הממונה על שוק ההון: "הורדת דמי הניהול ל-0.7% עשויה לגרום להתמוטטות חברות"

את הדברים אמר עודד שריג על הצעתו של ח"כ חיים כץ. בצרפת משלמים החוסכים דמי ניהול של 0.65% בלבד
ג'וש דוקרקר | (19)

בישיבת ועדת הכספים הבוקר (ב') דנו חברי הכנסת בגובה דמי הניהול הפנסיוני. הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, עודד שריג, ציין בפני חברי הוועדה כי הוא מתנגד להצעה של ח"כ חיים כץ להוריד את דני הניהול בצורה שרירותית.

"הורדת דמי הניהול ל-0.7% תיצור בעיה קשה בשוק ההון עד כדי פגיעה בחיסכון הפנסיוני", אמר שריג, "צריך לדאוג לטובת החוסכים שלא ישלמו יותר מדי, ומאידך לא לגרום לחברות להתמוטט ולסכן את מה שנחסך".

"אני מקווה שההצעה לא תעבור. התקרה שלנו בתקנות החדשות תהיה 1.2%. אנו פועלים בדרכים נוספות להפחתת דמי הניהול ע"י הגברת התחרותיות", הוסיף שריג.

באותו הקשר, מחקר שבוצע על ידי חברת אדקיט, מעלה כי ממוצע סך העמלות של כספי חסכונות ארוכי טווח באירופה עומד על 1.09% בלבד. ממוצע דמי הניהול לבדם (לא כולל עמלות הפקדה, הצטרפות וכד') עומד על 0.98%. בצרפת דמי הניהול עומדים על 0.65% (הנוספים לעמלות של 3.28% מכל הפקדה ו-0.5% בגין פעולות שונות). בגרמניה דמי הניהול לבדם עומדים על 1.19% וממוצע סך העמלות מגיע עד ל-1.26%.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    שריג דואג למקום הבא שלו - המושחת (ל"ת)
    כנופית המלך ביבי ה-1 31/01/2012 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אוליבר טוויסט 30/01/2012 19:19
    הגב לתגובה זו
    עובדה. הם חתמו מרצונם החופשי על דמי ניהול מזעריים עם כמה ועדים גדולים. אולי כדאי לשריג לדאוג שהאזרח הקטן לא יסבסד את הועדים הגדולים.
  • 15.
    מבקר המדינה צריך לבדוק את שריג (ל"ת)
    תום 30/01/2012 18:53
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    שוקה 30/01/2012 16:57
    הגב לתגובה זו
    יופי עודד, עם נוריד דמי ניהול לא ישארו לנו חזירים. הכסף ישאר אצלנו. ואז, החזירים של היום אולי יסריחו פחות. גנבים בני גנבים, עושקי אלמנות ויתומים כל המוסדיים האלה. ושאלה קטנה לעודד: סגרת ג' וב אצל אחד מהם?
  • 13.
    סמארטפון 30/01/2012 16:33
    הגב לתגובה זו
    לרדת ל0.8 אחוז עשיתי לבד. רק לקראת המעבר מהקופה הם טרחו להתקשר אלי. 1.2 אחוז זה שוד. את מי שריג מייצג? מה אין לו בנצ' מרק להציג. הבעיה היא שרוב האנשים ממש לא מבינים על מה הוא מדבר ואז אפשר לדחוף להם הכל
  • 12.
    א 30/01/2012 15:53
    הגב לתגובה זו
    אם יורידו במקביל לדמי הניהול גם את הבונוסים והשכר השערורייתי בגופים אלו לרמות שפויות, אזי מובטח שלא תשיקף סכנה כלשהיא לחברות הללו והן אף יהיו רווחיות
  • 11.
    שכר בשמיים על גב הפועלים (ל"ת)
    להקטין שכר חזירים 30/01/2012 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    באמריקא לוקחים עד 0.5 להביא גוף בין לאומי מוז (ל"ת)
    מספיק 4 גופים 30/01/2012 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כדאי שאנשים יתפרנסו מיצור ולא על גבם של העובד (ל"ת)
    לפטם את אוכלי החינם 30/01/2012 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תושב ללא מושב זקנים 30/01/2012 13:49
    הגב לתגובה זו
    נדמה שאין דרך לומר זאת בעדינות: המפקח על הביטוח ועל שוק ההון בישראל, פרופ' עודד שריג, בורח מטיפול בבעיה המרכזית בשוק ההון. האיש מתרשל.(נכתב בעיתון עסקים חשוב)ואכן מוזר שמי שצריך להגן עלינו הקטנים דואג משום מה לחברות הביטוח שיגבו מאיתנו יו
  • 7.
    ד" נ חברת חשמל 0.0% 30/01/2012 13:16
    הגב לתגובה זו
