הממונה על שוק ההון: "הורדת דמי הניהול ל-0.7% עשויה לגרום להתמוטטות חברות"
בישיבת ועדת הכספים הבוקר (ב') דנו חברי הכנסת בגובה דמי הניהול הפנסיוני. הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, עודד שריג, ציין בפני חברי הוועדה כי הוא מתנגד להצעה של ח"כ חיים כץ להוריד את דני הניהול בצורה שרירותית.
"הורדת דמי הניהול ל-0.7% תיצור בעיה קשה בשוק ההון עד כדי פגיעה בחיסכון הפנסיוני", אמר שריג, "צריך לדאוג לטובת החוסכים שלא ישלמו יותר מדי, ומאידך לא לגרום לחברות להתמוטט ולסכן את מה שנחסך".
"אני מקווה שההצעה לא תעבור. התקרה שלנו בתקנות החדשות תהיה 1.2%. אנו פועלים בדרכים נוספות להפחתת דמי הניהול ע"י הגברת התחרותיות", הוסיף שריג.
באותו הקשר, מחקר שבוצע על ידי חברת אדקיט, מעלה כי ממוצע סך העמלות של כספי חסכונות ארוכי טווח באירופה עומד על 1.09% בלבד. ממוצע דמי הניהול לבדם (לא כולל עמלות הפקדה, הצטרפות וכד') עומד על 0.98%. בצרפת דמי הניהול עומדים על 0.65% (הנוספים לעמלות של 3.28% מכל הפקדה ו-0.5% בגין פעולות שונות). בגרמניה דמי הניהול לבדם עומדים על 1.19% וממוצע סך העמלות מגיע עד ל-1.26%.
- 17.שריג דואג למקום הבא שלו - המושחת (ל"ת)כנופית המלך ביבי ה-1 31/01/2012 09:18הגב לתגובה זו
- 16.אוליבר טוויסט 30/01/2012 19:19הגב לתגובה זועובדה. הם חתמו מרצונם החופשי על דמי ניהול מזעריים עם כמה ועדים גדולים. אולי כדאי לשריג לדאוג שהאזרח הקטן לא יסבסד את הועדים הגדולים.
- 15.מבקר המדינה צריך לבדוק את שריג (ל"ת)תום 30/01/2012 18:53הגב לתגובה זו
- 14.שוקה 30/01/2012 16:57הגב לתגובה זויופי עודד, עם נוריד דמי ניהול לא ישארו לנו חזירים. הכסף ישאר אצלנו. ואז, החזירים של היום אולי יסריחו פחות. גנבים בני גנבים, עושקי אלמנות ויתומים כל המוסדיים האלה. ושאלה קטנה לעודד: סגרת ג' וב אצל אחד מהם?
- 13.סמארטפון 30/01/2012 16:33הגב לתגובה זולרדת ל0.8 אחוז עשיתי לבד. רק לקראת המעבר מהקופה הם טרחו להתקשר אלי. 1.2 אחוז זה שוד. את מי שריג מייצג? מה אין לו בנצ' מרק להציג. הבעיה היא שרוב האנשים ממש לא מבינים על מה הוא מדבר ואז אפשר לדחוף להם הכל
- 12.א 30/01/2012 15:53הגב לתגובה זואם יורידו במקביל לדמי הניהול גם את הבונוסים והשכר השערורייתי בגופים אלו לרמות שפויות, אזי מובטח שלא תשיקף סכנה כלשהיא לחברות הללו והן אף יהיו רווחיות
- 11.שכר בשמיים על גב הפועלים (ל"ת)להקטין שכר חזירים 30/01/2012 14:41הגב לתגובה זו
- 10.באמריקא לוקחים עד 0.5 להביא גוף בין לאומי מוז (ל"ת)מספיק 4 גופים 30/01/2012 14:40הגב לתגובה זו
- 9.כדאי שאנשים יתפרנסו מיצור ולא על גבם של העובד (ל"ת)לפטם את אוכלי החינם 30/01/2012 14:35הגב לתגובה זו
- 8.תושב ללא מושב זקנים 30/01/2012 13:49הגב לתגובה זונדמה שאין דרך לומר זאת בעדינות: המפקח על הביטוח ועל שוק ההון בישראל, פרופ' עודד שריג, בורח מטיפול בבעיה המרכזית בשוק ההון. האיש מתרשל.(נכתב בעיתון עסקים חשוב)ואכן מוזר שמי שצריך להגן עלינו הקטנים דואג משום מה לחברות הביטוח שיגבו מאיתנו יו
- 7.ד" נ חברת חשמל 0.0% 30/01/2012 13:16הגב לתגובה זומאיפה באת לנו. בלי לבקש עמלה מיוחדת קיבלתי דמי ניהול בגובהה של 0.6% מקופת התגמולים שלי !!! אחרי שבקרן הקודמת התחננתי והורידו לי את דמי הניהול מ- 2.0% ל- 0.9% אז מאיפה אתה מביא את הנתונים האלה ????? אתה מזכיר לי את תקופת המחירים המסובסדים לתחבורה הציבורית. אגד היו עולים לרגולטור והיו בוכים ובוכים ובסופו של דבר הוא היה נשבר ומעלה את התעריף. כשפתחו את השוק לתחרות המחירים צנחו ב- 50% ללא סיבסוד !!! עכדיו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תפסו להם פראייר חדש, סריג. אם עמלה כל כך גבוהה על החיסכון הצבור לא מספיקה שיקצצו בעלויות ויפסיקו לפרסם בעיתונות ובטלוויזיה בעלויות אסטרונומיות !!! ומי שלא יעיל?? שיפשוט א הרגל. אנחנו נעבור לקופה אחרת. זה הכל !! מה אתה מרחם על גזלנים. רחם עלינו !!!! לקחתם קבוצה קטנה באוכלוסיה, עם השכלה בינונית ומטה והפכתם אות הלמולטימליונרים ואותנו רוששתם !! למה בינונית ומטה?? תראה מה קורה באג" ח איך כולם עובדים עליהם בעיניים. מכרו למנהלי הקרנות השקעות הון סיכון כאילו היו אג" ח סולידי בדירוג גבוהה ללא סיכון, לכן להגיד עליהם שהם מקצוענים ולא שרלטנים קשה מאוד. אז אנא, רחם עלינו !!
