אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   

ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 

• ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
• המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.38%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

הגרף הזה הוא של ת"א 35 - מדד הדגל שלנו והבנצ'מרק השוק הוני הלאומי. מאז הבוקר הוא הספיק לרדת בכ-0.3%, אחר כך לטפס באותה מידה, וכעת הוא נע במגמה חיובית מתונה. התנודות האלה משקפות את את מצב הרוח של המשקיעים. חוסר מגמה ברור ועצבנות הולכת וגוברת. קשה לתל אביב לבחור כיוון - מצד אחד יש אופטימיות סביב האפשרות להשלמת השלב השני של הפסקת האש אם כי היציבות הבטחונית הזאת הוכחה כבר כשברירית מאוד. החשש האמיתי הוא שהרבה מ"הבשורות הטובות" כבר מתומחרות במניות. בתוך כל זה, גם בנק ישראל עלול למצוא את עצמו מושפע מחוסר הוודאות הבטחונית והערכות של המשקיעים לגבי כיוון הריבית משתנות כמעט מדי בוקר.

בינתיים - ת"א 35 נע סביב ה-0 ת"א 90 גם הוא יציב על שערי הפתיחה.

במבט ענפי - ת"א בנקים שעלה 0.2% לאורך השעות האחרונות עבר לירידות 0.2% בעוד מדד ת"א ביטוח מאבד 0.9%. ת"א נדל"ן מוסיף 0.6%, ת"א נפט וגז מזנק 1.1%.

מה עשו קרנות ההשתלמות שלכם בספטמבר? בדקנו. ספטמבר, שבאופן מסורתי נחשב לחודש חלש בשווקים וסטטיסטית נוטה להסתיים בירידות, הצליח השנה להפתיע ולשבור את הנתונים. אחרי שפתח בצורה מהוססת הוא סגר את החודש בעליות חדות, בהמשך ישיר לראלי בקיץ שנמשך מאז ההכרעה מול איראן ביוני. הסגירה החיובית של החודש הגיעה בעיקר בימים האחרונים של החודש, עם פרסום תכנית טראמפ וכך ספטמבר חתם רבעון של עליות רצופות והחזיר את מדדי המניות לרמות שיא שנתיות. ת"א 35 זינק ב-4.7%, ת"א 90 הוסיף כ-3.9%, ובארה"ב מדד ה-S&P 500 עלה ב־2.8%.

עם עליות כאלה, גם קרנות ההשתלמות נהנו ממומנטום חיובי במיוחד. עם זאת, כדאי לעצור רגע ולשים לב לנקודה מהותית. נכון, התשואות שמציגות קרנות והמוסדיים באפיקים השונים, מרשימות, אבל תשואה גבוהה בפני עצמה לא בהכרח אומרת שזו תשואה טובה אבסולוטית. למעשה, אפילו אם משקיע מן השורה היה בונה תיק השקעות כללי עם מכשירים פאסיביים למשל, 60% אג"ח ו-40% מניות, בחלוקה בין ישראל לחו"ל ייתכן שהוא היה משיג תשואה אפילו גבוהה יותר. בכל זאת וכמידי חודש עשינו השוואה בין הקרנות הגדולות - במסלול הכללי ובמסלול המנייתי - כדי לבדוק איך נראה ספטמבר בקרנות ההשתלמות שלכם - קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים והמאכזבים

• כלל טיפסה 3.8%, מגדל עלתה 3.6%; נאוויטס צנחה 4%; ת״א 35 איבד 1%
• הבנקים זינקו; מדד ת"א 35 עלה ב-1%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומביצועי הקרנות לביצועי הבנקים - על משקי הבית שבמינוס. רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת - לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; איפה הפיקוח?