    מאיפה באת לנו. בלי לבקש עמלה מיוחדת קיבלתי דמי ניהול בגובהה של 0.6% מקופת התגמולים שלי !!! אחרי שבקרן הקודמת התחננתי והורידו לי את דמי הניהול מ- 2.0% ל- 0.9% אז מאיפה אתה מביא את הנתונים האלה ????? אתה מזכיר לי את תקופת המחירים המסובסדים לתחבורה הציבורית. אגד היו עולים לרגולטור והיו בוכים ובוכים ובסופו של דבר הוא היה נשבר ומעלה את התעריף. כשפתחו את השוק לתחרות המחירים צנחו ב- 50% ללא סיבסוד !!! עכדיו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תפסו להם פראייר חדש, סריג. אם עמלה כל כך גבוהה על החיסכון הצבור לא מספיקה שיקצצו בעלויות ויפסיקו לפרסם בעיתונות ובטלוויזיה בעלויות אסטרונומיות !!! ומי שלא יעיל?? שיפשוט א הרגל. אנחנו נעבור לקופה אחרת. זה הכל !! מה אתה מרחם על גזלנים. רחם עלינו !!!! לקחתם קבוצה קטנה באוכלוסיה, עם השכלה בינונית ומטה והפכתם אות הלמולטימליונרים ואותנו רוששתם !! למה בינונית ומטה?? תראה מה קורה באג" ח איך כולם עובדים עליהם בעיניים. מכרו למנהלי הקרנות השקעות הון סיכון כאילו היו אג" ח סולידי בדירוג גבוהה ללא סיכון, לכן להגיד עליהם שהם מקצוענים ולא שרלטנים קשה מאוד. אז אנא, רחם עלינו !!
  • 6.
    יעל 30/01/2012 13:01
    הגב לתגובה זו
    גרם כבר לנזק לנשים באי העלאת גיל פרישה , ימצאו עצמם בפרישה עם סכומים קטנים שיקשו עליהם לכלכל עצמן , אל תגרום לנזק לכלל האוכלוסיה במקום להתלהם נסה להבין את הנושא באופן מעמיק יותר
  • 5.
    אייל 30/01/2012 13:00
    הגב לתגובה זו
    יש לגבות דמי ניהול רק כאשר ,יהיה רווחים מינמליים, במקרה של הפסדים אסור יהיה לגבות דמי ניהול כלשהם. הרי הם משחקים עם הכסף שלנו ,מסכנים אותו ורק הם מרוויחים מהמניפולציה. בושה וחרפה למקבלי ההחלטות, שוב האחראים על הרגולציה דואגים לבונוסים השמנים של המנהלים בבתי ההשקעות.
  • 4.
    משה 30/01/2012 12:48
    הגב לתגובה זו
    כמעט כל סל בתמהיל (מניות אגחים וכו' ) המושקע ע" י קרנות הפנסיה וקרנות השתלמות, נותן תוצאות דומות לרווחים או ההפסדים (תלוי ברבעון) לזה של הקרנות. כ- 0.2% מדמי הניהול מוצאים על הדיווחים הרבעונים (חבל על הכסף ועל הנייר), דיווח חד שנתי יוריד את העלות לרבע אחוז. כ 900 מליארד שקל נמצאים בקרנות. אחוז אחד דמי ניהול מסתכם ב 9 מליארד שקל. משרד האוצר נהנה מהמליארדים של המיסוי, הקרנות נהנים ממשכורות מהגבוהות במשק, והאזרח הקטן מממן מהפנסיה הדלה שלו את חגיגת הנהנתנים.
  • שי 30/01/2012 13:54
    הגב לתגובה זו
    יצרן גובה עבור עבודת היצור, משווק גובה עבור עבודת השיווק... על מה נלקחים הדמי ניהול?? הרי אין כאן ניהול אמיתי של ההשקעות. כולם נצמדים למדדים הרלוונטים. לכן, אפשר לרכוש כאלטרנטיבה תעודות סל בהתאם לרמת הסיכון הרצויה ולשלם כ- 0.2% לשנה בסה" כ
  • 3.
    ארנון 30/01/2012 12:31
    הגב לתגובה זו
    בואו נעשה עסק - אתם תשמרו את הכסף שלנו מתחת לבלטה, בלי להשקיע אותו בכלל, ואנחנו נשלם לכם 0.65% על הזכות המפוקפקת הזו. יותר מזה אנחנו לא צריכים. זה אתם שצריכים, ואתם שצריכים להסביר את הרציונל...
  • 2.
    קופיקו הזועם 30/01/2012 12:30
    הגב לתגובה זו
    שים לב כספי הפנסיה הם בבעלות העמית והמדינה לא בבעלות החברות, דבר נוסף מי שיתמוטט נעביר את כספי הפנסיה שלו לחברות שלא מתמוטטות, המנגנון המנופח יגרום להם לא להרויח הגיע הזמן שיתייעלו ושירדו לנו מהוריד ואתה אדון שריג דואג אולי למקום עבודה הבא שלך? איזו מדינה הפכנו , להחליף את השריג הזה במהירות האור זה יכול לגרום לנזקים ענקיים די כבר לעושק, תדאג שיהי לנו IRS שכול עובד ינהל את כספי הפנסיה בעצמו ללא מגבלה ובחשבון הבנק האישי ללא עמלות ללא קרציות שימצצו את דם העמיתים דיי כבר לעושק הבלתי נספק
  • 1.
    חיים 30/01/2012 11:59
    הגב לתגובה זו
    מישהו בדק שיש מצבים שדמי הניהול שנגבים במשך השנה הם יותר מהרווחים עצמם כי יש הפסדים למה צריך לשלם דמי ניהול כשהקופות מפסידות?
  • עודד 30/01/2012 12:32
    הגב לתגובה זו
    גם כשהקרן מפסידה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.