- 6.יעל 30/01/2012 13:01הגב לתגובה זוגרם כבר לנזק לנשים באי העלאת גיל פרישה , ימצאו עצמם בפרישה עם סכומים קטנים שיקשו עליהם לכלכל עצמן , אל תגרום לנזק לכלל האוכלוסיה במקום להתלהם נסה להבין את הנושא באופן מעמיק יותר
- 5.אייל 30/01/2012 13:00הגב לתגובה זויש לגבות דמי ניהול רק כאשר ,יהיה רווחים מינמליים, במקרה של הפסדים אסור יהיה לגבות דמי ניהול כלשהם. הרי הם משחקים עם הכסף שלנו ,מסכנים אותו ורק הם מרוויחים מהמניפולציה. בושה וחרפה למקבלי ההחלטות, שוב האחראים על הרגולציה דואגים לבונוסים השמנים של המנהלים בבתי ההשקעות.
- 4.משה 30/01/2012 12:48הגב לתגובה זוכמעט כל סל בתמהיל (מניות אגחים וכו' ) המושקע ע" י קרנות הפנסיה וקרנות השתלמות, נותן תוצאות דומות לרווחים או ההפסדים (תלוי ברבעון) לזה של הקרנות. כ- 0.2% מדמי הניהול מוצאים על הדיווחים הרבעונים (חבל על הכסף ועל הנייר), דיווח חד שנתי יוריד את העלות לרבע אחוז. כ 900 מליארד שקל נמצאים בקרנות. אחוז אחד דמי ניהול מסתכם ב 9 מליארד שקל. משרד האוצר נהנה מהמליארדים של המיסוי, הקרנות נהנים ממשכורות מהגבוהות במשק, והאזרח הקטן מממן מהפנסיה הדלה שלו את חגיגת הנהנתנים.
- שי 30/01/2012 13:54הגב לתגובה זויצרן גובה עבור עבודת היצור, משווק גובה עבור עבודת השיווק... על מה נלקחים הדמי ניהול?? הרי אין כאן ניהול אמיתי של ההשקעות. כולם נצמדים למדדים הרלוונטים. לכן, אפשר לרכוש כאלטרנטיבה תעודות סל בהתאם לרמת הסיכון הרצויה ולשלם כ- 0.2% לשנה בסה" כ
- 3.ארנון 30/01/2012 12:31הגב לתגובה זובואו נעשה עסק - אתם תשמרו את הכסף שלנו מתחת לבלטה, בלי להשקיע אותו בכלל, ואנחנו נשלם לכם 0.65% על הזכות המפוקפקת הזו. יותר מזה אנחנו לא צריכים. זה אתם שצריכים, ואתם שצריכים להסביר את הרציונל...
- 2.קופיקו הזועם 30/01/2012 12:30הגב לתגובה זושים לב כספי הפנסיה הם בבעלות העמית והמדינה לא בבעלות החברות, דבר נוסף מי שיתמוטט נעביר את כספי הפנסיה שלו לחברות שלא מתמוטטות, המנגנון המנופח יגרום להם לא להרויח הגיע הזמן שיתייעלו ושירדו לנו מהוריד ואתה אדון שריג דואג אולי למקום עבודה הבא שלך? איזו מדינה הפכנו , להחליף את השריג הזה במהירות האור זה יכול לגרום לנזקים ענקיים די כבר לעושק, תדאג שיהי לנו IRS שכול עובד ינהל את כספי הפנסיה בעצמו ללא מגבלה ובחשבון הבנק האישי ללא עמלות ללא קרציות שימצצו את דם העמיתים דיי כבר לעושק הבלתי נספק
- 1.חיים 30/01/2012 11:59הגב לתגובה זומישהו בדק שיש מצבים שדמי הניהול שנגבים במשך השנה הם יותר מהרווחים עצמם כי יש הפסדים למה צריך לשלם דמי ניהול כשהקופות מפסידות?
- עודד 30/01/2012 12:32הגב לתגובה זוגם כשהקרן מפסידה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
