הממונה על שוק ההון: "הורדת דמי הניהול ל-0.7% עשויה לגרום להתמוטטות חברות"
בישיבת ועדת הכספים הבוקר (ב') דנו חברי הכנסת בגובה דמי הניהול הפנסיוני. הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, עודד שריג, ציין בפני חברי הוועדה כי הוא מתנגד להצעה של ח"כ חיים כץ להוריד את דני הניהול בצורה שרירותית.
"הורדת דמי הניהול ל-0.7% תיצור בעיה קשה בשוק ההון עד כדי פגיעה בחיסכון הפנסיוני", אמר שריג, "צריך לדאוג לטובת החוסכים שלא ישלמו יותר מדי, ומאידך לא לגרום לחברות להתמוטט ולסכן את מה שנחסך".
"אני מקווה שההצעה לא תעבור. התקרה שלנו בתקנות החדשות תהיה 1.2%. אנו פועלים בדרכים נוספות להפחתת דמי הניהול ע"י הגברת התחרותיות", הוסיף שריג.
באותו הקשר, מחקר שבוצע על ידי חברת אדקיט, מעלה כי ממוצע סך העמלות של כספי חסכונות ארוכי טווח באירופה עומד על 1.09% בלבד. ממוצע דמי הניהול לבדם (לא כולל עמלות הפקדה, הצטרפות וכד') עומד על 0.98%. בצרפת דמי הניהול עומדים על 0.65% (הנוספים לעמלות של 3.28% מכל הפקדה ו-0.5% בגין פעולות שונות). בגרמניה דמי הניהול לבדם עומדים על 1.19% וממוצע סך העמלות מגיע עד ל-1.26%.
- 17.שריג דואג למקום הבא שלו - המושחת (ל"ת)כנופית המלך ביבי ה-1 31/01/2012 09:18הגב לתגובה זו
- 16.אוליבר טוויסט 30/01/2012 19:19הגב לתגובה זועובדה. הם חתמו מרצונם החופשי על דמי ניהול מזעריים עם כמה ועדים גדולים. אולי כדאי לשריג לדאוג שהאזרח הקטן לא יסבסד את הועדים הגדולים.
- 15.מבקר המדינה צריך לבדוק את שריג (ל"ת)תום 30/01/2012 18:53הגב לתגובה זו
- 14.שוקה 30/01/2012 16:57הגב לתגובה זויופי עודד, עם נוריד דמי ניהול לא ישארו לנו חזירים. הכסף ישאר אצלנו. ואז, החזירים של היום אולי יסריחו פחות. גנבים בני גנבים, עושקי אלמנות ויתומים כל המוסדיים האלה. ושאלה קטנה לעודד: סגרת ג' וב אצל אחד מהם?
- 13.סמארטפון 30/01/2012 16:33הגב לתגובה זולרדת ל0.8 אחוז עשיתי לבד. רק לקראת המעבר מהקופה הם טרחו להתקשר אלי. 1.2 אחוז זה שוד. את מי שריג מייצג? מה אין לו בנצ' מרק להציג. הבעיה היא שרוב האנשים ממש לא מבינים על מה הוא מדבר ואז אפשר לדחוף להם הכל
- 12.א 30/01/2012 15:53הגב לתגובה זואם יורידו במקביל לדמי הניהול גם את הבונוסים והשכר השערורייתי בגופים אלו לרמות שפויות, אזי מובטח שלא תשיקף סכנה כלשהיא לחברות הללו והן אף יהיו רווחיות
- 11.שכר בשמיים על גב הפועלים (ל"ת)להקטין שכר חזירים 30/01/2012 14:41הגב לתגובה זו
- 10.באמריקא לוקחים עד 0.5 להביא גוף בין לאומי מוז (ל"ת)מספיק 4 גופים 30/01/2012 14:40הגב לתגובה זו
- 9.כדאי שאנשים יתפרנסו מיצור ולא על גבם של העובד (ל"ת)לפטם את אוכלי החינם 30/01/2012 14:35הגב לתגובה זו
- 8.תושב ללא מושב זקנים 30/01/2012 13:49הגב לתגובה זונדמה שאין דרך לומר זאת בעדינות: המפקח על הביטוח ועל שוק ההון בישראל, פרופ' עודד שריג, בורח מטיפול בבעיה המרכזית בשוק ההון. האיש מתרשל.(נכתב בעיתון עסקים חשוב)ואכן מוזר שמי שצריך להגן עלינו הקטנים דואג משום מה לחברות הביטוח שיגבו מאיתנו יו
- 7.ד" נ חברת חשמל 0.0% 30/01/2012 13:16הגב לתגובה זומאיפה באת לנו. בלי לבקש עמלה מיוחדת קיבלתי דמי ניהול בגובהה של 0.6% מקופת התגמולים שלי !!! אחרי שבקרן הקודמת התחננתי והורידו לי את דמי הניהול מ- 2.0% ל- 0.9% אז מאיפה אתה מביא את הנתונים האלה ????? אתה מזכיר לי את תקופת המחירים המסובסדים לתחבורה הציבורית. אגד היו עולים לרגולטור והיו בוכים ובוכים ובסופו של דבר הוא היה נשבר ומעלה את התעריף. כשפתחו את השוק לתחרות המחירים צנחו ב- 50% ללא סיבסוד !!! עכדיו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תפסו להם פראייר חדש, סריג. אם עמלה כל כך גבוהה על החיסכון הצבור לא מספיקה שיקצצו בעלויות ויפסיקו לפרסם בעיתונות ובטלוויזיה בעלויות אסטרונומיות !!! ומי שלא יעיל?? שיפשוט א הרגל. אנחנו נעבור לקופה אחרת. זה הכל !! מה אתה מרחם על גזלנים. רחם עלינו !!!! לקחתם קבוצה קטנה באוכלוסיה, עם השכלה בינונית ומטה והפכתם אות הלמולטימליונרים ואותנו רוששתם !! למה בינונית ומטה?? תראה מה קורה באג" ח איך כולם עובדים עליהם בעיניים. מכרו למנהלי הקרנות השקעות הון סיכון כאילו היו אג" ח סולידי בדירוג גבוהה ללא סיכון, לכן להגיד עליהם שהם מקצוענים ולא שרלטנים קשה מאוד. אז אנא, רחם עלינו !!
