", סבור רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI בית השקעות.

"הבעיה האמיתית נמצאת בהכנת התקציב לשנת 2013. בלא התאמות בתקציב זה, הגירעון עשוי להגיע ב-2013 לכ-5% תוצר, לעומת יעד גירעון של 1.5% תוצר. כשם שהגירעון ב-2012 לא יהיה 2% אלא כאמור גבוה יותר סביב 3.5% תוצר, כך גם יעד הגירעון ב-2013 יטפס ככל הניראה לסביבה של 3% תוצר. לכן, תידרש התאמה של 1.75%-2% תוצר ב-2013, סביב 16 מיליארד ש"ח, שתגיע משילוב של העלאות מיסים וקיצוץ בהוצאות. כל זאת, כאשר מדובר בתרחיש אופטימי למדיי של צמיחה בשיעורים של 3%-3.5% בשנה הבאה. ומה אם הסביבה העולמית השברירית לא תספק את הסחורה, כלומר שיעור הצמיחה יהיה נמוך יותר? אזי ההתאמות ידרשו להיות גדולות וכאובות יותר", כך לפי גוזלן.