- 6.יעל 30/01/2012 13:01הגב לתגובה זוגרם כבר לנזק לנשים באי העלאת גיל פרישה , ימצאו עצמם בפרישה עם סכומים קטנים שיקשו עליהם לכלכל עצמן , אל תגרום לנזק לכלל האוכלוסיה במקום להתלהם נסה להבין את הנושא באופן מעמיק יותר
- 5.אייל 30/01/2012 13:00הגב לתגובה זויש לגבות דמי ניהול רק כאשר ,יהיה רווחים מינמליים, במקרה של הפסדים אסור יהיה לגבות דמי ניהול כלשהם. הרי הם משחקים עם הכסף שלנו ,מסכנים אותו ורק הם מרוויחים מהמניפולציה. בושה וחרפה למקבלי ההחלטות, שוב האחראים על הרגולציה דואגים לבונוסים השמנים של המנהלים בבתי ההשקעות.
- 4.משה 30/01/2012 12:48הגב לתגובה זוכמעט כל סל בתמהיל (מניות אגחים וכו' ) המושקע ע" י קרנות הפנסיה וקרנות השתלמות, נותן תוצאות דומות לרווחים או ההפסדים (תלוי ברבעון) לזה של הקרנות. כ- 0.2% מדמי הניהול מוצאים על הדיווחים הרבעונים (חבל על הכסף ועל הנייר), דיווח חד שנתי יוריד את העלות לרבע אחוז. כ 900 מליארד שקל נמצאים בקרנות. אחוז אחד דמי ניהול מסתכם ב 9 מליארד שקל. משרד האוצר נהנה מהמליארדים של המיסוי, הקרנות נהנים ממשכורות מהגבוהות במשק, והאזרח הקטן מממן מהפנסיה הדלה שלו את חגיגת הנהנתנים.
- שי 30/01/2012 13:54הגב לתגובה זויצרן גובה עבור עבודת היצור, משווק גובה עבור עבודת השיווק... על מה נלקחים הדמי ניהול?? הרי אין כאן ניהול אמיתי של ההשקעות. כולם נצמדים למדדים הרלוונטים. לכן, אפשר לרכוש כאלטרנטיבה תעודות סל בהתאם לרמת הסיכון הרצויה ולשלם כ- 0.2% לשנה בסה" כ
- 3.ארנון 30/01/2012 12:31הגב לתגובה זובואו נעשה עסק - אתם תשמרו את הכסף שלנו מתחת לבלטה, בלי להשקיע אותו בכלל, ואנחנו נשלם לכם 0.65% על הזכות המפוקפקת הזו. יותר מזה אנחנו לא צריכים. זה אתם שצריכים, ואתם שצריכים להסביר את הרציונל...
- 2.קופיקו הזועם 30/01/2012 12:30הגב לתגובה זושים לב כספי הפנסיה הם בבעלות העמית והמדינה לא בבעלות החברות, דבר נוסף מי שיתמוטט נעביר את כספי הפנסיה שלו לחברות שלא מתמוטטות, המנגנון המנופח יגרום להם לא להרויח הגיע הזמן שיתייעלו ושירדו לנו מהוריד ואתה אדון שריג דואג אולי למקום עבודה הבא שלך? איזו מדינה הפכנו , להחליף את השריג הזה במהירות האור זה יכול לגרום לנזקים ענקיים די כבר לעושק, תדאג שיהי לנו IRS שכול עובד ינהל את כספי הפנסיה בעצמו ללא מגבלה ובחשבון הבנק האישי ללא עמלות ללא קרציות שימצצו את דם העמיתים דיי כבר לעושק הבלתי נספק
- 1.חיים 30/01/2012 11:59הגב לתגובה זומישהו בדק שיש מצבים שדמי הניהול שנגבים במשך השנה הם יותר מהרווחים עצמם כי יש הפסדים למה צריך לשלם דמי ניהול כשהקופות מפסידות?
- עודד 30/01/2012 12:32הגב לתגובה זוגם כשהקרן מפסידה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
